יום עצוב. לא יוגש כתב אישום נגד הדולה

מאת : לימור לוי אוסמי

16 במרץ 2011 | 26 תגובות

במדינה שלנו לא ברור עדיין שאסור לעסות פטמות בהריון, אסור להכניס אצבעות לרטקום, אסור לעשות עיסוי פרינאום כל עוד שלא יוסדר בחוק

מתוך דולה, הריון

איזה יום שחור ועצוב.

פרקליטות המרכז החליטה שלא להגיש כתב אישום נגד מיכאל הופמן, הדולה שעיסה נשים בהריון והיה חשוד בהטרדה מינית, עקב העדר תשתית ראייתית שהיתה כוונה מינית.

אני בשלב כזה שאני נותרת בלי מילים. שלב הכעס עבר ומוצה עקב שמועות שהיו עוד לפני ועכשיו, כבר לא יודעת מה אני מרגישה. קהות חושית זה בעיקר מה שאני מרגישה. הלם והתנתקות.

במדינה שלנו לא ברור עדיין שאסור לעסות פטמות בהריון, אסור להכניס אצבעות לרטקום, אסור לעשות עיסוי פרינאום, כל עוד שלא יוסדר בחוק. לדעתה, ייתכן שכל הדברים נעשו בכוונה טובה ומתוך רצון לעזור לאישה ההרה. צריך חוק, תקנון, בשביל שיהיה ברור שאסור לעשות את הדברים האלו בגופה של אישה. זה לא ברור מאליו.

אני בשלב כזה שכבא אין לי מילים. רק צער. צער עמוק וכואב על הנשים שעברו תחתיו, צער עלינו כנשים וצער עלינו כחברה. צער על זה שגופנו מופקע ולא מוגן וצער על זה שעדיין לרבות מאיתנו לא ברור שיש דברים שאסור לעשות בגופנו, לא משנה בכלל מאיזו כוונה זה מגיע. יש דברים שלא עושים בגוף שלנו.

הייתי בטוחה שאעשה כמה דברים אם בסוף ייסגר התיק, אבל עכשיו כבר ממש לא בטוחה. מרגישה כל כך חסרת כוח ואולי מרגישה ייאוש. מה תעזור עוד כתבה ? עוד צעקה? עוד התקוממות?

עצובה בשבילנו היום. עבורי זה יום שחור.

** מתי עיסוי נשים בהריון הופך להטרדה מינית ?

נושאים קשורים :

26 תגובות ל- “יום עצוב. לא יוגש כתב אישום נגד הדולה”

  1. ענבל נתן- בר הגיב:

    הכתבה מאוד חשובה. כי אנחנו מבינים שלמשטרה ולמערכת המשפט אין שיניים, אין דין ואין דיין. ולכן, הדבר החשוב ביותר הוא חינוך הילדים, הילדות והנשים: מהי הטרדה, מהם הגבולות הטיפוליים, איך לעצור הטרדה ותקיפה. אם אנחנו לא נעזור לעצמינו, אף אחד לא יעזור לנו! וזה הסיפור הכי מתאים שמוכיח זאת.

    אני מקווה שעכשיו יוסדרו בחוק כללים אתיים של מקצוע הדולה, ושל מקצועות נוספים שכרגע לא מוסדרים בחוק.

  2. appelbit הגיב:

    הסיפור הזה הרג אותי. הרגשת הגועל, המיאוס, הקבס, הצער לא עזבו אותי המון זמן. תחושת הניצול היתה (ועודנה) איומה, וכתבתי על זה רבות במקומות אחרים (בפורומים בפייסבוק וכ'ו).

    אבל, בהסתכלות קרה, ממקום המקצוע שלי כעורכת דין, צפיתי את בדירת התיק, ואני מבינה את עמדת הפרקליטות. קשה מאד להשיג כאן הרשעה בעבירות מין. ברור לי שהתחושה היא שאין צורך להסדיר מקצוע בשביל לדעת שהחדרת אצבע לנרתיק היא עבירה, אבל המציאות היא לא כזו. למי שבא ומסתכל מבחוץ, שאינו מהתחום, וצריך להסתכל על זה בעיניים של חובת ההוכחה, זה כמעט בלתי אפשרי לעמוד בנטל הזה. עצוב, אבל זה המצב.

    כולי תקווה שלפחות נהרסו לו החיים. שהוא לא יוכל לעסוק יותר באף אחד מהמקצועות שיש לו. שכל מי שיגגל את השם שלו ימצא את המידע הזה ויתרחק.

    אני מקבלת את ההחלטה לשים את הסיפור הזה מאחוריי.

    • appelbit הגיב:

      בדירת = סגירת

    • אשמח לשמוע על עמדת הפרקליטות, מכיוון שלי העניין הזה ממש לא ברור.

      • appelbit הגיב:

        מכיוון שאני לא מהפרקליטות ואין לי מעורבות אישית בתיק אני לא יודעת ממש מה הנימוקים שלהם אבל בהחלט יכולה לשער.

        ברור לכולנו שיש מקצועות (אמנם רפואיים) שבהם חלק מהתפקיד דורש נגיעה, מישוש, וכו' באברים אינטימיים. אז נכון דולה היא/הוא לא רופא/ה אבל מכיוון שהיא עוסקת בהריון ולידה, שמטבעם קשורים באבריה האינטימיים של אשה, ומכיוון שהמקצוע לא מוסדר, ומכיוון שהבנתי שהיו דולות אחרות שטענו בפני המשפטרה שהן גם מבצעות עיסוי פירנאום כחלק מתפקידן, קשה מאד לפרקליטות להוכיח שהיה במעשים האלה משהו מיני.

        כדי להוכיח עבירה פלילית צריך להוכיח את יסוד המעשה (שעליו אין מחלוקת במקרה הזה כיוון שהוא לא הכחיש) וכן את המחשבה הפלילית שמשתנה מעבירה לעבירה. ברגע שהוא טוען שזה חלק מהתפקיד שלו, והפרקליטות מתקשה מאד להוכיח אחרת, היא פשוט לא יכולה להגיש את התיק לבית המשפט.

        ברור לי שלך, כמי שבאה מהתחום קשה להבין איך הפרקליטות לא רואה שזו עבירה, אבל העובדה היא שגם בנות שטופלו הרגישו אולי לא נוח אבל לא ידעו באותו רגע שמבוצעת בהן עבירה של ממש, בגלל שגבולות המקצוע לא היו להן ברורים.

        ושיהיה ברור – אני לא מגנה עליו. יש לי מעורבות אישית בסיפור הזה והוא כואב ומכעיס אותי מאד. אבל מבחינה משפטית טהורה הוא מאד מאד בעייתי.

        • תודה על הניסיון להסביר.
          זה מה שאני לא מבינה- האם יש נשות מקצוע שמבצעות עיסוי שדיים בהריון ובדיקת טחורים ??

          וזה שלנשים לא היה ברור אם מבוצעת בהן עבירה או לא, זה ממש לא נימוק. זה לא התפקיד והאחריות שלהן. גם נשים שנאנסות או מוטרדות מינית במסגרת טיפולית אחרת (פסיכולוג/פסיכיאטר/גניקולוג) לא תמיד יודעות שמה ש'קורה פה' הוא אסור ועדיין, אלו דברים שאסור לעשות.

          • appelbit הגיב:

            רק כדי להבהיר – בוודאי שזה לא נימוק אבל זה מסביר בצורה כלשהי את הבעייתיות.

            אני לעולם לא אאשים את הקורבן (מה גם שבסיפור הזה תהיה לכך גם משמעות כלפיי).

            צריך להבין – בתאוריה משפט אמור להתחקות אחר האמת אבל בתי משפט עושים משפט – לאו דווקא צדק ולאו דווקא מגלים את האמת. למשפט יש כללים ברורים שמגובים בחוק ובראיות. אלה כללים קרים אבל אלה הכללים (וזה כך בכל מערכת משפט לא רק אצלנו, אם כי בסיפורים כאלה יותר קל להגיע להרשעה בשיטת המושבעים למשל, אבל לדעתי יש לה יותר יתרונות מחסרונות.
            הסיפור של הדולה פשוט לא יכול לעמוד בכללים האלה.

            אז משפט לא נעשה, אבל אולי דעת הקהל ואותן נשים שנפגעו יצליחו, בדרכים אחרות, לעשות קצת צדק (גם אם משמעותו שהוא לא ישב מאחורי סורג ובריח).

          • בדיוק העניין- ה'אמת' מצוייה בעיניי אנשים. אנשים שיש להם דעה ועמדה כלפי מה אפשר ומה אי אפשר לעשות בגופה של אישה ואותם 'אנשים', שופטים לצורך העניין, מגיעים עם העמדות הללו לחרוץ גורלות.

            מעניין אותי לדעת איפה הוא למד את ה'שיטות המקובלות האלה'? זה הטיעון הכי הזוי שיכול להיות וזה מטריד את מנוחתי.

          • appelbit הגיב:

            אני לא מצליחה להגיב להודעה שלך למטה יותר…

            בתור מי שבאה ממערכת המשפט יש לי המון דברים רעים לומר עליה, אבל את טועה בהסתכלות שלך. השופטים, או במקרה זה המשטרה והפרקליטות, לא באים עם "עמדות ודעות" לחרוץ גורלות. יכולה להגיד לך שממעט המידע שיש לי דווקא עמדותיהם וגעותיהם היו מאד לא נוחים מהסיפור הזה, בלשון המעטה. אבל משפט לא נעשה על פי עמדות ודעות אלא על פי החוק. החוק היבש. דיני ראיות. חוק העונשין.

            בכל אלה לתיק הזה כנראה שלא היה סיכוי.

            האמת לא מצויה בעיניי אנשים. האמת היא אבסולוטית. לאנשים יש רק נקודת מבט על האמת. החוק אמור לנסות להתחקות אחר האמת האבסולוטית אבל בהרבה מקרים זה פשוט בלתי אפשרי.

          • אני יודעת שמערכת המשפט שואפת להיות "אובייקטיבית", אך אני חושבת שהיא לא. זה מסכיר לי את הטענה שמחקרים פסיכולוגיים עושים כל מיני מבחנים למיניהם כדי "לנקות הטיות", אבל בסופו של דבר, אנשים הם אנשים ובבואם לשפוט או לחקור הם גם מביאים את הפרשנות האישית שלהם וההסתכלות האישית שלהם על הפרשה. איך זה שמי שזורק נעל מקבל שלוש שנים ? זה רק בגלל שמערכת המשפט נשענת על חוקים ?

          • appelbit הגיב:

            לגבי דוגמת הנעל אין ספק שאת צודקת (אם כי השופט ששפט במקרה זה לא יכול היה לתת שלש שנים אם העונש הזה לא היה במסגרת החוק). ובכל זאת אני סבורה שלגבי מקרה הדולה את טועה. לדעתי, הסיבה שלא הוגש כתה אישום אינה נובעת מדעה או עמדה של מישהו מהמחליטים. הפרקליטות מאוכלסת ברובה על ידי נשים וברור לי שההרגשה שלהן היתה מאד לא נוחה בלשון המעטה בהעדויות שהובאו בפניהן. אבל הרגשה, עמדה, דעה או תחושה לא מספיקים כדי להגיש כתב אישום.

            זה למשל החיסרון של שיטת המושבעים – בגלל שבשיטה זו "העם" הוא המחליט – אנשים פשוטים שאין להם כלים משפטיים, הם שופטים על פי עמדות, דעות ומבחני פופולוריות למינהם. וכך למשל מזוכים אנשים כמו או ג'י סימפסון…

            כל מערכת משפט יש בה בעיות, ובשלנו יש המון בעיות, אבל כמו שאמרתי, ספציפית לגבי המקרה הזה, עד כמה שזה כואב (וזה כואב לי מאד) אני מבינה את ההחלטה שלא להגיש כתב אישום.

          • יש כמה דברים שלא ברורים לי בדבר הזה, אנסה לראות אם אני מצליחה להעלות את זה בכתבז בפוסט נפרד. אם לא, אז אשיב לך כאן.
            תודה

  3. אכן יום עצוב!! עצוב בעיקר כלפי הנשים שחשפו את עצמם, והתלוננו, ונותרו חשופות, פגיעות, וללא מענה הולם!!!
    מה שכן, טוב שהסיפור הזה עורר מודעות של מה מותר ומה אסור, ואני מקווה שהיום כל אישה תדע אילו דברים מותרים בעיסוי ואלו לא.
    מחזקת את ידי הנשים הנפגעות, ומחבקת אותם מרחוק.

  4. נו באמת הגיב:

    אני יודעת שכל הבנות יצאו פה נגדי – אבל…נו באמת! חוקים נגד עיסוי פירינאום?! אם אישה מספיק סתומה שנתת למישהו/י לעשות לך את זה… אז כנראה שמשהו לא דופק כמו שצריך בראש שלה ושיש לך 0 מודעות ושאת כנראה צריכה לברר מה מקובל לפני טיפול. וככל הנראה עדיף שלא תביאי ילדים לעולם!
    אולי נחוקק חוק שרופאי שיניים לא דוחפים לשון נגד עששת…ושמטפל שיאצו לא לש את השדיים בזמן טיפול… די, אין לזה סוף!

    • ובאין חוקים כאלה, מסתבר שחוקי לעשותם.. הרי הוא עכשיו חופשי ומאושר.

      אותי תמיד מעניין באמירות כמו שהבאת, מדוע הרצון להאשים את הנשים ?

      • נו באמת הגיב:

        לא מאשימה אף אחת. אני רק אומרת שיש מקום לבדוק איפה הנשים האלה יכלו להמנע ממצב לא תקין…

  5. נו באמת הגיב:

    אגב – אני בעד לחוקק חוק שאסור לאחיות מיילדות ורופאים בחדר לידה לעשות סטריפינג לנשים ללא ידיעתם! או שיאסרו לרופאים לתת חיסון ולקחת בדיקות דם לתינוקות ללא אישור ההורים… זה נראה לי יותר הגיוני…

  6. לימור, הטקסט של מדגיש בצורה טובה מאוד דבר שאני חשה הרבה לאחרונה, אנילא יודעת מאיפה להתחיל להיות עצובה…

    התגובה האלימה של "נו באמת" מדגישה את הצורך בעבודה חינוכית- כמו שציינה ענבל- במקביל לעבודה בזירה המשפטית. העוולות שנעשות על ידי החוק בישראל מייצגות נאמנה את העמדות של בני האדם שחיים כאן- גברים ונשים כאחד (האחד הגברי כמובן)

    אני רוצה לציין כאן עוד קונפליקט מעניין- כל עוד יש גבר ואשה שעוסקים במקצוע מסויים- נשים רבות יעדיפו את הגבר כיוון ש"הם" יותר "מקצועיים", "טובים", "רציניים".
    אך ברגע שהפרשה הזאת התפוצצה- כל מה שאני שומעת זה: "מי הולכת לדולה גבר? מה, היא מפגרת?"

    ממש לא! היא חלק מהחברה שלנו- שמזדהה עם הגבר במאה אחוז. גם כשהוא מטריד, אונס או פושע, מתמיד נמצא לו תירוצים והצדקות

    • אין לי מילים… לא מאמינה שהפרשה הזאת נסגרת ככה. כל כך עצוב.

    • נו באמת הגיב:

      תגובה אלימה? עבודה חינוכית? בגלל שאני אמיתית ולא נושאת את דגל הפמיניזם? חינוך זה להתחבר לחושים שלך. כל אדם שמעט מעט מחובר לעצמו (ואגב גם ילדים) חש מתי הוא ב"סכנה" ומתי דברים לא "טובים" עומדים לקרות.
      ןכן הן מפגרות שהלכו אליו – כי חשבו כמה הן מגניבות שיש להן דןלה זכר…

  7. תום אלרום הגיב:

    לא מכירה את פרטי המקרה ולא מזלזלת בתחושת הניצול של הנשים. חושבת רק, לו הייתי לוקחת דולה ללידה (ממין אישה) היה נראה לי הגיוני שבזמן הלידה היא אמורה לעשות לי את הפרינאום כדי למנוע קרעים. למעשה לקחתי מיילדת וזה מה שהיא אמרה לי מראש שתעשה. בסוף הגעתי לבית חולים והמיילדת של בית החולים עשתה שם משהו שקצת הכאיב אבל נועד לבדוק אם נוצרים קרעים. אולי לגבי טחורים זה לא לעניין וגם לא עיסוי פטמות. אם כי אני מבינה שיש משהו הורמונאלי בעיסוי פטמות שעוזר בלידה. לדעתי זה מפריש אוקסיטוצין שעוזר להרפות וללדת בפחות מתח וכאב. או לזרז לידה, לא זוכרת בדיוק. בכל אופן אישית את זה אם כבר הייתי שומרת לבן הזוג. מה שכן עצם הבחירה של נשים מסויימות לעבודה כל כך אינטימית, כאן אני מהססת מה לכתוב, כי יש נשים שמעדיפות גניקולוג גבר, למשל, אישית אני יודעת שהייתי מרגישה עם כל גבר בלידה, ורק בלית ברירה רופא נכח בלידה שלי. אבל גם הוא לא יילד אותי. עשתה את זה מיילדת. אני אישית הייתי מרגישה מוזר מלכתכילה בעצם הבחירה של גבר לתפקיד הזה. שוב אני לא בקטע של הטלת אחריות על הקורבן, רק חולקת את התחושות האישיות שלי מהאינטימיות הכרוכה בדבר.

    • היי תום,
      חשוב לציין שהעיסוי פרינאום שנעשה על ידו נעשה בזמן ההריון ולא בזמן הלידה. ובכל מקרה, היום רק מיילדות מוסמכות לעשות את העיסוי בזמן הלידה.
      אני מבינה מתחושת הריחוק שלך מגברים מלווים בלידה וכמובן שיש חופש בחירה במקום הזה ועדיין (את לא אמרת, אך חשוב לי להוסיף), אם יש נשים שזו היתה הבחירה שלהן, לא מגיע להן עונש כזה.

  8. רון פריאון הגיב:

    דולה גבר לאישה אינו דבר טבעי!!!
    והראיה…
    ממכלול הדולות דולה גבר אחד…
    והוא עשה מה שעשה!!!
    ואני מאמין כמעט ללא סייג לגרסת המתלוננות…
    ושלא יספר לנו סיפורים…
    אבל…
    אשם מכיוון אחר ללא קשר לאשם הסטיות לכאורה של הדולה…
    הוא אשם נשים שדעתן קלה
    ולמען דגל הפמיניזם
    הורסות במו ידן את הדרן הרב והמיוחד כל כך…
    חבל…
    זה חלק מהתמוטטות הערכים
    ההתרחקות מהענווה שבתרבות העם היהודי
    והמחשבה שכול אחד יודע יותר טוב מכולם והינו ממציא גלגל ושיטה חדשה..
    ברכות

  9. אבי הגיב:

    גבירתי.
    את ממש חצופה !!!

    מי שם אותך במקום מערכת המשפט ???

    הוחלט לא להגיש כתב אישום . נכון לדעתי להניח לאיש שלא הורשע בכלום.
    מבין שאת מרגישה תסכול אבל היית רוצה שיעשו לינץ' למישהו קרוב אלייך , אחרי שהוחלט לא להגיש כתב אישום ???

    מקוה שתביני שהאיש ראוי ליחס של אדם זכאי ולא ללינץ' .

    ולא, אין לי מושג מי הבחור ואני לא קשור לתחום .

    שנה טובה לך ולו .

    אבי

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

היום פירגנתי לעצמי להיות במקום הראשון !

מאת : שירלי יהלום כהן

25 בפברואר 201113 תגובות

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא

תמיד רציתי ללכת לזה, אבל כל פעם היה תירוץ אחר- אני בעבודה- מה אני לא אקח יום חופש, הילד חוזר מוקדם מבית הספר ואני לא אספיק לקחת אותו, אין מטפלת, אני לא אבקש מהסבתא שתבוא במיוחד בשביל זה, לקחת תינוק לקולנוע זה לא אידיאלי כי יש רעש חזק, הוא בטוח יבכה, אני גם כך אצטרך להוציא אותו מהאולם, וחוץ מזה יש המון מחלות במקום סגור ועוד מיליון תירוצים !

הילה בת חודש

מאת : שירה דרוקר

5 ביולי 20117 תגובות

מתוך אחרי לידה, רק אהבה

מזל טוב הילה ! את כבר בת חודש.

קודם כל – את כבר הילה. כבר לא "חבובה" וגם לא "התינוקת". יש לך שם, והוא יפה והולם אותך. ואנחנו משתמשים בו… את כבר בנאדם נוסף שחי איתנו בבית. ומרגישים בנוכחות שלך עד מאוד…

מצד אחד – נראה לי שעברו מאה שנה מאז הלידה. כבר קשה לי ממש לזכור איך נראו החיים שלי בתור אישה בהריון. מה עשיתי, איך נראיתי, מה לבשתי, לאן הלכתי… חיים אחרים לגמרי…

אני בהריון עם שני תינוקות ואין לי עזרה

מאת : אמא אנונימית

29 במאי 20147 תגובות

מתוך אחרי לידה, אמהות בחינוך ביתי, לכל אמא, עזרה ודאגה לעצמנו

אני קצת כועסת וקצת מבינה.
אני אם לשני תינוקות -בני שנה ושנתיים ואופס, גיליתי שאני שוב בהריון! (אני בחודש שביעי). הוריי גרים רחוק ממני ומשפחתו של בעלי לא נרתמים לעזר כלל.
אני מוצאת את עצמי מצד אחד כועסת על כולם על כך שאמא שלי לא באה לעזור ומשפחתו שגרה קרוב לא תומכת. ומצד שני מבינה- זה לא בעיה שלהם המצב שאני נמצאת בו כרגע (רושמת 'אני' ולא 'אנחנו').