לידה עילאית

מאת :

27 באוקטובר 2010 | 4 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

היי לכולן:)

שמי אורית פינגלה.

נולדתי וגדלתי בחולון.

אני טבחית במקצועי ועובדת כרגע בגן ילדים במושב גנות כמבשלת ומאוד נהנית.

אני נשואה באושר לגבר שבגברים,שוטר במקצועו ואמא לשני זאטוטים: שליו בן 4 וליה בת שנה ו-4 חודשים.

אני שמחה להצטרף למעגל הכותבות ולשתף אתכן בסיפוריי האישיים, כיצד מנקודת מבט שלי חווית האמהות ממלאה את חיינו והופכת את הקערה על פיה, פשוטו כמשמעו…

יותר מאשמח, אם אוכל להעביר מניסיוני לאמהות שבדרך ולהשליך הצידה פחדים שעולים לא אחת- כמובן באופן טבעי, מהלא נודע לקראת הבאות.

הלידה הראשונה שלי: חוויה עילאית

כבר 4 שנים שלא יורד לי החיוך מהפנים, בדיוק באותו רגע בו הגיח בני הבכור לאוויר העולם. אני יודעת שלא כל אחת מקבלת את חווית הלידה כחוויה חיובית,אבל יש כאלה שכן ואני גאה להיות ביניהן.

אני אקדים בסיפור קצר: בזמן ההריון הראשון שלי, כשיש הכי הרבה חששות לעומד להגיע לגבי כל דבר אפשרי שרק עולה בראש-ואצלי הנושא הראשון, כל הריון, הוא תמיד הפחד מהלידה– מישהו סיפר לי על אשתו שילדה 3 פעמים וכל פעם מחדש חוותה את הלידה באופן חיובי ומאוד מהנה, ושאלתי את עצמי, באמת? איך אפשר להתייחס למשהו כואב כל כך כחוויה חיובית כל כך  זה לא נתפס אצלי כמשהו שניתן לאמר אותו באותה נשימה.

ובכן,כמובן שדעתי השתנתה לאחר הלידה מאחר והייתה לי לידה עילאית.

היינו בסוף שבוע בצפון הארץ עם חברים והיה ממש ממש כיף.טיילנו ונחנו, ובין היתר בני החליט שדווקא אז הוא רוצה להשמיע קול.

צירים באמצע סוף השבוע עם החברים

בערב שישי ישבנו, דברנו וצחקנו וב 01:00 בלילה נכנסנו לחדרים. אמרתי לבעלי שאני לא מרגישה טוב, אתן יודעות, בחילה, סחרחורת ועוד.

יצאנו לסיבוב בקיבוץ ונכנסנו שוב לישון ב 02:00.

בשעה 06:00 בבוקר התעוררתי לתוך כאב שהלך וגבר. זה התחיל בטווח של כל 10 דקות של שינה ואז כאב. קמתי מהמיטה בסופו של דבר. במהלך השלוש השעות הקרובות הספקתי לבקר את השירותים פעמיים,לעשות מספר תרגילי הרפייה שלמדנו בקורס הכנה ללידה ולהתהלך בחדר הלוך ושוב עד שאמרתי : "טוב, נראה לי שזה זה" והערתי את בעלי. הוא מצידו התהפך לצד שני ואמר שהוא לא רוצה ללכת לארוחת בוקר….

אמרתי לו,הלללללו, זה מתחיל ! קום ויאללה לבית חולים..

עכשיו הוא כבר זינק מהמיטה והכנתי את עצמי בין ציר לציר: צחצוח שיניים-אני לא מסוגלת לצאת לשום מקום בלי הפעולה הבסיסית הזו,התלבשתי ויצאנו בדהרה לבית החולים הגליל המערבי בנהריה.

ב 10:00 הגענו לפתח בית החולים ואז הצירים כבר גברו ובמיון לאחר בדיקה נאמר לי שאני נשארת ללידה. כשיצאתי לבשר לבעלי,הוא מעט נלחץ ואמר: טוב בואי נארוז את עצמנו וניסע לתל אביב….צחקתי ואמרתי לו שאף אחד לא ייתן לנו לצאת מכאן עכשיו, כי אני כבר מוכנה ללידה.

הספקתי לקבל זריקת טשטוש ומאון לאון, לאחר מספר שעות של כאבים בלתי פוסקים, ביקשתי מבעלי שייקרא לאחות על מנת שתבדוק אותי. היא רק הכניסה יד וצווחה מיד לחדר לידה: "את יולדת עכשיו".

שעה 14:45, העלו אותי לחדר לידה, ושעה וחצי מאוחר יותר הרגשתי מן שריפה באזור החלציים והמיילדת החלה לפתוח את ערכת הלידה ונתנה הוראה ללחוץ הכי חזק שאפשר.

אופוריה אפפה אותי

אחרי דקות שלחתי יד והרגשתי את הראש של בני ולאחר מכן בשניות הוא כבר היה מונח עליי. את ההרגשה הזו אני לא אוכל לשכוח לעולם, את האופוריה שאפפה אותי ואת הכוח להבין שאת הפלא הזה אנחנו יצרנו, הפלא הזה שהתפתח בחממה במשך תשעה חודשים.

אני רוצה לציין שלמרות שנורא כואב ללדת ללא אפידורל- וגם אני לא צדיקה גדולה כיוון שהדבר הראשון ששאלתי ברגע שבדקו אותי במיון הוא "מתי אוכל לקבל אפידורל" ? לא ניתן להשוות בכלל את הלידה כשאת מרגישה כל לחץ הכי קטן ואת שולטת בדחיפות ויודעת בדיוק מתי ללחוץ והכי חשוב, להרגיש את הדבר הקטנצ'יק הזה יוצא ממך, נטו ללא התערבויות מסביב, באופן הכי טבעי שיכול להיות.

וזאת רק הלידה הראשונה…המשך יבוא:)

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

4 תגובות ל- “לידה עילאית”

  1. אפרת ארנון הגיב:

    ראשית, אני מאוד שמחה לשמוע שיש גם נשים שחוות לידה עילאית כמוך. לצערי, לא שומעים על כך כל יום, ולצערי, אני לא יכולה להגיד זאת על עצמי.
    שנית, כל הכבוד על האומץ לצאת לנופש לפני הלידה! אני לא יודעת כמה התרחקתם מהבית, ואיפה תכננת במקור ללדת- בכל מקרה, מפרגנת לך על האומץ!
    ושלישית, דבר שלא היה ברור לי ממה שכתבת:
    קיבלת זריקת טשטוש במקום אפידורל.
    זריקת טשטוש לא עוברת לעובר?
    היא לא מטשטשת את הכאב? ובאה במקום אפידורל?
    והאם היא לא נחשבת לסוג של התערבות בלידה?- זאת לא ממש לידה טבעית כפי שכתבת. לפחות לא מבחינתי… 🙂
    אם כי את מתארת כי חשת כל לחץ קטן ושלטת בדחיפות, שזה אכן נשמע טבעי ביותר וכל הכבוד לך שהצלחת לעמוד בכאבים!
    אכן אין יותר מרגש מלחוש את הקטנצ'יק יוצא מתוכך… הלוואי שגם אני אזכה לחוויה שכזו.
    את מוזמנת לקרוא על חוויית הלידה הראשונה שלי כאן:
    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1356974
    ועל הלידה השניה כאן:
    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1356974

    מחכה בכיליון עיניים לשמוע על הלידה השניה 🙂

    • אורית פינגלה הגיב:

      תודה רבה:)
      אנחנו גרים בחולון והתכנון היה ללדת באיכילוב,אז זה אומר שמאוד הרחקנו מהבית ולכל מי ששאל אם אני לא מפחדת לקבל פתאום צירים באמצע החופשה עניתי שאני לא נוסעת לאמצע המדבר וגם בצפון הרחוק ישנם בתי חולים.
      את זריקת הטשטוש קבלתי מאחר והפתיחה עדיין לא הייתה מספקת על מנת לקבל אפידורל על אף שהכאבים כבר היו די תכופים וכואבים.זה לא היה במקום אפידורל,העניין הוא שלא הספקתי לקבל אפידורל בסוף זאת בגלל ששכבתי בהמתנה בערך 3 וחצי שעות והייתי מטושטשת וכשכבר נזכרתי לבקש מבעלי שייקרא לאחות לבדוק אותי הייתי כבר בפתיחה של 10 ס"מ והוטסתי לחדר לידה.
      הזריקה מטשטשת מעט את צלילות הדעת שלך אך לא מעלימה את הכאבים כלל מאחר ומרגישים כל ציר וציר-וזה מזכיר לי שכשהאחות הגיעה אליי לבדיקה ושאלה:"..נו,הספקת לנוח קצת?" אמרתי לה:איזה הספקתי לנוח אני מרגישה כל כאב על גופו(ציר כל דקה וחצי)
      לגבי השאלה שלך האם הזריקה עוברת לעובר,היא אינה עוברת אם הספקת לקבל אותה כשעתיים לפני מועד הלידה,או אז שום חומר מאלחש לא עובר לעובר וזאת הסיבה שלא נוטים לתת זריקות מאלחשות בסמוך ללידה.
      אני הייתי כ-10 שעות מרגע קבלת הציר הראשון עם כאבים ועם מנת טשטוש אחת בלבד וכמו שכבר הזכרתי קודם הרגשתי ממש הכל והסיבה לכך-מאוחר יותר הסבירו לי-היא שאת זריקת הטשטוש קבלתי כשהייתי כבר בשלב צירי הלחץ שאז הטשטוש אינו משפיע על הכאבים וזאת הסיבה גם שהרגשתי כל כאב וכל ציר.
      אני קראתי את סיפורי הלידה שלך וכל פעם מחדש מרגש אותי לקרוא סיפורים שכאלו.אני רגישה מטבעי ועכשיו בתחילת ההריון ההורמונים בכלל נותנים לך תחושה של התרגשות יתרה.
      אפרסם מאוד בקרוב את המשך הסיפור על הלידה השנייה:):)

      • אפרת ארנון הגיב:

        בוקר טוב ותודה על התשובה המפורטת מאוד וברורה!

        לפני הכל, תיקון קל: על הלידה השניה ניתן לקרוא כאן:
        http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1381196

        באמת כל הכבוד לך על האומץ לנסוע רחוק. נכון, את צודקת! יש גם בצפון הרחוק בתי חולים, אך לי היה מאוד חשוב לדעת באיזה בית חולים אני הולכת ללדת, ולבחור אותו על פי הקריטריונים שלי. אמנם בדיעבד זו הייתה טעות שהובילה לשרשרת טעויות, כיוון שהתקבעתי על בית חולים אחד ולא חשבתי על סיטואציות אחרות של תחילת לידה, שבהן אולי בית חולים אחר היה עבורי יותר טוב, ואולי הלידה הייתה מסתיימת אחרת. את קורס ההכנה ללידה עשינו גם באותו בית חולים- איכילוב, דבר שגם בדיעבד הסתבר כטעות.

        עכשיו לא ברור לי משהו נוסף… כתבת שאת זריקת הטשטוש קיבלת די בהתחלה כשהיית במיון, ושהזריקה לא חודרת לעובר אם היא מתקבלת כשעתיים לפני הלידה. היית איתה 3 וחצי שעות וכבר היית בפתיחה של 10 🙂 מה שלא מסתדר לי, זה עניין צירי הלחץ. צירי הלחץ הם לא הצירים שמגיעים בפתיחה 10, לא? אמרת שהסבירו לך שזריקת הטשטוש לא השפיעה כי היית בשלב צירי הלחץ. כמה זמן בעצם היית בצירי לחץ ומתי הם בעצם מתחילים?
        אני אשמח אם תעשי לי סדר בבלגן 🙂

        את בהריון שלישי? מזל טוב! באיזה שבוע אם מותר לשאול?

        שבוע מקסים! ותודה!

  2. אורית פינגלה הגיב:

    היי אפרת:)
    לבית החולים הגעתי בשעה 10 עם צאוור רחם מחוק ועם פתיחה של שני ס"מ.את זריקת הטשטוש קיבלתי בערך כשעתיים לאחר מכן בסביבות 12.
    צירי הלחץ הם השלב השני בלידה בו הגיעה האישה לפתיחה גמורה ועד לרגע שבו התינוק מגיח לאוויר העולם.או אז התינוק שוכב ממש נמוך בפתח הנרתיק והצירים ממש חזקים-ברגע זה צריך להתחיל ללחוץ כיוון שהלידה הופכת לפעילה ולכן נקראים הצירים צירי לחץ-תרתי משמע.מהרגע בו קיבלתי את הזריקה ועד הרגע של בדיקת האחות שאמרה לי שיש לי פתיחה של 10 עברו בערך שלוש וחצי שעות.היה לי מזל שהלידה כלידה ראשונה התקדמה די מהר,הצוות בבית החולים בעצמו התרשם ממהירות התפתחות הלידה.מקווה שזה עשה לך סדר פחות או יותר:)

    אני כרגע בהריון שלישי ממש בהתחלה בשבוע 12.
    יש לי בן בן 4 ובת בת שנה וחצי עוד מעט.
    סופשבוע מדהים:)

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

פיצולים

מאת : לימור לוי אוסמי

25 במרץ 20146 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

כמו לנוע בטירוף בחוג זומבה

אבל לא להזיז אצבע מחוצה לו,

כמו להירגע ולשכוח מהכול בזמן מדיטציה

אבל לעצור את הנשימה מהרגע שהיא מסתיימת,

כמו לצאת לחופשה בחו"ל

אבל לחיות במרוץ ביומיום,

האם ההנקה היא לא חלום האמהות שלי ?

מאת : אוסי הורביץ

8 בדצמבר 20113 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

בלידה הראשונה לא הצלחתי להניק. בתוך כל סבך הרגשות בהן "שחיתי" אי ההנקה שנחשבה בעיני מהות האמהות (איזו שטות!) הפילה אותי עמוק יותר מהמקום בו עמדתי אז לתוך הדיכאון שאחרי הלידה.

"אני לא האמא שחשבתי שאני אהיה" – דיכאון אחרי לידה

מאת : לימור לוי אוסמי

28 בנובמבר 20102 תגובות

מתוך אחרי לידה, אני אמא מספיק טובה?, דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות

כמקשיבים לאמהות, מרגישים שהן כמו לכודות בין שני הקולות המנוגדים הללו שבתוך ראשן. החלק האחד של הקולות, מייצג את ציפיות האמהות מעצמן והאינטרפרטציה האישית שלהן לנורמות ולערכים תרבותיים הקיימים בחברה סביב האמהוּת. החלק השני של הקולות נדמה שמשקף לאמהות את הניסיון היומיומי האקטואלי, הקונקרטי, המתרחש במציאות הנסיבתית והאישית שלהן שהן נמצאות בה