אם יחידנית מבחירה שואלת: האם להיות יחידנית זה באמת עניין של בחירה?

המושג 'אם יחידנית מבחירה' החל לשוטט בפינו בשנים האחרונות, ואין לי מושג מי הטביע אותו, אך הוא תפס ואותי זה מעצבן. שנים היה ברור לי שאני אהיה אמא, גם התמונות שרצו לי בראש היו ממש מושלמות.

מה זה מושלמות? מושלם זה אמא, אבא וילדים. לא?? אז עבורי, כסטרייטית, אכן זו הייתה אמורה להיות משפחתי. רציתי זוגיות ושהאהבה תביא את הילדים המשותפים. כמובן שזה יהיה בבית עם גינה…. נה נה נה…

אז בגיל 38 ידעתי, לפי אבני הדרך שקבעתי לעצמי, שעבורי זו שנת המבחן בה אני חייבת לקחת החלטה. ולמה אני יכולה (לא צריכה) לקחת החלטה? כי לשמחתי, נולדתי בזמן שמאפשר לאישה שלא מצאה את בן הזוג או שמצאה את בת הזוג שלה, להרות ללא צורך בקיום יחסים.

את שנתי ה – 38 ביליתי בדייטים ללא הפוגה. זו הייתה השנה בה נתתי את כולי למציאת בן זוג. נדמה לי שעשיתי הכל עבור הזוגיות המבוקשת. אבל… אחרי מספר מפחי נפש ואכזבות מאהבות שלא הצליחו להתרומם הגיע גיל 39.

אני בחרתי להיות אמא. לא בחרתי להיום אם יחידנית

על פי התוכנית שהיתה לי, בגיל 39 ערכתי מסיבת יום הולדת גדולה וחגגתי את הידיעה שבקרוב אתחיל טיפולים שבתקווה יביאו אותי למצב בו אהיה אמא. שמחה וששון, לכל אמא ילדון ?! אז, לא ממש !

ההחלטה היא אכן להרות ללא בן זוג, (כביכול להיות אם יחידנית מבחירה), אך האם הבחירה היא באמת מתוך כל האפשרויות?? לטעמי לא, הבחירה נעשתה בין אפשרויות שאינן מושלמות עבורי אף לא אחת מהן:

לחכות שאולי אמצא בן זוג, אבל אז ייתכן ותהיה בעיה להרות בשל הגיל המתקדם.
לעשות זאת לבד.
לא להיות אמא.

אני בחרתי להיות אמא. כן, זה מה שבחרתי. להיות אמא, לא בחרתי להיות יחידנית. אבל, לא אתכחש, בבחירתי להיות אמא היה ברור לי שהאופציה שעומדת לפני כרגע היא להיות אמא חד הורית.

קשה לי עם המושג אם יחידנית מבחירה. קל לי יותר עם המושג אם חד הורית.

אני מודה שקשה לי עם המושג אם יחידנית מבחירה. קל לי יותר להתחבר למושג אם חד הורית. למה העיסוק הזה במושגים כל כך מעסיק אותי? בטח תחשבו שזה מאוד קטן ושלי. עם זאת, אני מרגישה שזה חשוב לי מאוד לדבוק בהגדרה הנכונה, כי אני חושבת שמילים יוצרות מציאות.

אני שואלת עצמי: האם אמהות שקל להן לומר שהן יחידניות מבחירה, זה אומר שזו באמת "ה"בחירה" שלהן?

בכל אופן הנה אני היום, אכן אמא, מאושרת מאוד וגאה באימהות שלי. יש המון מחשבות, חששות ואף פחדים בנושא הגידול של ילדה שנולדה מתרומת זרע. מה היא תגיד כשתגדל, איך מתמודדים עם השאלות שיבואו?? ומה איתי, האם אמצא את הזוגיות שמחכה לי בעולם הזה ?