"בחיים תמיד הדברים מתפרקים ואחר כך שוב מתאחים…"- דיכאון אחרי לידה

מאת : תמר קלר

8 בנובמבר 2010 | 6 תגובות

הרופא שאיבחן אותי במצב של דיכאון אחרי לידה שכח להעביר לי את המידע שהרגעים הקשים לא חייבים להיות כרוכים בנפילות ללא מוצא, בדיכאון קשה שלא נגמר ...ממש ממש לא..

מתוך דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות

08.11.10, יום ב', השעה 04:44 ואני לא יכולה לישון. היום בבוקר אני עוברת ניתוח ועדיין לא סגורה על הפוסט השבועי,

 לפני שבעה חודשים יצאתי עם בתי הצעירה – אביה -לפארק ל"רחף" על גלגיליות, תמיד אהבתי גלגיליות מאז שהייתי בכתה ה'-התחושה של הריחוף, לפרוש ידיים לצדדים להסתובב,  בזיגזג , בשמיניות ומה לא  אח…….איזה כיף .

 לפני שבעה חודשים למדתי בפעם המי יודע כמה שהגוף שלי יכול להתפרק בשניה,

 לפני שבעה חודשים ריסקתי את המרפק השמאלית שלי לדייסה,

 לפני שבעה חודשים נזכרתי כמה שאני שברירית,

 לפני שבעה חודשים למדתי על כאב פיזי עצום,

 לפני שבעה חודשים גיליתי שאפשר להרכיב מרפק מחדש –אומנם תהליך ארוך ומייגע אך אפשר,

 לפני שבעה חודשים למדתי מהי מגבלה אמיתית ללא יכולות לשינוי,

 לפני שבעה חודשים הבנתי ששוב שכחתי "לעצור",  לקחת נשימה, למתן את הרגע הבא ולהרפות. ויש מישהו שם למעלה שכנראה מאוד אוהב אותי ודואג שאעצור בכל פעם מחדש –שאתאחה מחדש.

 לפני 8 שנים, כשילדתי את אביה, לא ידעתי לעצור ומישהו מלמעלה עצר אותי.

כשהגעתי בזמנו לרופא ואובחנתי במצב של דיכאון אחרי לידה, הוא גם הוסיף והסביר שחיי יהיו קצת שונים מהיום שאחרי. הוא אמר שעם כל שינוי משמעותי בחיי ייתכנו מצבים של "נפילות", שגם אם הגעתי לנקודת הזינוק, הנפילה לתהום יכולה לקרות כל כך מהר, אז פשוט כדאי שאהיה מודעת ומוכנה. באותו יום שחור הייתי כל כך מבוהלת וגם מנוחמת שהרי יש לי הסבר, אישורים  ותירוצים מפה ועד להודעה חדשה "ליפול" מתי שבא לי. ובאמת נפלתי ..

 נפלתי שוב כשחזרתי לארץ, נפלתי שוב כשהתחלתי לעבוד בתפקיד בכיר, נפלתי שוב כשעזבתי את התפקיד, פשוט עשיתי לעצמי הנחות מטורפות עד שיום אחד כשעמדתי לבלוע כדור נוסף התחלתי לבכות הסתכלתי עליו ואמרתי  .

די….אני רוצה לחיות אחרת, אני חייבת להגיע לבפנוכו שלי ולהבין למה זה בכלל קורה ? מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי אנרגטית, נמרצת, חיובית , חייכנית , מלאת בשמחת חיים ואהבה –אז מה פה קרה ? איך זה קרה ? למה זה ממשיך? ומה בעצם אני עושה עם זה?

 זוכרות שדיברתי בפוסט הקודם על נקודת הזינוק? זוהי..זוהי בדיוק נקודת הזינוק –היכולת שלנו לראות את עצמנו מהצד, כאילו בסרט, ולקבל שיקוף אמיתי על מציאות מכוערת שלנו , לומר לעצמנו את האמת גם אם היא כואבת , להוריד מעלינו את כל הקליפות, את כל המסיכות, להפסיק עם הציניות שלנו על העולם ועל עצמנו (ציניות זו בעצם מסיכה שמכסה על האני אמיתי שלנו ), להתחבר לכאן שלי, לאני ולעכשיו ולשחרר, לשחרר שליטה מהעתיד ממה שיקרה מחר ומחרתיים ובעוד חודש וכו'.

להבין שאין שלמות בעולם, להבין שיש דברים שלא נבין לעולם, אך יש קבלה, ללמוד לקבל ולא רק לתת, ולהתפרק…….פשוט לתת לעצמנו להתפרק עד הסוף…….להיות בחשיפה מלאה לטוב ולרע – כי חשוב לברך על הרע כמו שמברכים על הטוב – אל דאגה -מהנקודה הכי נמוכה תגיע נקודת הזינוק, זה תהליך בלתי נמנע והוא יקרה והוא יגיע ..

 זה יכאב בהתחלה, רק בהתחלה ובכאב הזה יהיה משהו מרפא, משחרר, עוצמתי ויציב מאין כמוהו. כשיגיעו הרגעים הקשים בחיים תוכלו לתת לעצמכן להתפרק ולהתאחות מחדש ללא פחד לאבד את עצמכן אלא מתוך מקום של בניה,

זהו מקום שונה, שונה לחלוטין.

 הרופא שאיבחן אותי במצב של דיכאון אחרי לידה שכח להעביר לי את המידע על נקודת הזינוק ואולי הוא לא ידע שהיא בכלל קיימת. אז כן, הרגעים הקשים הגיעו והם תמיד מגיעים, אך הם לא חייבים להיות כרוכים בנפילות ללא מוצא, בדיכאון קשה שלא נגמר …ממש ממש לא ..עם טיפים קלים ליישום והבנה של נקודת הזינוק ניתן להתמודד גם איתם,

 ועכשיו הגיע הזמן לקפל את החפצים בתיק , לנסוע לבית החולים לניתוח להוצאת הקיבועים ,

 לפני שבעה חודשים נתתי לעצמי להתפרק ..שוב מחדש  להתפרק ולהתאחות –ללא דיכאון ,

"כי בחיים הדברים תמיד מתפרקים ומתאחים"….. (פמה צ'ודרון)

 שלכן , תמר

*  תמר קלר, מעלה את "ברכת אביה", הצגת יחיד על דיכאון אחרי לידה.  כתיבה ובימוי: אלון מרגלית, טל.: 050-8783200 , tamarkeller1@gmail.com

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

סולחת לעצמי על הדיכאון שאחרי הלידה /חני סער

התרפיה הבודהיסטית דרך וגישה ייחודית לעזרה ותמיכה אחרי הלידה / אפרת דבוש נאור, תרפיסטית גוף נפש

האפשרות לקבל את התחושות ולשתף אותן כמפתח להתמודדות עם דיכאון אחרי לידה / לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מלווה נשים בתהליך ההורות.

הולדת תינוק היא מאורע שמח- אבל היא גם לא/ לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מלווה נשים בתהליך ההורות

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך באתר, להשתתף בדיונים בפייסבוק ולהצטרף לרשימת התפוצה.

נושאים קשורים :

6 תגובות ל- “"בחיים תמיד הדברים מתפרקים ואחר כך שוב מתאחים…"- דיכאון אחרי לידה”

  1. תמר, איזה שירות את עושה עם הפוסט הזה.
    מאוד מתחברת אל החשיבות של לאפשר ליפול, בסביבה תומכת, שהנפילה מלמדת ומחזקת ומביאה אותנו למקומות טובים יותר.
    מתחברת על האפשרות הטמונה בלשחרר, בלהיות כאן ועכשיו, לקבל את מה שיש ולא לפחד להרגיש את הפחד.
    אני חושבת שקל יותר לעשות את הדברים האלו כשיש תמיכה איתנה מסביב, שמאפשרת את הנפילה הזאת.

  2. איריס סמליאן הגיב:

    המאמר הזה היה כל כך נוגע, שבכל ים המידע הייתי חייבת לעצור ולקרוא אותו! חשוב מאוד מאוד! יש לי חברה שכנראה סובלת מדיכאון אחרי לידה, הייתי רוצה לשלוח אותו גם לה.ברור שכל התחושות והחוויות אמיתיתו לגמרי אבל רק
    שאלה קטנה – איך זה שגבר כתב וביים את ההצגה…?

    • תמר בטח תשיב לך מאוחר יותר, היא עברה ניתוח ובהתאוששות עכשיו.
      מה שאני יודעת בינתיים להגיד הוא ההצגה הוא בעצם הסיפור האישי של תמר על הדיכאון שהיא התמודדה איתו אחרי הלידה.

    • תמר קלר הגיב:

      איריס שלום,

      אכן כפי שלימור אמרה אני בבית החולים בהתאוששות מהניתוח וזו העצירה שלי- הכתיבה אליך,
      תחילה , מודה לך על תגובתך,
      כשהתברכתי בהארה להקים מונולוג (תוכלי לקרוא בהרחבה עלי ופעילותי בפוסט הראשון) חיפשתי אנשי מקצוע מתחום התיאטרון -תסריטאים ובימאים וכמובן שראיינתי נשים ברחבי הארץ. במהלך חיפושי ,שמעתי על אלון מרגלית (שיש לו מספר מונולגים משלו העוסקים בשינוי חברתי )כבר מהרגע הראשון הבנתי שהוא האדם המתאים לעבודה המשותפת-ההצגה מבוססת על הסיפור שלי וראיונות עם דמויות שסבבו וסובבים אותי עד היום (משפחה וחברים)ובנוסף ספרות מקצועית בנושא העבודה עם אלון מוכיחה את עצמה בטח בכל פעם מחדש ועצם היותו גבר פתחה את האפשרות לגברים להתחבר לתחושות של הנשים. המשובים שאני מקבלת מגברים פשוט מחזקים את הבחירה.
      בברכה, תמר

  3. איריס סמליאן הגיב:

    לימור, כבר מההתחלה רציתי להצטרף לקבוצה שהקמת (אחותי, ענבר בן-הרוש חברה בה) אבל הבנתי שהפגישות נעשות רק עם תינוקות קטנטנים, ושלי כבר לא כל-כך..

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

הפגנת האמהות יוצאת לדרך !

מאת : תום אלרום

25 ביולי 20119 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

נבקש את הדברים הבאים:

• חוק חינוך חינם מגיל 3 חודשים

• פיקוח על מוצרי יסוד לתינוקות כתחליפי חלב וחיתולים

• הרחבת חופשת הלידה לנשים ומיסוד חופשת אבהות

• הפסקת תשלום על עגלה בתחבורה ציבורית

לידה חוזרת אחרי תשע שנים, מחשבה בוראת מציאות.

מאת : הדס פורת

16 בדצמבר 20150 תגובות

מתוך רוצות הריון

תשע שנים של תפילות, בקשות, תחינות, תשע שנים של בכי וחוסר ודאות. תשע שנים של תהיות …למה זה לא קורה, מה השתנה? אחרי שתי לידות טבעיות, שני הריונות ספונטניים תקינים, שני תינוקות בריאים, בנים מקסימים. אני רוצה לידה חוזרת.

הרחם כמו נסגר, משהו נחסם, אין תנועה, אין חיים. הזמן עובר, השנים נוקפות, שנה אחר שנה, ואת לא הופכת צעירה יותר עם כל יום שעובר. הגעגוע להתעגלות הגוף, הבטן, השדיים, הירכיים, לתנועת החיים ברחם, לצקצוק המתוק של היניקה, וריח של החלב, למגע הענוג של העור, לשיכרון האוקסיטוצין. מראה של אישה הרה העוברת לידך גורם לך צביטה כואבת בלב, את המומה מעוצמת הכאב.

ההורות והנישואין לוקחים ממני המון כוחות נפשיים

מאת : אמא אנונימית

14 באפריל 201318 תגובות

מתוך לכל אמא, קושי באמהות

כיום אני אמא לשני בנים והפחד שלי רק הולך וגובר קשה לי לשלוט על הדיכאונות, החרדות ומצבי הרוח הקיצוניים שלי. אמנם אני מרעיפה עליהם המון חום ואהבה וסבלנות כלפיהם, אבל זה רק כי הם עדיין קטנים ואני יודעת שהם תלויים בי וזקוקים לי. ככל שהם יגדלו, אני אצפה מהם שיבינו אותי ואת מי שאני ויתמכו בי במקום שאני אעשה את זה בשבילם, כמו שאמא אמורה להיות.