דיכאון אחרי לידה והמעגלים הסובבים אשה – פרק ג' – האמונה

מאת :

7 במרץ 2011 | 10 תגובות

מסביבי קולות של חברים רוחשים: מה עם האמונה, תמר? מה עם האמונה?

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, שיתופים אישיים

כן , אני במקום שונה, אלוקים שלי, אתה זוכר איך נפגשנו לפני 14 שנה?

זו לא היתה הפגישה הראשונה שלנו, כבר נפגשנו מזמן כשבאתי לעולם ואולי יותר מוקדם. אבל לפני 14 שנה זכיתי לחוות מה שלא ידעתי שאפשר. שם, בחדר האורחים כשאני בוכה את נשמתי אליך, מבקשת את האמת שהוסתרה ממני מזה שנים.

באת לי ממרומים והרגשתי את חיוכך, את מבטך, את החום העוטף הזה. זה היה כל כך חזק, כל כך ממשי שלרגע אפילו נדהמתי ונבהלתי מעוצמתו, אך העזתי לבקש בקשה, בקשה שנבעה ממצוקה מאוד גדולה שלא נווטה נכון. לאחר כשלושה שבועות בקשתי התמלאה במלואה וידעתי כי ה' יש רק אחד, ותפילות אכן כן נענות.

מאותו יום המילה יראת שמים קיבלה מימד אחר,

מאותו יום בקשות נתבקשו על ידי באופן זהיר ביותר.

מאותו יום סבלנות נכנסה לחיי מבלי לוותר.

 בשנת 2003 נפגשנו שוב בצורה אחרת, אתה ואני בחדר האורחים בארץ זרה וקודרת ואני לא בוכה ולא מבקשת.

כי לא נותר בי כוח לבקש, כי זכרתי את תוצאות הבקשה האחרונה ואמרתי: לא תודה, אם זה מה שיש. כי אבדה לי התקווה, התשוקה לחיים וכל דבר נהיה למוקש. וחשבתי: אולי תבוא להושיעני בשנית, גם אם לא נתתי סימן, גם אם נטשתי אותך מזה זמן…  ???  

עברו יום, עברו יומיים, עבר שבוע ,עברו שבועיים וכל מה שעטף אותי היה קור עז ומצמרר, וכל מה שעטף אותי היה  קיפאון מהרגש החוזר וכל מה שעטף אותי היו פחדים שגברו מהר ומהר. אתה ואני היינו שם בחדר , אתה לבשת גלימה אחרת ואני גילמתי תפקיד של אבודה ומתפוררת.

תפילות נענות לא רק בחן, בנועם ובאהבה

ומסביבי קולות של חברים רוחשים: מה עם האמונה, תמר ? מה עם האמונה?

אני מאמינה, עניתי..וסיירתי עם עיני בחדר למצוא אותך, כי האמנתי שה' יש רק אחד והתגלמותו היא רק אחת.

לאחר שבועות מספר, כשאמונתי קפאה לה וחסל, פתאום למדתי על התגלמות שלך נוספת שבאה לנער אותי בחוזקה, שתפילות נענות לא רק בחן, בנועם ובאהבה, אלא גם מהכיוון ההפוך שיכול להשתמע כתוכחה.

טוב שבאת לי כך בהפתעה גמורה ובדרך מאתגרת ,שכן מאז אני מוכנה יותר להתמודדות עם מציאות אחרת.

 

מאותו יום המילה יראת שמים קיבלה מימד אחר,

מאותו יום בקשות נתבקשו על ידי באופן זהיר ביותר.

מאותו יום סבלנות נכנסה לחיי מבלי לוותר.

מאותו יום אמונה הפכה לחלק בלתי נפרד ממני במינון הולך וגובר.

האמונה שלי בך היא ללא חידלון 

הנה אני בשנת 2011  נפגשת איתך בשלישית, לפני התמודדויות מלוא החופן וכנראה שבתוכי מתגורר לו כבר החוסן.

כי האמונה שלי בך  היא ללא חידלון. ולכן הכל נראה כמתקבל בהיגיון ובמינון יותר נכון.

תראה את הבכי איך שהוא נרגע לו בטוב טעם.

הראש עובד צלול ומביא רעיונות כרעם.

התשוקה לחיים דופקת פז"ם כבר כמה שנים

והתיאבון במטבח רק מעורר את כל החושים.

 

מהיום המילה יראת שמים מקבלת מימד אחר ,

מהיום בקשות יתבקשו על ידי באופן זהיר ביותר.

מהיום סבלנות נכנסה לחיי מבלי לוותר.

מהיום אמונה הפכה לחלק בלתי נפרד ממני במינון הולך וגובר.

מהיום אני מודה לך ה' על כל תיקון שבי אתה מתקן.

 

 רבים המחקרים הדנים על הקשר הישיר בין אמונה להבראה . רבים הסיפורים על המקום של האמונה ועוצמתה , תמיד ניתנות לנו הזדמנוית לבדוק ולתרגל את אמונתינו, האם אנו יכולים לראות את ההזדמנויות האלו?

 

תמר קלר מעלה את הצגת היחיד "ברכת אביה", בה היא מספרת על הדיכאון אחרי לידה שאיתו היא התמודדה. כתיבה ובימוי: אלון מרגלית. טל' 050-8783200 tamarkeller1@gmail.com 

** לכל הפוסטים של תמר קלר בנושא דיכאון אחרי לידה

          

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

10 תגובות ל- “דיכאון אחרי לידה והמעגלים הסובבים אשה – פרק ג' – האמונה”

  1. תודה על הפוסט הזה, בעיקר כי זה מין תחושה כזו שאני לא ממש מכירה.
    אני מנסה לחשוב על רגעים כאלה דל היעזרות באמונה, באלוהים, ולא ממש זוכרת. אני די בטוחה שכילדה התפללתי ממש חזק לאלוהים בנושאים שונים.
    אני מרגישה שעם השנים אני מתרחקת יותר ויותר מהיישות שקוראים לה 'אלוהים' ובטח מהסממנים הדתיים שלה, אבל מרגישה שאין ספק שיש באמונה בו או ביישות אחרת שמיימית שמאוד מחזקת ומעצימה.

  2. וואו תמר!
    שוחחנו ואמרת לי שתכתבי על זה.
    וזה עוצמתי מאוד!
    אכן, גם אני חווה את האמונה ורואה שתפילות נענות. ולפעמים נענות כל כך מהר ובאופן כל כך מדוייק, שזה מבהיל.
    ולכן מתחברת לנקודות שהבאת – לבקש בקשות באופן זהיר ביותר.
    חזקי ואמצי ואת תצליחי ותתגברי על כל הגלים שעוברים מעל לראשנו.

  3. בן שבת חגית הגיב:

    תמר יקירה
    בכל פעם שאני קוראת את מה שאת כותבת אני מתרגשת מחדש וחושבת לעצמי כמה כוחות צריך בכדי לפתוח כך את רחשי לבך. במקרה הזה יש חיבור מסויים לכל אחת מאיתנו. כל פעם מחדש אני נפעמת כיצד מקבלים את הזכות הזו להאמין גם ברגעים הקשים שעוברים עלינו, אני רוצה ללמוד ממך להאמין בכוח עליון שתמיד נמצא שם בשבילי ובשביל משפחתי, לא תמיד זה הולך לי אני מודה, אך כשאני קוראת את שורתייך אני מבינה שיש הרבה מה ללמוד ותמיד אפשר לשאוב כוחות מבין שורות הכתיבה שלך. אנחנו בעצם מכירות אבל בכל פעם שאני קוראת פוסט שלך אני מרגישה שאני מכירה אותך יותר ואף אוהבת אותך יותר המשיכי לעשות חייל בדרכך שלך ודעי תמיד שתהיי מיוחדת במינה אוהבת חגית

  4. אוסי הגיב:

    תמר יקרה,

    שוב את מביאה אותי להתרגשות למקרא מילותיך.
    אני מחזקת את ידיך ואוהבת אותך מאוד.
    את אישה אמיצה, מעצימה ומדהימה.

  5. א.א הגיב:

    תמר
    מרגש מאוד
    אפילו שאני לא אישה
    אבל כן יודע את בעיות האמונה

  6. naor shkedi הגיב:

    מה יהיה איתך תמרה ? כל פוסט "מעלף" יותר מקודמו,בלי צחוק אפילו אצלי כגבר "קרבי" עלו דמעות חונקות כבר באמצע הפוסט,הזדהות טוטאלית עם המצב,התחושות,רגעי החיבור יישר כח לך וללימור על מייזם מעלף,לזה התכוון המשורר "ואהבת" מי ייתן ושכמה שיותר אנשים יחשפו לחומרים שעולים באתר,בהצלחה בהמשך הדרך, יישר כח

  7. תמר קלר הגיב:

    קודם כל תודה לכולכם על התגובות המדהימות והמפעימות.
    ובאמת הן מפעימות אותי עד כדי כך שלקח לי זמן להגיב בחזרה.
    אושרי ואשראי שאני זוכה להעניק, לחזק, להראוח ,לשקף, לכוון ולרגש .
    הנה נפרצת דרך חדשה נוספת לכם ולי,
    שלכם,תמר

  8. ארז ויעל ויצפלד הגיב:

    תמי יקרה

    מרגש מאוד אהבנו
    אמונה באל תמיד חיזקה אותי (יעל) בעיתות משבר במיוחד בזמן ההריון.
    הכתיבה שלך מאוד מרגשת המשיכי כך.

  9. אור ב הגיב:

    הי תמר
    אני קוראת ומתקשה להתחבר, כי בשבילי אין אלוקים ואמונה היא דבר מאוד לא ברור. אך במחשבה שנייה, אני מבינה שבאמת הבראה כרוכה באמונה, כי מי שלא מאמין במשהו (בטוב, בכוח האדם,בכל מה שלא יהיה) כנראה שפשוט מת. ובעקבות הכתיבה שלך אני עכשיו מבינה שגם כשהייתי בימים השחורים ביותר שלי, והאמנתי שהעולם כולו הוא הצרה שלי והתקרבתי לשנאת החיים, כנראה שגם אז האמונה בטוב שבעולם ובאנשים שסביבי שימרה לי את יצר החיים ונתנה לי את המוטיבציה להלחם ולהבריא את עצמי. והמסקנה היא- שתמיד יש פתרון.
    אז תודה על התובנה.
    אור

  10. תמר קלר הגיב:

    אור יקרה,

    אכן לאמונה פנים שונות ויש בך הרבה אמונה , אמונה בעצמך תחילה שזה דבר מאוד חשוב ועוצמתי מעין כמוהו.הנה תראי איך נלחמת והבראת את עצמך,
    אשמח לשמוע על הסיפור שלך , תוכלי לכתוב לי למייל המצורף בתחתית הפוסט,
    ותודה לך על ששיתפת ויצרת נקודת מבט נוספת

    יום נפלא, תמר

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אביב

מאת : לימור לוי אוסמי

20 במרץ 20133 תגובות

מתוך אחרי לידה

אביב בחוץ,

נשימה חדשה בפנים.

חמסין לוהט,

עם ידיעה שהקלה משמעותית תבוא אחריו.

תחושה חדשה בגוף,

בהכרה,

בהתבוננות,

בחוויה שלי את הדברים.

הגיע הזמן לשיווין בלידה – גם ליולדות בבית מגיע מענק לידה !

מאת : גלית גורא-עיני

19 במאי 201115 תגובות

מתוך לידת בית, סיפורי לידה, קוראות לשינוי

חוק בישראל, הנוגע למענק לידה, קובע כיום כי כל אישה אשר יולדת בביתה ומעוניינת לקבל מענק לידה צריכה להגיע עם הרך הנולד אל בית חולים כלשהו על מנת להיבדק.

מדובר בחוק משנות ה-50 אשר בשעתו- הציל נשים ותינוקות רבים. נשים היו יולדות בפחונים וצריפים, ללא תנאים סבירים, בתקופה שלא הייתה דרך לדעת אם האם או העובר בריאים לחלוטין ותמותת האימהות והתינוקות הייתה גבוהה מאד.

כיון שכך, המדינה הציעה "תמריץ כספי" למי שתגיע ללדת בבית חולים. אז, בשנות החמישים- זה באמת הוריד את התמותה והיה חוק חיובי ביותר.

דיכאון אחרי לידה והמעגלים הסובבים אשה- אנשי המקצוע

מאת : תמר קלר

11 באפריל 20116 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות

כשהתבקשתי לחוות את דעתי בענין היה לי ברור שאין דרך אחת ויחידה שמוצלחת יותר מאחרות. היה לי ברור שגם דרך אחת לא תספיק, שיש צורך לטפל במספר דרכים בשלבים השונים של החוויה וזוהי נקודת הראות מתוך המקום האישי שלי ושל נשים אחרות שחוו ושאיתן נפגשתי.