"לא הרגשתי שאני אוהבת אותך"

מאת : אמא שעכשיו אוהבת

1 בנובמבר 2010 | 3 תגובות

מתוך אחרי לידה, רק אהבה

לא אוהבת את התינוק, אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, אמהות

 

"לפני עשרים ושלוש שנים נכנסת לחיי, אמא צעירה בת עשרים וארבע, בת מזל טלה טיפוסית שמרכז הבמה הוא ביתה הטבעי. כמעט ללא הכנה הפכתי לאמא ו – מהפך!!! מרכז הבמה הופך להיות אתה, אוצר יקר שלי.

בימים הראשונים הייתי בהלם ולא ידעתי מה נעשה איתי. הרגשתי קצת זרה, אף אחד לא הכין אותי לכך שאני אמורה להכיר ולהתאהב בך עם הזמן, אני חשבתי שכשתינוק נולד אז מתאהבים בו מהשנייה הראשונה.

מה אגיד לך, אהוב נפשי? הרגשתי אליך קרובה מאוד, הרגשתי כלפיך אחריות גדולה, הרגשתי מסירות נפש ואכפתיות אמיתית, אבל אהבה שמתפוצצים ממנה, את ה'משהו' החזק הזה שבגללו קוראים לי 'אמא'- לא הרגשתי.

את הייסורים הנפשיים שחשתי קשה לי לתאר במילים. שאלתי את עצמי: "מה לא בסדר איתי? מה קורה לי?" רציתי לרגיש את אהבה העוצמתית בתוכי, אבל לא הרגשתי. התביישתי לחשוף את סודי ושתקתי.

זה הדיר שינה מעיניי

השתיקה כאבה לי. איך אני אמורה לספר דבר כזה לאמא שלי, שגידלה שבעה ילדים? איך אדבר על זה עם  הגיסות שלי, שכולן עם ילדים? מה יחשבו עליי? הרי אני לא נורמלית, כי אם זה היה נורמלי, אז בטח היו מכינים אותי לכך.

יום אחרי יום טיפלתי בך, שרתי לך, הנקתי אותך, חיבקתי, נישקתי, דיברתי איתך והייתי מוכנה להרוג את כל מי שינסה לפגוע בך, אבל עדיין לא הרגשתי את מה שרציתי להרגיש, וזה הדיר שינה מעיניי.

יום אחד התרחש ה"מפץ הגדול" ואפילו רשמתי את היום הזה ביומן! זה קרה תוך כדי שאני מניקה אותך ומתבוננת בפניך הקטנות והמתוקות. אתה הסתכלת עליי ונתת לי את חיוך חיי!

לא ידעתי את נפשי מרוב אושר

הייתי המומה, לא ידעתי את נפשי. ביקשתי ממך: "כפרה שלי, תחייך לאמא עוד פעם, שהיא תדע שזה חיוך ולא עווית", ואתה שוב הפסקת לינוק וחייכת אליי חיוך גדול עוד יותר.

באותו יום העולם התנפץ למיליוני רסיסים וכל רסיס הפך ליהלום נדיר ומשובח. זהו. החיים שלי התחלקו לשניים- לפני החיוך ואחריו.

את האהבה הגדולה שהתפרצה מתוכי אליך, לא ניתן לתאר במילים. הצבעים של העולם התחדדו, המילים של העולם קיבלו משמעות חזקה, הזמנים של העולם השתנו. הכול הפך למשהו בעל משמעות עליונה חזקה מכל תיאור שאצליח להעלות על הכתב.

לא ידעתי את נפשי מרוב אושר. מאותו רגע לא רציתי להפסיד רגע אחד איתך, למקרה שתחייך שוב את חיוכך המתוק. חששתי שלא אהיה איתך לנצור את החיוך הבא בנשמתה של אמא אוהבת. זו אהבה שרק אמא יכולה להרגיש.

 

צילום: לימור לוי אוסמי (אין קשר בין המצולמת לכותבת)

 

עוד אמהות מדברות על ההתאהבות בתינוק:

לא התאהבתי בה / רויטל

אמא שלא אוהבת את הילדים שלה? /לימור לוי אוסמי

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

3 תגובות ל- “"לא הרגשתי שאני אוהבת אותך"”

  1. אוריאן הגיב:

    כל כך מזדהה עם כל מילה ומילה שכתבת!
    אגב גם אני מזל טלה 🙂 למרות שאין כל קשר 🙂

    אני כל כך מזדהה עם הייסורים שהרגשת בהתחלה גם אני עברתי אותם ואכלתי את עצמי וחשבתי שאני לא נורמאלית ואיך זה שאני לא מיד מאוהבת בטירוף?!
    מלכתחילה הדבר הראשון שנולד יחד עם הילדה היה הרצון לשמור עליה ולגונן עליה מכל דבר ואיש! ודאגתי לה נישקתי אותה מלא וטיפלתי בה הכי טוב שאני יכולה. ממש כמו עכשיו. אבל האהבה לא באה מיד!
    ומאותו רגע שהיא חייכה אליי לראשונה חיוך אמיתי בגיל חודש וחצי התאהבתי ועם הימים והזמן האהבה התעצמה ברמות שלא אהבתי אף פעם!
    היום הילדה שלי בת שנה ו 5 חודשים אני מאוהבת בה כמו שלא אהבתי שום דבר בחיים שלי אני מאוהבת ברמות קשות! לא יכולה להסתכל עליה דקה מבלי לתת לה 10 נשיקות לפחות! גאה בה ובכל פיפס קטן שהיא עושה מתלהבת ממנה מאוהבת בה בלי גבולות והאהבה רק הולכת וגדלה והלוואי שאלוקים שלנו ישמור לנו מכל משמר על ילדנו ועל משפחתנו מכל וכל אמן אמן אמן

  2. אני למשל מתחילה להתאהב רק לאחר שגופי מתחזק כלומר ההורמונים חוזרים לתיקונם הרחם ושאר האיברים חוזרים למקומם הקבוע הגוף מתחזק עם חלוף השבועות הראשונים וכך גם הנפש . לאחר תקופת התאוששות אני מאוהבת ומחברת בחזרה לטבור עד בלי דיאת כל ילדי שיהיו בריאים וחזקים בגופם ובנפשם אמן

  3. ליאת הגיב:

    מרגש עד דמעות. פשוט מכתב מדהים.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

לפני שנהייתי אמא

מאת : שירלי יהלום כהן

1 בפברואר 201146 תגובות

מתוך אחרי לידה, איפה אני בתוך האמהוּת?, התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא, תחושות מגוונות אחרי לידה

לפני שנהייתי אמא לא ידעתי שקיימת השעה 6 בבוקר ביום שבת…

לפני שנהייתי אמא החלטתי לצאת לסרט, ויצאתי. בלי לדאוג לבייבי סיטר, בלי לחשוב איך לארגן את הילדים בזמן, בלי להכין את הבית, הבקבוקים, והמוצץ ספייר.. פשוט יצאתי….

אמא מושלמת? מה זה בכלל?

מאת : הכי אמיתית

1 ביוני 201113 תגובות

מתוך אמהות ובנות, אני אמא מספיק טובה?, לכל אמא

אמא שלי היתה תמיד דמות שאני מעריצה, אוהבת בלי גבול, מכבדת, מעריכה, החברה הכי הכי טובה שלי, תמיד היתה הדמות שצליל קולה היה מרגיע אותי ושתמיד ידעה את הדבר הנכון לומר…. מבחינתי, היא היתה אדם מושלם.

היא היתה זו שתמיד צודקת, שתמיד יודעת.

לא קל לי לדבר על הדברים, כי אני מרגישה שלא משנה איך אציג את הדברים, זה יעשה לה עוול מסוים, והיא באמת אישה שראויה להערצה וכבוד….

גיל שנתיים

מאת : הכי אמיתית

14 ביולי 20123 תגובות

מתוך לכל אמא, רגשות אשם

שנתיים.

גיל שאני שומעת כל כך הרבה אודותיו…..

הצבת גבולות, גמילה, בחינת אזור ומותר וכדומה… נשמע כיף….

מודה שיש לי בעיה.

תחילת הדרך שלי כאמא היתה קשה…והיום אני נמצאת במקום שנהנה ואוהב את האמהות ומאוהב בנסיך היפה שלי, אבל זה לעיתים מלווה בהרגשה כבדה של רגשות אשם. רגשות אשם על זה שלא שידרתי לו מספיק אהבה בהתחלה, רגשות אשם על זה שהיה לי כל כך קשה, רגשות אשם על זה שכל כך לא נהניתי מסטטוס ה"אמא"….

ושק רגשות האשם הזה מקשה עליי לעיתים בהצבת גבולות, מקשה עליי ביכולת להרפות ולתת לילד להתמודד.