התמודדתי עם כאבים בהנקה וזה יהיה שקר להגיד שהיה לי חשוב להתעקש על ההנקה רק כדי לספק לה את הטוב ביותר. אני גם פחדתי להיכשל

התינוקת שלי בת שלושה חודשים, וכבר שלושה חודשים שהיא יודעת את העולם, ישנה, אוכלת ומטלטלת את כל עולמי. שלושה חודשים בהן היא יונקת 12 פעמים ביום- מעל אלף הנקות מאחורי והאמביוולנטיות הרגשית בכל הקשור להנקה לא קטנה כלל. אולי שלושה חודשים זה לא מספיק זמן לפרספקטיבה כמו זו שאני מתיימרת להביא בפניכן כאן- אבל אני זוכרת את ההתחלה, על כל הקושי והכאב שבה.

זה כאב לי. עד היום אני לא מעזה להניק בשכיבה

את תקופת ההריון, תחילת המסע להולדת האם שבי, ביליתי במחקר- מחקר על הפיסיולוגיה של ההריון והלידה, מחקר על התפתחות עוברים, מחקר על התפתחות תינוקות, מחקר על עגלות ומנשאים וגם על הנקה. כמה ספרים, הרבה אינטרנט, והרגשתי שאני מוכנה להניק- כמה שטעיתי.

הלידה הייתה חוויה חיובית בסך הכל, הרגשתי שעשיתי את מה שאני יכולה על מנת לאפשר לביתי כניסה קלה ככל האפשר לעולם. למרות ההלם שבגיחתה, שלפתי את השד והייתי מוכנה להאכיל אותה. המיילדת השכיבה אותי על הצד ודחפה את הפיטמה בעזרת האצבעות אל פיה, והיא התחילה לינוק מיד. בדיעבד הסתבר שהיא לא תפסה את העטרה אלא את הפטמה ופצעה אותה, מה שגרם לי להתמודד עם כאבים בהנקה. עד היום לא מעיזה להניק בשכיבה.

עם כאבים בהנקה: נשכתי את עצמי כי לא לצעוק מכאב

נפגשתי עם שתי יועצות הנקה מטעם בית החולים, והנקתי רוב שעות היממה. נשברתי רק פעם אחת בבית החולים, והיא טעמה בפעם הראשונה והאחרונה עד כה את טעמה של תרכובת המזון לתינוקות. בכיתי וצעקתי כשהיא ינקה מהפטמה הפצועה שלי, נשכתי לעצמי את השפתיים עד זוב דם בשביל לא לשחרר צעקת כאב שתבהיל אותה ותיצור התניה שלילית לשד.

ראיתי את בן זוגי בוכה איתי כי אין לו איך לעזור לי עם הכאב, ומבקש ממני להפסיק את הטירוף הזה, ובעיקר פחדתי פחד מוות שהכאבים יגרמו לי לפתח כלפי התינוקת שלי עוינות. אחרי שבוע וחצי נפגשתי עם יועצת הנקה שעזרה לי להפסיק לכאוב ולהתחיל להאכיל.

במשך שבוע וחצי התינוקת שלי הייתה רעבה, ואני מרגישה אשמה על זה

אני לא מרגישה טוב עם עצמי, אני לא גאה במאמצים שלי, אני אפילו לא מרגישה שהקרבתי מעצמי בשביל לתת לבת שלי את הטוב ביותר, ואפילו לא ממש זוכרת את הכאבים. אני רק יודעת שבמשך שבוע וחצי הבת שלי לא אכלה בגלל שלא הנקתי אותה כמו שצריך.

אמנם התמודדתי עם כאבים בהנקה, אבל היא הייתה רעבה ואני לא ידעתי. המזג הרגוע שלה לא שירת אותה ואני אכזבתי אותה – זה השבוע וחצי הראשון בחייה והוא מלא ברעב, תסכול ואכזבה. מזה שלושה חודשים מפעמת בי תחושת האשמה.

הרגשתי שההנקה היא מבחן האמהות הראשון שלי

יהיה זה שקר להגיד שהיה לי חשוב להתעקש על ההנקה מתוך הרצון לספק לה את הטוב ביותר. גם, אבל לא רק היה לי חשוב להתעקש על ההנקה וצלחתי את הקשיים גם בגלל שאני עקשנית, וגם בגלל שאני עומדת במילה שלי. היה לי חשוב להתעקש על ההנקה בגלל שאני לא מתמודדת טוב עם כישלון, והתעקשתי כי ההנקה היא מבחן האמהות הראשון- ואני מתייחסת למבחנים ברצינות.

הסוציולוגיה שמאחורי ההנקה מרתקת- דרכה ניתן ללמוד כל כך הרבה על המקום שחברה נותנת לאמהות, לילדים, לאבהות, למדע, לסמכות ועוד. אני למדתי את היחס לכל אלה במבחן המציאות ולא רק בתיאוריה. עכשיו אני יודעת שגם אני רוצה להיחשב ל'אמא טובה' כפי שהחברה מצפה ממני להיות ולהניק. אני יודעת עכשיו שאני לא מוכנה לשתף את אבא שלה בהכול-ואני רוצה שחלק ממנה יהיה רק שלי, וההנקה מספקת גם את זה.

ברגע שיש מאבק להניק, יש בזה אלמנט של גאוותנות

יותר מהכול, אני יודעת שברגע שההנקה לא הולכת בקלות, ברגע שנאבקים ונלחמים עליה, כמו שקרה לי, יש בזה אלמנט של גאוותנות. כמו ברצון ללדת ללא אפידורל, גם בהתעקשות על הנקה יש את הרצון שלי להוכיח שאני יכולה לעשות את מה שאני עושה הכי טוב. וזו לא הורות נכונה בעיניי.

למרות שעכשיו אני מוצאת את ההנקה מספקת רגשית עבורי ועבורה, ולמרות שהיא גדלה ומתפתחת על החלב שאני מייצרת בשבילה, ולמרות שאני מרגישה שאני עושה את הדבר הנכון, אני עדין מרגישה אשמה. אשמה על השבוע וחצי הראשונים בחייה שבהן הייתה רעבה, אשמה על הגאוותנות שגרמה לי לזה.

מהבחינה הזו, ההנקה הייתה בשבילי החוויה האימהית הראשונה, ועכשיו אני לומדת לאט לאט לקבל את האשמה כחלק מהמנעד הרגשי היומיומי שלי, להתמודד אתה, לא להיבהל ממנה ולא להתייסר בגללה.   

כתבה את הדברים: יוליה.

**

אם את מתמודדת עם כאבים או קשיים אחרים בהנקה ושוקלת להפסיק להניק, בטח יעניין אותך לקרוא גם את הפסקתי להניק כדי שאוכל לפתח כלפיה חום ואהבה, וגם את יכול להיות שההנקה היא לא חלום האמהות שלי?

אם את מרגישה שההנקה גובה ממך מחיר רגשי ואת רוצה לברר האם להמשיך להניק או איך להתמודד עם הרגשות והמחשבות שההנקה מעלה בצורה היא טובה עבורך, אז ליווי רגשי אחרי לידה הוא משהו שיכול לעזור לך. את יכולה לשאול אותי כל שאלה דרך הווטסאפ, לימור.

לכל הפרטים על ליווי רגשי אחרי לידה, לחצי כאן.