כשסיפור הלידה נשמע רגיל, אבל התחושה שלך אחרת- חלק ה'

מאת : קרן פרידמן גדסי

8 בפברואר 2011 | 0 תגובות

רק אחרי שהסכמתי להכיר בכאב, להכיר את הכאב ולתת לו ביטוי,  רק אז התפנה בי מקום, והשינוי שרצה לתפוס מקום בחיי, יכול היה לקרות

מתוך סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה

 מה זה בשבילך ש"הכול בסדר" בלידה

במהלך העבודה שלי עם רונית על מה שתיארה כהרגשה שהיא הולכת לאיבוד, היא אמרה עוד משהו: "הרגשתי שאין אף אחד שנותן לי יד בדרך ואומר לי שאני בדרך הנכונה ושהכול בסדר. "

עכשיו יכולנו לשאול את השאלה: "מה היא בוחרת לעצמה כעת ?"

לשם כך, פגשנו את המקומות שבהם היא הרגישה שנותנים לה יד בדרך, בדקנו מה התחושה הזו יוצרת בה, ואיך היא בעצמה יכולה ליצור את זאת בלידה הבאה.  

בדקנו מה זה בשבילה להרגיש שהיא בדרך הנכונה, וגם, מה זה בשבילה ש "הכול בסדר" בלידה, בחיים.  

כשדיברנו זמן מה אחרי, היא סיפרה לי שהתקופה שעד הלידה, עברה עליה 'אחרת', שהרגישה מלאת כוחות, נהנתה שוב מהזוגיות והצליחה אפילו להתרגש לקראת הלידה.

תחושת הכאב והאובדן שחוותה בלידה הקודמת יכלו כעת להפוך להזדמנות שהיא בחרה לקחת לעצמה, לשינוי.

זה היה כל כך מושלם

גם אצל דלית המשפט הראשון היה: "הייתה לי לידה רגילה, לא היו שם שום זוועות או בעיות מיוחדות" 

אבל מיד היא הוסיפה ואמרה:  '"אבל לקחו לי את הלידה שלי. הלידה הזו לא הייתה הלידה שלי".

תוך כדי הפגישה שעסקה בבדיקת ה – שלי /לא שלי, היא חוותה תחושה 'מעורפלת' – כך היא קראה לה. לרגעים ארוכים היא ביקשה ממני לא לדבר ולא דיברה אף היא. הגוף שלה נראה נינוח לגמרי .

כשהחלה לדבר, בעודה בעיניים עצומות, אמרה: "היה רגע כזה בלידה, זה היה מושלם. אני לא יכולה לתאר את זה, אבל זה.. זה … זה מרגיש כאילו הכול במקום."

היא תיארה את התחושות שלה בלידה: "זה היה כל כך מושלם, הייתה בי מין ידיעה פנימית בהירה של כל מה שמתרחש בתוכי ואז – לקחו את זה ממני.  אמרו לי לעבור חדר,  או לעלות על המיטה, או משהו אחר. אני כבר לא זוכרת.  לקחו לי את זה" היא בוכה.  

אני יודעת שלשם היא מבקשת לחזור

הגילוי של המקום הזה סימן לה את הדרך לקראת הלידה הבאה.

ועוד משהו קרה.  הקורס החדש שהיא מלמדת, נולד מתוך ההסכמה שלה לזהות את הרגעים בהם התחושה המעורפלת  נוכחת,  ולגלות מה היא מביאה איתה.

רק אחרי שהסכמתי להכיר בכאב התפנה בי מקום

אני חושבת על הדרך שדלית עברה. כשהגיעה אלי, היא כבר ידעה שהיה שם משהו שהיא איבדה. היה צריך רק להסכים לתת לתחושת החסר עצמה להתבהר כדי שתהליך השינוי יקרה.

אני נזכרת בלידת בני. היא הייתה טובה וטבעית אבל…אחרי הלידה הסתובבתי חודשים עם מועקה בתוכי בלי לדעת מה היא מכילה.  ניסיתי לסלק את המועקה, היא קלקלה לי.  אבל היא לא הלכה לשום מקום. לקח זמן רב עד שלאט לאט התפענח לו הקושי בתוכי, עד שהסכמתי לכעוס, עד שנתתי לעצמי להתאבל על כל מה שרציתי להיות, ולא הצלחתי. 

רק אז, רק אחרי שהסכמתי להכיר בכאב, להכיר את הכאב ולתת לו ביטוי,  רק אז התפנה בי מקום, והשינוי שרצה לתפוס מקום בחיי, יכול היה לקרות. 

"על מנת להירפא באמת, עלינו לומר את האמת שלנו, ולא רק את הנוחם והכאב שלנו אלא גם איזה נזק נגרם, איזה כעס, איזו סלידה, וגם איזו תשוקה לענישה עצמית או לנקמה התעוררה בנו. 

המרפאה הקשישה של הנפש מבינה את הטבע האנושי על כל גחמותיו ומעניקה מחילה על סמך אמירת האמת העירומה.  לא זו בלבד שהיא מעניקה הזדמנויות נוספות, לעיתים קרובות היא מעניקה הזדמנויות רבות" 

כך אומרת לי קלאריסה פינקולה אסטס, בספרה 'רצות עם זאבים'.  המילים שלה, עוזרות לי לרפא את הפצעים שבתוכי.

 

*** קרן פרידמן גדסי, מפתחת גישת BOT Birth Oriented Therapy, תהליכים סביב הלידה בקליניקה בצפון תל אביב ובמושב מאור. מתמחה בעבודה עם אובדן וטראומה סביב הלידה 050.7986902, kerenfg@bezeqint.net,.

** למאמרים וסיפורים נוספים בנושא עיבוד חוויית הלידה.

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

לשנות תנוחה כשלא נוח

מאת : לימור לוי אוסמי

23 באפריל 20140 תגובות

מתוך לכל אמא

אני מרגישה שזאת תזכורת לעצמי לא לשכוח לשנות תנוחה כשאני מרגישה שזאת הנוכחית כבר לא מתאימה כרגע. גם לא אהיה בטוחה האם התנוחה הבאה תהיה לי נוחה יותר, כדאי פשוט לנסות תנוחה חדשה, מקום חדש, נקודת מבט חדשה. לפעמים אני מפחדת ממשהו חדש או סקפטית שהשינוי יעזור וזה מעכב אותי מחיפוש אחר התנוחה והמקום החדש, אז אני לא זזה. תקועה במקום.

תערוכת אמנות זוהרת לכבוד עבודת האימהות (הפחות זוהרת)

מאת : לימור לוי אוסמי

28 בפברואר 20110 תגובות

מתוך יצירה נשית

הזמנה לאירוע פתיחת אירועי חודש האישה הבינלאומי בתל אביב
סמלי יוקרה לסטטוס האימהות/הורות-
תערוכת אמנות זוהרת לכבוד עבודת האימהות (הפחות זוהרת)

תערוכת יחיד לאמנית הרב-תחומית, שירה ריכטר

הציור: "שותפות"

מאת : אהלה מוזיקנט

9 בספטמבר 20110 תגובות

מתוך יצירה נשית

הציור נעשה כמחוות הוקרה לזוגיות ולשותפות.

כמי שנולדה תאומה וחוותה שותפות אפילו ברחם…

זכיתי לשותף לחיים שמהווה עוגן, קרקע וביחד משמח;

שותפות של שיתוף, תמיכה, הודיה וחברות אמיתית.