לידה נשית – איך זה ללדת בלי בן זוג ? מיומנה של אם חד הורית

מאת :

12 בינואר 2011 | 4 תגובות

מתוך אמהות חד הוריות, סיפורי לידה

 לכל אחד השיגעונות שלו ולי יש … נו, לא חסר…

תאריך הלידה המשוער שלי היה 26.4, מה שאומר שתיולד לי בת במזל שור. לא ! פשוט לא ! אני רציתי טלה. שור ממש ממש לא מתאים לי.

יצאנו לחופשת פסח כשאני בשבוע ה – 37 להריוני, כבר קשה לסחוב, ציריים היו לי לאורך כל השליש השלישי והסתובבתי עם פתיחה של חצי שבועיים לפחות. לא רציתי לחזור מחופשת הפסח, והנה היא נגמרת היום האחרון. מחר חוזרים לעבודה. בעצם, מי שחוגג מימונה לא חוזר, אבל מכיוון שאני אשכנזייה קומפלט ובעבודה לא סופרים את המימונה כחג, צריך לחזור… לא רוצה.

בנוסף, כל היום האחרון הרגשתי מעט מאוד תנועות עובר וקצת דאגתי. עבר היום הערב הגיע הלכתי לישון. התעוררתי באחת בלילה עם פחד שאיני מרגישה תנועות עובר. התקשרתי למוקד אחיות הריון. האחות אמרה לי לשתות תה עם שלוש כפיות סוכר ואם כעבור חצי שעה עדיין לא מרגישה להתקשר שוב. במידה וכן ארגיש, שבכל מקרה אגיע לרופא מיון למחרת בבוקר. שתיתי ו.. נרדמתי.

עשיתי פיפי. פיפי ???

שמונה בבוקר

פאק ! התעוררתי

עשיתי פיפי.

עשיתי פיפי ?

קפצתי מהמיטה. רצתי לשירותים ומעט פיפי יצא וזהו.

מה זה היה ?

התקשרתי למוקד אחיות מיד. היא שאלה איזה ריח יש לתחתונים הרטובים (איזה שאלה זו חשבתי לעצמי). "לא יודעת" אמרתי "אבל האמת, שאין לזה ממש ריח של פיפי, נדמה לי ?!"

"הלו, יעלי ?" אני חושבת שירדו לי המים.

"אני מיד באה, תתכונני לבית החולים".

רגע… הסבר: כשנכנסתי להיריון יעל הודיעה שהיא באה איתי ללידה. את אורנה היה ברור לי שאני רוצה לידי.

וכך היה.

הגענו לבית החולים בשעה 10:00 לערך ומיון יולדות היה עמוס לעייפה. לקח זמן עד שקיבלו אותי ובדיקת המוניטור הראתה שיש צירים לא סדירים. כלומר אני נשארת ולא עוברת למחלקת היי-ריסק.

כאשר סיימתי את כל הבדיקות במיון, העומס עבר לחדרי לידה והייתי צריכה לחכות להיכנס לחדר לידה.

השעה כבר הייתה 12:00. "לכי קצת" ייעצה האחות "זה יזרז את הלידה".

אז הלכתי עם מגבת בין הרגלים כי המים ירדו לאיתם ולא בבת אחת, וכל צעד או ציר גרם לירידה מועטה של מים. ממש כמו שבורח פיפי.

בשעה 14:00 התפנה מקום בחדר לידה והכניסו אותנו לחדר מספר 5.

המיילדת מירה (נשמה מדהימה שזכיתי ללדת במשמרת שלה) הסבירה מה יש בחדר ומה ההליך הקרוב שאעבור. היא שאלה אם אני מעוניינת באפידורל ואני עניתי שזה בחינם ולכן אני לוקחת. היא צחקה.

החלו צירים ואני בכל ציר התיישבתי ישיבה בדואית וחיכיתי שיעבור. ב15:00 חיברו אותי למוניטור והרופא שהגיע לבדוק אותי אמר שמכיוון שהמים החלו לרדת בבוקר, הוא רוצה לתת לי זירוז ויעשה זאת אחרי שאקבל אפידורל.

עכשיו הכל נרגע ולא היו יותר כאבים. רגע מצוין ללכת לישון

ב16:00 הגיע המרדים וחוברתי לאפידורל ולזירוז.

אוף………… יכולתי לנשום. עכשיו הכול נרגע ולא היו יותר כאבים. זה היה רגע מצוין ללכת לישון. רגע לפני אמרתי ליעל שעד שמונה היא תהייה בבית. היא צחקה עלי ואמרה: "לידה ראשונה, חכי חכי".

אורנה ויעל הביאו קפה גם למירה המיילדת ושתו יחד (כך סיפרו לי אני ישנתי).

ב 18:00 העירה אותי מירה ואמרה: "יקירתי, הלידה החלה, צריך להתחיל לעבוד".

עוד הספקתי לבקש להוציא מהתיק את שמן העיסוי לפירינאום והתחלתי לעבוד.

תלחצי, אל תלחצי מירה אמרה וכל מה שאמרה כך עשיתי כי אני ילדה טובה ואז היא אומרת לי תני לי את היד שלך, הושטתי את ידי והיא הניחה אותה על הפדחת של ילדתי שבדרכה החוצה, דמעות התרגשות החלו לזרום במורד העין. ולאחר דקה שוב היא אומרת לי תני את ידך, שוב הושטתי והפעם הראש היה כולו בידי, הבכי גבר.

יעל ואורנה המדהימות תמכו ועזרו החזיקו את הרגלים כשהיה לי כבר קשה. יעלי אפילו לקחה איתי אויר כשמירה אמרה עכשיו להחזיק את הנשימה כך שהיא ממש יכלה לחוש איתי את פעילות הלידה.

ובשעה 18:20 לתפארת מדינת ישראל נולדה אופיר ביתי. הדבר המהמם ביותר שראיתי בימי חיי. אושר ענק.

אורנה התכבדה בחיתוך חבל הטבור ואני קיבלתי לבקשתי את אופיר לידיי והצמדתי אותה בפעם הראשונה לשד שלי ליניקה ראשונה.

לאחר שהעבירו אותי להתאוששות הגיעה מירה ואמרה אני חייבת להודות לך.

לי? על מה? שאלתי. והיא אמרה לי לא הייתה לי חוויה כזו של לידה עם נשים בלבד וזו הייתה החוויה של חיי. השלוה, הקבלה והנתינה שחוויתי הייתה מעצימה ביותר. בחדר הלידה היתה אוירה אחרת מלידות עם גברים.

חייכתי.

 לשיא האושר הזה לא היה זמן רב עד לבואו של האנטי קלימקס…

 

** אוסי היא אמא חד הורית לאופיר המקסימה. אוהבת את האמהות שלה ומחייכת בה המון.

לכל הפוסטים של אוסי – מיומנה של אם חד הורית

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

4 תגובות ל- “לידה נשית – איך זה ללדת בלי בן זוג ? מיומנה של אם חד הורית”

  1. מקסים!!! סיפור מהאגדות ממש!
    וכן, זה באמת נשמע חלומי לידה עם נשים בלבד.
    במיוחד לאור הרעש והמהומה בעטיו של אותו גבר דולה ( טוב, זה לא המקום לדבר על זה).
    אוסי, כל הכבוד לך! והצחיק אותי האפידורל בחינם חחחח
    מבחינתי, גם אם תשלמי לי לא אקח אפידורל (טוב, בעצם תלוי כמה…).
    גליה

  2. סוניה פבריקנט הגיב:

    סיפור מרגש! אוסי, תודה!

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

למה בגן היא מצליחה לאסוף את עצמה ואיתי יש איבוד עשתונות מוחלט?

מאת :

15 ביוני 20143 תגובות

מתוך לכל אמא, רגשות אשם

הבכורה שלי בת 6.4 . רגישה . פרפקציוניסטית. התאכזבה שוב מעצמה שאיבדה עוד משהו (בפעם השלישית ביומיים האחרונים). אני כמובן טורחת לספור לה.. (אכזבה #1 מעצמי) .

הזעם שלה שוב פורץ. מנסה להתקרב להגיד משהו והיא מרחיקה אותי. כל המשפחה מנסה להגיע לאוטו והכל קורה מול העיניים של חמותי (שתחיה – היא והביקורת שלה). בסוף אני לוקחת אותה חצי דרך בידיים. מגיעים לאוטו וזה לא נרגע. הצרחות בלתי נסבלות ככה שאני חייבת לסתום אוזניים (אכזבה #2 מעצמי).

האם גם אתן מוכנות לשבור את קשר השתיקה ? דיכאון אחרי לידה

מאת :

18 באוקטובר 20100 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי

כאשה שחוותה דיכאון אחרי לידה ויצאה מהמשבר, הרגשתי, למדתי והבנתי שה"חלל" החברתי והציבורי הקיים בארץ בשל קשר השתיקה בענין, ממש בלתי נסבל ומקומם . כל אלו הביאו אותי לפעולה ועשיה.

איזדורה, מה באת להזכיר לי ?

מאת :

14 בנובמבר 20105 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

שבוע שעבר חלמתי חלום שלא זכור לי לפרטיו. הדבר היחיד שאני זוכרת ממנו הוא את איזדורה דנקן רוקדת על במה. האמת ? לא ידעתי שאני עדיין זוכרת את השם שלה ואני לא בטוחה שבחלום ממש ראיתי את פניה, אבל קמתי עם הידיעה שאיזדורה דנקן רקדה את אחד מריקודיה החופשיים על במת החלום שלי. איזדורה דנקן […]