הכנה ללידה: מהי התמודדות טובה עם הלידה?

התמודדות.

מה הדימוי הראשון שעולה לך בראש, כשאת אומרת לעצמך 'התמודדות'?

לפני שנים ליוויתי יולדת בשעות ארוכות של צירים. היא העבירה אותם במצב רוח מרומם, במים, עם מוסיקה, בשירה. אחרי שעות בבית, ולילה שלם בבי"ח, במקלחת, הסתבר עם בוקר שהיא עדיין בפתיחה של 3 ס"מ. ראיתי את מאבק האיתנים שהיא עוברת כדי לא 'להישבר'. חשבתי שאולי המאבק הזה לא משרת אותה, בעצם. חיבקתי אותה ולחשתי לה שמותר לה הכל. שתיקח לעצמה חצי שעה ותוציא את כל מה שהיא מרגישה החוצה. בלי לצנזר. שתבכה, שתכעס, שתקלל. זה עזר לה כל-כך. זה מילא אותה כוחות.

בלידה אחרת, בשנה אחרת, ליוויתי יולדת בשעות ארוכות של צירים. היא היתה מאוד אומללה. היא בכתה, יבבה, ואמרה שוב ושוב, בקול חלוש, שהיא לא יכולה, שהיא רוצה שזה ייגמר כבר, שלא טוב לה, שהיא רוצה שיוציאו כבר את התינוקת, די, די, די.

זה נמשך ככה שעות ארוכות. היה לי קשה לעזור לה. קשה למצוא את המילים הנכונות. קשה 'להוציא אותה מזה'. הרגשתי, כמוה, חסרת אונים.

תחושות קורבנות ורחמים עצמיים הם פשוט מחוץ לתחום עבורי 

במהלך המסע שלי עם 'לידה מבפנים' גיליתי שבדימוי הפנימי שלי על 'התמודדות' – התפרצויות, קללות, זעם, בכי מתקבלים בהבנה, אבל תחושת קורבנות ורחמים עצמיים הם פשוט מחוץ לתחום. זה מוציא ממני קול של "נו באמת, דנית, תאספי את עצמך, זה בטח לא יעזור לך".

לא היתה לי שום בעיה לעודד את היולדת הראשונה להוציא זעם ועצבים, כי אין לי שום חשבון עם האגרסיות שלי…. אבל יולדת שנכנסת לבור של רחמים עצמיים…. זה דרש ממני הרבה יותר הסתכלות פנימה.

זה דרש ממני הסכמה למצוא את הפינות האלו אצל עצמי, לפני שאוכל ליצור מפגש אמיתי עם יולדת שזו החוויה שלה. במהלך ההכשרה שלי, ב'לידה מבפנים', נפתחה בפני ההזדמנות לבדוק מה אני מאמינה שזה אומר עלי כשאני לא נאבקת, מתפרצת, מוציאה, אלא מתקפלת, מרגישה קורבן, מרחמת על עצמי?

****

התמודדות בלידה= להיות בשליטה, להתמודד עם הכאב, לקבל אותו 

כשנשים בקורס הכנה ללידה מדמיינות לעצמן התמודדות הן רואות בדרך כלל אשה בשליטה, ש'מצליחה' להתמודד עם הכאב, לנשום איתו, להתנועע איתו, לקבל אותו – אולי אפילו בשמחה…

והצד השני של המטבע הוא הפחד ש"לא אצליח להתמודד", ש"אתפרק", ש"אאבד את הצפון".

איך נראה 'להצליח להתמודד'? איך נראה (ונשמע): 'להתפרק', 'לאבד את הצפון'?

בשביל כל אחת זה משהו אחר.

יש אמהות שלצרוח הוא מחוץ לתחום בשבילן, אחרות מוכנות להכיל צרחות אבל בשום פנים ואופן לא התנהגות מגעילה כלפי בן הזוג. בשביל מישהי 'להתפרק' זה להרגיש מנותקת ובשביל מישהי 'לאבד את הצפון' זה לשאוג כמו חיה פצועה…

נשים רוצות לקחת אפידורל כי הן פוחדות שלא יצליחו להתמודד….

נשים לא רוצות לקחת אפידורל כי בשבילן זה 'לא להתמודד', להיכשל….

אז מה מחוץ לתחום בשבילך? 

התמודדות, בגישה של לידה מבפנים, היא כל דבר שעוזר לך ללדת את התינוק/ת שלך.

הפרמטר היחיד שבאמת חשוב הוא האם זה עוזר. אם לא, כדאי לחפש משהו שעוזר יותר.

 

** על הציור: ציירה דנית צור אלמוג. ב'לידה מבפנים' נעשה שימוש מיוחד באמנות – על כך באחד הפוסטים הקרובים