חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הפלה טבעית בבית ים

הפלה טבעית בבית: הרגשתי שאני מאבדת את הבת שחלמתי עליה

עברתי הפלה טבעית בבית, אחרי שכבר חלמתי על הבת שתהיה לנו. כולם אמרו שיש לי מזל שההפלה היתה טבעית, אבל אני הרגשתי שאיבדתי אותה. 

כשהתחלנו לדבר על ילדים הוא אמר לי שהוא רוצה להיות אבא רק בגיל 30. גם אני רציתי לחכות, לקחת את הזמן. לילה אחד חלמתי חלום שנולדה לי בת. אין לי מושג למה, אבל ידעתי שקוראים לה "רומי". למחרת בבוקר התעוררתי ונסעתי לעבודה. ברדיו השדרנית סיימה את משמרתה נפרדה מקהל מאזיניה "כאן רומי נוימרק מברכת אתכם לשלום".   שוב רומי, כמה מוזר.  

השעה הייתה שעת צהריים ואהובי עדיין ישן. עלעלתי קלות בעיתון "לאישה". פתחתי במקרה בדף הרכילות והראשונה שהופיעה מול עיני הייתה השחקנית הצעירה "רומי אבולעפיה". רומי … רומי … רומי!!  זהו!  עכשיו כבר ידעתי. נכנסתי  לחדר השינה שלנו והתחלתי לנסות להעיר את אהובי משנת היופי שלו. הוא פתח את עיניו הכחולות הגדולות והביט בי באהבה. הגשתי לו את הקפה בהתרגשות מוזרה והתחלתי לספר לו על רומי, הבת שלנו.   

 חששתי קצת משום שגיל 30 היה עוד קצת רחוק אבל מצד שני, גופי ונפשי לא היו מוכנים לסירוב. פתאום לא עניין אותי התואר, לא הבילויים ולא גיל 30. דיברתי בלי הפסקה והייתי נסערת ונרגשת ואז שתקתי. הוא לגם מהקפה, עיכל את דבריי, הסתכל בעיני ואמר:"טוב".  שאלתי אותו מופתעת: "מה"? ושוב הוא ענה: "טוב, בואי נעשה ילדים"… כל כך התרגשתי שהוא זרם איתי בכזו פשטות והרמוניה וחיבקתי אותו חזק  חזק.  

נכנסתי להריון והיינו מאושרים, התחלנו לשיר ולרקוד

כעבור חודשיים נכנסתי להריון. אי אפשר לתאר את האושר שהרגשנו שנינו. התרגשות מדהימה, היינו כל כך מאושרים.   גם לא אשכח את הרגע בו סיפרתי לאימי את הבשורה. היינו לבד במטבח, בבית בו גדלתי והתחלנו לשיר ולרקוד. תפסנו ידיים והתחלנו להסתובב תוך קפיצות ודילוגים. היה זה ריקוד האושר. בכינו שתינו מרוב שמחה, נדמה לי שהיה זה אחד מהמפגשים הכי אינטימיים ומרגשים שהיו לי עם אימי.   

כך עברו להם כמה שבועות של "שכרון חושים", של חלומות מקסימים ושל חיוך קבוע שלא נס מפניי. הייתי כבר בשבוע השביעי, יומיים בדיוק לפני האולטרסאונד הראשון בו היינו אמורים לשמוע את פעימות ליבה של רומי. אני זוכרת שישבנו בסלון: אהובי, אני ועוד איזה חבר . הרגשתי קצת מוזר והבטן החלה מסמנת לי שמשהו לא בסדר. נשכבתי על הספה כי חשבתי שאם אנוח זה יעבור, אבל זה לא עבר, זה רק החמיר.  

הפלה טבעית בבית: הדימומים היו קשים, שיטפון של קרישי דם

מסתבר שהתחלתי לעבור הפלה טבעית בבית. הרגשתי שדברים מוזרים יוצאים לי מגופי ורצתי לשירותים. התפשטתי והתיישבתי על האסלה. הדימומים היו קשים, זה לא היה כמו מחזור רגיל.  זה היה שיטפון של קרישי דם ענקיים ואימתניים מבשרי רע. התקשרתי לרופא שלי, יובל, שלמזלנו היה גם חבר והוא אמר לנו לרוץ לביה"ח. כל הדרך לא הפסקתי לאבד דם והפכתי תשושה וחיוורת. לא הפסקתי לבכות. בביה"ח כבר חיכו לנו, כי יובל הודיע להם שאנחנו בדרך ושיזרזו בירוקרטיה.  

איך שהגענו תקעו לי אינפוזיה ביד. לא חשבתי שהאינפוזיה כל כך תכאיב, הרי כבר עברתי כל כך הרבה בדיקות דם בתחילת ההיריון ושום מחט לא הזיזה אצלי יותר מאשר דמעת כאב קטנטנה שזולגת על לחיי הימנית דרך קבע.. הייתי המומה. הרגשתי כאילו שלקחו את גופי ובגדו בו באופן הנבזי ביותר. לא האמנתי שאינפוזיה יכולה כל כך להכאיב ורק המשכתי לבכות. הכול היה מאוד עצוב.  

כל מיני רופאים ואחיות בדקו אותי וכל אחד בתורו אמר לי בניסיון לנחם שזה קורה לכל הנשים ושיש לי מזל שזה קרה באופן טבעי ללא התערבות חיצונית ושזה מזל שזה רק בהתחלה כי יש נשים שמאבדות תינוק בחודשים מתקדמים. האמת היא שלא הפסקתי לשמוע סיפורי זוועה כאלה ואחרים על איבוד ילדים מכל מיני נשים שניסו לנחמני ושיתפו אותי בסיפורן האישי. ידעתי והבנתי את כל העובדות והתובנות אבל שום דבר לא הצליח לנחמני ולהחליש את העצב שלי.     

רומי שלי איננה עוד והרגשתי כי חרב עליי עולמי.  

 כתבה: טל דניאל

**

את יכולה לקרוא שיתופים כנים נוספים של נשים על הפלות בשיתופים הבאים:
על הפלה שהייתה,תגמרי עם זה וזהו, נפל לי

אם התמודדת עם אובדן הריון בשבוע מוקדם ואת מרגישה שאין לך לגיטימציה להתאבל עליו או שאת מתמודדת עם חששות ופחדים לקראת ההריון הבא, אז ליווי רגשי אחרי אובדן הריון יוכל להתאים לך. את יכולה לשאול אותי בווטסאפ כל שאלה, לימור

לפרטים על ליווי אחרי אובדן הריון לחצי כאן

את אף פעם לא לבד. מקווה שהתכנים יעזרו לך:

צרי קשר

תרגישי בנוח לכתוב לי דברים שחשובים לך,

לשאול אותי שאלות או לתאם מפגש ראשון לתהליך הליווי.

בהודעה ל – 052-2835020

שתהיה לך הורות טובה ומשמעותית, לימור

× ליווי תהליכי צמיחה לאמהות רגישות