לישון כדי לחיות

מאת :

21 בנובמבר 2010 | 8 תגובות

מתוך אחרי לידה, מקצועניות מדברות, רוצות לישון!

שינה, שינה, שינה, כמה שהיא חסרה.

יכולנו לכתוב עליה שירי רומנסות מריירים,

יכולנו לערוג לה כמו מאהב לטיני באיטליה,

כמה שהיא חסרה וכמה שאנחנו מפנטזות עליה,

כמה שהיא בלתי מושגת וחמקמקה.

כמה שאנחנו צריכות אותה

וכמה שלפעמים אנחנו משלימות עם העדרה.

 

אפשר לחיות בלי לישון ?

אפשר להתמודד עם בכי של תינוק בלי לישון ?

אפשר להתמודד עם אתגרי האמהוּת  בלי לישון ?

אפשר ליהנות מהתינוקות בלי לישון ?

אפשר ליהנות מהאמהוּת בלי לישון ?

 

כמה טריוויאלי וכמה לא מובן מאליו.

אמהות לא מרוצות,

אמהות מרגישות חסרות אונים,

אמהות חשות דיכאון,

אמהות מרגישות ש"זה לא זה",

אמהות מרגישות שהן לא יכולות יותר,

אמהות רוצות להחזיר את הגלגל אחורה.

 

אמהות נושאות לבד בנטל,

אמהות לא ישנות,

אמהות ללא תמיכה מספקת,

אמהות מרגישות לבד,

אמהות רוצות לישון.

 

לישון כדי לחיות,

לישון כדי להתמודד,

לישון כדי להתעצם,

לישון כדי ליהנות,

לישון כדי להתאהב,

לישון כדי להרגיש נאהבת,

לישון כדי להירגע,

לישון כדי לנשום.

 

לישון.

לנוח.

להירגע.

להתמלא.

להתמשאב.

להתחזק.

לישון.

 

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

8 תגובות ל- “לישון כדי לחיות”

  1. מאז שאני יועצת שינה הוכח לי מדעית מה שידעתי כאם צעירה. מחסור בשינה הוא כמו מחסור באוכל, או במים או בחמצן. הגוף שלנו זקוק לכל אחד מהדברים הללו בצורה כמעט שווה – ללא שינה לאורך זמן אנחנו פשוט לא יכולים לחיות. אני מעודדת הורים לעשות את השינוי. להביא מזור לימים הקשים האלה אחרי לילות ללא שינה. זה לא כורח המציאות – אם את אמא את לא ישנה. לא. זה ניתן לשינוי. אני לא מבטיחה שינוי מיידי, אבל בהחלט שיפור.

    לאחר הלילה הראשון שתשני כמה שעות רצופות – תרגישי כאילו נירפאת ממחלה ארוכה.

    מיכל איתם עמרני
    יועצת שינה מוסמכת

    • נכון,
      וגם לעשות מאמצים לדאוג לעזרה ותמיכה בלילות- חלוקה משמעותית יותר עם בן הזוג בלילה וקבלת עזרה ביום להשלים שעות שינה.
      מסכימה מאוד מאוד עם המשפט החותם שלך. איך המציאות נראית כל כך אחרת שישנים.

    • אוסי הורביץ הגיב:

      אכן מזדהה כל כך עם המשפט האחרון. אני זוכרת את הלילה הראשון שישנתי בלי לקום. קמתי בבהלה לבדוק שהכל בסדר איתה. לאחר שהבנתי שהכל בסדר לא האמתי שזה קורה לי.
      אחרי לילה וחצי בהם שיחקנו משחק מי ישבר ראשון (רמז: זו לא הייתי אני)בהם הצעתי מים במקום תמ"ל והבכי הרקיע שחקים.
      הגיע הלילה הראשון השלם בו ישנתי ולא האמנתי.
      מוכרחה לומר שהרגשתי שהגעתי לשלווה.

  2. חן טיסון הגיב:

    השינה זה באמת אחד הדברים שחסרים במלוא מובן המילה.
    בדיוק אתמול דיברתי עם חברה שיולדת בקרוב את הבן השני שלה בהפרש מאוד קטן מהראשון, ושאלתי אותה "לפחות הספקת להשלים שעות שינה?". צחקנו על זה, אבל זה כ"כ קשה לא לישון במשך כמה שנים טובות!!!!
    יובל התחילה לישון לילות שלמים רק בגיל שנתיים, אז הייתה לי שנה שלמה להנות מלילה לא לבן 🙂 עד שגל נולדה, והסבב התחיל מחדש:)

  3. אמא הגיב:

    חשבתי הרבה מה להגיב לפוסט הזה, אחרי כמה ימים- זו תגובתי הרשמית, שיר קטן שנראה לי רוב האימהות מכירות ואני מאוד מזדהה איתו – חוץ מהקטע של הכעס… (לצורך ההבנה נא להחליף את המילה שעון במילה אמא..)
    תיק תק תיק תק
    אני כועס
    תיק תק תיק תק
    אני זועף
    תיק תק תיק תק
    אני עייף – עוד מעט ואתעלף
    כי אסור לי למהר
    ואסור לי לאחר
    או חלילה לעמוד – זה אסור מאוד מאוד
    אם ארצה לנום מעט, ישלחו אותי מייד – אל הרופא
    הוא יבדוק את הגרון ויאמר הושט לשון – זה לא יפה
    מי יבין ללב שעון גם שעון(=אמא) רוצה לישון
    לפעמים….
    ותודה לערוץ הופ ילדות ישראלי, שכבר מופיע לי בחלומות ….

  4. יעל פחסי הגיב:

    אפשר לישון בבטחה עם התינוק.
    כך שני הצדדים ישנים יותר, ושנתם יותר איכותית.
    עפ"י מחקרים עדכניים זה מאפשר להניק לאורך זמן ובכך מגן על התינוק מפני מוות בעריסה. (מפחית סיכון ב-50%)
    קיראו –
    https://sites.google.com/site/yoolababy/cosleeping

Trackbacks/Pingbacks

  1. Tweets that mention לישון כדי לחיות | נשים מדברות אמהוּת -- Topsy.com - 21/11/2010

    […] This post was mentioned on Twitter by limor levi ossmy, limor levi ossmy. limor levi ossmy said: אפשר לחיות בלי לישון ? אפשר להתמודד עם בכי של תינוק בלי לישון ? אפשר להתמודד עם אתגרי האמהוּת בלי לישון ? http://fb.me/KhjuZG4r […]

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אמא לשניים

מאת :

11 ביולי 201111 תגובות

מתוך אחרי לידה, תחושות מגוונות אחרי לידה

אם יש דבר אחד שזכור לי בבהירות מוחלטת מחופשת הלידה עם ביתי הבכורה לפני כשלוש שנים, זה כמה כיף וקל זה היה.

מהרגע שהיא הגיחה לאוויר העולם, ועד לעצם רגע זה ממש, היא תמיד היתה ילדה רגועה, נינוחה, ולא דורשת הרבה (טוב נו, היא ישנה כרגע…). מן ילדה כזאת שלא בוכה ולא מייללת, משחקת יפה וישנה היטב.

היינו מתעוררות לנו בבקרים לא לפני 9:00, מטיילות, משחקות, עוד קצת ישנות. אידיליה. כאן בעצם התרחשה הטעות הראשונה שלי בתור אמא – באמת האמנתי שככה זה לגדל ילדים. שזה כזה קל.

עכשיו, כשיש לי בבית שני ילדים – אחת בת שלוש ואחד כמעט שלושה חודשים, אני מוצאת את עצמי עסוקה כל היום בתימרונים. להתעורר, להעיר, להלביש אותה בזמן שהוא יונק, להרדים אותו כשהיא יושבת בסיר, לקחת אותה לגן כשהוא נם את תנומת הבוקר שלו, לדחוף לו מוצץ כשהיא תופסת לי את הרגל ולא נותנת לי לעזוב את הגן. להכין לה ארוחת ערב תוך נידנוד הסלקל שבו הוא יושב, לעשות לה ולו אמבטיות במקביל (את זה ניסיתי היום לראשונה), להניק אותו ובינתיים לשים לה יובל המבולבל, להשכיב אותה כשהוא עלי במנשא, ועוד כהנה וכהנה אילתורים.

2 דקות מדום לב. הכוח שמגלים בפנים בלידה טבעית

מאת :

16 בנובמבר 201013 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

הלידה הראשונה היתה לידה על פי הספר. באתי לאחר קורס הכנה ללידה, התכוננתי ללידה טבעית, אך זרמתי עם עצמי ואמרתי שאם אצטרך- אקח אפידורל. מסוג המשפטים שאת אומרת לעצמך כשמשהו לא מספיק חשוב לך… וגם כשאת לא יודעת לקראת מה את הולכת…

כמה שמכינים אותך לפני לכאבים המטורפים האלה- זה עלה מבחינתי על כל דבר שהכרתי או ידעתי או דימיינתי עד אז…כאבים מטורפים, שמעבירים את כול החושים, הגוף המוח והמחשבה לכיוון אחד- די… שיפסק….. ובלב ההתרחשות כשהכאב מסמא כל ניסיון קלוש של מחשבה על להתמודד עד הסוף, אמרתי- אפידורל!!!! הראש אמר לי – למה לסבול כשיש פתרון?

שיעורים פרטיים בסטטיסטיקה

מאת :

17 בינואר 20133 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

אתמול נפגשתי שוב עם הסטטיסטיקה. ככה, מחוץ לאוניברסיטה, היא חיכתה לי בפינה.

רופא מקסים, מרפאה נעימה, חדר חשוך, כיסא נח, רגלים מפושקות ועובר ( שאני חושבת שהוא עוברית) מתנועע בשמחה על המסך הגדול מולי. מודדים את אורכה, מודדים את עובי הנוזל בעורפה ומופיע שם מספר שלכמה רגעים לא אומר לי כלום ( על אף הסבר מפורט לו זכיתי בדיוק שתי דקות קודם לכן).

'שקיפות בינונית' אומר הרופא ואני שואלת 'מה זאת אומרת בינונית' ( אצלי שום דבר לא בינוני אדון!), והוא משיב, השקיפות לא תקינה, מסיים בעדינות חן ורגישות את הבדיקה ועובר איתי למשרד, שם ההיא של המספרים מהתיכון לא מפסיקה לדבר. ומאז, בשלושים השעות האחרונות, להוציא חמש שעות שינה טרופה, כל עולמי מתמלא במספרים ובשנאתי משכבר הימים- גב' סטטיסטיקה. אחוזונים, פילוחים, סיכויים, סיכונים, התפלגויות… שכל-כולללללם מספרים של אי ודאות מדודה היטב.