טיפולי פוריות: המסע לעבר ההריון

מאת :

25 בנובמבר 2010 | 8 תגובות

מתוך טיפולי פוריות, רוצות הריון

"מכל מלמדי השכלתי". כך אומרים חכמים, לא?

אני אומרת מכל ילדיי השכלתי ואפילו מכל הריונותיי השכלתי… לא שהיו כל כך הרבה הריונות, אבל היו בהחלט הרבה נסיונות !

ברגעים בהם נכתבו השורות הללו, יכולתי להעיד על עצמי כעל "מאותגרת פריון". לפני שהכרזתי על עצמי ככזו, היו לי בהחלט טייטלים אחרים: "מטופלת IVF", "עוברת הפרייה", "עוברת טיפולי פוריות", "בעלת קושי להיכנס להריון" ועוד, אבל בשנה האחרונה ננעלתי על עניין "מאותגרת הפריון" – יש לזה צליל נעים משהו…

אפילו באנגלית זה נשמע טוב – FERTILITY CHALLENGED

המילה "אתגר" היא זו שנותנת לי את הכח להמשיך, היא זו שמגרה אותי לנסות שוב ושוב, היא זו שכל פעם שנאמרת – מצטיירת לי בראש תמונה של מסע, שבסופו מקבלים, לא מדלייה ותעודה, אלא בטן מלאה ועגולה.

אז בעצם היותי מאותגרת פריון צברתי עד כה נסיון רב של 24 מחזורי IVF מלאים הכוללים מיקרומניפולציה, מחזור אחד של החזרת עוברים מוקפאים, עברתי שתי היסטרוסקופיות ניתוחיות, שני הריונות כימיים, נדקרתי מאות ואולי אפילו אלפי פעמים, נשאבו מאות ביציות שהופרו במאות זרעונים ושני הריונות תקינים – הריון אחד תקין שבסופו של שבוע שלושים ושלוש יצאו לאוויר העולם, שחר ותומר, שני פגים יפיפיים ומדהימים והריון נוסף שהסתיים בשבוע 41 פלוס ובו נולדה נועה, ילדה גדולה וחייכנית, והם, שלושת ילדיי היקרים, עושים לי בית ספר ומלמדים אותי את משמעות החיים.

את טיפולי הפוריות הזה לא עברתי לבד, לצידי צעד קובי בעלי, צעד בגאווה לעיתים מובל, אך לרוב מוביל, הוא תמיד היה שם בשבילי לעודד, לתמוך ולטפל בכל אותם דברים שאני לא הייתי מסוגלת, בלעדיו לא היה טעם למסע הזה.

לאורך המסע הזה, חוויתי ועודני חווה, אינספור רגשות מעורבים – מכאב, אכזבה, פחד, כניעה, כעס ואשמה ועד לשמחה, חוזקה, תקווה והצלחה.

אני לא יודעת מתי בדיוק זה קרה, כנראה לאחר מספר לא מבוטל של שליליים, נולד הרעיון לכתוב טור, לכתוב טור שיתאר את המסע שלי, טור שדרכו יוכלו נשים וגברים, זוגות אחרים שהינם מאותגרי פריון לקרוא ולשאוב כוחות להמשיך את המחול המטורף הזה.

אני מזמינה אתכם לקחת חלק במסע שלי לעבר ההריון, ה-ISUZO CHALLENGE הפרטי שלי ויותר מכל, קוראת לכן הנשים החוות זאת על בשרן – להקשיב לעצמכן ולאהוב את עצמכן.

תחילתו של מסע….

** לבלוג של ליטל אוהב ציון.

** לפוסטים נוספים בנושא טיפולי פוריות

אולי יעניין אותך:

טיפולי פוריות: לקבל את כל הידע והתמיכה הדרושים/ איריס נאור

אוף, אין לי כוח, מה עושים?/ אושרה

טיפולי פוריות: ימי התום/ ליטל אוהב ציון

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

8 תגובות ל- “טיפולי פוריות: המסע לעבר ההריון”

  1. ליטל, איזה יופי שאת חלק מהאתר !
    להמשך הנאה משותפת !

  2. ליטל יקירתי. מזל טוב על הולדת הפינה המקסימה הזאת. הזדמנות למי שלא מכיר להנות מהזוית ההומוריסטית והחכמה שדרכה את מסתכלת גם על הקשה ביותר… גאה בך!

  3. משה לוקסנברג הגיב:

    מז"ט ליטל על לידת הטור. נרחב הלב לקרוא מ"פי עוללים" את קורות מסעם המופלא. אכן תינוקת מוכשרת.
    אהה..שכחתי…. גילוי נאות: התינוקת הזאת היא שלי, והאוצר היפה שבידיה-נכדתי.
    טפו,טפו, מתפתחות כה יפה.

  4. sarah mann הגיב:

    Kol Hakavod Lital, keep up the good work, al the way from Toronto, Canada

  5. ליאת רקוטש הגיב:

    ליטל יקרה,
    כמי שמכירה את כתיבתך השנונה ומלאת ההומור מבטיחה לעקוב אחרי הטור בהתמדה. מזל טוב ובהצלחה!

  6. Bonnie Aviani הגיב:

    Lital, You are an amazing person in my eyes with extraordinary powers.Its so nice to read your columns especially because I was there for the ride. Keep on writing and smiling!! Love you alot Bonnie.

  7. כרמית ויינר רטהאוז הגיב:

    את מדהימה…
    זו פעם שנייה שאני קוראת טור שלך, וזה ממש מעלה חיוך על הפנים. אני יודעת שהיו קשיים בהבאת הילדים לעולם, אך לא תיארתי לי שעד כדי כך, ולמרות הסבל את כותבת בהומור ובשמחה, ונראה כי גם על זה את מודה => "שאפו".

  8. נחמה כהן הגיב:

    את מדהימה וכותבת נפלא. ריגשת!
    תודה

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

מוות אחרי מוות

מאת :

22 בדצמבר 20153 תגובות

מתוך התמודדות עם אובדן, לכל אמא

כשפרסמתי את סיפור הלידה שלי כתבתי בכותרת "לידה שקטה", אך שינינו את הכותרת לאחרת כי לא היה מוות בלידה.

היום אני כותבת " מוות חיים מוות ". אולי זו הכותרת שהכי מתאימה לסיפור שלי.

'השמש זרחה שוב', כתבתי , 'עם כל הקושי אנחנו רואים את האור וממשיכים בכל הכוח עם התינוק היפה המקסים שלנו'.

לילה עבר שקט, אכל, ישב איתי, שרתי לו, שיחקתי אתו, שמתי אותו במיטה, הסתכל עליי במבט עמוק ושלחתי לו נשיקה מרחוק. לו ידעתי, לא הייתי עוזבת אותו אבל מי אני שאעמוד בפני האל שקובע את העובדות, את האמיתות, את הכול.

לצאת מהאפלה אל האור- דיכאון אחרי לידה כהזמנה להתחדשות

מאת :

13 בדצמבר 201016 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות

אם את, חברתך ,שכנתך או בת משפחה שלך נקלעתן לחוויה של דיכאון אחרי לידה- הבינו שיש כאן סבל שניתן לשינוי והתחדשות.

אתן, כאמא אדמה ,תמצאו את הדרך וגם תצאו נשכרות. תלמדו דרכי התחדשות על עצמכן שלא ידעתן על קיומם ותרגישו את הברכה, תרגישו את האיזון.

איך אפשר להיות אמא ולא להפגין ?

מאת :

2 בספטמבר 201112 תגובות

מתוך הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא, קוראות לשינוי

כבר ניתן לאחד הבנים שלי דף שעורי בית. למה? הוא סובל מזה. מאוד. אנחנו סובלים מזה. הוא ילד חכם, רגיש, מתחשב, ורוב מה שמלמדים בבית הספר משמים. השעות שאחרי בית הספר מתמלאים עם המטלות האלו, המשא ומתנים- וגם לנו.