לעבור הריון ללא בן זוג – מיומנה של אם חד הורית

מאת : אוסי הורביץ

5 בינואר 2011 | 10 תגובות

מתוך אמהות חד הוריות, הריון, יומן הריון, לכל אמא

 איך זה להיות לבד ? לעבור את ההריון לבד ?

בהתחלה, עוד לפני שנכנסתי להריון, כשעמדתי לעשות את כל הבדיקות הגנטיות, אודה שהיו דמעות בעיניים והרגשתי עצב על כך שאין מי שיחלוק איתי בזה ושאני צריכה לעשות את כל הבדיקות לבד. (ובנוסף להידקר לא מעט במקום להתחלק עם מישהו…). חוויתי רגשית את ההחלטה המושכלת שלי להיות אמא ונפרדתי מהחלום לזוגיות ומשפחה "נורמאלית" (אמא, אבא וילדים) והיה בזה עצב.

בהמשך תהליך הכניסה להריון לא הרגשתי כל קושי, הייתי מחוברת מאוד לגוף שלי.

כאשר ההריון כבר היה חי בתוכי, היו רגעים בהם רציתי לשתף בתחושה כזו או אחרת ולמזלי היו לי חברות קרובות מאוד שיכולתי לומר להן כל דבר ולקבל תגובה נשית אוהדת וזה היה נעים. עם זאת, חייבת להודות שלעיתים הייתה לי מחשבה עם עצב בלב על זה שאין כאן אהוב שההריון הזה קושר אותנו יחד.

בשמירת ההריון היה לעיתים קשה להיות לבד בבית, גם שהמשפחה עטפה והחברים והחברות היו שם כל העת. לעיתים הייתה תחושת בדידות מעיקה. עם זאת, כאשר הרגשתי לא טוב כמו שמרגישים בתחילת הריון, היה לי נוח שאין מישהו עכשיו שאני צריכה להתחשב בו, שכן לא יכולתי אלא להרגיש את מה שאני חשה ולחיות את מה שעובר עלי בלבד.

לאצור בתוכי את החרדות שכל הריון מביא עמו לא היה קל. חייבת לומר שאני "רגילה" להיות לבד ושיתוף חברים ומשפחה קרובה ברוב המקרים הספיק להרגיע מעט.

לאורך כל ההריון היו רגעי עצב מדי פעם על כך שאני לבד ולא בזוגיות. זה לא משהו שעובר, זה תמיד מלווה אותי שכן אני רוצה זוגיות.

אבל, חשוב לי לומר כי מרגע שנכנסתי להריון השקעתי את מחשבותיי כולן בהריון ובהכנה לאמהות (חשבתי שיש דבר כזה, מודה שקצת התפקחתי עם הלידה) ופחות היה חשוב לי שאין לי בן זוג לצידי. המחשבות שהן חלק ממני (עד שתהיה זוגיות אני מניחה) לא מילאו אותי אלא הגיחו לביקור מפעם לפעם.

במהלך ההריון חשתי קושי בדברים קטנים, כמו למשל, לעשות קניות ולסחוב אותן הביתה. אז התחלתי להשתמש במקרים רבים בשרותי המשלוח. כמו כן, למשל נסיעה לביקור המשפחה לעיתים היתה קשה. כלומר, הנהיגה היתה לא קלה, מדובר בנהיגה של כשעה. תנוחת הרגלים לעתים היתה מאוד לא נוחה ואלו רגעים שהיה לי קל יותר אם היה מישהו אחר שינהג. ובכל זאת, ולמרות הכל, החוסן הנפשי שלי נשא הכל וכל זאת על מנת לממש את הזכות שלי להיות אמא.

 מחשבות על איך ומה אומר לאוצר שיוולד לי העסיקו אותי פחות. לאחר שהחלטתי שאני הולכת על תרומת זרע פשוט עשיתי את המהלך. עם השאלות האלו אמרתי לעצמי אתמודד בהמשך וכך היה.

 עבורי להיות אמא חד הורית זו החלטה מושכלת להיות אמא ! (לא בחירה להיות חד הורית).

 

 ** אוסי היא אמא חד הורית לאופיר המקסימה. אוהבת את האמהות שלה ומחייכת בה המון.

לקריאת כל הפוסטים של אוסי הורביץ

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

10 תגובות ל- “לעבור הריון ללא בן זוג – מיומנה של אם חד הורית”

  1. אוסי, תודה על כתיבה כנה, אותנטית ומרגשת.

  2. מיכל הגיב:

    אוסי,
    הזדהיתי עם רוב הדברים שכתבת..
    גם אני עומדת להית יחידנית בעוד מס' חודשים..נמצאת כיום בשבוע ה-15. מתרגשת מאוד ולמעשה מעכלת את זה ממש, ממש רק בימים האחרונים לאחר שעברתי סקירת מערכות מוצלחת. אני מוצאת שדווקא הקשיים הקטנים של היום, יום והמחשבות שמטרידות מדי פעם מחשלות אותי ומחזקות אותי עוד יותר לקראת הבאות…מסכימה איתך מאוד לגבי מה שכתבת בסוף:"עבורי להיות אמא חד הורית זו החלטה מושכלת להיות אמא ! (לא בחירה להיות חד הורית)". גם אני מרגישה כך:-) אני לא שמה את הדגש על היחידניות אלא על הרצון שלי להיות אמא.

    • אוסי הגיב:

      היי מיכל,

      תודה על תגובתך.
      אכן מטלות היום יום בהחלט מחשלות גם לפני הלידה וגם אחרי.
      אני רוצה לאחל לך הצלחה.
      אם תקראי את הפוסט שלי לגבי אמהות יחידנית תראי שלא כולן חושבות כמוני. הדברים שלי חטפו שם ריקושטים על ימין ועל שמאל…

      האושר הוא גדול ושווה את הקושי.

  3. תמר קלר הגיב:

    אוסי,

    אני מחזקת את ידייך , ההחלטה להמשיך ולהיות לאמא גם בלי בן זוג דורשת אומץ רב..התמודדויות בלתי פוסקות מול החברה הקרובה והרחוקה, התמודדויות עם עצמך בעצמך ו…לבד..בהריון ….
    לקחת החלטה והמשכת איתה וזה חשוב, הכי חשוב…לא נשארת במקום אמביוולנטי..
    בהתלבטות אינסופית..
    חזקי ואמצי, אין ספק שביתך באה מאהבה,הרבה אהבה,היא מלאה באור וקורנת.וחיוכה מעיד על אושר רב,
    וכן גם חיוכך 🙂

  4. קוראת הגיב:

    חבל שהטרמינולוגיה הנכונה מוחמצת.

  5. קוראת הגיב:

    אתל אחד הורית אלא יחידנית. הילדיםהם חד הוריים.
    חבל שהטרמינולוגיה הנכונה מוחמצת.

  6. חני הגיב:

    אוסי שלום קראתח את הפוסט שלך. רציתי לחבק אותך. אני שמחה ששיתפת בדברים שרשמת שהם כ'כ נכונים. ובימים אלו כל פיסת מידע עוזרת לי. הייתי שמחה לדבר איתך בפרטי. יש לך מייל? פייס? אשמח מאוד במצבי כל עזרה תועיל

Trackbacks/Pingbacks

  1. לעבור הריון ללא בן זוג - אוסי הורביץ - הורות באופן טבעי - 17/06/2017

    […] באתר נשים מדברות אמהות ב […]

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

בת שנה

מאת : איה

3 בפברואר 20152 תגובות

מתוך אחרי לידה, מה עם הצרכים שלי?, תחושות מגוונות אחרי לידה

היא בת שנה. וגם אני בת שנה. אני כבר שנה אמא. שנה. וואו… מילה אחת, קצרה. שנה. זה הרבה או מעט? אני לא מצליחה להחליט, ואולי גם לא צריך. אבל מרגישה צורך לסכם, לכתוב. בשביל מה? כדי להבין, כדי לשתף, כדי לארגן את המחשבות. כדי לבכות תוך כדי.

אז יש לי ילדה מהממת, בתי הראשונה והיה לה יומולדת שנה לפני כמה ימים. והנה שוב, גם פה, אני מדברת קודם כל עליה. אז זהו שלא, הפעם אני עושה פניית פרסה ובלי יותר מדי רגשות אשם מדברת ע ל י י.

40 מעלות

מאת : מאיה הובני

9 ביוני 20112 תגובות

מתוך העיקר הבריאות, לכל אמא

ליה חולה , כבר כמה ימים החום לא יורד לה.

"זה פסיכוסומטי" אומר לי הקול הפנימי, "היא רוצה להגיד לי משהו". אני מרגישה שהיא רוצה את קרבתי.

מאז שנולדה, היא בקושי חלתה פעם, והנה עכשיו יותם נולד ואיתו נולדו הקנאה והזעם.

מאז שיותם נולד, היא כל כך מתרחקת ממני ומצד שני, אני חשה שהיא כל כך רוצה אותי.

אמא כישלון

מאת : לימור לוי אוסמי

6 במרץ 20190 תגובות

מתוך אחרי לידה, לכל אמא, קושי אחרי לידה, רגשות אשם, תחושות מגוונות אחרי לידה

  אחד הדברים שעוזרים לי להתמודד עם תחושות כישלון- בהורות, בחיים המקצועיים, בחיים בכלל, היא להזכיר לעצמי שאני בתהליך למידה. אז כתבתי על זה כמה מילים: אני לא מצליחה. נכשלת בגדול. אני מרגישה כמו איזה כישלון.   כמו להיות בתוך שחור שלא נגמר, כמו להיכנס אל וואקום בלי תאריך תפוגה, כמו לנסות לגעת בחיין כשהכהות […]