גם אתן מרגישות שזה לא פייר ? כשאבא הלך לעבודה ואמא נשארת בבית

מאת : אמא שושי

21 בפברואר 2011 | 7 תגובות

מתוך אחרי לידה, זוגיות אחרי לידה

אני יודעת שצרת רבים היא נחמת טיפשים אבל הפעם אני אאמץ את התיאוריה שהיא חצי נחמה.

רציתי להעלות שוב את הנושא הנדוש של בעלים , אבות ילדינו, שיוצאים בבוקר לעבודה (במקרה הטוב הם מפזרים את הילדים) וחוזרים עם חשיכה.

וזה לא שהם לא אוהבים,
וזה לא שהם לא מתעניינים,
ואפילו הילדים נורא נורא אוהבים וקשורים אליהם,
אבל הם מצליחים להשיג את המוניטין של 'אבא טוב' במינימום זמן השקעה בהם בפועל.

נכון, בהרבה מהמקרים הם מרויחים יותר, בהרבה מהמקרים אנחנו האמהות מאריכות חופשות לידה, ובכל זאת מקננת בי כל הזמן ה"קנאה" הזו בחופש התנועה שלהם.

אני רוצה לציין שאני אוהבת את שני ילדיי בת 4 ובן 3 חודשים עד עומקי נשמתי ולא נראה לי לעת עתה שאוותר על הזמן איתם, אבל יהיה נחמד יותר לטפל בילדים ביחד בחלק מהיום.

בבקשה הגיבו וספרו לי שגם אתן רוב היום אימהות ומרגישות לפעמים שזה לא פייר.

 

עוד אמהות כותבות:

אהובי / שירה דרוקר

הפעם אני פונה אליך איש/ לי-את דנקר, מאמנת אישת

זהו, נגמר החופש/ עינת דורפן

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

7 תגובות ל- “גם אתן מרגישות שזה לא פייר ? כשאבא הלך לעבודה ואמא נשארת בבית”

  1. אוריאן הגיב:

    עברה לי פעם המחשבה והשאלה הזאת בראש אבל לא! אני לא חושבת שזה לא פייר… כי אם חושבים על הכל… זה נוח! זה נוח לאישה זה נוח לילד. מכל מיני בחינות כאלה ואחרות… אבל מה שמאוד מאוד חשוב הוא שכשהבעל כן נמצא כבר בבית הוא חייב לתת את תשומת ליבו לילד שלו ולא רק ליד אנשים כדי לגרוף מחמאות!

  2. שלומית הגיב:

    אוריאן, לי זה לא נוח. הכי לא נוח. אני לא רוצה להישאר בבית, אני רוצה שהוא ישאר בבית. שושי, מזדהה איתך כל כך שבא לי לבכות.

  3. לי היה מאוד קשה בהתחלה ועברנו המון עניינים עם הדבר הזה.
    בעיקר היה לי מאוד קשה שאני נשארת בבית והוא יוצא לענייניו וגם היתה לי חסרה הנוכחות שלו.
    בהחלט היה מקום בי שהיתה בו קינאה על זה שהחיים שלי התהפכו ושלו כאילו ממשיכים כרגיל.
    במקום מסוים זה דווקא שימח אותי שהוא 'אב השנה' למרות שלא היה נוכח כמוני, כי הרגשתי שזה מאפשר לי להרפות קצת. הנה, אפשר להיות הורה מצוין בלי להיות מחוברים באינפוזיה לילד.

  4. אורית הגיב:

    ממש לא מקבלת את זה. יש כאן שני דברים לגמרי נפרדים.

    1. הקנאה בחופש התנועה.
    2. מוניטין הורה טוב.

    …לגבי 1. כל אם יכולה להגדיר עם בן זוגה את מידת "חופש התנועה" וזה רק עניין של כמה אנחנו מוכנות לעמוד על הרצון הזה.
    אז לגבי 1: תפסיקו לקנא ותעמדו על שלכן.

    לגבי 2: ילדים אולי מאוד אוהבים את האבא ומתגעגעים אליו, אבל הקשר האמיתי שנבנה גם טווח קצר וארוך, הוא עם ההורה שנמצא וזמין לילד (אני משערת שלרוב זה האם). צריך לבדוק מה היא ההגדרה של הורה טוב. כי כל עוד שלא בדקנו מה מסתתר מאחורי האמירה "אבא טוב" אז אנו לא יודעים מהי באמת המשמעות. ואמירות של "אבא טוב" נועדו (אולי) רק לנסות ולהשיג עוד קצת תשומת לב מהורה שלא נמצא בסביבה.
    אז לגבי 1: תפסיקו לקנא ותתחילו להרגיש מה הילד באמת חושב.ראה/י עוד

  5. איריס אריה הגיב:

    אישה חכמה מאוד אמרה לי פעם בהקשר של היחסים בין בני זוג לאחר הולדת תינוקם: "אישה לא תבין לעולם את עול הפרנסה שיש על הגבר והגבר לא יבין לעולם את אובדן העצמאות של האישה"
    אם תפתחו יחד את המשפט הזה יוקל לכולם…

  6. ענבל הגיב:

    גם אני מרגישה ככה לפעמים. ומדי פעם אומרת לו : "אולי תעבוד היום מהבית?" והוא תמיד: יש לי ישיבה חשובה היום. והלב שלי מתאכזב מחדש, למרות שאני מבינה לגמרי שזה המצב כרגע.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

כאן גרים בכיף? | הזוגיות המשתנה בעידן ההורות

מאת : רותי שלו

25 באוקטובר 2011תגובה אחת

מתוך אחרי לידה, זוגיות אחרי לידה, מקצועניות מדברות

בפינה החדשה, 'זוגית או אי זוגית', נשים על השולחן את אחד הנושאים הלוהטים והטעונים ביותר בחיים שלאחר לידה – הזוגיות המשתנה. באיזשהו אופן, מסתורי כמעט, נוצר איזה מן כיס אוויר שכזה בכל מה שקשור ליחסים הזוגיים בעידן ההורות.

כל זה לא חשוב, כי אתה היפראקטיבי

מאת : אמא לילד היפראקטיבי

1 בנובמבר 20124 תגובות

מתוך הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא

למה הם פשוט לא מבינים?

למה שמו מטרה על ראשך

מדוע אותי הם מאשימים?

ילד שלי, ילד גאון ומוצלח שלי,

איך אפשר לטעות בך?

לידה טבעית לא מתוכננת

מאת : אמא של איילה

2 בפברואר 20118 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

בשעה 10 הרגשתי שאני לא מסוגלת יותר לסבול, בכיתי, הקאתי הרגשתי רע…. המיילדת דלית אמרה שאם אני רוצה אפידורל הם יכבדו את זה אבל שאני אקח בחשבון שעד שאני אקבל עירוי נוזלים ועד שהמרדים יגיע ויכול להיות שזה רק יעכב את הלידה ויש אופציה נוספת שהיא תפקע לי את המי שפיר, זה יהפוך את הצירים לכואבים ותכופים אבל יזרז עניינים……. בצרחות עניתי לה תפקעי.. רק שיגמר…. ( מצידי אפילו שיוציאו לי אותה מהגרון… רק שיגמר ).היא פקעה את המים, הפעולה לא כאבה בכלל, הצירים נהיו נוראיים וכואבים קיבלתי גז צחוק וניסתי להתמודד עם הצירים בשכיבה על הצד, על הגב, על צד שני. כל כך כל כך כאב לי שלא יכולתי לנשום.