היריון,  להיערך ללידה ולהורות

דולה שמדולה

מילא קורס הכנה ללידה, אבל דולה ?! זה כבר באמת מוגזם, מה אני צריך מישהי שתתרוצץ לי בין הרגליים בחדר הלידה ? כאילו שלא מספיקות לי המיילדות, אני לא צריך עוד בחורה שאנטי באנטי שתדליק לי קטורות ותטמטם לי את המוח על צ'קרות ונשמות שנפגשות להן.

מה כבר יש לי להפסיד ?

עטיתי הבאה קשוחה על פניי ואמרתי לאישתי בקול סמכותי: "לא יקום ולא יהיה". הימים חלפו ומצאתי את עצמי חושב לעצמי, מה כבר יש לי להפסיד ? עוד יד מקצועית לא יכולה להזיק, מה עוד שאינני מבין דבר וחצי דבר  בענייני לידה. תהליך הלידה נראה לי כמו ניווט בדד אי שם בגבעות הנגב ואם יש אופציה לקבל קצת עזרה והכוונה אז חבל לסגור את הדלת.

חוץ מזה, עצם המחשבה, שהתמיכה הרגשית והגופנית הנחוצה בלידה תהיה מונחת כולה על כתפיי  השדופות, הכניס בי תחושה קשה של  אי שקט, שלעומתו, מחירה של דולה היה נראה לי כהשקעה נבונה.

הבטן התופחת חייבה להפסיק את המשחקים

על מנת לצבור קופונים, דחיתי את הסכמתי בכמה ימים, העלתי מגוון רחב של טענות בעד ונגד ובעיקר ניסיתי לשמור על פאסון של אדם היודע לאן פניו מועדות. כפי שכולם יודעים, אחד הדברים שלומדים כשמתבגרים הוא שאינך יכול לעצור את מחוגי הזמן. הבטן ההולכת ותופחת חייבה אותי להפסיק את המשחקים ולתת את הסכמתי.

נפגשנו בביתנו לשיחת היכרות, פרסתי על השולחן עוגות ועוגיות וחיכתי לערב בנות מייגע. המציאות, השיחה קלחה וכללה שבירת מיתוסים בנושאי לידה, תיאום ציפיות והרבה מאוד בדיחות וסיפורים פיקנטיים שפוגגו את החששות והספקנות והחליפו אותן עד מהרה בתחושה של שותפות.

לדבר בפתיחות על הפרינאום

המפגש היווה עבורי חוויה שונה, לשבת בסלון ולשוחח בנינוחות על הפרינאום עם אדם זר. מדהים מה תקופת ההריון טומנת בחובה, ברגע שמדובר במושגים רפואיים ניתן לדבר בנונשלנטיות עם דודות / חברים מהעבודה או סתם עוברים ושבים על פתיחה, תעלות לידה וכל מה שביניהם וכל זאת ללא מבוכה.

חישבו על זה שאותם אנשים יהיו נבוכים אם נתחיל לדבר על סצינות ארוטיות מסרטים או על חוויה מינית מרטיטה, אולם לדבר על פתיחה של נרתיקית  הם מוכנים ללא כל מבוכה.

טוב, קצת נסחפתי. אחזור לדולה. במהלך השיחה נפרס בפנינו תהליך הלידה שעלול לקחת שעות ארוכות. "משהו, בין שתיים עשרה לעשרים שעות בלידה ראשונה", אמרה וחייכה.

האם אצטרך לשעשע אותה בזמן הלידה ?

"כל כך הרבה זמן", חשבתי לעצמי, על מה נשוחח במשך כל אותן שעות ארוכות ? האם אצטרך לשעשע אותה שעה אחר שעה ? נחרדתי מהצורך לארח לה חברה. לפתע תהליך הלידה שעד כה נראה לי כחוויה זוגית ומעצימה, הלך ונידמה לפעולת גיבוש הניתנת בראשיתן של סדנאות מיון למקום עבודה חדש.

מזלי שהדולה שלנו הייתה מנוסה, היא כבר ראתה אי אלו גברים המביטים אליה בספקנות מהולה בחשש. במהירות היא לקחה את המושכות לידיה ואמרה, "אל תדאג, אני גמישה. יהיה לכם את הזמן לעצמכם אבל בין לבין אני אהיה זו שתיתן לך את האפשרות לצאת ולהתאוורר". המילה 'התאווררות' הילכה עלי כמטה קסם. איני לבד, לחוויה הזאת יוצאים כצוות, על פניי התפשט חיוך.

במסע הזה אוכל להנות מהנוף, שכרתי לי פורטר שייקל מעלי את שק הרגשות והחששות. בצעדים בטוחים יצאנו אל הטרק. סוף סוף שלב ההכנות עומד להיות מאחורינו, ועכשיו מתחיל הטיפוס עצמו.  מהמקום בו ישבנו, הפסגה אליה שאפנו במשך תשעה חודשים נראתה קוסמת מתמיד.

אולם, איך אנחנו אמורים להגיע עד לשם…..האם יעמדו לנו הכוחות במעלה הדרך, ומה נגלה על עצמנו? השאלות ניסרו לי בחלל הראש אבל התשובות נשארו מעורפלות.

 ** לטור של 'אבא בתול'

 

עוד פוסטים בנושא:

למה כדאי שתהיה איתך דולה בלידה? / אלה ווהל, דולה ממליצות על: דולה, תומכת בלידה, מלווה בלידה   גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

6 Comments

  • Avatar

    מלאכי דולה

    גם בעלי דיבר ככה בדיוק!!! לא הבין למה צריך את כל ה"שאנטי באנטי" הזה לדבריו. היום הוא מבין מאד, ומפרגן.
    כשמבינים שהדולות הן אנשים כמוכם, פשוט בחרו מקצוע מדהים של עזרה ותמיכה ברגע הכי מדהים בחייכם.
    בהצלחה!!

  • Avatar

    רונית

    "שכרתי לי פורטר שייקל מעלי את שק הרגשות והחששות"
    איזה תיאור מעולה!
    מחכה לטור הבא

  • Avatar

    מחייכת

    אצלי הדולה הגיעה אחרי שכבר ילדתי אז אין לי הרבה מה להגיד בעניין, ילדתי את שתי הלידות שלי מאה אחוז טבעי וללא שום עזרה, לדעתי זה מיותר.

  • Avatar

    שירה דרוקר

    כמה חבל שרואים את כל הדולות כ"שאנטי באנטי", זה ממש מפריע למקצוע להיתפס כאיכותי ומשמעותי לדעתי…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

× את יכולה לכתוב לי לווטסאפ