לפני שהפכתי להיות אמא לא שמעתי או הכרתי את המושג 'טורטיקוליס אצל תינוקות', ואני מניחה שגם אתן לא. לכן, רציתי לשתף אתכן בטיפול הכי מוצלח שמצאתי ועזר לבת שלי. המון בריאות ובהצלחה בטיפול.
כבר בשבוע השני שלנו יחד, שמתי לב שלתינוקת שלי יד העדפת צד והיא שוכבת על הגב תמיד כשהראש באותו הכיוון. כמובן שבתוך ההורות הראשונית, עדיין לא ידעתי לבטוח בתחושות הבטן שלי, והקשבתי לאחרים שאמרו ש'זה שום דבר ושאתן לה לגדול בשקט. אז אתחיל מהסוף, שאחרי חודש נקבע שיש לה טורטיקוליס אצל תינוקות.
מה זה טורטיקוליס אצל תינוקות?
מתוך האתר של שרי בומפלד, מלווה התפתחותית:
"כאשר תינוקות מעדיפים להפנות את ראשם לכיוון אחד, ומתקשים או ממעטים להפנותו לכיוון השני, סביר להניח שיש להם טורטיקוליס. טורטיקוליס הוא סוג של מתח שרירי בלתי מאוזן, שגורם לעיוות בצוואר. מדובר בשריר מקוצר שתחילתו מאחורי האוזן וסופו במפרק של עצם הבריח. כתוצאה מכך, התינוק מפנה את ראשו בעיקר לכיוון אחד, ומתקשה או לא יכול להפנותו לכיוון ההפוך.
טורטיקוליס שמופיע בעת הלידה יכול להיגרם עקב מיקום מסוים של הראש ברחם, פציעה במהלך הלידה בשרירי הצוואר, או בגלל פגיעה באספקת הדם לצוואר העובר. טורטיקוליס מופיע בדרגות חומרה שונות – חלקן ניכרות מאוד לעין, וחלקן מאובחנות באמצעות עין מיומנת".
ובכן, כמו שעושים פעמים רבות עם טורטיקוליס אצל תינוקות, נשלחנו לפיזיותרפיה.
טורטיקוליס אצל תינוקות: היא בכתה ואני בכיתי
אני הייתי במצב נפשי די רעוע (בשל דיכאון אחרי לידה שבשלב זה עדיין לא טופל) והטיפול בטורטיקוליס ככל הנראה כאב לה והיא, שהייתה תינוקת מאוד נוחה וכמעט שלא בוכה, לא הפסיקה לצרוח. בנוסף לטיפולים עם הפיזיותרפיסטית, נדרשתי לעשות איתה תרגילים בבית כדי לשפר את המצב של הטורטיקוליס. היא בכתה, אני בכיתי והייתה קקפוניה שלמה.
אחרי שלושה מפגשים אצל הפיזיותרפי, התיישבתי ליד המחשב והתחלתי לחפש מידע על טורטיקוליס אצל תינוקות ודרכי הטיפול השונות. הייתה לי תחושת בטן חזקה שיש דרכים נוספות לטיפול וזה רק עניין של זמן עד שאמצא משהו שיהיה מתאים לי. ואכן מצאתי.
גיליתי שיש טיפול לטורטיקוליס אצל תינוקות בשיטת הפלדנקרייז, בו התינוק אינו בוכה והשיפור מהיר ביותר. הגעתי לאישה מדהימה (שרי בומפלד) שהחלה לטפל בתינוקת שלי, וכבר אחרי טיפול ראשון אפשר היה לראות את התיישרות עמוד השידרה של אופיר. לא אפרט כל שלב ושלב, אך מהר מאוד אוצרי קיבלה מחדש את היכולת שלה לזוז חופשי ויכלה להתפתח ולהשיג את כל מה שעיכב אותה עד כה (כמו התהפכות מהבטן לגב ולהפך וכדומה).
מה למדתי מתוך התהליך?
למדתי ש:
– להקשיב יותר לבטן שלי, היא ססמוגרף לא רע בכלל.
– לא לקבל דברים כמו שהם, לחפש ולמצוא את מה שמתאים לי.
– על האופי של הגוזל שלי, היא לוחמת אמיתית, לא ויתרה לעצמה ועבדה קשה ובהתמדה במפגשים עם שרי.
– ידע הוא כוח לבחור.
– עבור הילדה שלי אין לי דלתות, קירות וחומות. ואם יש אז תמיד אמצא את החלון להיכנס דרכו.
– חוויה חיובית אחת נותנת כוח להתמודדויות אחרות.
– להקשיב לרופא ולבחון את מה שהוא אומר ולדעת שזה לא סוף פסוק יש עוד דרכים.
אני ממשיכה ולומדת תוך כדי ההורות שלי. עם זאת יודעת שלבטן יש תפקיד חשוב בהתנהלות שלי ואני עוצרת להקשיב לה.
כתבה: אוסי הורביץ.
**
אם את מתמודדת עם בעיית בריאות של התינוק או התינוקת שלך ומרגישה שאת מתמלאת בפחדים וחששות, בקושי לקבל החלטות ורוצה לפתח חוסן נפשי כדי להתמודד עם האתגרים, אז ליווי רגשי אחרי לידה יכול לעזור לך. את יכולה לשאול אותי בווטסאפ כל שאלה, לימור.