עצבות ושמחה אחרי לידה
אחרי לידה,  דיכאון אחרי לידה,  עזרה עצמית,  רגשות אשם אחרי לידה,  תחושות מגוונות אחרי לידה

פרדוקס האמהות אחרי לידה: עצבות ושמחה בו זמנית

עצבות ושמחה אחרי לידה, הפרדוקס הלא מדובר של אמהות אחרי לידה. בפוסט של היום אני אחשוף אתכן למאמר שמדבר על דיכאון אחרי לידה, אותו קראתי לפני כמה שנים והוריד לי טון של אבן מהלב. כשאני נזכרת ועפה כמה שנים טובות אחורה, עולה בי תחושת ההתרגשות שהתמלאתי כשקראתי אותו. אני נזכרת איך קראתי אותו בשקיקה, איך הרגשתי כאילו גיליתי לפחות את אמריקה, אם לא יותר, ואיך רציתי למצוא את כותבת המאמר ולנשק אותה מרוב ששמחתי שמישהי מבינה אותי.

זה המאמר הראשון שקראתי שנתן קול, שם ותוקף לתחושות שהיו בי אחרי לידה, תחושות שבגללם הרגשתי כל כך אשמה. זה המאמר שבזכותו יצאתי לדרך חדשה בחיים, והפכתי לאשת מקצוע שמלווה רגשית נשים אחרי לידה. שם המאמר הוא: Loss, happiness and postpartum depression: The ultimate paradox  וכתבה אותו ניקולסון פאולה.

מידה של דיכאון אחרי לידה: תהליך פסיכולוגי בריא וטבעי

עצבות, דיכאון ואמהוּת נראים במבט ראשון כסותרים זה את זה, אך כמובן שהם לא! אנחנו רגילות לחשוב על האמא היולדת בדימוי הפרסומת שלה: שמחה, בריאה, אנרגטית, חייכנית ומאושרת. בעיקר מאושרת. אבל האמת היא שאמהות מרגישות שהחיים שלהן השתנו אחרי הלידה (כל לידה), ובשינוי הזה יש מימדים משמעותיים של עצבות ודיכאון.

למה זה נראה לנו מוזר שאמהות אחרי לידה מרגישות עצבות? מותר לאמא להתאבל ולהיות בדיכאון על הדברים שהיא מרגישה שאיבדה כשהפכה לאם, מותר לאמהות להתאבל על זה שחייהן השתנו, שהגוף שלהן השתנה, שאבד להן החשק המיני, שמקום העבודה כבר לא מעניין אותן, שהן מרגישות חוסר וודאות לגבי העתיד המקצועי ועל זה שכבר אין להן דקה לעצמן.

כשאני מעלה את הנקודה הזו, אני רגילה  לשמוע: "כן, בטח, היום כבר מדברים על זה בחופשיות". אז זהו, שלא. אמהות רבות עדיין לא מרגישות בנוח להגיד שכל מה שבא להן לעשות אחרי הלידה זה- לבכות, לצעוק ולהתעצבן, וממש לשיר, לשמוח או לשחק עם התינוק. המון אמהות עדיין מרגישות שזה לא בסדר שהן לא רק מאושרת אחרי הלידה. 

שירימו את היד האמהות שמרגישות שזה ממש בסדר מבחינתן להרגיש עצבות אחרי לידה. מתוך החוויה האישית שלי ומהעבודה עם אמהות אחרי לידה, רוב הנשים מספרות על הרגשות האלו במידה רבה מאוד של בושה, אשמה או התנצלות, וכמעט תמיד עם התוספת ההכרחית: "שלא תביני לא נכון, אני מתה על התינוקת שלי.." למה אנחנו מרגישות כזו אי נוחות כשיש בנו תחושות לא פשוטות אחרי הלידה? האם זה אסור? הרי איבדנו דברים משמעותיים מהחיים שלנו!

שמחה ועצב בו זמנית אחרי לידה
אנחנו אמורות רק לשמוח

פרדוקס האמהוּת: שמחה ועצב בו זמנית

נשים הן מורכבות, אתן כבר יודעות, אז למה שאחרי הלידה יהיה משהו אחר? כמו שחלקכן מרגישות, גם במחקר מצאו שאמהות אחרי לידה מרגישות פרדוקס בתחושות שלהן. הן מרגישות שהן שמחות על זה שהפכו להיות אמהות והן שמחות על הילדים שנולדו, אבל יחד עם השמחה, הן גם מרגישות שיש בהן עצבות והעדר שמחה על מה שאיבדו בחייהן עם לידת התינוק (כל תינוק): הן מרגישות עצבות על העצמאות והזמן שנלקחו מהן, על המראה החיצוני שהשתנה בלי היכר, על הירידה בתחושת הנשיות והמיניות והעל השינוי המשמעותי שחל בזהות התעסוקתית שלהן.

אמהות מרגישות דיכאון, עצבות, תסכול, מצב רוח ירוד ומסבירות שזה בגלל שהן מרגישות שהן "איבדו משהו". הן מרגישות שבעבר שלהן, לפני הלידה, היה להן קל ואפשרי יותר.

אובדן של המראה החיצוני

המראה החיצוני, בעיקר המשקל, מעסיק את רוב הנשים בשלב כלשהו בזמן ההיריון ואחרי הלידה. נשים דואגות, או יותר נכון, חרדות, מהאופן שבו הן נראות בהריון ואחרי הלידה. נשים מאבדות את המראה של הגוף שלהן, אז למה שלא ירגישו עצבות ודיכאון על כך?

נכון, יש דיבור רווח על אידיאל הגוף הנשי ועל ההתייחסות החברתית המוגזמת אל הגוף הנשי כאובייקט מיני, אבל כרגע אנחנו חיות בתוך זה ומרגישות את האובדן על הגוף ואת השינוי שחל בו. אני יודעת שאחרי הלידה הרגשתי שחלק מהגוף שלי חלק אבד ולא ידעתי אם יחזור. הרגשתי מבוגרת יותר, אטרקטיבית פחות ומרוצה הרבה פחות. היה לי קשה להביט בהשלמה על הגוף במראה. אני יודעת שגם לא היה לי הראש, העניין, הזמן או המוטיבציה לעשות עם זה משהו. והכי עיצבן אותי שאמרו:"זה שווה את זה"! או: "תגידי תודה שיש לך תינוק כזה חמוד". למה אי אפשר להרגיש גם וגם?

אובדן של העצמאות והזמן

אחרי הלידה הרגשתי כאילו מישהו לקח לי את מפתחות החופש וזרק אותם לפח. הרגשתי שהפכתי בין רגע מאישה עצמאית, חופשיה, ניידת וספונטנית (לא עד כדי כך..) לאישה שתלויה בבן זוג שלה, בתינוק שלה, באמא שלה וברצון הטוב של היקום, כדי שיהיו כמה דקות פנויות וחופשיות לעצמי.

עבורי, הקושי הגדול ביותר התבטא בדברים הקטנים- ההתארגנות הלא נגמרת לפני היציאה מהבית, חוסר היכולת לשתות את הקפה בבוקר, לסיים את הביסים של האוכל, להתפנק במקלחת ו- ללכת לשירותים כשאני רוצה. היום אני יכולה לצחוק על זה, אבל באותם חודשים זו הייתה בשבילי מהות האמהוּת, לא ידעתי מה זה להיות אמא, אז חשבתי שככה זה יהיה לתמיד. לא היה לי מושג שזה אמור לעבור.

כמוני, רוב האמהות לא מודעות למידה שבה החיים אחרי לידה שונים מהתנהלות החיים שלפני ההורות ולאופן שבו התשישות והעייפות משפיעים על המצב הרגשי והתחושות שיש להן כלפי התינוק וכלפי עצמן. אמהות שחסרה להן משפחה תומכת או יכולת כלכלית לדאוג לעצמן, ירגישו יותר עייפות, תשישות, כעס, עצבות, עצבנות, וירגישו אשמה על כך שהן מרגישות את כל אלה.   

עייפות ותשישות אחרי לידה

אובדן של הנשיות והמיניות

להיות "אמא" (על משקל "דודה") לרובנו  לא מרגיש מיני ואטרקטיבי, מה עוד שהעייפות והתשישות, ההסתגלות למציאות החדשה, המגע האינטנסיבי היומיומי עם התינוק, לא משאירים הרבה מקום לתחושה של רגש מיני כלפי בן הזוג. בנוסף, יש גם כאבים פיזיים שמשפיעים על תחושות הנשיות והמיניות ומקשות להרגיש רצון ביחסי מין- גודש בשדיים, פטמות סדוקות, טחורים, תפרים, כאבי גב ועוד.  

מצד אחד, חלק מהאמהות מרגישות שהן לא מעוניינות במגע מיני כפי שהיה, ומצד שני, הן מרגישות רצון במגע מסוג אחר וגם מרגישות חשש מפגיעה מבן הזוג והזוגיות. אמהות מרגישות מתוסכלות מהאמביוולנטיות שקיימת בהן ועולות בהן תחושות של דיכאון וחוסר אונים. לרוב עוברים עד 12 חודשים עד שהאמא מרגישה נשית ומינית שוב אחרי הלידה.

אובדן הזהות התעסוקתית

"כשהכסף שבארנק הוא שלי, אני פשוט הולכת וקונה איתו… עכשיו, (כשהיא לא עובדת), אני מרגישה שאני צריכה לבקש את זה.
המראיינת: אבל את מטפלת בתינוק, ואמרת בעצמך שזו הייתה החלטה משותפת של שניכם שאת תישארי עם התינוק בבית.
אמא: זה מצחיק… אני מרגישה שאני לא תורמת לבית מבחינה כלכלית, שאני לא מביאה כסף הביתה."

התחושה של אובדן הזהות התעסוקתית היא משמעותית אחרי לידה, וטומנת בחובה אובדנים של כוח כלכלי, הזדמנות לאתגרים אינטלקטואליים, יחסים עם שותפים לעבודה, כסף ועצמאות אישית וכלכלית. אמהות אחרי לידה מרגישות תחושות אמביוולנטיות לגבי תעסוקתן המקצועית: הן מרגישות הקלה על כך שהן לא צריכות לעבוד מחוץ לבית, חוששות לחזור לעבודה, דואגות מכך שאחרים יטפלו בתינוק, ויחד עם זאת, מרגישות שיש בהן חלק שרוצה לחזור לעבודה, שמתגעגע לקולגות, שרוצה להתפרנס ומעוניין לצאת מהבידוד הביתי.

תחושות של ייאוש, פאניקה ודיכאון עולות באמהות שמתקשות למצוא עבודה, שמפחדות מאובדן של הזהות התעסוקתית והכישורים שלהן, שמרגישות מבודדות מחברת מבוגרים, שמרגישות תלויות כלכלית בבני זוגן, שמרגישות ספק ביכולתן להשתלב במעגל העבודה, שמרגישות שהן אחראיות כמעט בלעדית על תחזוקת הבית ומודאגות מהטיפול הניתן לתינוקן כשהן עובדות.

מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם העצבות והאובדנים אחרי לידה

* ללמוד על התחושות האופייניות לאמהות אחרי לידה. האובדנים והתחושות והלא פשוטות שהם עוררו מפתיעות אמהות, בגלל הציפייה הרווחת שלידה של תינוק מעוררת רק תחושות של "רווח" ו"חיוביוּת". נשים צריכות להבין יותר ויותר שלידה היא לא רק מאורע משמח.

* להבין שהעצבות על מה שאיבדנו היא חלק טבעי ובלתי נפרד מהשינוי בחיים שלידת תינוק מביאה.

* לדעת שרוב בני האדם שורדים שינויים משמעותיים בחיים המלווים באובדנים, וכאשר מעבדים אותם כראוי, אפשר להגיע לתחושת יכולת וחוזק אישיים.

* לא להתעלם מהתחושות שעולות. המצבים הנפשיים הקשים נובעים מההתעלמות מהתחושות או מהניסיון להסתיר אותן.

*לבטא את התחושות שעולות אחרי הלידה בחברה תומכת, מבינה ולא שיפוטית. מידה של קושי רגשי אחרי לידה הינו תהליך פסיכולוגי בריא ונורמלי אל עבר צמיחה אישית ואינו מעיד על פתולוגיה.

* לא לפחד מקושי רגשי אחרי לידה. טבעי ונורמלי להרגיש גם רגשות לא קלים או נוחים אחרי לידה. תנו לקושי את המקום, לצד הרגשות האחרים שבכן. הקושי הרגשי לכשעצמו אינו מזיק.

* לישון, לנוח ולהיעזר בכמה שיותר תמיכה אחרי הלידה- הסיבה מס' אחת למצב רוח ירוד אחרי הלידה היא התשישות בשל שינה גרועה.

המסר ממחברת המאמר הוא- דברו על זה, שתפו, תבכו, תתעצבו, כי יש לכן על מה! חייהן של נשים משתנים במידה ניכרת אחרי הלידה. האבל על השינוי בחיים הוא הכרחי לשם הפורקן והשחרור ולבניית זהות אימהית אינטגרטיבית ובריאה פסיכולוגית. תמצאו לכן אשת מקצוע או חברה טובה שלא תשפוט או תיבהל מהתחושות, ותדברו על מה שאתן מרגישות כמה שיותר.

אשמח לשמוע אתכן בתגובות,

לימור

לימור לוי אוסמי, מלווה רגשית נשים אחרי לידה ובהורות, בכרכור ובשיחות וידאו. יוצרת האתר.

052-2835020 Medabrot.imahut@gmail.com

אם את אחרי לידה, זה יכול לעניין אותך:

ליווי רגשי אחרי לידה
"אני אמא לתינוק, האם מה שאני מרגישה הוא נורמלי?"
הרצאה דיגיטלית
שיתופים אישיים ומקצועיים על תחושות של נשים אחרי לידה

Nicolson, P. (1999). Loss, happiness and postpartum depression: The ultimate paradox. Canadian Psychology, 40, 162-178

ניתן גם לקרוא את המאמר בגרסתו המעודכנת בעמ' 113 בספר זה.

את בהריון או אחרי לידה? אולי יעניין אותך לשמוע על תהליך ליווי ייחודי


אם את בהריון או אחרי לידה, סביר להניח שאת מרגישה לא רק אושר. אמנם תהליך ההריון ואחרי הלידה הוא תהליך טבעי ומביא המון שמחה, אך הוא כרוך גם בשינוי משמעותי ומטלטל, בתחושות של אשמה, תסכול, כעס, סטרס ורצון להרגיש אחרת.

 תהליך ליווי רגשי בהריון ואחרי לידה הוא תהליך ייחודי הנבנה מתוך למידה עמוקה והבנה של הלך רוח האופייני לתקופה. התהליך מחזיק בהבנה שלמרות שהאתגרים הרגשיים הם טבעיים, הם גם מעלים קשיים ומצריכים תשומת לב, הכוונה, ושיתוף.

מטרת תהליך הליווי הוא לעזור לנשים להתמודד עם האתגרים הרגשיים בהריון ובהורות אחרי לידה, מתוך גישה השמה את האישה במרכז, ומבוססת חמלה, קבלה, חיזוק הביטחון ההורי והפחתת האשמה והסטרס.

לפרטים נוספים על תהליך הליווי את יכולה ללחוץ כאן, או ליצור איתי קשר בהודעה לכפתור הווטסאפ או לטלפון: 052-2835020

אשמח ללוות אותך,

לימור לוי אוסמי, מלווה רגשית נשים בהריון ואחרי לידה' יוצרת האתר 'נשים מדברות אמהוּת'

 

לימור לוי אוסמי

מלווה רגשית נשיםבהריון ואחרי לידה, יוצרת האתר 'נשים מדברות אמהות'. נפגשת עם נשים בכרכור ובשיחות וידאו. לפרטים וקביעת מפגש אפשר ליצור איתי קשר בהודעה - 052-2835020.

4 Comments

  • Avatar

    תמר קלר

    לימור,
    אהבתי את המאמר כי הוא באמת נותן לגיטימציה לרגשות הקשים של אשה לאחר לידה ויחד עם זאת יש להדגיש שוב ושוב את ההבדל בין דיכאון שחולף מהר והאשה חוזרת לתפקוד רגיל יחסית מהר לבין דיכאון מייג'ור.
    הן מנסיוני בעבר ומנסיון נשים שאותן אני מלווה מי שבדיכאון אינה דרה עם השמחה -השמחה אינה במעונה ולו לרגע – ניצוצות של שמחה יתחילו לבצבץ רק לעתים רחוקות אם בכלל בתחילת טיפול, בתקופת הדיכאון בנוסף לכל הרגשות המתוארים במאמר ישנן חרדות גבוהות ביותר-כל פעולה פשוטה הופכת לקשה מאוד לביצוע ולרוב מוקצנת למצב של קטסטרופה, מצבים של מעין "שיתוק" תפקודי, רגשי, מנטלי, חוסר יכולת להתרכז ואפילו להגיע ולחוש את הרגשות המתוארים לעי"ל.
    ברשותך אחדד את הדברים פוסטים הבאים שלי,
    בברכה, תמר

    • לימור לוי אוסמי

      לימור לוי אוסמי

      נכון ,תמר.
      לכן אני לא מדברת על המחלה "דיכאון" אלא על תחושות של דיכאון- ויש הבדל משמעותי ביניהם.
      אשמח שאני אתמקד בתחושות של הדיכאון ואת על המחלה עצמה, בשמחה רבה. תכננתי לגעת בזה יותר מאוחר, אבל מעבירה לך את השרביט 🙂

  • Avatar

    מיכל

    לגבי נושא השתנות הגוף והדימוי הגופני –
    אני אמנם מסכימה (מאוד!) לגבי הקושי בקילוגרמים, בסימני המתיחה, שינוי השדיים בהנקה ועוד.
    אבל חשוב לי לומר שלי היה מאוד קשה בהתחלה עם אובדן בטן ההריון דווקא. כלומר, זה הגוף שלי שלמדתי לחיות איתו חודשים ארוכים ודי שכחתי איך זה להיות בלי.
    ופתאום, בן לילה (ממש ככה!) הבטן העגולה הזו שהכבידה עלי כל כך בחודש תשיעי, לא איפשרה לי להסתובב ושום חולצה לא נכנסה בה כמו שצריך דווקא חסרה לי. מי מאיתנו לא מכירה את "ליטופי הבטן" גם כשהיא כבר לא שם?
    אז אין פה פואנטה, רק מימד נוסף שאותי מאוד העציב.

    מלבד זאת המאמר מעולה ותודה רבה.

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר.

× איך אני יכולה לעזור לך?