אם ובת אם יחידנית מבחירה

אם יחידנית מבחירה שואלת: האם להיות יחידנית זה באמת עניין של בחירה?

המושג 'אם יחידנית מבחירה' החל לשוטט בפינו בשנים האחרונות, ואין לי מושג מי הטביע אותו, אך הוא תפס ואותי זה מעצבן. שנים היה ברור לי שאני אהיה אמא, גם התמונות שרצו לי בראש היו ממש מושלמות.

מה זה מושלמות? מושלם זה אמא, אבא וילדים. לא?? אז עבורי, כסטרייטית, אכן זו הייתה אמורה להיות משפחתי. רציתי זוגיות ושהאהבה תביא את הילדים המשותפים. כמובן שזה יהיה בבית עם גינה…. נה נה נה…

אז בגיל 38 ידעתי, לפי אבני הדרך שקבעתי לעצמי, שעבורי זו שנת המבחן בה אני חייבת לקחת החלטה. ולמה אני יכולה (לא צריכה) לקחת החלטה? כי לשמחתי, נולדתי בזמן שמאפשר לאישה שלא מצאה את בן הזוג או שמצאה את בת הזוג שלה, להרות ללא צורך בקיום יחסים.

את שנתי ה – 38 ביליתי בדייטים ללא הפוגה. זו הייתה השנה בה נתתי את כולי למציאת בן זוג. נדמה לי שעשיתי הכל עבור הזוגיות המבוקשת. אבל… אחרי מספר מפחי נפש ואכזבות מאהבות שלא הצליחו להתרומם הגיע גיל 39.

אני בחרתי להיות אמא. לא בחרתי להיום אם יחידנית

על פי התוכנית שהיתה לי, בגיל 39 ערכתי מסיבת יום הולדת גדולה וחגגתי את הידיעה שבקרוב אתחיל טיפולים שבתקווה יביאו אותי למצב בו אהיה אמא. שמחה וששון, לכל אמא ילדון ?! אז, לא ממש !

ההחלטה היא אכן להרות ללא בן זוג, (כביכול להיות אם יחידנית מבחירה), אך האם הבחירה היא באמת מתוך כל האפשרויות?? לטעמי לא, הבחירה נעשתה בין אפשרויות שאינן מושלמות עבורי אף לא אחת מהן:

  1. לחכות שאולי אמצא בן זוג, אבל אז ייתכן ותהיה בעיה להרות בשל הגיל המתקדם.
  2. לעשות זאת לבד.
  3. לא להיות אמא.

אני בחרתי להיות אמא. כן, זה מה שבחרתי. להיות אמא, לא בחרתי להיות יחידנית. אבל, לא אתכחש, בבחירתי להיות אמא היה ברור לי שהאופציה שעומדת לפני כרגע היא להיות אמא חד הורית.

קשה לי עם המושג אם יחידנית מבחירה. קל לי יותר עם המושג אם חד הורית.

אני מודה שקשה לי עם המושג אם יחידנית מבחירה. קל לי יותר להתחבר למושג אם חד הורית. למה העיסוק הזה במושגים כל כך מעסיק אותי? בטח תחשבו שזה מאוד קטן ושלי. עם זאת, אני מרגישה שזה חשוב לי מאוד לדבוק בהגדרה הנכונה, כי אני חושבת שמילים יוצרות מציאות.

אני שואלת עצמי: האם אמהות שקל להן לומר שהן יחידניות מבחירה, זה אומר שזו באמת "ה"בחירה" שלהן?

בכל אופן הנה אני היום, אכן אמא, מאושרת מאוד וגאה באימהות שלי. יש המון מחשבות, חששות ואף פחדים בנושא הגידול של ילדה שנולדה מתרומת זרע. מה היא תגיד כשתגדל, איך מתמודדים עם השאלות שיבואו?? ומה איתי, האם אמצא את הזוגיות שמחכה לי בעולם הזה ?

מוזמנות לכתוב ולהגיב !

כתבה: אוסי הורביץ

בטח יעניין אותך לקרוא גם: 

תרומת זרע=אין אבא

מה זה ליווי רגשי לאמהות ולמי הוא יכול להתאים?

מי אני ?

נעים להכיר, אני לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר ומלווה רגשית נשים בהריון, אחרי לידה ובהורות. אני בת 45, נשואה, אמא לשניים (16,9) ואוהבת העמקה, מוסיקה מקפיצה, לצלם, ולהיות בחברת נשים משובחות.

אני אוהבת להיפגש וללוות נשים רגישות (תכונת הרגישות) שחוות את ההורות בעוצמה, שמרגישות רגשות שלפעמים מכניסים אותן ללופים מחשבתיים, והן לא יודעות עדיין איך להתמודד איתם.

אם את מרגישה צורך במרחב עבור עצמך בזמן ההריון, אחרי לידה ובהורות, מקום שבו תוכלי להיות כפי שאת, להבין מה עובר עלייך ולקבל כלים להתמודדות, אז תהליך ליווי רגשי בהורות יכול להתאים לך. 

את יכולה לקרוא את הפרטים על תהליך הליווי, לשים לב אם את מתחברת למהות ולצורך, וליצור איתי קשר על כל שאלה שעולה בך.

כדי לקרוא עוד קצת עליי, אפשר לקרוא בבלוג שלי או על מי אני

אשמח לפגוש אותך, לימור. 

רוצה להתעדכן בתכנים החדשים?

צרי קשר

אנחנו עדיין לא מכירות, אבל את יכולה להרגיש בנוח לשאול אותי כל שאלה.

חשוב לי שתדעי שהשאלה שלך נשמרת אצלי
באופן חסוי ואני שומרת על הפרטיות שלך באופן הדוק.

אני פה.

שתהיה לך הורות טובה ומשמעותית, לימור

× איך אפשר לעזור לך?