היריון,  יומן היריון

גם בהריון השלישי שלי אמשיך להתרגש ?

היי בנות..
כשהייתי בהריון הראשון שלי, השמיים היו הגבול מבחינת כל ההתרגשויות, החששות, הלבטים  לגבי כל דבר כמעט, והרצון להגיע כבר לנקודת הסיום כדי לראות למי הילד יהיה דומה, איך יראה, איך אנחנו נגיב אליו, איך יהיה המפגש הראשון ביננו ההורים לבין הזאטוט הקטן.

בין כל המחשבות עלו בראשי גם מחשבות על התחושות שיציפו אותי בהריונות הבאים והאם הכל יהיה מרגש כאילו זאת הפעם הראשונה שאנו חווים את הדבר הנפלא הזה שהטבע חנן אותנו לחוות ?

התשובה היא חד משמעית: כן!!!!!  הזמן חלף לו ושוב הגיע הריון נוסף (שלישי).

עדיין ההתרגשות הייתה קיימת וכל החבילה גם יחד הייתה קיימת מכל המשתמע מכך.

רגע הגילוי, כל בדיקה ובדיקה ורק לראות את היצור הקטנצ'יק הזה שט לו במי השפיר בתוך הבטן שלך וגדל בתוכך והופך לאט אט לבן אדם קטן עוד בתוך הרחם. והלידה,הרגע הזה שבו את מרגישה משהו שלא חשת בו קודם לכן,תחושה שאין דבר שמשתווה לה בעולם כולו, ולהחזיק את הבייבי הקטן בידיים ולדעת שרק לפני כמה רגעים הוא היה הכי מוגן בתוך הרחם וכעת הוא הצטרף למשפחה הקטנה שאנו מקימים לנו ומשנה את כל עולמנו מקצה לקצה.
בשבוע שעבר הייתה לי בדיקת שקיפות עורפית. באולטראסאונד ראו בן-אי אפשר לפספס את הצ'ופצ'יק כשמדובר בבן:)

ההתרגשות הציפה את עיני בדמעות ממש כאילו זאת פעם ראשונה.

וכן,אני מאוד מחכה לבאות וכן, אני מאוד מחכה (לא בקוצר רוח,אלא קצת בפחד מאיך תעבור הלידה) להיות כבר אחרי לפעמים כדי לקבל בזרועות פתוחות, חמות ומחבקות את העובר שגדל לו כרגע ללא דאגות, ולהרגיש שוב איך זה להפוך לאמא בפעם השלישית ולהתמלא במצברים חדשים.

דבר נוסף, ואני בטוחה שהרבה מכן עברו, הוא הרגע שאנו מצפות לילד הגדול שיגיע לביקור הראשון בבית היולדות, להסתכל עליו ולראות את התגובות שלו ברגע שהדבר הזה שנקרא עד עכשיו עובר והיה מאחורי מסך אטום ולא מוחשי בשבילו הופך סוף סוף למשהו אמיתי שאפשר ממש לגעת בו ולהביט בו- מנסיוני האישי התגובה הזו היא אחת המתוקות שיש:)

כרגע אני בשבוע 13,הבחילות עדיין ברות קיום ומזכירות לי כל רגע במשך היום שהן עדיין כאן ולא מתכוונות לפוג בקרוב למרות שאני מקווה שכן, כי חלאס, אמרו לנו "רק" 3 חודשים של בחילות והקאות ואנחנו מחכות ל"הבטחה".

עד לפעם הבאה שיהיה לכולן המשך ערב נעים ונחת מהילדים 🙂

****

במורד הדף אתן יכולות לכתוב לאורית, היא תשמח לקרוא !

מזמינה גם אותך לכתוב לאתר על ההירון, הלידה והאמהות שלך

את יכולה לשלוח לי את מה שכתבת למייל medabrot.imahut@gmail.com

שלך,

לימור

One Comment

  • Avatar

    ניצן רדזינר

    אורית יקרה, זה מעודד לדעת שההתרגשות עדיין קיימת עם כל היריון ולידה נוספים. אני מניחה שגם נולדות להן התמודדויות חדשות כמו שאת מציינת "הפעם הראשונה שהילד הבוגר מגיע לבית היולדות". אני זוכרת שבאחת הפעמים שצעדתי לאיטי (התגלגלתי)לעבר מחלקת הילודים, חלפתי על פני אמא שהפקידה את תינוקה החדש לצורך בדיקות שגרתיות וילדה הבוגר ליווה אותה. זה היה פשוט מדהים לראות איך הוא נקשר אליו כל כך מהר ואמר לה :"אבל אמא הוא שלנו, לאן הוא הולך?". מחכה לחוויות האלו בקוצר רוח!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

× את יכולה לכתוב לי לווטסאפ