איך בחרתי את בית החולים ללדת בו ?!

מאת : אוסי הורביץ

29 בדצמבר 2010 | 0 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

 עוד לפני שהייתי בהריון ביקרתי את חברתי שילדה והתרשמתי מאוד מבית החולים בו ילדה, הניקיון, החדרים הכמעט פרטיים וזכרתי.

כאשר עמדתי בשליש השני של ההריון נושא הלידה עלה וידעתי שעכשיו אני צריכה להחליט היכן ללדת וזאת על מנת שלא תהיינה לי הפתעות שלא ארצה לפגוש בהמשך.

באזור מגורי שלושה בתי חולים קרובים.

באחד ידעתי שאני ממש ממש לא רוצה ללדת.

בשני לא הייתי בטוחה.

והשלישי מצא חן בעיני עוד מהסיפור הקודם שלעיל.

כאדם פרקטי מחד וכחד הורית מאידך ידעתי שיש דברים שחשובים עבורי כמו:

  1. לישון כמה שאפשר בבית החולים לפני שמגיעה הביתה.
  2. פועל יוצא מ- 1 הוא שלא הייתי מעוניינת בביות מלא.
  3. פועל יוצא מ – 2 שלא ייווצר מצב שאהיה בחדר עם אישה שכן מעוניינת בביות מלא.
  4. אני לא מעוניינת במלונית. רוצה הביתה, אחרי הכל אין כמו בבית.
  5. גילוי נאות – גם אם רציתי, אני לא יכולה להרשות לעצמי מלונית.

 עם הנקודות האלו בחנתי שוב את בתי החולים והחלטתי ללכת לביקור בבית חולים.

במאמר מוסגר אומר שהביקור הזה חשוב מאין כמותו. זה הכין אותי לקראת מה אני הולכת. כאשר צעדתי במסדרונות חדרי הלידה הכרתי אותם כבר וזה בהחלט מוריד מהחששות. כמו כן, ניתן היה לשמוע מהאחות שהדריכה את הסיור על הגישה של הצוות. אני חושבת שזה חשוב וטוב.

 כאן היתה לי תשובה ברורה הרבה יותר.

 בית חולים שאין בו מלונית משקיע מאוד בחדרי הלידה ובמחלקות הלידה.

זה המקום לדבר על "תעשיית" הלידות בישראל:

בתי החולים מרוויחים (בלי שום מרכאות!) על כל יולדת שמגיעה אליהם. היום העלות הממוצעת של אשפוז יולדת הוא 8,650 שקל

משמע הם מתחרים עלינו הנשים שנבוא ללדת אצלם.

אמממההה

כאשר החלו לבנות את המלוניות המחשבה העסקית של בתי החולים היתה בואו נרוויח עוד יותר מהתעשייה הזו!

ולכן, בתי החולים שבנו מלוניות דאגו לרמה גבוהה מאוד במלוניות שהם מציעים, אבל הזניחו לאורך שנים את מחלקות היולדות.

אני לא נוקבת בשמות בכוונה כי כל אחת עושה את החישובים שלה ולכל אחד הנימוקים והצרכים שלה.

עם זאת, אפשר לראות בתי חולים עם מלוניות מדהימות וחדרי לידה ומחלקות יולדות שנראות ממש ממש רע. אם כי בשנים האחרונות חלק שיפצו גם את מחלקות היולדות באופן סביר.

אני מאמינה שאנחנו חייבות לעמוד על הזכאות שלנו לקבל את השרות שמגיע לנו בבית החולים בתמורה לכסף שהמדינה מעבירה לבית החולים.

לכן התשובה שלי לשאלותיי היתה ברורה. וכך בחרתי את בית החולים בו אלד.

  1. חדרי לידה מדהימים כמו סוויטה
  2. מחלקות יולדות נעימות בכל חדר עד שתי נשים.
  3. יש ביות מלא אך זה מותנה בכך ששתי היולדות בחדר מעוניינות בכך.
  4. (אין מלונית בבית החולים).

 את סיפור הלידה אספר בקרוב, אני רוצה רק להוסיף כי זכיתי ללדת בלידה קלה ובמיילדת מדהימה.

הגעתי למחלקה בשעה 21:30 (אחרי 20:00 נחשב היום הבא). ועמדתי על זכותי לנצל את שלושת הימים שמגיעים לי על פי חוק. (אם כי יש כאן טוויסט בעלילה שאספר בקרוב).

 

** אוסי היא אמא חד הורית לאופיר המקסימה. אוהבת את האמהות שלה ומחייכת בה המון.
לכל הטורים של אוסי הורביץ.

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

מה הקשר בין חנות בגדים, שומנים ונשים אחרי לידה ? (ולא מה שאת חושבת)

מאת : לימור לוי אוסמי

15 באפריל 201316 תגובות

מתוך אחרי לידה, גוף ומשקל, לכל אמא, מתמודדות עם הסביבה, מתמודדות עם נורמות וציפיות, קוראות לשינוי

זה מה שקורה לנו, לכולנו, כשהמציאות פשוט מותאמת רק לחלק של האוכלוסייה, אל החלק 'האידיאלי' של האוכלוסייה ובוחרת להתעלם ולהפוך למוקצות את מי שלא נכנסת לקטגוריה הצרה והמצומצמת של האידיאל.
ואתן יודעות מה, זה לא מתאים לי, כי בא לי לעוף על עצמי, איך שאני, כמו שאני, באיזו שמידה שאני. בא לי שיהיה לי מבחר חנויות לנשים מהממות כמותי שרוצות להרגיש מטופחות ויפות ולאהוב את עצמם כפי שהן, בלי להרגיש חרא כל פעם שהן פוגשות מכנסיים.

הזמנה לכנס: 'להיות אימא?! – היבטים משפטיים, חברתיים, אתיים ורפואיים בהורות המודרנית

מאת : לימור לוי אוסמי

5 במאי 20130 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

    להיות אימא?! היבטים משפטיים, חברתיים, אתיים ורפואיים בהורות המודרנית יום חמישי, 23/5/2013 היכל התרבות, ראשון – לציון בחסות: מרכז משנה- המרכז הקליני למשפט וחברה, המכללה למנהל מ.נ.ע – מרכש זכויות עירוני לנשים – המשרד לקידום מעמד האישה ראשונים בקליטה – הרשות העירונית לקליטה ולשילוב עולים עיריית ראשון-לציון – המשרד לקידום מעמד האישה במעמד […]

אמא טובה יותר

מאת : אמא אחת

30 ביולי 20126 תגובות

מתוך אחרי לידה

לפעמים אני מרגישה שמגיעה לו אמא יותר טובה ממני.

אמא יותר סבלנית. אמא שיותר אוהבת להקריא סיפור או לקחת לגינה למרות שחם. אמא שלא צריכה לא פעם ולא פעמים לעצור את עצמה לפני שהיא מרגישה בתוכה את הצורך להתפרץ או להתעצבן או לאבד שליטה. ולפעמים גם מאבדת שליטה.

לפעמים אני מפנטזת שאני לא צריכה יותר כלום. פשוט כלום רק להיות אני עצמי. בלי להעמיד לעצמי איזה רף של אמא שהייתי רוצה להיות. בלי רגשות אשמה כשאני כמובן לא מגיעה לרף של זה, או של אחרות שאני רואה סביבי. בלי לנסות לתמרן כל הזמן בין הצרכים שלי לשלו. כמה זה קשה.