טיפת חלב – טיפת רגישות

מאת : אוסי הורביץ

8 במרץ 2011 | 14 תגובות

הייתי רוצה לראות בטיפת חלב רגישות למצב האם ולחרדות המלוות אותה בחודשים הראשונים

מתוך אחרי לידה, שיהיו בריאים

תחנות טיפת חלב הן מפעל ראוי לכל שבח, שהביא לירידה בתחלואת התינוקות בישראל והפחית מאוד את תמותת התינוקות.

מערכת טיפות חלב בישראל זכתה בפרס הצטיינות לשירות מניעה ובריאות

תחילתן עוד לפני תחילת המאה הקודמת בארה"ב, בה הגישו לנשים עניות חלב "סטרילי" על מנת שהילדים לא ימותו מזיהומים. אגודות צדקה שונות ונדבנים ידועים, כמו סר משה מונטיפיורי והברונית בטי רוטשילד, ניסו להקים מערכות תמיכה ליולדות בירושלים, אבל מפנה של ממש במאבק בתמותת התינוקות חל רק כאשר הנרייטה סולד הגיעה ארצה, בשנת 1909. סולד הבינה כי האמצעים המתאימים ביותר להפחתת שיעורי התמותה של תינוקות יהיו מניעה ושיפור תנאי החיים. היא ביקשה לקדם את בריאות התושבים ולא להקים בתי חולים. לשם כך באו לארץ הקודש מארה"ב אחיות בריאות הציבור, שהחלו לפעול ב-1913.

מלחמת העולם הראשונה שמה קץ לחזון היפה. רק בסיומה, כשהדסה החלה לפעול בארץ ישראל ואיגדה את כל הארגונים שביקשו להעניק טיפול לתינוקות ולאמהות, הוקם מרכז בריאות בעיר העתיקה. במרכז, ניתנה לנשים הרות הדרכה בשמירה על היגיינה ועל טיפול בתינוקות. הן גם למדו להכין חלב מפוסטר, כדי למנוע התפרצות מחלות.

לימים נקרא המרכז בשם "טיפת חלב". הפעילות הניבה תוצאות מרשימות. ילדים שנולדו בארץ ישראל, ואחר כך במדינת ישראל, היו בפיקוח רפואי מלא. התמותה והתחלואה של תינוקות ופעוטות ירדו לשיעורים הנמוכים בעולם.

בטיפת חלב כבר מזמן לא מחלקים חלב, אבל השם נשאר. התחנות הן אחת ההוכחות הבולטות לפוטנציאל האדיר של פעולות מניעה. היום בטיפת חלב מטופלים ילדים מגיל לידה ועד גיל חמש וניתנים כל החיסונים הדרושים, מעקב גדילה והדרכות שונות להורים. הודות לפעולות אלה ואחרות, העניק ארגון הבריאות העולמי למערכת טיפות החלב בישראל את הפרס לשירות מניעה ובריאות מצטיין לפני שנים אחדות. (מקורות: הארץ, ויקיפדיה, אנשים ישראל )

אז על מה לי להלין כשזו ההיסטוריה המפוארת בטיפת חלב??

איני באה בטענה לגבי חשיבות המרכזים, אלא לגבי הגישה של האחיות במרכזים.

כאשר האחות מעקמת את פרצופה ואומרת שהתינוק/ת עלה או ירד עקומה מה היא מנסה לומר לאם, פרט להוריד את ביטחונה??? מה הכוונה שלתינוק בן חודשים או שלושה ואף ארבעה יעשו דיאטה? מה פרצוף חמוץ אמור להועיל?

כאשר אם יושבת אצל האחות ובוכה, מדוע אין מי שיבדוק מה קורה עם האם? אולי היא מתקשה בדברים שונים ולא יודעת את מי לשאול? אולי זהו תחילתו של דיכאון אחרי לידה? אבל האחות מתמקדת בתינוק ושואלת בחוסר הבנה: "מה את בוכה?"

אחרי ה"שלום" השאלה הראשונה היא: "האם את מניקה?" אמרת "כן", קיבלת חיוך. אמרת "לא"… עכשיו יתחיל הלחץ: "למה לא? זה חשוב מאוד" וכן הלאה. כן, זה חשוב להניק, אבל גם בריאותה של האם חשובה לא פחות!

האם האחות באה לתמוך או להוסיף דאגות, חרדות והורדת הביטחון עצמי של האם???

אני הייתי רוצה לראות בטיפת חלב קבלה של כל אם באשר היא, כל אישה היא מישהי אחרת ומיוחדת בדרכה ויש לתת לה את המקום שלה.

אני הייתי רוצה לראות בטיפת חלב רגישות למצב האם ולחרדות המלוות אותה בחודשים הראשונים.

אני הייתי רוצה לראות בטיפת חלב  דולות פוסט פארטום כחלק מצוות המרכז ולקבל עזרה בדיוק במקומות שצריך בחודשים האלו ואף לקבל עזרה בבית.

כאם חד הורית, ביקשתי בטיפת חלב, לחבר אותי עם נשים במצב דומה או ליצור קבוצת תמיכה, "כן כן" אמרה האחות. זה לא קרה עד היום.

סיפרה לי חברה על הלחץ אותו מכניסה האחות בכל פעם שהיא מגיעה לחסן את בנה. מדוע זה צריך להיות כך ולא ההפך??

ניתן לעשות כל כך הרבה במקום הבאמת חשוב הזה, אך דרושה כאן רגישות לעילא ולעילא ורצון לעשות.

אמהות נוספות משתפות על טיפת חלב וענייני בריאות:

טיפת חלב- הטיפה שהלכה לאיבוד / ליאור בר

הילדה קיבלה חיסון / אמא אורית

העיקר הבריאות / הכי אמיתית

** לבלוג של אוסי הורביץ ולפוסטים נוספים של אמהות אחרי לידה

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

14 תגובות ל- “טיפת חלב – טיפת רגישות”

  1. באופן אישי אשמח לשמוע חוויות נוספות של אמהות עם אחיות טיפות חלב.
    עם איזה אחות יצא לכן להיפגש ?

    • שלומית לחמי הגיב:

      היי לימור
      בהתלט נושא מאוד חשוב!
      לשמחתי דווקא "נתקלתי" באחות שמאוד עודדה אותי להנקה, בצורה מאוד חיובית ואני מאוד מודה ומוקירה אותה, אך גם נתקלתי באחיות אחרות באותה תחנה שמאוד הלחיצו אותה וגם אם ניסו לדחות את האמירה הזו, בסופו של דבר כן נאמר לי להתחיל לתת לו תמ"ל.
      לשחמתי רופא המשפחה דווקא הגישה אחרת, והנה לא קרה לילד כלום עם ההנקה, להפך!
      מה שכן, התאכזבתי מאוד מהרופאה שם. בפעם האחרונה שהיינו שם (אני חושבת שזה היה גיל שנה וחצי אם אני לא טועה) היא לחצה עליי מאוד להכניס אותו לגן, כדי שהוא יתחיל לדבר מהר יותר לדבריה, וזה סיבך אותי עם אמא שלי שמראש רצתה שאני אכניס אותו לגן.
      מה זה עניינה? היא יכולה להמליץ אולי אבל ללחוץ?

  2. אוסי, אנחנו חייבות להיפגש ולראות איך אנחנו יכולות לקדם את העניין הזה.

    • אוסי הגיב:

      לימור,
      אנחנו מזמן היינו צריכות להיפגש… נדמה לי שיש לנו הרבה דברים לדסקס!
      בואי ניצור את זה.

  3. ורד לב הגיב:

    פוסט חשוב ביותר, אוסי!

    בתור אשת מקצוע שנפגשת הן עם אחיות טיפת חלב והן עם אמהות אני יכולה לומר שמהצד שלי רואים את האחיות שמאד משתדלות ומאד מתפתחות- לומדות- רואות את האמהות וגם את אלה שעובדות רק לפי הכללים, הפרוטוקולים והטבלאות.

    אני חושבת שזה כמו בכל תחום- העבודה עשויה להיות מאד שוחקת. ואם אין לאדם כוחות פנימיים שמניעים אותו, או הכוונה מבחוץ, הוא עשוי לשקוע לשגרה אפורה ולא לראות את מי שמולו.

  4. תמר קלר הגיב:

    אוסי יקרה,
    זו התשוקה…התשוקה שבעשיה שכנראה נשחקת..
    לצערי גם העבודה של האחיות בטיפת החלב נמדדת ביעדים ותוצאות.
    הן צריכות קודם כל להוכיח את עצמן כיעילות למערכת-כלכלית. מאוד קשה גם להן בתנאי לחץ כאלו לגעת בנשמה ושאיזורים נופסים מאוד חשובים.
    זה נושא שעולה בכל פעם כשאני מופיעה לפני קהל האחיות בתחנות אם וילד.

  5. הכי הצחיק אותי כשבטיפת חלב בצעו לילד שלי בדיקת שמיעה : הן הולכות מאחורי הילד ומשמיעות רעש, זורקות חפצים, נו שויין, כמה בדיקה כזו באמת יכולה להועיל ? זאת ועוד :
    טיפת חלב, היא כמו כל המערכת הרפואית שמלווה אותנו מתחילת ההריון, לידה ולאחריה, אין כמעט אמא שלא יהיה לה סיפור על איך הפחידו אותה באולטרסאונד, שהועבר לא בעקומון הנורמה לכאן , או לכאן ועוד כל מיני, קודם יפחידו אותנו עד מוות ורק אח"כ נבין שזה היה לשווא.ולכן חשוב לי להגיד ש :
    א. אנחנו צריכות לסמוך יותר על האינטואיציה האימהית שלנו.
    ב. כשהילד כבר נולד – את האמא שלו ולכן את יודעת הכי טוב מה טוב בשבילו.

    אני אישית פגשתי כמה אחיות מטיפת חלב, יש נחמדות מאוד ויש גם לא נעימות, כמו בכל מקום. אפשר לבחור למי ללכת. (הרי בכל תחנה יש יותר מאחות אחת).

    • יעל עיני הגיב:

      עידית, חייבת לספר סיפור. גם אני תמיד צחקתי על בדיקת השמיעה של טיפת חלב (שדרך אגב, היום, לצערי, כבר לא קיימת).
      הבדיקה הזו, אידיוטית ככל שתיראה לנו, הצילה את השמיעה של הבן הקטן שלי. אנחנו חשבנו שהוא שומע. הסתבר שהוא לא.
      אז כן- הבדיקה הזו כן מועלה.

  6. אוסי הגיב:

    ורד ותמר יקרות,

    אני יודעת שיש כאן עמידה ביעדים, ויש גם שחיקה כמו בכל מקצוע, עם זאת כמו שנבקש לעצמנו רופא נעים ומכיל ומקצועי וכמו שעו"ס חשובים במקום בו הם נמצאים, גם כאן מדובר בתפקיד מקצועי בראש ובראשונה אשר חייב להכיל גם רגישות.
    אשקר אם אגיד שלא פגשתי אחות שהיתה רגישה ונעימה, זה קרה לי, אך לצערי היא עזבה ובביקור השני כבר לא ראיתי אותה.
    היה חשוב לי להעלות את הנושא הזה כי הוא נקודת מפתח להתפתחות האימהית, להתפתחות הילדים ואני באמת מאמינה שיש הרבה מה לעשות בתוך המערכת כפי שהיא היום, אם כי תמיד כמובן אפשר לעשות יותר ולשנות את התפקיד/המערכת.

    אני מאמינה במערכת הוליסטית ובגישה קהילתית.

  7. יעל דרליך הגיב:

    הלוואי והיו מאפשרים תמיכה יותר רחבה ואישית לאמהות המבולבלות , בתור דולה פוסט פארטום שניסתה להתברג לאחרונה לטיפת חלב על מנת לתת מענה יותר זמין לאמהות טריות שמתמודדת עם עולל קטנטן, קיבלתי התייחסות של : אין מקום למקצוע הזה כיוון והם דואגים לכוון את האמא בכל דבר.
    ואני שואלת אתכם האומנם?!
    כמה פעמים יצאנו מטיפת חלב ברגשות מעורבים ולעיתים עם תחושת לחץ כי חלילה התינוק מעל האחוזון מתחת וכו' .

  8. מיכל גרי הגיב:

    אוסי יקירתי,
    רבות דיברנו על נושא טיפות החלב. לי נותר להוסיף שכמו שלמדתי בטכניון זהו השירות הציבורי הכי נפוץ בארץ ומאוד ייחודי בעולם, אך גם בו, כבשאר שרותים ציבוריים אחרים ישנם תהליכים של שחיקה, הפרטה ועתיד לא ברור שמשפיע ללא ספק על תפקודם של האחיות. לייש חלום שכשאמא טרייה תגיע לטיפת חלב, קודם כל יחיכו אליה (ויש אחיות שעושות את זה) ואח"כ יסתכלו לה בעיינים וישאלו אותה פשוט: "מה שלומך?" ולפני שהיא תעזוב יציידו אותה ברשימת טלפונים של השרותים שאולי היא תזדקק להם בתקופת משכב הלידה: יועצת הנקה, רופא ילדים, דולה לאחר לידה, מקום מפגש לאמהות אחרי לידה באזור המגורים וטלפון של מנחת קבוצות לנשים לאחר לידה ועוד כמה דברים שבטח שכחתי. לו יהי!

    • יו, מיכל, פתאום אני חושבת לעצמי: "איך באמת תהיה החוויה אם תהיה שם שאלה של 'מה שלומך' עם כוונה להקשיב..
      זה כל כך יכול לשנות את החוויה.
      מהיכרות מסוימת עם המערכת, אני יודעת שחלקן מרגישות כמה שצריך את זה וכמה הן היו רוצות לעשות יותר, אבל הזמן המוקצב שיש להן לקבל כל כך הרבה נשים, לא מאפשר להן יחס אישי מעבר.

  9. אפי הגיב:

    טיפת חלב…
    לצערי גם אצלנו המצב לא משהו, המזכירה היא האישה הכי נחמדה שם.
    עומס רב על האחיות , אבל זה עדיין לא מצדיק את העובדה שהם מתנהגות בצורה קרה, לא מתחשבת הן בתינוק והן באמא.
    כל התירוצים שבעולם שזו עבודה שוחקת לא ישכנעו אותי, את אחות בטיפת חלב
    עם את מגיעה לעבודה בלי חיוך על הפנים ותחושה של מיצוי אל תבואי.
    כל הדברים הללו מורגשים על ידי התינוק, החוסר אכפתיות , חוסר הסבלנות, והלחץ שהן משדרות.
    בעיני זה הדבר הכי מדהים בעולם לעבוד עם תינוקות רכים….
    בכל אופן אני ממש לא מתייחסת למה שהיא אומרת בטיפת חלב ואת זה היא הרוויחה ביושר.

  10. שירלי הגיב:

    היתה לי דווקא חוויה "מתקנת" עם אחות טיפת חלב… לרוב נתקלתי בנחמדות יותר או פחות, אך תמיד הלחץ היה באויר… עם בני השלישי, בביקור הראשון, בו נשאלתי אם אני מניקה- והשבתי תשובה שלילית, מחכה להרצאה שתגיע אחריה- הופתעתי לראות את האחות מסתכלת אלי ומחייכת. אומרת לי שאני אהיה אמא טובה גם בלי להניק… זה היה בשבילי הוכחה שלא המערכת היא הגורם המשמעותי במשוואה, כי אם האדם שעובד בה! בכל מקצוע יש טובים יותר ופחות, אמפתיים יותר ופחות, ואפילו עם לחץ של זמן- לא צריך הרבה כדי לומר מילה אחת טובה- שתעשה את כל השינוי… הכל תלוי מול מי עומדים…(-:

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אמא שלי ילדה בקלות, אז חשבתי שגם אני בטח אלד ככה

מאת : אמא אושרת

19 בנובמבר 20108 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

מתחילים לדבר איתי על ניתוח קיסרי.

אני מרגישה בחלום רע. מה לי ולניתוח קיסרי? תראו כמה תחת יש לי! לא יכול להיות שהאגן שלי צר והילד לא עובר!!

כל הזמן דיברו על זה שאני 1.50 מטר והתינוק גדול. אבל לעזאזל מה הקשר הגובה לעצמות האגן??

אני מתחילה לבכות.. לא רוצה ניתוח קיסרי.

מתקשרת למדריכת כלות שלי שתעודד אותי. ולבת דודה של בעלי שעברה קיסרי שתגיד לי שזה לא כזה נורא.

יום עיון: על בחירה וכח – דיון ביקורתי בתעשיית המין בישראל

17 בפברואר 20130 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

מרכז לייפר ללימודי נשים ומגדר- האוניברסיטה העברית בירושלים

יום עיון במסגרת אירועי יום האישה הבינלאומי

על בחירה וכח – דיון ביקורתי בתעשיית המין בישראל

לידת בית: אם משהו משתבש בלידה, אין את מי לתבוע

מאת : שירה דרוקר

31 במרץ 20118 תגובות

מתוך לידת בית, סיפורי לידה

אבל הפגיעה החמורה יותר היא באוטונומיה של הנשים היולדות. כי אנחנו לא באמת יכולות לבחור בחירה חופשית מבין כל מאפשרויות החוקיות העומדות בפנינו (חברה דמוקרטית, זוכרים?). אנחנו נאלצות לבחור באפשרויות אחרות, פחות מועדפות עבורנו, כי אין לנו כסף, או כי אין למיילדת ביטוח, או כי זה סתם יותר מאתגר מבחינה פרוצדוראלית…

אז בוחרים ללדת בבית חולים, כי אין באמת אופציה אחרת שנראית הגיונית, בכפוף לכל ההפרעות. אבל אני רוצה לחזק ולעודד נשים ששוקלות ללדת בבית, לא להיכנע. ללכת עד הסוף עם הבחירה האמיתי והטבעית שבחרתם מהלב, מהגוף, מהטבע…