התיק של הדולה החשוד באונס לא נסגר

מאת :

9 בפברואר 2011 | 5 תגובות

על אנחת רווחה וגם תמימות שהתנפצה

מתוך דולה, הריון

נראה לי שעבורי זה שיעור בתקשורת.

לפני כמה זמן כל כך כעסתי כשקראתי באתר "הארץ" שהתיק נגד מיכאל הופמן הדולה נסגר בשל העדר ראיות, שכתבתי פוסט זועם במיוחד על כך.

הרגשתי שאני לא יכולה לשתוק בשום אופן והתחלתי לחשוב על כתבה מקיפה שאעשה בנושא והתחלתי לגלגל בראשי עם אלו נשות מקצוע ומאילו תחומים אני רוצה לדבר כדי לקבל תמונה מלאה ומדויקת על הפרשה הזו.

הראשונה שהתקשרתי אליה היתה הדס שטייף, כתבת המשטרה של גלי צה"ל, שחשפה את הפרשה בתקשורת וממנה הבנתי שהפרשה בכלל לא הסתיימה והיא עדיין בעיצומה.

שאלתי אותה אם היא בטוחה..

הדס שטייף הפנתה אותי לדובר הפרקליטות כדי לקבל תגובה רשמית בעניין (יש לי אתר אינטרנט, אז אני יכולה..) ובאמת, עוד באותו היום (אתמול, 08.02.11 ) קיבלתי תשובה קצרה ולעניין מהדוברות:

"להלן תגובתנו שגם הועברה בשעתו לעיתונאים:

"דובר משרד המשפטים בשם  פרקליטות מחוז מרכז:
 התיק בעניינו של מיכאל הופמן מצוי בחקירת משטרה, אשר מלווה ע"י הפרקליטות.

כל פרסום על החלטת שהתקבלה בפרקליטות בשלב זה, עוד בטרם הועבר התיק לפרקליטות, הינו באחריות המפרסם ועל דעתו בלבד."

בברכה,

רון רומן

ע. דובר משרד המשפטים"

אנחת רווחה וגם תמימות שהתנפצה. מדוע פירסמו באתר 'הארץ' שהתיק נגד מיכאל הופמן נסגר מפני שבפרקליטות השתכנעו שאין די ראיות להגשת כתב אישום ?

אז מחכה יחד איתכן למידע נוסף מהפרקליטות ומניחה בינתיים בצד את הכתבה שתכננתי לכתוב בתקווה שלא אצטרך להכין אותה. רק מקווה שהמלאכה תעשה שם כראוי.

** לימור לוי אוסמי (אני) מנהלת את האתר 'נשים מדברות אמהות', חוקרת, חושבת ולומדת אמהוּת.לכל הפוסטים שלי.

** לפוסטים נוספים בנושא הריון ולידה.

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

5 תגובות ל- “התיק של הדולה החשוד באונס לא נסגר”

  1. מרי אלחדד הגיב:

    אני לא מבינה.אבל באמת לא מבינה איך נשים מגיעות לידי זה שיאנסו אותן..
    זה לא שהדולה תפס אותן בחוץ/בפארק/טרמפ ואנס אותן,אלו נשים שמזמינות
    הביתה.

    מתי תפסיקו או בעצם נפסיק להיות כל כך תמימות ולהאמין לכל מילה שיוצאת
    מהפה של הצד השני.
    אין חברות?הנשים האלו לא מתייעצות עם הבעל?עם חברה טובה?עם אמא?

    • למה להאשים את הנשים בכל הדבר הזה ?

    • רינה רונן הגיב:

      מרי שלום
      אני יענה לך בתור כובע של מתנדבת במרכז סיוע לנפגעי/ות תקיפה מינית
      ובתור כובע של אישה.

      הכובע הראשון- נשים לא מזמינות מישהו שיאנוס אותן!!, אותן נשים שנפגעו היו זקוקות לעזרה ולפינוק, לא לפינוק מיני!
      וכל זאת על סמך ההכרות האישית מהכתבות על אותו מטפל (מיכאל) שפורומים רבים נתנו לו מקום של בן בית ונשים רבות העידו שהוא עזר ותמך בהם.

      אלו שנפגעו לא ידעו בכלל שחלק ממה שעשה הוא לא חלק מטיפול בכלל!!

      ההגדרה אנס היא מתוקף מה שעשה להן ולקח תפקיד לא מוסרי ועשה מה שאסור לו לעשות. מצד המטופלות הן לא ידעו בכלל שהוא עושה משהו אסור ואם כבר חשדו הן שתקו בגלל שכל כך הרבה תגובות טובות ותומכות היו עליו שאותן בנות כבר עורערו נפשית שאולי הן סתם חושדות או מדמיינות.
      התמונה שאת מציגה "אניבאמת לא מבינה איך נשים מגיעות לידי שיאנסו אותן" לא מחוברת למציאות העכשווית ולא בהירה כנראה אצלך-
      הנשים הללו שיכולות להיות כל אישה גם אני ואת שמו את האמון שלהן במטפל שהאמינו שיעזור להם ואכן עזר לחלק ולחלק השני חשב ש"עזר".
      זה לא שהיה מגיע לבית אל מישהי והיא הייתה חלילה מחכה לו לאקט מיני..
      הוא יצר מציאות כזו של טיפול של טשטוש התפקיד שלו ושל אמון מלא בו.
      בתפקיד של הכובע של המתנדבת במרכז קראתי ופגשתי המון מקרים של נשים שאנסו אותן והן הדחיקו את זה והאסימון נפל גם בגיל מאוחר יותר.

      אפשר לשתף את הבעל (אם יש), חברה, אחות, אמא או/ו רק את המטפל.

      לא כולן אותו דבר ובעיניי אפשר כבדהו וחשדהו כמובן וכל אחת עושה את השיקולים שלה.

      ממליצה לעולם לא לשפוט או לבקר מישהי שעברה פגיעה מינית כי מהמצד הכל נראה אחרת.
      המציאות של 2011 והנתונים קשים וזה לא קשור לתמימות של נשים!
      אנחנו חיות ומאמינות ונהנות ושמחות ומאמינות וכןם ולצערי גם נפגעות.
      מאושרת להיות אישה.

    • רונית הגיב:

      "אני לא מבינה.אבל באמת לא מבינה איך נשים מגיעות לידי זה שיאנסו אותן"
      מבחינתי המשפט הזה זהה ל- לא מבינה איך שאנשים מגיעים לידי זה שירביצו להם ברחוב. להאשים את הנשים זה כמו להאשים ילד שהוריו מכים אותו. האחריות על התקיפה היא על התוקף בלבד!

      אונס זו אלימות. רק שהאלימות מוצאת ביטוי במקום באגרופים בדרכים מיניות.

      " זה לא שהדולה תפס אותן בחוץ/בפארק/טרמפ ואנס אותן,אלו נשים שמזמינות
      הביתה."
      רוב מקרי התקיפה המינית נעשים על ידי אדם המוכר לקורבן. התפיסה ההוליוודית של אדם זר האורב לקורבנותיו בסמטה חשוכה היא פשוט לא מדויקת.
      בפועל, הרבה ממקרי האונס הם ללא אלימות "פיזית" (ראה ערך משה קצב).

      שמחה לשמוע שהתיק לא נסגר

  2. איילה הגיב:

    אבל למה באמת פורסם שהתיק נסגר?! גם אני הייתי המומה וכעסתי. שמחה לשמוע רשמית שזה לא המצב למרות שהיו כבר שמועות שהפרסום היה מוטעה מאיזושהי סיבה.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

"הישרדות- הריאליטי שלי"

מאת : נורית טל טנא

30 באוגוסט 201216 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

עליתי על רכבת ההרים. אני ב"הישרדות" בערוץ הפרטי שלי בין אוהביי, וכמו חצי מהמדינה אני מחכה לתאריך המיוחל ה29 לאוגוסט!!! אז יוכרז הזוכה המהולל, השורד, ולמעשה השורדת זו תהיה אני!!! בלי תחמונים, בלי בריתות, ובלי אסטרטגיות. זכיתי להגיע לפיינל!!!

עליתי על רכבת ההריון הזו לפני תשעה חודשים. אוטוסטרדה של נסיעה רצופה בלי תחנות ביניים, one way ticket של חגיגת הורמונים, בחילות, עליות וירידות, מיחושים וריגושים כאלו ואחרים, בדיקות,דקירות, העמסות סוכר וכל מיני שונות ומשונות ,טרנספורמציה הנמשכת תשעה חודשים ויותר…כשהפרס הסופי להישרדות הזו היא התינוק שלי, שזה הרבה יותר ממיליון שקל. אך גם שמקבלים בוכטה של כסף, הרי שמגיעים עוד עניינים שאין לצפות להם.

שנתיים בלי התינוקת שהייתה יכולה להיות לי

מאת : נירה טל

7 בינואר 20136 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון

בבוקר נולדה תינוקת, עוברית קטנה ללא רוח חיים. דומה לדניאל שלי, עם שיער קצת יותר כהה. רצינו לקרוא לה נועה.

אני מצטערת, אבל זה לא התסריט שכתבתי לחיים שלי. בבקשה לעצור, יש כאן טעות, זה אמור לקרות למישהי אחרת, לא לי. אני לא חלק מסטטיסטיקה. אף פעם לא הייתי.

מהימים הראשונים אני זוכרת הכחשה ורצון לשנות את המציאות. זה לא היה הגיוני וזה לא היה פייר וזה פשוט לא החיים שלי. אני זוכרת מקלחות ארוכות, אני זוכרת התפרצויות בכי שלי, וחיבוקים גדולים של בן זוגי. ואני זוכרת פעוטה בת שנה ותשע שהייתי צריכה להסביר לה שאין. אין תינוקת. בשפה פשוטה. פשוט אין. מהעיניים שלה זה היה מובן – כמו שאין טלוויזיה עכשיו, ואין גלידה עכשיו, אז גם אין תינוקת.

לידת בית: על מאבקים וקשיים בירוקרטיים

מאת : שירה דרוקר

28 במרץ 201115 תגובות

מתוך לידת בית, סיפורי לידה

אישה שבוחרת ללדת בבית צריכה לממן את הוצאות הלידה בעצמה. תמיד אמרתי שאני אהיה מוכנה להשקיע בחוויית הלידה כמה כסף שאדרש להשקיע, כי לדעתי זו חוויה ששווה להשקיע בה. וכך אכן אני עושה. אני אצטרך לרכוש לעצמי ציוד ללידה, לפי רשימה שקיבלתי מהמיילדת. בנוסף, אני אצטרך לשלם למיילדת סכום לא מבוטל של 5000 ₪ עבור שירותיה. ויש עוד הוצאות זניחות (זה לא נגמר…).