כשסיפור הלידה נשמע רגיל, אבל התחושה שלך אחרת- חלק ה'

מאת :

8 בפברואר 2011 | 0 תגובות

רק אחרי שהסכמתי להכיר בכאב, להכיר את הכאב ולתת לו ביטוי,  רק אז התפנה בי מקום, והשינוי שרצה לתפוס מקום בחיי, יכול היה לקרות

מתוך סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה

 מה זה בשבילך ש"הכול בסדר" בלידה

במהלך העבודה שלי עם רונית על מה שתיארה כהרגשה שהיא הולכת לאיבוד, היא אמרה עוד משהו: "הרגשתי שאין אף אחד שנותן לי יד בדרך ואומר לי שאני בדרך הנכונה ושהכול בסדר. "

עכשיו יכולנו לשאול את השאלה: "מה היא בוחרת לעצמה כעת ?"

לשם כך, פגשנו את המקומות שבהם היא הרגישה שנותנים לה יד בדרך, בדקנו מה התחושה הזו יוצרת בה, ואיך היא בעצמה יכולה ליצור את זאת בלידה הבאה.  

בדקנו מה זה בשבילה להרגיש שהיא בדרך הנכונה, וגם, מה זה בשבילה ש "הכול בסדר" בלידה, בחיים.  

כשדיברנו זמן מה אחרי, היא סיפרה לי שהתקופה שעד הלידה, עברה עליה 'אחרת', שהרגישה מלאת כוחות, נהנתה שוב מהזוגיות והצליחה אפילו להתרגש לקראת הלידה.

תחושת הכאב והאובדן שחוותה בלידה הקודמת יכלו כעת להפוך להזדמנות שהיא בחרה לקחת לעצמה, לשינוי.

זה היה כל כך מושלם

גם אצל דלית המשפט הראשון היה: "הייתה לי לידה רגילה, לא היו שם שום זוועות או בעיות מיוחדות" 

אבל מיד היא הוסיפה ואמרה:  '"אבל לקחו לי את הלידה שלי. הלידה הזו לא הייתה הלידה שלי".

תוך כדי הפגישה שעסקה בבדיקת ה – שלי /לא שלי, היא חוותה תחושה 'מעורפלת' – כך היא קראה לה. לרגעים ארוכים היא ביקשה ממני לא לדבר ולא דיברה אף היא. הגוף שלה נראה נינוח לגמרי .

כשהחלה לדבר, בעודה בעיניים עצומות, אמרה: "היה רגע כזה בלידה, זה היה מושלם. אני לא יכולה לתאר את זה, אבל זה.. זה … זה מרגיש כאילו הכול במקום."

היא תיארה את התחושות שלה בלידה: "זה היה כל כך מושלם, הייתה בי מין ידיעה פנימית בהירה של כל מה שמתרחש בתוכי ואז – לקחו את זה ממני.  אמרו לי לעבור חדר,  או לעלות על המיטה, או משהו אחר. אני כבר לא זוכרת.  לקחו לי את זה" היא בוכה.  

אני יודעת שלשם היא מבקשת לחזור

הגילוי של המקום הזה סימן לה את הדרך לקראת הלידה הבאה.

ועוד משהו קרה.  הקורס החדש שהיא מלמדת, נולד מתוך ההסכמה שלה לזהות את הרגעים בהם התחושה המעורפלת  נוכחת,  ולגלות מה היא מביאה איתה.

רק אחרי שהסכמתי להכיר בכאב התפנה בי מקום

אני חושבת על הדרך שדלית עברה. כשהגיעה אלי, היא כבר ידעה שהיה שם משהו שהיא איבדה. היה צריך רק להסכים לתת לתחושת החסר עצמה להתבהר כדי שתהליך השינוי יקרה.

אני נזכרת בלידת בני. היא הייתה טובה וטבעית אבל…אחרי הלידה הסתובבתי חודשים עם מועקה בתוכי בלי לדעת מה היא מכילה.  ניסיתי לסלק את המועקה, היא קלקלה לי.  אבל היא לא הלכה לשום מקום. לקח זמן רב עד שלאט לאט התפענח לו הקושי בתוכי, עד שהסכמתי לכעוס, עד שנתתי לעצמי להתאבל על כל מה שרציתי להיות, ולא הצלחתי. 

רק אז, רק אחרי שהסכמתי להכיר בכאב, להכיר את הכאב ולתת לו ביטוי,  רק אז התפנה בי מקום, והשינוי שרצה לתפוס מקום בחיי, יכול היה לקרות. 

"על מנת להירפא באמת, עלינו לומר את האמת שלנו, ולא רק את הנוחם והכאב שלנו אלא גם איזה נזק נגרם, איזה כעס, איזו סלידה, וגם איזו תשוקה לענישה עצמית או לנקמה התעוררה בנו. 

המרפאה הקשישה של הנפש מבינה את הטבע האנושי על כל גחמותיו ומעניקה מחילה על סמך אמירת האמת העירומה.  לא זו בלבד שהיא מעניקה הזדמנויות נוספות, לעיתים קרובות היא מעניקה הזדמנויות רבות" 

כך אומרת לי קלאריסה פינקולה אסטס, בספרה 'רצות עם זאבים'.  המילים שלה, עוזרות לי לרפא את הפצעים שבתוכי.

 

*** קרן פרידמן גדסי, מפתחת גישת BOT Birth Oriented Therapy, תהליכים סביב הלידה בקליניקה בצפון תל אביב ובמושב מאור. מתמחה בעבודה עם אובדן וטראומה סביב הלידה 050.7986902, kerenfg@bezeqint.net,.

** למאמרים וסיפורים נוספים בנושא עיבוד חוויית הלידה.

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

עצמאות

מאת :

14 באפריל 20130 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

ההיסטוריה שלי חוזרת על עצמה גם עם הילדים שלי, שסבא שלהם חי מאוד, אבל לא הציל אף אחד והם בקושי מכירים אותו. ואני תוהה איפה הילדה הנודניקית שישבה מאחורה, מתי היא הספיקה להפוך למה שאני היום ולנסוע בתחפושת של אישה עם משפחה משלה ולשמוע ברדיו מערכונים של הגשש החיוור.
עצמאות. פנים רבות לה.

באמת היה לך כיף ללדת ? מסע אישי ללידה טבעית. חלק 11

מאת :

6 בפברואר 2011תגובה אחת

מתוך לידה טבעית- מסע אישי, סיפורי לידה

ואני זוכרת שיש לי ציר ואני מתרכזת בשיר, כדי לא להתרכז בכאב, כי בשלב הזה זה כבר היה כואב. ואז איתן אמר: "אולי שמינדי תבדוק אותך ? תני לה לבדוק אותך" . אמרתי: " טוב רגע, אני רוצה לבדוק לבד". אני בודקת ואומרת : "ואוו, מה קורה שם ? מינדי, נראה לי שיש שם איזה פתיחה של 5 ! איזה מגניב. הזוי מה שקורה שם".

היא בודקת ואומרת שיש פתיחה של 9. ואאוו, מגניב !

זהו, נגמר החופש

מאת :

15 באפריל 201214 תגובות

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, זוגיות אחרי לידה, לכל אמא

זהו, נגמר החופש. לא נעים לומר, אבל כל כך חיכיתי לרגע הזה, אני מסיימת את חג החירות השנה בתחושה קשה של עבדות.

איך בכלל הגעתי למצב שהפכתי לשונאת חופשים ? אני, שכל כך חיכיתי שיגיע החופש ובמיוחד חופש פסח שכבר ייתן את הארומה לקראת החופש הגדול.

התקופה הזאת של השנה טעונה בכל כך הרבה סמלים שטופחים על פניי כמו סטירות לחי.