נקודת הזינוק- לטפס מתחתית הבור של הדיכאון אחרי הלידה

מאת : תמר קלר

29 בנובמבר 2010 | תגובה אחת

 "נקודת הזינוק" הוא הרגע שבו אנו בתחתית הבור של הדיכאון אחרי הלידה הרגע שכל כך רע לנו , קשה לנו, כואב לנו ואנו זועקות : דיייייייי מספיק, רוצות אחרת, רוצות שינוי 

מתוך דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות

אח…סוף סוף שקט בבית, כולם ישנים וזה זמן מעולה לחזור אליכן,

 לאחר עצירה של שבועיים ועם כמות הוגנת של כוחות מחודשים, אני מקדישה את עצמי לתהליך של החלמה לאחר הניתוח .

מאז הפוסט האחרון קיבלתי מיילים מנשים ששאלו אותי לגבי נקודת הזינוק,

 "נקודת הזינוק" הוא הרגע שבו אנו בתחתית הבור של הדיכאון אחרי הלידה, בשפל של המדרגה, הרגע שכל כך רע לנו , קשה לנו, כואב לנו ואנו זועקות : דיייייייי מספיק, רוצות אחרת, רוצות שינוי ,רוצות משהו יותר טוב, רוצות לקרוא למישהו ולבקש עזרה,

רוצות ורוצות ורוצות וזה טוב, הכי טוב שיש, משום שהאפאטיה ותחושת ה"שיתוק" בעצם מסיימים את תפקידם  ומפנים מקום לחיות, להרגיש!!!! זהו, פשוט מאוד עצרו לשניה וקראו שוב את המשפט. 

נצלו את המומנטום כקרש קפיצה , איך?

 (1)אל תתפשרו, בשלב זה אין פשרות!!!

הגעתן עד הלום? לכו על זה כי-הפיזי – (הגוף), המנטל (המוח) הרגש (הלב) – כל אלו לא יכולים יותר וצועקים: "הצילו" .

כל הווייתכן רוצה להיות מקודשת. הפכו אותה ל מקדש .

  (2)תתקדשו ותקדשו כל רחש, תנועה, מבט,תחושה, חוויה, דמעה, חיוך, כאב, פשוט תנו לדברים האלו להתקיים מתוך קבלת המציאות והסירו את הקליפות.

ממקום הקדושה תבוא הצמיחה והגדילה.

 אם יש ביכולתכן לאסוף את עצמכן ו (3)"לפרק" את כל חבילת ה"קדושה" לגורמים  זהו דבר מאוד מבורך ומומלץ.

הסבו את תשומת ליבכן לכל מעגלי החיים שלכן –האני, זוגיות, ילדים, משפחה מורחבת, חברים, עבודה,תחומי ענין.

 (4)ערכו רשימה מפורטת לכל מעגל, אך תחילה חלקו אותו לחצי-הכי חשוב: היו אמיתיות הכי אמיתיות שאפשר.

 בחצי מעגל תתעדו מה עושה לכן טוב ובחצי השני – מה לא עושה לי טוב . זה יכול להיעשות על ידי כתיבה, ציור, הדבקת תמונות, חתימת  סמלים וכל דרך העולה על רוחכם.

סכמו ב"ספירת מלאי" את כל התרשימים, כל מעגל בפני עצמו וחשבו את הטוב ואת הלא ..(ממש בכמות, מספרו כל סעיף) הסיכום במספרים יתן לכם שיקוף אובייקטיבי .

 (5)תקבלו בהירות והבנה -לא עוד ערבובים רגשים, לא עוד סימני שאלה , לא עוד סלט של הטוב והרע ביחד מה קודם ומה אחרי ,לא עוד ספקולציות ותסריטים חסרי מטרה אלא הבנה וראיה נכונה, מציאותית של התמונה בחייכם וכך באופן טבעי תוכלו להגדיר מה חשוב יותר ומה פחות.

 תוכלו גם להבחין אם יש טוב יותר מרע או ההיפך ואם המספר שווה והעיקר: (6)מה אני עושה ויכולה לעשות עם כל הנתונים האלו.

 (7)מה לתחזק ולחזק ומה להפחית ולהעלים.

  • שימו לב: כל מעגל יכול לזכות במספר תרשימים וכדאי להתייחס לסדר של המעגלים בתקופת ה"טיפול" .
  • הסדר המומלץ: האני, זוגיות וילדים, משפחה מורחבת, חברים , עבודה , תחומי ענין.

לאחר שקיבלתם "מפת חיים" – עם כל התרשימים, הספירות והתוצאות,  תוכלו לגשת ולטפל , ותודה לאל דרכי הטיפול רבות ומגוונות ואעלה אותן בפוסטים הבאים.

 כשהחלטתי ליצור את השינוי בחיי  וזרקתי את הכדור לאסלה, ידעתי שמעכשיו אין הנחות וכך, עם כל הפחדים, החששות, הרטט בלב, החרדות העצומות והפאניקה, התחלתי לחפש בקדחתנות עזרה, פניתי לרופאת המשפחה , דיברתי עם פסיכיאטרים, מטפלים באומנות, הידרוטרפיסטים, ומה לא..וחיפשתי, חיפשתי את הטיפול שיתאים לי עד שהגעתי לנטורופטית שלי יעל.

נטרופתיה זה חיבור בין הנפש והגוף,ובשבילי זה היה החיבור הכי נכון. זה אפשר לי להבין איך דחסתי ל"מגירה" שלי את כל הכאבים והתסכולים טוב טוב, דחסתי ככה כל השנים עד שיום אחד ה"מגירה" נפתחה והכל נשפך החוצה, ומתוך המקום הזה התחלתי לעשות סדר בחיים-להחליט מה אני רוצה ומה לא, מה עושה לי טוב ומה לא, מה חשוב ומה לא ומה אני עושה עם זה.

עבדתי קשה ,הקדשתי את עצמי לזה, בנחישות והתמדה ובימים קשים ושחורים..בדמעות ובכאב, בהתפתלויות רגשיות ופיזיות ומה לא.. אצלי, זה היה כרוך בעבודה אינטנסיבית של שנה – מינימום שני מפגשים בשבוע ועוד ש.ב לעצמי.

הטיפול כלל שיחות, טיפולים כמו: רפלקסולוגיה בכף הרגל, מסאג' באבנים חמות, דמיון מודרך, תזונה מודרכת (וזו תורה שלמה ), וחיזוקים נוספים דרך תוספות מזון.

כשאשה חווה דיכאון אחרי לידה …מייג'ור (עמוק), הטיפול לדעתי ,אינו אחד ויחיד, ישנם שלבים שונים בחווית הדיכאון ולכן גם נדרשים טיפולים שונים בכל שלב.  בשלב הראשון הכי חשוב להגיע ל"נקודת הזינוק" ובמצבים שהדיכאון קשה טיפול תרופתי יכול להיות הדבר הכי נכון. לכן, אל תשללו, אל תפחדו תנו לעצמכן להיות פתוחות לרעיון- זה זמני וכשתרגישו את האיזון תוכלו וכדאי להמשיך בדרך אחרת .

אני טופלתי  בחצי שנה הראשונה בתרופות ובמקרה שלי זה נתן לי ל"זנק" . כשחזרתי לארץ, פניתי לטיפול הנטורופתי וכעבור שנה וחצי כשהרגשתי באיזון כללי ומחוזקת , המשכתי לשנה של ייעוץ שעזר לי לבחון איך הגעתי למקום שהגעתי, לשאול את השאלות האמיתיות והכואבות . כשבמקביל טיפלתי ברשימה – זוכרות? במה שעושה טוב ומה לא .

אין ספק שזה נשמע הרבה עבודה והרבה הוצאות כספיות. אז לגבי העבודה –נכון, יש עבודה לעשות וברובה מדובר בעצם באימון, תרגול וזה אפשרי וכנראה את מה שלא עשינו לפני – נצטרך לעשות כעת בשל החוויה הקשה .

לגבי הכסף – תתפלאו ,אומנם התהליך כרוך בהוצאות כספיות אך לא רבות כפי שזה משתמע על הנייר ויש דרכים יצירתיות ל"קצץ" בעלויות .

 העיקר והכי חשוב:

 זוהי הזדמנות לשפר ולשדרג את החיים, הזדמנות שלא נתתן לעצמכן בעבר ועכשיו היא עומדת על סף דלתכן ומבקשת להיכנס.תכניסו את ההזדמנות הזו, תארחו אותה כמצוות הכנסת אורחים של אברהם אבינו ותראו שיהיה טוב .

 שלכן , תמר  

תמר קלר, הסברה, הכוונה ותמיכה במעברים רגשיים ודיכאון בזמן הריון ואחרי לידה

.tamarkeller1@gmail.com  050-8783200

לבלוג של תמר על דיכאון אחרי לידה.

שיתופים מקצועיים ואישיים על דיכאון אחרי לידה: 

דיכאון אחרי לידה ושמחה ביחד ?/ לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מלווה נשים בתהליך ההורות

איך זה מרגיש להיות שפויה או משוגעת בדיכאון אחרי לידה? / תמר קלר

סולחת לעצמי על הדיכאון שאחרי הלידה /חני סער

רפואה סינית: איך להסתגל לשינויים אחרי לידה?/ לירון לוי וייס, מטפלת ברפואה סינית

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך באתר, להשתתף בדיונים בפייסבוק ולהצטרף לרשימת התפוצה.

נושאים קשורים :

תגובה אחת ל- “נקודת הזינוק- לטפס מתחתית הבור של הדיכאון אחרי הלידה”

  1. John הגיב:

    I'm so glad I found my souitlon online.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

טיפולי פוריות: מסיבת פרידה מהצרות

מאת : ליטל אוהב ציון

5 בינואר 20113 תגובות

מתוך טיפולי פוריות, רוצות הריון

כל כך הרבה זמן חיכיתי לרגע בו אהיה בהריון, כל כך הרבה זמן חיכיתי להסתובב עם בטן גדולה ולהשוויץ בה. בהריון הקודם עם שחר ותומר הייתי בשמירה משבוע 18, כך שאת רוב ההריון ביליתי במיטה, בצפייה ממושכת בתוכניות בוקר ושאר תוכניות קשקשת מטופשות ובעיקר בשינה טובה, אבל לא זכיתי להסתובב עם הכרס ברחבי העיר ולא ממש זכיתי להנות מקולקציות אופנות הריון כאלו ואחרות.

במשך שלוש שנים של טיפולים, לא אחת חלמתי על הרגע בו אשוויץ בבטן ואצא איתה החוצה כאילו היא איזה תינוק קטן בעגלה

הכנה ללידה: על לידת חלומות, השופט הפנימי, תסכולים ואופציה אחרת

מאת : דנית צור אלמוג

5 באפריל 201157 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון, סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה

אמא מגיעה לפגישת הכנה ללידה. הלידה הראשונה שלה הסתיימה בניתוח קיסרי, שהיה טראומטי מאוד עבורה. היא הלכה אז באמונה מלאה שהגוף שלה יודע ללדת, שכולן יולדות ולא צריך לעשות כל כך הרבה הכנות. היא מתרגלת יוגה הפעם, קוראת, היא יודעת מה שלא ידעה אז. והפעם זה לא יהיה קיסרי.

זה מה שחשוב לה. בשביל זה היא באה אליי.

מתאבֶּלת על הילד שכבר לא יהיה לי

מאת : אחת וזהו

20 בפברואר 20118 תגובות

מתוך לכל אמא

והפעם פוסט מצוייר. סוג של קומיקס אפל.

השעה 2:00 לפנות בוקר ואני לא נרדמת. אני נזכרת בתרגיל מתוך ספר שקראתי על שימוש באמנות להתפתחות אישית. לדמיין שאני בקצה העליון של גרם מדרגות שיורד למטה. לדמיין איך נראות המדרגות. מאיזה חומר הן עשויות.. איזה אור – או חושך – יש שם… לרדת למטה, בדמיון. כשאני מגיעה למטה מה אני רואָה.

מתחילה מהתמונה שעולה. אני סוחבת אותי על הגב.