דיכאון מג'ורי אחרי לידה
אחרי לידה,  דיכאון אחרי לידה

דיכאון מג'ורי אחרי לידה – איך זה מרגיש להיות שפויה או משוגעת?

לקחת את המפתח ולזרוק אותו לים, ככה זה מרגיש כשיש דיכאון מג'ורי אחרי לידה, זה מה שקורה בלב – אתן מכירות את המצב הזה? המוח נותן הנחיות לתפקוד שוטף בילדים, במשק הבית בהכלללללל: לקום, לגשת, לטפל, לסדר, לנקות, ומה קורה בלב?

תחושה של "שיתוק", "קיפאון". כל החלק מהכתפיים ומטה כאילו מציית לקולות אחרים, מעורפלים, אך חודרים לאיטם בשלבים. כבר מהיום הראשון אחרי הלידה לא שתיתי ולא אכלתי – אני זוכרת את זה כמו אתמול –

הגרון– יבש

בית הבליעה – מצטמק.

ככל שעברו הרגעים, תחושת ה"שיתוק" מתפשטת לכל הגוף, קובעת מקום נחלה בתוך הנשמה לתקופה לא מוגדרת, ואז כבר אי אפשר להרגיש. במקביל, תחושות האשם מתגברות, מתרחבות ותופסות מקום נכבד ביציע של הנשמה: "אלוהים, מה עשיתי ? למה שלחתי אותה לתינוקיה ? למה ביקשתי מהאחות שתיקח אותה ? הרי יצרתי חיים …."

מעולם לא שמעתי נשים מדברות על דיכאון מג'ורי אחרי לידה

לא קישרתי את זה, לא היה לי מושג. מעולם לא שמעתי נשים מדברות על דיכאון מג'ורי אחרי לידה, אולי מזכירות כלאחר יד איזה בייבי בלוז קל כזה –ירידה בהורמון האסטרוגן , חוסר איזון בפרוגסטרון-אבל אצלי זה לא היה קל כזה- אצלי זה היה מפל שמחכה בהמשך. משהו הרבה יותר גדול , משהו שסוחב אותי רחוק רחוק וככל שהימים חולפים המשהו הזה מתעצם ואיתו מגיעות החרדות.

אני כבר לא יכולה לצאת מהבית. כל הציוד מוכן, אביה מאורגנת, אני מאורגנת. רק לצאת להליכה קצרה. הנה, אני פותחת את הדלת ו……..בום…………אני "עפה אחורה" בהדף אחד הזוי.

מסביב מרקדות ומקפצות אנרגיות סוערות המזמינות לריקוד -שדים קטנים לא מזוהים ואני קופאת על מקומי. לא יוצאת מהבית, אך גם לא זזה לשום מקום אחר . פשוט כך- תקועה באותו מקום כמעט שעה שלמה. הגוף מתחיל לרעוד, הראש מתחיל להסתחרר, העיניים לא מצליחות למקד את עצמן באיזור אחד-בחוץ הכל נראה מפחיד ובפנים הכל נראה מפחיד, ובקרוב, גם השטח עליו אני דורכת יהיה מפחיד.

אני בוהה בחלון ללא מטרה, ללא נשימה

איך שהוא הצלחתי להביא את עצמי לספה והתיישבתי, בהיתי בחלון במשך שעות , אביה המתוקה כבר נרדמה ואני בוהה ובוהה בחלון ללא מטרה, ללא נשימה, ללא נשמה…….הכל ריק

הטלפון מצלצל ואני לא עונה,

הגרון יבש ואני לא שותה,

הבטן ריקה ממזון ואני לא אוכלת,

אני גם לא בוכה –הכל קפוא כמו קרח…

הריקנות – טובה לה,

כשאני מתקלחת הקירות "מוחצים" אותי.

 לילה אחד קמתי לפנות בוקר. חשבתי שאביה בוכה והסתובבתי בבית בהזיות "בבקשה שתירגע ותפסיק לבכות" ,אבל היא לא בכתה. היא ישנה 3 שעות. זהו, זה הכל בראש שלי – באותו רגע, חשבתי על אנשים המאושפזים במחלקות לחולי נפש, בבתי חולים למשוגעים –הבנתי איך הם מרגישים.

 יש משהו מאוד מיוחד לחוות דיכאון  מג'ורי אחרי לידה ברמה כזו –את יכולה להבין מה ההבדל בין שפיות לשיגעון , להבין שהמרחק בין השניים =שנייה , להבין שכל אחד מאיתנו יכול לגעת בקצוות –במרחק של שנייה.

מה זה להרגיש שפויה כשאת בדיכאון מג'ורי אחרי לידה?

זה לדעת במוח ש: יש ילדים עם כל הצרכים הכרוכים בחבילה,יש בית שדורש ניהול ותחזוק,יש בן זוג שצריך יחס , זה בעיקר לדעת – הרבה נתונים, אבל לא להיות מסוגלת להביא את הדברים מהכוח אל הפועל ואז דופק לו בדלת השיגעון , בלי הזמנה – אורח חוצפן.

ומה זה להרגיש משוגעת בדיכאון מג'ורי אחרי לידה?

פאניקה גדולה, איבוד שליטה על רגשות שמתעצמים, הכל מאבד פרופורציות ונמצא במצב של קטסטרופה, מטלות יומיומיות הופכות לקשות ומסורבלות לביצוע ואפילו בלתי ניתנות לביצוע, הנשימות כבדות ומהירות – הכל סוער כמו סופת הוריקן.

 אז איך בכל אופן לשרוד?
מסתבר שלנשמה ולגוף דרכים משלהם – המשוואה הזו דורשת ניתוק מוחלט בין הידע ליישום- בניצחון בולט ובלתי מתפשר חוגג לו הדיכאון המג'ורי שמתבטא בקיפאון, חוסר יכולת להתרכז, חוסר תכלית לחיים, ייאוש, ריקנות, לעתים הזיות, ירידה דרסטית במשקל, תפקוד ברמה יום-יומית הולך ופוחת, שמחת החיים נעלמת, חולשה כללית שמתעצמת, והכל שחור וקודר.

אצלי המצב נמשך כך שלושה חודשים אחרי הלידה, אבל לשרוד כך זה לא פתרון, זה דיכאון, ואנו רוצים לצאת ממנו – אז שוב נשאלת השאלה- איך ?

התשובה: להבין שזו המציאות, להודות בה ולהגיע לנקודת הזינוק.

אחחחחחחחחח………כן…..נקודת הזינוק…איזה חיוך עולה על פני כשאני חושבת על נקודת הזינוק..

 להתראות בפוסט הבא,

שלכן , תמר

תמר קלר, הסברה, הכוונה ותמיכה במעברים רגשיים ודיכאון בזמן הריון ואחרי לידה

.tamarkeller1@gmail.com  050-8783200

לבלוג של תמר על דיכאון אחרי לידה.

שיתופים מקצועיים ואישיים על דיכאון אחרי לידה:

מותר לך להרגיש קושי רגשי אחרי לידה / לימור לוי אוסמי, מלווה רגשת בהורות

למה לא אמרו לי? / אילת גורליצקי

גם את מוזמנת להשתתף בדיונים בפייסבוק ולהצטרף לרשימת התפוצה.

את בהריון או אחרי לידה? אולי יעניין אותך לשמוע על תהליך ליווי ייחודי


אם את בהריון או אחרי לידה, סביר להניח שאת מרגישה לא רק אושר. אמנם תהליך ההריון ואחרי הלידה הוא תהליך טבעי ומביא המון שמחה, אך הוא כרוך גם בשינוי משמעותי ומטלטל, בתחושות של אשמה, תסכול, כעס, סטרס ורצון להרגיש אחרת.

 תהליך ליווי רגשי בהריון ואחרי לידה הוא תהליך ייחודי הנבנה מתוך למידה עמוקה והבנה של הלך רוח האופייני לתקופה. התהליך מחזיק בהבנה שלמרות שהאתגרים הרגשיים הם טבעיים, הם גם מעלים קשיים ומצריכים תשומת לב, הכוונה, ושיתוף.

מטרת תהליך הליווי הוא לעזור לנשים להתמודד עם האתגרים הרגשיים בהריון ובהורות אחרי לידה, מתוך גישה השמה את האישה במרכז, ומבוססת חמלה, קבלה, חיזוק הביטחון ההורי והפחתת האשמה והסטרס.

לפרטים נוספים על תהליך הליווי את יכולה ללחוץ כאן, או ליצור איתי קשר בהודעה לכפתור הווטסאפ או לטלפון: 052-2835020

אשמח ללוות אותך,

לימור לוי אוסמי, מלווה רגשית נשים בהריון ואחרי לידה' יוצרת האתר 'נשים מדברות אמהוּת'

 

7 Comments

  • Avatar

    גליה גינרמן

    אני קוראת את הפוסט ובא לי לבכות. מן מצב של חוסר אונים כזה, ויותר מכך – חוסר הבנה של הסביבה. איך חשים כאלה תחושות וממשיכים לתפקד? איך בבית לא שמים לב לכלום וחושבים שהכל בסדר? איך לא מתמוטטים?

    מחדד בי את ההבנה עד כמה, כמה חשוב להיות קשובות לנשים אחרי לידה, לבדוק, לשים לב, ללכת לעזור.

    תודה לך תמר שאת פוקחת את עינינו.

    גליה
    מעצבת מתנות ליולדות http://www.7peimot.co.il

  • Avatar

    תמר קלר

    גליה יקרה,

    הלוואי , הלוואי שאצליח לתרום ולו במעט למודעות של הסביבה ולעיניים להיפקח,
    את שואלת איך?
    הרבה אנשים מסתובבים עם "קליפות" , גליה, שלא בידיעתם אפילו..
    להשיל את הקליפות, לא לפחד..הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים,
    זכיתי בשיעור גדול כשעברתי את החוויה הזו – ועל כך אספר באחד הפוסטים העתידיים,
    ברכות, תמר

  • Avatar

    לולו

    אני קוראת אותך ומזדהה עד מאוד, בייחוד עם ההליכה הזאת בבית שאת שומעת בכי שלא קיים.
    גם אני שמעתי בכי שלא קיים כל הזמן, התינוק בכה כל הזמן, גם כשלא היה בבית.
    התפקוד הזה על אוטומט, על ריק, חוסר היכולת לאכול בשבועיים הראשונים, חוסר ההבנה של מה שקורה איתי, הניתוק בין הגוף המציית לתפקודים המחוייבים, והלב שמרגיש ריק ומת

    החרדה האיומה מלהיות עם התינוק לבד… התחושה שעשיתי טעות ענקית…

    גם אני אחת משש

    • Avatar

      תמר קלר

      לולו היקרה,

      את לא לבד..ויש לך כנראה זעקה לזעוק- האם זעקת אותה?
      כמה זמן את אחרי הלידה? האם את נעזרת באיזושהי צורה?
      חשוב לי לציין- זה לא נמשך לעד -אני מושיטה לך יד – ואשמח לעזור

      נייד- 050-8783200

      בשבילך, תמר

  • Avatar

    לולו

    תמר ולימור תודה,

    אני כבר הרבה זמן אחרי הלידה (כחמש שנים) , והייתי מטופלת, ועדיין הפצע רחוק מלהגליד…

    • לימור לוי אוסמי

      לימור לוי אוסמי

      מחבקת אותך ושומעת אותך,
      נשמע שיש חלק בך שמבקש התייחסות, שאולי היתה מספקת בעבר, אבל עכשיו הוא רוצה משהו נוסף.
      אולי סוג אחר של טיפול או ליווי יוכלו להתאים לך.
      לדברים האלה יש את הקצב הפנימי שלהם וצרכים שמשתנים עם הזמן.
      מה החלק שלך מבקש היום ?

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר.

× איך אני יכולה לעזור לך?