אחרי לידה,  זוגיות אחרי לידה

גם אתן מרגישות שזה לא פייר ? כשאבא הלך לעבודה ואמא נשארת בבית

אני יודעת שצרת רבים היא נחמת טיפשים אבל הפעם אני אאמץ את התיאוריה שהיא חצי נחמה.

רציתי להעלות שוב את הנושא הנדוש של בעלים , אבות ילדינו, שיוצאים בבוקר לעבודה (במקרה הטוב הם מפזרים את הילדים) וחוזרים עם חשיכה.

וזה לא שהם לא אוהבים,
וזה לא שהם לא מתעניינים,
ואפילו הילדים נורא נורא אוהבים וקשורים אליהם,
אבל הם מצליחים להשיג את המוניטין של 'אבא טוב' במינימום זמן השקעה בהם בפועל.

נכון, בהרבה מהמקרים הם מרויחים יותר, בהרבה מהמקרים אנחנו האמהות מאריכות חופשות לידה, ובכל זאת מקננת בי כל הזמן ה"קנאה" הזו בחופש התנועה שלהם.

אני רוצה לציין שאני אוהבת את שני ילדיי בת 4 ובן 3 חודשים עד עומקי נשמתי ולא נראה לי לעת עתה שאוותר על הזמן איתם, אבל יהיה נחמד יותר לטפל בילדים ביחד בחלק מהיום.

בבקשה הגיבו וספרו לי שגם אתן רוב היום אימהות ומרגישות לפעמים שזה לא פייר.

 

עוד אמהות כותבות:

אהובי / שירה דרוקר

הפעם אני פונה אליך איש/ לי-את דנקר, מאמנת אישת

זהו, נגמר החופש/ עינת דורפן

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

7 Comments

  • Avatar

    אוריאן

    עברה לי פעם המחשבה והשאלה הזאת בראש אבל לא! אני לא חושבת שזה לא פייר… כי אם חושבים על הכל… זה נוח! זה נוח לאישה זה נוח לילד. מכל מיני בחינות כאלה ואחרות… אבל מה שמאוד מאוד חשוב הוא שכשהבעל כן נמצא כבר בבית הוא חייב לתת את תשומת ליבו לילד שלו ולא רק ליד אנשים כדי לגרוף מחמאות!

  • Avatar

    שלומית

    אוריאן, לי זה לא נוח. הכי לא נוח. אני לא רוצה להישאר בבית, אני רוצה שהוא ישאר בבית. שושי, מזדהה איתך כל כך שבא לי לבכות.

  • לימור לוי אוסמי

    לימור לוי אוסמי

    לי היה מאוד קשה בהתחלה ועברנו המון עניינים עם הדבר הזה.
    בעיקר היה לי מאוד קשה שאני נשארת בבית והוא יוצא לענייניו וגם היתה לי חסרה הנוכחות שלו.
    בהחלט היה מקום בי שהיתה בו קינאה על זה שהחיים שלי התהפכו ושלו כאילו ממשיכים כרגיל.
    במקום מסוים זה דווקא שימח אותי שהוא 'אב השנה' למרות שלא היה נוכח כמוני, כי הרגשתי שזה מאפשר לי להרפות קצת. הנה, אפשר להיות הורה מצוין בלי להיות מחוברים באינפוזיה לילד.

  • Avatar

    אורית

    ממש לא מקבלת את זה. יש כאן שני דברים לגמרי נפרדים.

    1. הקנאה בחופש התנועה.
    2. מוניטין הורה טוב.

    …לגבי 1. כל אם יכולה להגדיר עם בן זוגה את מידת "חופש התנועה" וזה רק עניין של כמה אנחנו מוכנות לעמוד על הרצון הזה.
    אז לגבי 1: תפסיקו לקנא ותעמדו על שלכן.

    לגבי 2: ילדים אולי מאוד אוהבים את האבא ומתגעגעים אליו, אבל הקשר האמיתי שנבנה גם טווח קצר וארוך, הוא עם ההורה שנמצא וזמין לילד (אני משערת שלרוב זה האם). צריך לבדוק מה היא ההגדרה של הורה טוב. כי כל עוד שלא בדקנו מה מסתתר מאחורי האמירה "אבא טוב" אז אנו לא יודעים מהי באמת המשמעות. ואמירות של "אבא טוב" נועדו (אולי) רק לנסות ולהשיג עוד קצת תשומת לב מהורה שלא נמצא בסביבה.
    אז לגבי 1: תפסיקו לקנא ותתחילו להרגיש מה הילד באמת חושב.ראה/י עוד

  • Avatar

    איריס אריה

    אישה חכמה מאוד אמרה לי פעם בהקשר של היחסים בין בני זוג לאחר הולדת תינוקם: "אישה לא תבין לעולם את עול הפרנסה שיש על הגבר והגבר לא יבין לעולם את אובדן העצמאות של האישה"
    אם תפתחו יחד את המשפט הזה יוקל לכולם…

  • Avatar

    ענבל

    גם אני מרגישה ככה לפעמים. ומדי פעם אומרת לו : "אולי תעבוד היום מהבית?" והוא תמיד: יש לי ישיבה חשובה היום. והלב שלי מתאכזב מחדש, למרות שאני מבינה לגמרי שזה המצב כרגע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

× את יכולה לכתוב לי לווטסאפ