לידת בית: מי תהיה מיילדת הבית שלי ?

מאת : שירה דרוקר

17 במרץ 2011 | 5 תגובות

ככל שעובר הזמן אני מבינה שהלידה הטבעית שבה בחרתי, היא המשימה שלי. שלי בלבד, ולא של אף מיילדת או דולה או כל אדם אחר שתומך ומלווה

מתוך לידת בית, סיפורי לידה

 הצעד הזה, של להרים את הטלפון ולהתקשר למיילדות בית שעובדות באזור בו אני גרה, כביכול כל כך פשוט, אבל לקח לי זמן לעשות אותו. הרגשתי שזה הצעד שאין ממנו דרך חזרה, ושברגע שאני מרימה את הטלפון וקובעת פגישה, זה סופי.

לא יודעת אם להגיד שהתלבטתי בשלב הזה. ידעתי שאני רוצה ללדת בבית עוד מההתחלה… אבל פתאום זה הפך לממשי. בכלל, אחרי הסקירה, ואחרי שגיליתי שזו בת (למרות שבלילות חלמתי על בן) כל העניין הזה של הריון ולידה הפך לממשי, הבטן התחילה לגדול, אנשים התחילו לשאול, קניתי בגדי הריון. זה באמת קורה.

אז התחלתי בלשלוף את השמות ומספרי הטלפון של מיילדות שעובדות באזור הצפון, כתבתי הכול יפה ומסודר במחברת שלי, ועברו כשבועיים עד לרגע שבו החלטתי להתקשר. 3 שמות היו ברשימה, והתקשרתי למיילדת הראשונה. היא ענתה אבל סיפרה שהיא בדרך לפגישה ושאלה אם אוכל להתקשר מאוחר יותר. האדרנלין כבר זרם בגוף, אז התקשרתי לשנייה. שוחחנו, שאלתי, היא ענתה, קבענו פגישה. זה היה כל כך פשוט… התלבטתי אם להתקשר לשתיים האחרות והחלטתי שאין צורך.

ידעתי מי יהיה איתי בלידת הבית שלי: בעלי, אחותי ואמא

אנחנו ניפגש עם המיילדת, ורק במקרה שנרגיש שהיא לא מתאימה, נמשיך הלאה. לא מצאתי טעם בלהיפגש עם כולן, בעיקר כי ידעתי שאוכל להתחבר בקלות לכל אישה שעובדת במקצוע המדהים הזה, ובין היתר, כי פגישת ההיכרות היא בעלות של 200 שקלים, אשר ינוכו מהסכום המשולם עבור הלידה כולה, במידה והתהליך ימשיך.

בשלב הזה כבר ידעתי מי ילווה אותי בלידה. בעלי, אשר למרות החששות (הוא מאוד הגיוני ופרקטי) זרם איתי לחלוטין בכל הקשור לרעיון ללדת בבית (לפעמים הייתי תופסת אותו מספר בגאווה לאנשים שאנחנו מתכננים ללדת בבית ולבי נמלא אושר…), אחותי, הדולה היקרה שלי, שהיא גם חברתי הטובה ביותר, ואמא שלי, שהיה לי ברור מאז ומתמיד שצריכה ללוות אותי בלידה, איפה ואיך שלא תהיה (בדיעבד גיליתי שהמון נשים מוותרות על נוכחות אמא בלידה, אולי בגלל מערכות יחסים מלחיצות ואולי בגלל שמסכימים להביא לביה"ח רק מלווה אחד…). אבל רציתי שאמא תהיה בעניין.

הדבר הראשון שעשיתי כשראיתי שקיימת אצלה התנגדות היה לתת לה את הספר של אילנה שמש. לצערי היא לא קראה אותו אז, היו לה כל מיני תירוצים, ואני קצת התאכזבתי (בשקט) ולקחתי את הספר בחזרה (קראתי אותו רק מיליון פעם, ורציתי עוד).

לידת הבית הטבעית שבה בחרתי היא המשימה שלי בלבד

לפגישה הראשונה עם המיילדת הגענו כל הגדוד. הפתענו אותה קצת, אבל אני שמחה שכך היה. בטלפון היא נשמעה לי קצת שקטה מדי, לא מספיק נוכחת, וחששתי שהיא אולי לא האישה החזקה שדמיינתי שמיילדת צריכה להיות. בפגישה היא הפתיעה אותי לטובה כשנתנה את ה"אני מאמין" שלה, ידעה להשיב לשאלות של אמא ושל אחותי (זאת שיודעת לשאול) ונתפסה בעיניי כמאוד מקצועית, רגועה, שלווה. היום אני יודעת שזה בדיוק מה שחיפשתי.

בהתחלה חששתי מחוסר הדומיננטיות שלה, פחדתי שתהיה פסיבית מדיי, אבל ככל שעובר הזמן אני מבינה שהלידה הטבעית שבה בחרתי, היא המשימה שלי. שלי בלבד, ולא של אף מיילדת או דולה או כל אדם אחר שתומך ומלווה. אני צריכה להיות הדומיננטית, השולטת, הקובעת, המנהלת את העניינים, גם אם לא באופן ברור ומפורש. הציפייה למיילדת שתוביל את התהליך בעצמה היא לא ציפייה שמשתלבת בתכנית הזו. המיילדת הבינה את זה, ולי לקח קצת זמן להבין את זה, ולהרגיש ביטחון בבחירה שלי.

הרגשתי טוב בסוף הפגישה. כולנו התרגשנו מהתקדמות התהליך, הרגשתי שההתנגדות של אמא הולכת ופוחתת, היה חשוב לי שהיא תפגוש את המיילדת כדי שתבין שמה שבחרתי לעשות הוא לא איזשהו מעשה קיצוני וחסר אחריות, אלא מעשה מבוסס, שיש אנשי מקצוע מאחוריו, שקורה גם אצל אחרים, שאני לא הראשונה שבוחרת ללדת בבית, ושיש נשים רבות שעושות את זה ומגדלות ילדים בריאים. ובדרך הביתה בעלי ואני החלטנו שנראה לנו שזה זה. הרגשתי שזה "צעד קטן לאדם…"

** שירה דרוקר, נשואה בת 29 מחיפה, בהריון ראשון ומרגש, מתכננת ללדת בבית.

** לבלוג של שירה דרוקר ולפוסטים נוספים בנושא לידה טבעית.

נושאים קשורים :

5 תגובות ל- “לידת בית: מי תהיה מיילדת הבית שלי ?”

  1. אילנה ניצן הגיב:

    שירה
    את מרגשת עד דמעות.
    שיהיה רק טוב.

  2. שירה הגיב:

    תודה אילנה!!!

  3. שירה יקרה,
    מאחלת לך הרבה בהצלחה-זכיתי וילדתי 2 ילדים בלידות בית וזו מתנה אדירה להם ולעצמך,
    האמיני בכוחותייך ותעברי מסע לתוך הכאב והחוצה ממנו לרגעי הלידה שאין להם מילים.

  4. הי שירה

    מטערת על האחור בתגובה, אני מקווה שתראי אותה – למרות שאת כבר לפני הלידה (או שכבר ילדת?) ואני רק עכשיו קוראת את הפוסט הזה.

    מבקשת להגיב בעניין שיתוף האם בחדר לידה. דבר ראשון וחשוב מכל – מותר 2 מלווים בחדר לידה ולא רק אחד. זה מאד חשוב לי להגיד, כי זה מטעה את הציבור הקורא. זה לפי החוק ובתי החולים ממלאים אחר החוק הזה. הם לא כ"כ אוהבים כשיש תחלופה של המלווים (כשנכנסים ויוצאים מחדר הלידה חברה – אמא – דולה – בעל), אבל הם מרשים 2 מלווים, ולא שואלים על כך שאלות כלל (לפעמים מסתכלים עלי לחצי שניה ואומרים "את הדולה, נכון?).
    ודבר נוסף על שיתוף האם בלידה. מערכת יחסים אם-בת זה דבר סבוך הרבה פעמים, כמובן. אבל אני מוצאת שהנוכחות של האם בחדר הלידה לפעמים גורמת ללחץ, מהסיבה הפשוטה שכשלבת שלה כואב – האם רוצה "להציל" את ביתה. היא כמובן לא יכולה להציל אותה – כי לידה היא דבר טבעי – ויש לתת לה לזרום עד כמה שניתן. האם מתחילה להלחץ – מהכאב, ומהאנחות של הבת – וגורם מלחיץ בחדר הלידה, הוא כמובן לא חיובי בהרבה מובנים.

    מקווה שאם עדיין לא ילדת – שתהיה לך לידה מעצימה

    מיכל איתם עמרני
    דולה, מלווה ומדריכת הורי תאומים, יועצת שינה
    מרכז אם-פטיה

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

מוות אחרי מוות

מאת : שמס

22 בדצמבר 20153 תגובות

מתוך התמודדות עם אובדן, לכל אמא

כשפרסמתי את סיפור הלידה שלי כתבתי בכותרת "לידה שקטה", אך שינינו את הכותרת לאחרת כי לא היה מוות בלידה.

היום אני כותבת " מוות חיים מוות ". אולי זו הכותרת שהכי מתאימה לסיפור שלי.

'השמש זרחה שוב', כתבתי , 'עם כל הקושי אנחנו רואים את האור וממשיכים בכל הכוח עם התינוק היפה המקסים שלנו'.

לילה עבר שקט, אכל, ישב איתי, שרתי לו, שיחקתי אתו, שמתי אותו במיטה, הסתכל עליי במבט עמוק ושלחתי לו נשיקה מרחוק. לו ידעתי, לא הייתי עוזבת אותו אבל מי אני שאעמוד בפני האל שקובע את העובדות, את האמיתות, את הכול.

השואה בראי אחר, ראי האִמהות שבי

מאת : אביבית זהבי בינשטוק

7 באפריל 20132 תגובות

מתוך לכל אמא, מלחמה וימי אבל לאומיים

תוהה איך אמא יכלה לחיות אם הידיעה שרצחו את ילדיה,

תינוקות שרצו לאכול או לינוק ואין אין אוכל,

מה עושים ? כמה הזוועה בלתי נתפסת.

איך את יכולה לזהות שאת בזוגיות שמחלישה אותך?

מאת : עטרת ליפשיץ

20 בנובמבר 201116 תגובות

מתוך אחרי לידה, אלימות במשפחה, זוגיות אחרי לידה, לכל אמא

בדרך כלל אנחנו לא יודעות או יותר נכון לא מודעות. כאשר לקשר אין אופי של מכות פיסיות והאלימות מתבטאת באופן מילולי, נפשי או כלכלי קשה מאוד להבין כי את נמצאת במצב של אלימות. קשה מאוד לשייך את מה שעובר עלייך לתופעה הקשה הזו – מצב של אלימות במשפחה. הקשר בדרך כלל משלב צדדים טובים מאוד שנשברים באופן פתאומי בהתפרצויות זעם או במילים הרסניות. כל אלה נשזרים אחד בשני בדרך מניפולטיבית מאוד שמופעלת עלייך ומקשה עלייך להבין שאת במצב כזה.