אמא יחידנית מבחירה ?! – מיומנה של אם חד הורית

מאת : אוסי הורביץ

1 בדצמבר 2010 | 15 תגובות

מתוך אמהות חד הוריות, לכל אמא

מושג אמא יחידנית מבחירה החל לשוטט בפינו בשנים האחרונות ואין לי מושג למעשה מי הטביע אותו אך הוא תפס ואותי זה מעצבן.

שנים היה ברור לי שאני אהיה אמא, גם התמונות שרצו לי בראש היו ממש מושלמות.

מה זה מושלמות?

מושלם זה אמא, אבא וילדים. מה, לא ??

אז עבורי כסטרייטית אכן זו הייתה אמורה להיות משפחתי. רציתי זוגיות ושהאהבה תביא את הילדים המשותפים.

כמובן שזה יהיה בבית עם גינה…. נה נה נה…

אז בגיל 38 ידעתי לפי אבני הדרך שקבעתי לעצמי, שעבורי זו שנת המבחן בה אני חייבת לקחת החלטה.

ולמה אני יכולה (לא צריכה) לקחת החלטה? כי לשמחתי, נולדתי בזמן שמאפשר לאישה אשר לא מצאה את בן הזוג או שמצאה את בת הזוג שלה, להרות ללא צורך בקיום יחסים.

את שנתי ה – 38 ביליתי בדייטים ללא הפוגה זו הייתה השנה בה נתתי את כולי למציאת בן זוג. נדמה לי שעשיתי הכל עבור הזוגיות המבוקשת, אבל… אחרי מספר מפחי נפש ואכזבות מאהבות שלא הצליחו להתרומם הגיע גיל 39.

על פי התוכנית שהיתה לי, בגיל 39 ערכתי מסיבת יום הולדת גדולה וחגגתי את הידיעה שבקרוב אתחיל טיפולים שבתקווה יביאו אותי למצב בו אהיה אמא.

שמחה וששון, לכל אמא ילדון ?!

אז, לא ממש !

ההחלטה היא אכן שלי להרות ללא בן זוג, אכן בחרתי לעשות זאת, אך האם הבחירה היא באמת מתוך כל האפשרויות??

לטעמי לא, הבחירה נעשתה בין אפשרויות שאינן מושלמות עבורי אף לא אחת מהן:

  1. לחכות אולי אמצא בן זוג אבל אז ייתכן ותהיה בעיה להרות בשל הגיל המתקדם.
  2. לעשות זאת לבד.
  3. לא להיות אמא.

אני בחרתי להיות אמא, כן זה מה שבחרתי, להיות אמא, לא בחרתי להיות יחידנית…

אבל, לא אתכחש, בבחירתי להיות אמא היה ברור לי שהאופציה שעומדת לפני כרגע היא להיות אמא חד הורית.

מודה שקשה לי עם המושג אמא יחידנית מבחירה. קל לי יותר להתחבר למושג אמא חד הורית.

למה העיסוק הזה במושגים כל כך מעסיק אותי ? בטח תחשבו שזה מאוד קטן ושלי. עם זאת, אני מרגישה שזה חשוב לי מאוד לדבוק בהגדרה הנכונה.

אני חושבת שמילים יוצרות מציאות.

אני שואלת עצמי האם אמהות שקל להן לומר שהן יחידניות מבחירה באמת זו "ה"בחירה שלהן?

בכל אופן הנה אני היום, אכן אמא, מאושרת מאוד וגאה באימהות שלי.

יש המון מחשבות, חששות ואף פחדים בנושא הגידול של ילדה שנולדה מתרומת זרע.

מה היא תגיד כשתגדל, איך מתמודדים עם השאלות שיבואו ??

ומה איתי, האם אמצא את הזוגיות שמחכה לי בעולם הזה ?

בפוסטים הקרובים אספר על ההריון, הלידה, הדיכאון שאחרי הלידה, החזרה לעבודה ואפילו סוף שבוע ראשון בלי אמא…

***

מוזמנות לכתוב ולהגיב !

אמהות שרוצות להצטרף ככותבות לאתר, תשלחו אליי מייל

medabrot.imahut@gmail.com

שלכן,

לימור

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

15 תגובות ל- “אמא יחידנית מבחירה ?! – מיומנה של אם חד הורית”

  1. ענבר אופק הגיב:

    יקירה
    זה כל כך נכון שמילים ומחשבות יוצרים מציאות

    את המושג אמא יחידנית גילתי במהלך לימודי הדולות שלי

    ודי התרעמנו בכיתה למה לקרוא לזה כך, אז מסתבר שאותן אמהות שבחרו להביא ילד לעולם לבדן- מהראשונות שעשו זאת ביקשו להיבדל מהאמהות החד הוריות…

    אולי צריך לבדוק עם האקדמיה ללשון הם בדיוק עכשיו מוסיפים כל מני מילים חדשות 🙂

    מאחלת לך אם את עדיין מחפשת, למצוא את הזוגיות שתקסום לך:)

    • ravit adir הגיב:

      היי לכן
      רק אתמול כשנסעתי ברכב חשבתי על ההתכתבות שלי עם נשים בפורום שנקרא יחידניות מבחירה, וכמה אני לא אוהבת ולא מתחברת לביטוי הזה, אני חד הורית מבחירה, אך לא יחידנית מבחירה, כשהגעתי לגיל בו החלטתי להביא את ביתי לעולם ואחרי נסיון למציאת בן זוג שלא צלחה עד לתקופה בה החלטתי שקודם כל חשוב לי להיות אמא, לא בחרתי להיות לבד וגם אני מקווה שהסטאטוס הזה ישתנה ושוב לא אהיה "יחידנית" אך תמיד אהיה לביתי חד הורית, כי גם כשיצטרף בן זוג לחיים ואני באמנוה שזה יקרה – לא אהיה יחידנית אך אהחיה חד הורית.
      לעומת זאת ישנן נשים שבוחרות לא להיות בזוגיות וזו יחידנית מבחירה, כך שההכללה פה בעיתית, ומזדהה לחלוטין עם לימור, כאילו דיברת בשמי
      ברכות והצלחה
      רווית

  2. אני קצת מתרעמת על התמימות שלך…
    אני אמא יחידנית גם.
    הרי את בחרת להיות אם חד הורית/יחידנית איך שלא תקראי לזה, זה עדיין להיות רק אמא בלי אבא – לבד.

    אמא שבוחרת שהתא הביתי יהיה חסר אפשר לקרוא "אמא בודדה מבחירה"… לא?
    אז אמא יחידנית מבחירה הוא מושג יותר נעים לאוזן, את יחידה במשפחה וזה מבחירה.

    הגענו לגיל שהבנו שמערכת יחסים שתניב ילדים/חתונה/בית עם גינה/2 חתולים וכלב מתעכבת כרגע…
    לקחנו החלטה להיות אמהות חד הוריות ויחידניות.
    אז מה משתמע מכך – אנחנו חד הוריות מבחירה.

    ואני חושבת שאת כן בחרת להיות יחידנית.
    וכל גבר שיגיע לחייך בעתיד (חמסה) יהיה בן זוגך ואולי ישמש דמות אב לביתך אבל לא יהיה האבא שלה.
    ואת עדיין תהיי אם חד הורית מבחירה…. לשעבר!

    🙂

  3. אמא איריס הגיב:

    אני מוצאת את עצמי מזדהה עם תגובתה של "פחתולית פראית", אני לא חושבת שיש לי איזושהי זכות לגבש דעה בכלל על העניין כל עוד אצלי, רצה המזל וחלום המשפחתיות התגשם במלואו…אבל אני מעריכה מאוד נשים בעלות אומץ לקחת אחריות על חייהן ואוהבת לשמוע/ לקרוא על רגשותיהן במצב המורכב שבו הן נמצאות.דווקא על-מנת לא לשפוט, מפני שאין לי זכות ואין לי שום מושג, אני שמחה לשמוע מגוף ראשון על החוויה.תודה שבחרתן לשתף אותנו, וישר-כוח, נשים אמיצות!

  4. רוני ב- ס הגיב:

    אוסה, אמא שאומרת שקל לה אפילו אם היא שלמה עם החלטתה, לדעתי, אינה דוברת אמת אלה מעמידה פנים כלפי חוץ בשביל לשמור על עמדתה ומה שבחרה. אבל כל אחד עם הדעה שלו.
    הביטוי יחדנית SOLITA ALONE לא ממש נעים לשמוע על מי שנותנת כ"כ ובחרה להיות אמא מדהימה.

    כשבחרת את מה שבחרת, ולא סיפרת עד זמן מה אחרי, תמכנו אהבנו והערכנו את מה שעשית – כי לדעתנו, שאנחנו גם הורים, ההחלטה שלך הייתה מהקשה ביותר לעשות. אנחנו גאים בך!
    שום טייטל של אם חד הורית או יחדנית לא ישנה את זה שאת עשית את מה שעשית בכוונה תחילה ועם ראש שקט, שעכשיו אנחנו נהנים מהתוצר 🙂
    ועכשיו, בנושא הגברים – כמו שכל פולניה אומרת 'לכל סיר יש מכסה' ואמונתי היא שגם יומך יבוא.

  5. אוסי, תודה על הדברים.
    מדהים אותי איך אותו ביטוי ומושג מרגיש עבור נשים מסוימות כמשהו שמייצג אותן ואת הבחירה שלהן, משהו שמאפשר להן חופש ואילו עבור האחרות הוא מרגיש כובל וסוגרץ.
    תודה שאיפשרת לנו לראות את הצד הזה ולעורר את הדיון החשוב הזה.

    • אוסי הגיב:

      אכן כל אחת תופסת את עמדתה אחרת וזה מעניין.
      מהרהורי ליביכתבתי ולא חשבתי שאני פותחת כאן משהו כל כך משמעותי עבור נשים אחרות, אך מסתבר שכן זה כך.
      אולי זו החשיבות שנדע לדבר על הדברים ולראות את נקודות המבט השונות של כל אחד ולקבל אותם.
      כן, אני לא מפחדת לומר שקשה, או שמשהו לא מתאים לי.
      אין חובה להכנס למסגרת כזו או אחרת כי מישהו אחר קבע.

  6. אי"מב שטוב לה הגיב:

    אוסי יקרה,
    צר לי שכך את מרגישה
    בתהליך הבחירה היו לך עוד 2 אפשרויות- להתחתן עם מישהו מספיק טוב (לא אהבה של ניצוצות, אולי לא גבר חייך, מישהו מספיק טוב לשמש כבן זוג ואב). יכולת גם לבחור בהורות משותפת.

    הבחירות שאנו עושים בחיינו הן בחירות בין מה שיש, לא בין מה שאין.
    אני יכולה לבחור לצאת היום החוצה עם מעיל מהמם, כפפות וכובע צמר. אבל את מזג האוויר בחוץ לא אני בוחרת, אז כנראה שיהיה לי חם…מאוד
    את לא יכולה לבחור שיגיע בתזמון מסויים בחייך הגבר המושלם. אולי הוא הגיע מוקדם מידי (וסילקת אותו כי לא היית בשלה), אולי הוא עוד יגיע. אולי גם וגם…, אולי לא ולא… לא הכל תלוי בנו
    בנקודת ההחלטה להיכנס להריון עשית את הבחירה הטובה ביותר עבורך אז.
    ואני רק מקווה בשבילך ובשביל ילדתך שתגיעי במהירות להשלמה עם התהליך שעברת והבחירה שבחרת, כי עכשיו יש לך שותפה שלא בחרה להיוולד לסיטואציה הזו, וחשוב מאוד בשבילה שאמא שלה תהיה שלמה איתה.

    אסיים בציטוט שאני מאוד מאמינה בו:
    אלוהים,
    תן לי את האומץ לשנות את מה שאפשר,
    את הכוח לקבל את מה שאי אפשר לשנות
    ואת החוכמה להבדיל בין השניים

  7. גב' פלפלת הגיב:

    אין ברירה, אם את אוהבת את זה או לא, מתחברת לזה או לא, את יחידנית ולא חד-הורית (אלא אם גם לך עצמך יש רק הורה יחיד)
    חד-הורית היא ביתך (כי יש לה הורה יחיד) או משפחתך (כי בראשה עומד הורה יחיד). את עצמך בהיותך ההורה היחיד – יחידנית. זה פשוט הלוגיקה של השפה ותו לא.
    ולגבי הבחירה, כל החיים שלנו הם בחירה. חבל שאת בוחרת לא להשלים עם מצבך ומעבירה לביתך ביתר שאת את תחושת החוסר וההעדר, ולא את העוצמה, האומץ והעצמאות שבבחירתך.
    שיהיה לך בהצלחה בכל דרך שתבחרי, אבל בשביל ביתך הייתי מייעצת לך לבחור להשלים באמת עם הבחירה שלך להביאה לעולם ללא אב.

  8. שלום לכולן
    הדיון כאן מעניין מאוד ואני שמחה שכולכן בחרתן לשתוף ולהגיב. אוסי- אני מבינה מאוד את מה שאת אומרת, למרות שבחרת באמהות יחידנית, מתוך האפשרויות שהציעות לך החיים, לא היית בוחרת בה בנסיבות חיים אחרות. בתור דולה, ליווית נשים נוספות שהרו מתרומת זרע או בן זוג שלא רצו לשתף בהריון ובהורות, ולמרות שלא ניתן להתכחש לבחירה שעשו, חלקן סימנו אותה כאקט של כוח, וחלקן של ברירת מחדל. עם זאת, לא קיבלתי מאף אחת את הרושם שהן מעבירות לילדיהן את התחושה של חוסר ואי השלמה עם הקיים, ואין סיבה להניח שאת עושה זאת. בהרבה מהבחירות שלנו יש מעט מרירות, שביל שנסגר בפנינו, וזה לא אומר שלא עשינו את המיטב להפוך את השביל הקיים לפורה ומלא טוב.
    תודה שאת כותבת כאן
    שבוע טוב לכולן

  9. אלה הגיב:

    למרות שהדיון בהגדרות עתיק רציתי לתקן אתכן ולהבהיר. אשה שהחליטה להיות אם ללא בן/בת זוג היא הורה יחידה ולא 'חד הורית' . המשפחה שהיא מקימה היא חד הורית (הווה אומר שיש בה רק הורה אחד/אחת) אבל הגדרת האם היא 'הורה יחידה' (הריש עם קמץ).

Trackbacks/Pingbacks

  1. אמא יחידנית מבחירה? הבחירה היא באמהות! | אוסי הורביץ - מדריכת הורים לגידול ילדים בריאים - 02/01/2017

    […] http://www.medabrotimahut.co.il/2010/12/%D7%90%D7%9E%D7%90-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%A… […]

  2. אמא יחידנית מבחירה ? הבחירה באמהות או ביחידניות? - אוסי הורביץ - הורות באופן טבעי - 26/08/2018

    […] אני בחרתי להיות אמא, כן זה מה שבחרתי, להיות אמא, לא בחרתי להיות יחידנית…אבל, לא אתכחש, בבחירתי להיות אמא היה ברור לי שהאופציה שעומדת לפני כרגע היא להיות אמא חד הורית.מודה שקשה לי עם המושג אמא יחידנית מבחירה. קל לי יותר להתחבר למושג אמא יחידנית.למה העיסוק הזה במושגים כל כך מעסיק אותי ? בטח תחשבו שזה מאוד קטן ושלי. עם זאת, אני מרגישה שזה חשוב לי מאוד לדבוק בהגדרה הנכונה.אני חושבת שמילים יוצרות מציאות.אני שואלת עצמי האם אמהות שקל להן לומר שהן יחידניות מבחירה באמת זו "ה"בחירה שלהן?בכל אופן הנה אני היום, אכן אמא, מאושרת מאוד וגאה באימהות שלי.יש המון מחשבות, חששות ואף פחדים בנושא הגידול של ילדה שנולדה מתרומת זרע.מה היא תגיד כשתגדל, איך מתמודדים עם השאלות שיבואו ??ומה איתי, האם אמצא את הזוגיות שמחכה לי בעולם הזה ?בפוסטים הקרובים אספר על ההריון, הלידה, הדיכאון שאחרי הלידה, החזרה לעבודה ואפילו סוף שבוע ראשון בלי אמא…(נכתב בשנת 2010 באתר נשים מדברות אמהות) […]

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אמא טובה יותר

מאת : אמא אחת

30 ביולי 20126 תגובות

מתוך אחרי לידה

לפעמים אני מרגישה שמגיעה לו אמא יותר טובה ממני.

אמא יותר סבלנית. אמא שיותר אוהבת להקריא סיפור או לקחת לגינה למרות שחם. אמא שלא צריכה לא פעם ולא פעמים לעצור את עצמה לפני שהיא מרגישה בתוכה את הצורך להתפרץ או להתעצבן או לאבד שליטה. ולפעמים גם מאבדת שליטה.

לפעמים אני מפנטזת שאני לא צריכה יותר כלום. פשוט כלום רק להיות אני עצמי. בלי להעמיד לעצמי איזה רף של אמא שהייתי רוצה להיות. בלי רגשות אשמה כשאני כמובן לא מגיעה לרף של זה, או של אחרות שאני רואה סביבי. בלי לנסות לתמרן כל הזמן בין הצרכים שלי לשלו. כמה זה קשה.

שיעורים פרטיים בסטטיסטיקה

מאת : יפעת הרץ

17 בינואר 20133 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

אתמול נפגשתי שוב עם הסטטיסטיקה. ככה, מחוץ לאוניברסיטה, היא חיכתה לי בפינה.

רופא מקסים, מרפאה נעימה, חדר חשוך, כיסא נח, רגלים מפושקות ועובר ( שאני חושבת שהוא עוברית) מתנועע בשמחה על המסך הגדול מולי. מודדים את אורכה, מודדים את עובי הנוזל בעורפה ומופיע שם מספר שלכמה רגעים לא אומר לי כלום ( על אף הסבר מפורט לו זכיתי בדיוק שתי דקות קודם לכן).

'שקיפות בינונית' אומר הרופא ואני שואלת 'מה זאת אומרת בינונית' ( אצלי שום דבר לא בינוני אדון!), והוא משיב, השקיפות לא תקינה, מסיים בעדינות חן ורגישות את הבדיקה ועובר איתי למשרד, שם ההיא של המספרים מהתיכון לא מפסיקה לדבר. ומאז, בשלושים השעות האחרונות, להוציא חמש שעות שינה טרופה, כל עולמי מתמלא במספרים ובשנאתי משכבר הימים- גב' סטטיסטיקה. אחוזונים, פילוחים, סיכויים, סיכונים, התפלגויות… שכל-כולללללם מספרים של אי ודאות מדודה היטב.

בשם אלוהי השחלות.

מאת : לי-את דנקר

15 בינואר 20132 תגובות

מתוך להביא עוד ילד?, רוצות הריון

זאת רק אני או שכמעט כל אישה המתקרבת לגיל שאפשר להתחיל שלא, היא חושבת על אולי עוד כן אחד אחרון ודיי?

משהו מבפנים עוד לא רוצה להזדכות על החיבוק הפנימי עם הרחם. בטח לא כאשר מרגישים שזו עומדת להיות חוויה מסוג אחר.