חיפוש
Close this search box.
עצבות ושמחה אחרי לידה

אחרי לידה יש מידה של דיכאון, עצבות, וגעגוע למה שהיה

 עיקרי דברים ומחשבות על המאמר:  Loss, happiness and postpartum depression: The ultimate paradox  שכתבה ניקולסון פאולה.

עצבות, מידה של דיכאון ואמהוּת נראים במבט ראשון כסותרים זה את זה, אך כמובן שהם לא. אנחנו רגילות לחשוב על האמא היולדת בדימוי הפרסומת שלה: שמחה, בריאה, אנרגטית, חייכנית ומאושרת. בעיקר מאושרת. אבל האמת היא שאמהות מרגישות שהחיים שלהן השתנו אחרי הלידה (כל לידה), ובשינוי הזה יש מימדים משמעותיים של עצבות ומידה של דיכאון אחרי לידה.

למה זה נראה לנו מוזר שאמהות אחרי לידה מרגישות עצבות? הרי מותר לאמא להתאבל ולהיות בדיכאון על הדברים שהיא מרגישה שאיבדה כשהפכה לאם, מותר לאמהות להתאבל על זה שחייהן השתנו, שהגוף שלהן השתנה, שאבד להן החשק המיני, שמקום העבודה כבר לא מעניין אותן, שהן מרגישות חוסר וודאות לגבי העתיד המקצועי ועל זה שכבר אין להן דקה לעצמן.

תינוקת לא נרדמת על הכתפיים של אמא
מתי הוא יירדם?

נשים לא מרגישות בנוח להרגיש הכול אחרי לידה

כשאני מעלה את הנקודה הזו, אני רגילה  לשמוע: "כן, בטח, היום כבר מדברים על זה בחופשיות". אז זהו, שלא. אמהות רבות עדיין לא מרגישות בנוח להגיד שכל מה שבא להן לעשות אחרי הלידה זה- לבכות, לצעוק ולהתעצבן, וממש לשיר, לשמוח או לשחק עם התינוק. המון אמהות עדיין מרגישות שזה לא בסדר שהן לא רק מאושרת אחרי הלידה. 

שירימו את היד האמהות שמרגישות שזה ממש בסדר מבחינתן להרגיש עצבות אחרי לידה. מתוך החוויה האישית שלי ומהעבודה עם אמהות אחרי לידה, רוב הנשים מספרות על הרגשות האלו במידה רבה מאוד של בושה, אשמה או התנצלות, וכמעט תמיד עם התוספת ההכרחית: "שלא תביני לא נכון, אני מתה על התינוקת שלי.." למה אנחנו מרגישות כזו אי נוחות כשיש בנו תחושות לא פשוטות אחרי הלידה? האם זה אסור? הרי איבדנו דברים משמעותיים מהחיים שלנו!

שמחה ועצב בו זמנית אחרי לידה
אנחנו אמורות רק לשמוח

פרדוקס האמהוּת: שמחה ועצב בו זמנית

במחקר שמתואר במאמר, נמצא שאמהות אחרי לידה מרגישות פרדוקס בתחושות שלהן. הן מרגישות שהן שמחות על זה שהפכו להיות אמהות והן שמחות על הילדים שנולדו, אבל יחד עם השמחה, הן גם מרגישות שיש בהן עצבות, מידה של דיכאון אחרי לידה והעדר שמחה על מה שאיבדו בחייהן עם לידת התינוק (כל תינוק): הן מרגישות עצבות על העצמאות והזמן שנלקחו מהן, על המראה החיצוני שהשתנה בלי היכר, על הירידה בתחושת הנשיות והמיניות והעל השינוי המשמעותי שחל בזהות התעסוקתית שלהן.

אמהות מרגישות מידה של דיכאון אחרי לידה, עצבות, תסכול, מצב רוח ירוד ומסבירות שזה בגלל שהן מרגישות שהן "איבדו משהו". הן מרגישות שבעבר שלהן, לפני הלידה, היה להן קל ואפשרי יותר.

אובדן של המראה החיצוני

המראה החיצוני, בעיקר המשקל, מעסיק את רוב הנשים בשלב כלשהו בזמן ההיריון ואחרי הלידה. נשים דואגות, או יותר נכון, חרדות, מהאופן שבו הן נראות בהריון ואחרי הלידה. נשים מאבדות את המראה של הגוף שלהן, אז למה שלא ירגישו עצבות ומידה של דיכאון על כך? נכון, יש דיבור רווח על אידיאל הגוף הנשי ועל ההתייחסות החברתית המוגזמת אל הגוף הנשי כאובייקט מיני, אבל כרגע אנחנו חיות בתוך זה ומרגישות את האובדן על הגוף ואת השינוי שחל בו.

"אחרי הלידה הרגשתי שחלק מהגוף שלי חלק אבד ולא ידעתי אם יחזור. הרגשתי מבוגרת יותר, אטרקטיבית פחות ומרוצה הרבה פחות. היה לי קשה להביט בהשלמה על הגוף במראה. אני יודעת שגם לא היה לי הראש, העניין, הזמן או המוטיבציה לעשות עם זה משהו. והכי עיצבן אותי שאמרו:"זה שווה את זה"! או: "תגידי תודה שיש לך תינוק כזה חמוד". למה אי אפשר להרגיש גם וגם?"

אובדן של העצמאות והזמן

הקושי הגדול ביותר התבטא בדברים הקטנים- ההתארגנות הלא נגמרת לפני היציאה מהבית, חוסר היכולת לשתות את הקפה בבוקר, לסיים את הביסים של האוכל, להתפנק במקלחת ו- ללכת לשירותים כשאני רוצה. היום אני יכולה לצחוק על זה, אבל באותם חודשים זו הייתה בשבילי מהות האמהוּת, לא ידעתי מה זה להיות אמא, אז חשבתי שככה זה יהיה לתמיד. לא היה לי מושג שזה אמור לעבור".

רוב האמהות לא מודעות למידה שבה החיים אחרי לידה שונים מהתנהלות החיים שלפני ההורות ולאופן שבו התשישות והעייפות משפיעים על המצב הרגשי והתחושות שיש להן כלפי התינוק וכלפי עצמן. אמהות שחסרה להן משפחה תומכת או יכולת כלכלית לדאוג לעצמן, ירגישו יותר עייפות, תשישות, כעס, עצבות, עצבנות, וירגישו אשמה על כך שהן מרגישות את כל אלה.   

עייפות ותשישות אחרי לידה

אובדן של הנשיות והמיניות

להיות "אמא" (על משקל "דודה") לרובנו  לא מרגיש מיני ואטרקטיבי, מה עוד שהעייפות והתשישות, ההסתגלות למציאות החדשה, המגע האינטנסיבי היומיומי עם התינוק, לא משאירים הרבה מקום לתחושה של רגש מיני כלפי בן הזוג. בנוסף, יש גם כאבים פיזיים שמשפיעים על תחושות הנשיות והמיניות ומקשות להרגיש רצון ביחסי מין- גודש בשדיים, פטמות סדוקות, טחורים, תפרים, כאבי גב ועוד.  

מצד אחד, חלק מהאמהות מרגישות שהן לא מעוניינות במגע מיני כפי שהיה, ומצד שני, הן מרגישות רצון במגע מסוג אחר וגם מרגישות חשש מפגיעה מבן הזוג והזוגיות. אמהות מרגישות מתוסכלות מהאמביוולנטיות שקיימת בהן ועולות בהן תחושות של דיכאון וחוסר אונים. לרוב עוברים עד 12 חודשים עד שהאמא מרגישה נשית ומינית שוב אחרי הלידה.

אובדן הזהות התעסוקתית

"כשהכסף שבארנק הוא שלי, אני פשוט הולכת וקונה איתו… עכשיו, (כשהיא לא עובדת), אני מרגישה שאני צריכה לבקש את זה.
המראיינת: אבל את מטפלת בתינוק, ואמרת בעצמך שזו הייתה החלטה משותפת של שניכם שאת תישארי עם התינוק בבית.
אמא: זה מצחיק… אני מרגישה שאני לא תורמת לבית מבחינה כלכלית, שאני לא מביאה כסף הביתה."

התחושה של אובדן הזהות התעסוקתית היא משמעותית אחרי לידה, וטומנת בחובה אובדנים של כוח כלכלי, הזדמנות לאתגרים אינטלקטואליים, יחסים עם שותפים לעבודה, כסף ועצמאות אישית וכלכלית. אמהות אחרי לידה מרגישות תחושות אמביוולנטיות לגבי תעסוקתן המקצועית: הן מרגישות הקלה על כך שהן לא צריכות לעבוד מחוץ לבית, חוששות לחזור לעבודה, דואגות מכך שאחרים יטפלו בתינוק, ויחד עם זאת, מרגישות שיש בהן חלק שרוצה לחזור לעבודה, שמתגעגע לקולגות, שרוצה להתפרנס ומעוניין לצאת מהבידוד הביתי.

תחושות של ייאוש, פאניקה ודיכאון עולות באמהות שמתקשות למצוא עבודה, שמפחדות מאובדן של הזהות התעסוקתית והכישורים שלהן, שמרגישות מבודדות מחברת מבוגרים, שמרגישות תלויות כלכלית בבני זוגן, שמרגישות ספק ביכולתן להשתלב במעגל העבודה, שמרגישות שהן אחראיות כמעט בלעדית על תחזוקת הבית ומודאגות מהטיפול הניתן לתינוקן כשהן עובדות.

מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם העצבות והאובדנים אחרי לידה

* ללמוד על התחושות האופייניות לאמהות אחרי לידה. האובדנים והתחושות והלא פשוטות שהם עוררו מפתיעות אמהות, בגלל הציפייה הרווחת שלידה של תינוק מעוררת רק תחושות של "רווח" ו"חיוביוּת". נשים צריכות להבין יותר ויותר שלידה היא לא רק מאורע משמח.

* להבין שהעצבות על מה שאיבדנו היא חלק טבעי ובלתי נפרד מהשינוי בחיים שלידת תינוק מביאה.

* לדעת שרוב בני האדם שורדים שינויים משמעותיים בחיים המלווים באובדנים, וכאשר מעבדים אותם כראוי, אפשר להגיע לתחושת יכולת וחוזק אישיים.

* לא להתעלם מהתחושות שעולות. המצבים הנפשיים הקשים נובעים מההתעלמות מהתחושות או מהניסיון להסתיר אותן.

*לבטא את התחושות שעולות אחרי הלידה בחברה תומכת, מבינה ולא שיפוטית. מידה של קושי רגשי אחרי לידה הינו תהליך פסיכולוגי בריא ונורמלי אל עבר צמיחה אישית ואינו מעיד על פתולוגיה.

* לא לפחד מקושי רגשי אחרי לידה. טבעי ונורמלי להרגיש גם רגשות לא קלים או נוחים אחרי לידה. תנו לקושי את המקום, לצד הרגשות האחרים שבכן. הקושי הרגשי לכשעצמו אינו מזיק.

* לישון, לנוח ולהיעזר בכמה שיותר תמיכה אחרי הלידה- הסיבה מס' אחת למצב רוח ירוד אחרי הלידה היא התשישות בשל שינה גרועה.

לדבר על זה, לשתף, לבכות, להתעצב, כי יש על מה. האבל על השינוי בחיים הוא הכרחי לשם הפורקן והשחרור ולבניית זהות אימהית אינטגרטיבית ובריאה פסיכולוגית.

שלכן,

לימור לוי אוסמי, מלווה רגשית נשים אחרי לידה ובהורות

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

בטח יעניין אותך לקרוא גם:

כאבים רגשיים בהריון ואחרי לידה, ואיך אפשר להימנע מסבל עודף

Nicolson, P. (1999). Loss, happiness and postpartum depression: The ultimate paradox. Canadian Psychology, 40, 162-178

קבלי בחינם תכנים שיעזרו לך להרגיש מובנת:

צרי קשר

תרגישי בנוח לכתוב לי דברים שחשובים לך,

לשאול אותי שאלות או לתאם מפגש ראשון לתהליך הליווי.

בהודעה ל – 052-2835020

שתהיה לך הורות טובה ומשמעותית, לימור

× טיפול וליווי רגשי לאמהות