על זיווג משמיים והצגה 'יומן הריון' שאת פשוט חייבת לראות

מאת : לימור לוי אוסמי

7 בנובמבר 2010 | 7 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

הרומן התחיל במייל פשוט ולא מסגיר בתאריך ה 10.10.10 (אולי לפי התאריך הייתי צריכה לדעת שזה זיווג משמיים):

"שמי הילה שרעף גלסר.
בימים אלו אני מעלה בתאטרון  הסימטה הצגת יחיד
שנקראת יומן הריון.
ההצגה מדברת על תהליך החלום שלי ללדת לידה טבעית פעילה בתוך עולם נורמטיבי שמתקשה להבין חלומות על חופש, מיניות, נשיות ואנושיות.
אני אמא לשני ילדים ואמא ליצירה.
אשמח מאד לשתף על ה WALL שלכם לינק להצגה לא לפני שאקבל את אישורכן.
אתן מוזמנות לראות את הקטעים:

אהבתי מאוד את הקטעים ושיתפתי אותם בשמחה בקיר של הדף שלי בפייסבוק.

הרגשתי שיש כאן מישהי שנוגעת באותו עולם תוכן שאני נוגעת ומועסקת בו והתקשרתי אליה.

השיחה איתה היתה אחת השיחות הכי מרגשות שהיו לי בחיים- דיברנו אחת את השנייה כאילו אנחנו אחיות שהופרדנו. דיברנו בלי להסביר על עולם התוכן שכל כך מעסיק את שתינו- על האמהוּת, האמא האידיאלית, רגשות האשם, התחושה של הדיכוי האימהי, על הצורך להוציא לאור את הדברים המושתקים, על פמיניזם, על יצירתיות באמהוּת, על איך לא לאבד את עצמנו באמהוּת ועל איך לעזאזל אנחנו עושות את זה ?

הרגשתי שאני מדברת עם מישהי אמיתית, אותנטית שחותרת בחייה להגשמה ומימוש עצמי ולא מוותרת על עצמה, על היצרתיות והנשמה שלה בתוך החיים האלו. היא גם התרגשה לדבר איתי ואמרה שהיא מספרת לי דברים שחברות טובות שלה לא יודעות. התרגשתי לדבר איתה. הרגשתי שמצאתי חברה לחיים. משהו כזה שלא מוצאים כל יום.

וכמובן, חיכיתי כבר לראות את ההצגה. וראיתי !

ביום שני שעבר אספתי חברה ונסענו לתיאטרון הסימטה ביפו. קודם כל, איזה מקום ! לא הייתי שנים ביפו והתיאטרון ממוקם בין הסמטאות של העיר, על מרפסת שמשקיפה אל הים. הרגשנו שאנחנו מתחילות לנשום אוויר אחר וכבר היה שווה.

ההצגה התחילה.

לא בטוחה שיש לי מילים לאתר את מה שהאישה המדהימה הזאת עושה על הבמה. קסם זו המילה. ואולי- אותנטיות ?

באמת, לא הייתי בהצגה כל כך טובה מימי חיי.  הקטעים ביוטיוב קטנים בהרבה מהמופע במציאות בכמה מידות. היופי הוא שלא הרגשתי שמישהי משחקת. הרגשתי אותה. הרגשתי שמישהי מעניינת מדברת על החיים שלה, על הלבטים, המחשבות, הרגשות והקיצ'קעס שלה על הבמה וזה היה פשוט מעלף. כמה צחקתי בהצגה הזאת וכמה בכיתי בהצגה (גם מצחוק ) וכמה נהנתי.

נהנתי לראות אישה שהולכת עם האמת שלה, עם הקרביים שלה ומדברת על הכל- על הפנטזיות על האמא המושלמת, על הציפיות החברתיות מהאמהות ועל איך היא בתוך זה, על הגוף ובעיקר בעיקר- מה זה אומר להיות אמא ? מה זה אומר לרצות משהו שהוא קצת אחר ? מה זה אומר לשאוף למצוא את עצמך ואת הנתיב שלך בתוך החיים האלה ?

ההצגה היא פשוט העצמה – היא משקפת את הכוחות החברתיים הקיימים ומופעלים עלינו כאמהות ומבקשת מכל אחת מאיתנו להתכוונן פנימה, למצוא את האמת הפנימית שלה שמרגישה לה נכון וללכת איתה. ואוו, כמה עוצמה.

מדהים איך שני עולמות נפגשים. מדהים אותי איך שתינו עושות דברים כל כך דומים במרחבים כל כך שונים ומדהים כמה משמעות ועוצמה יש בכל אחת מאיתנו.

חייבות לראות את ההצגה, כבר אמרתי ?

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

7 תגובות ל- “על זיווג משמיים והצגה 'יומן הריון' שאת פשוט חייבת לראות”

  1. לימור!!!! איזו הצגה מדהימה! פשוט התפוצצתי מצחוק!
    חבל שרק ביפו היא עושה את ההצגה, צריך לשקול להביא אותה לצפון.

  2. כבר דיברתי איתה על זה, הלוואי וייצא לפועל

  3. גליה גינרמן הגיב:

    לימור, ראיתי שוב את הקטעים, היא פשוט קורעת! נשפכתי מצחוק! למה אין פה עוד תגובות, למה??? זה מדהים!!!!

  4. איה שטיפטל הגיב:

    הצגה מדהימה! חובה לכל האמהות והאמהות לעתיד!!

    התרגשתי בכיתי וצחקתי!!

    הילה מצחיקה ונוגעת כמעט בנשימה אחת….

  5. עינת גבע, מכון אדלר הגיב:

    שלום הילה,
    היה לי לענג לצפות בסרטונים. מקווה לראות ההצגה בקרוב ולהמשיך להמליץ עליה. שלחתי מייל למנכל"ית מכון אדלר והצעתי לה לחשוב מתי ואיך נוכל לשלב אותה. עינת גבע, מורה במדרשה להכשרת מנחים, ועצת משפחתית ומנהלת הפייסבוק הצקצועי של מכון אדלר.

  6. נעה גביש הגיב:

    וואו חייבת ללכת לראות
    ועוד בתיאטרון הסימטה ביפו, איזה כייף
    מתי ההצגה הבאה?

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

דיכאון אחרי לידה והמעגלים הסובבים אשה- אנשי המקצוע

מאת : תמר קלר

11 באפריל 20116 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות

כשהתבקשתי לחוות את דעתי בענין היה לי ברור שאין דרך אחת ויחידה שמוצלחת יותר מאחרות. היה לי ברור שגם דרך אחת לא תספיק, שיש צורך לטפל במספר דרכים בשלבים השונים של החוויה וזוהי נקודת הראות מתוך המקום האישי שלי ושל נשים אחרות שחוו ושאיתן נפגשתי.

כמה לשחרר? הצד שלו והצד שלה

מאת : אילת ועציון בר-נוי

20 בדצמבר 20109 תגובות

מתוך זוגיות אחרי לידה

לגברים יש קטע כזה של לקרוא לנשים היסטריות. אולי לא בדיוק היסטריות, אבל לחוצות.
אתם, כידוע, האבות הכי רגועים בשכונה, אלה שילדיהם מתפלשים בבוץ, מקפצים על הנדנדות ועושים תמרונים של קמיקזה בין המגלשות. אנחנו ? היסטריות. מספיק שהילד נדקר מאיזה מזרק תועה וכבר אנחנו רצות איתו למד”א.

האם זה שאני רוצה אפידורל אומר שגם אקבל ? חלק ב'

מאת : mother cat

19 בפברואר 20113 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

סיגל חוזרת ואני מסבירה לה שיש אנשים שפשוט לא נועדו להיות אמהות כי הם לא יכולים לעמוד בכאבי לידה – ואני אחת מהן. What the hell was I thinking כשחשבתי שאני יכולה ללדת ? סיגל אומרת לי לתת לגוף לנוח בין ציר לציר, ואני מסבירה לה שאין "בין ציר לציר" – הצירים כבר עולים אחד על השני. אה, ואני רוצה למות. ושבעלי ימות. ושכולם ימותו. אבל אני קודם. סיגל הולכת לזרז את המרדים.