מפחדת מהלידה
היריון,  להיערך ללידה ולהורות

מפחדת מהלידה? את יכולה להשתמש בפחד לטובתך

 קשה למצוא אישה שלא מפחדת מהלידה. הפחד הוא טבעי, הגיוני ואפשר להתמודד איתו ולהשתמש בו לטובתך

אז מה אם את פוחדת? אם את פוחדת שמשהו יזנק עלייך וינשך אותך, בשם שמיים, עשי זאת כבר וחסל. הניחי לפחדך לזנק ולנשוך אותך כדי שתגמרי עם זה ותוכלי להמשיך הלאה. את תתגברי. הפחד יעבור.

– ק.פ.אסטס "רצות עם זאבים" –

גם כשאישה מפחדת מהלידה, רוב הנשים שאני פוגשת מעדיפות שלא לדבר על הפחד בלידה והאמהות. יש המון חשש שאם הפחדים ידוברו בקול רם, הם יקבלו כוח. אבל בפועל, ממש כמו עם כאב פיסי כך גם עם כאבים רגשיים, ככל שנלחמים בפחד ומתנגדים לו כך הוא חזק יותר.

כשאני פוגשת אישה שאומרת שהיא מפחדת מהלידה, אני מחזיקה בתוכי את הידיעה שפחד שמושתק הוא גרוע הרבה יותר מפחד שמדובר. כשהפחדים מושתקים זה כמו פצצה מתקתקת שאין לדעת מתי היא תתפוצץ. ההשתקה הזאת גובה מחיר כבד בלידות ובחיים בכלל. המון קושי, הסתבכויות וקשיים בלידה נובעים מפחדים שרוחשים מתחת לפני השטח ולא מדוברים.

מפחדת מהלידה וגם מדברת על הלידה, העיקר לא לשתוק

אז מה אפשר לעשות כשאת מפחדת מהלידה? לפחד אותו, גם כשזה מפחיד. לפחד את הפחד דרך דיבור, כתיבה, תנועה, מגע ובכל דרך אפשרית. ליצור יוצרים מגע ישיר עם הפחד מהלידה, להכיר אותו, ממה הוא מורכב, איפה בגוף הוא יושב, מה המילים שהוא מדבר, לברר מה מפעיל אותו ומה מרגיע אותו, להעלות אותו אל פני השטח וללמוד להתרחב גם בנוכחותו.

פחד בלידה הוא הרבה יותר גדול ומפחיד כשהוא מושתק. בדרך-כלל כשהוא כבר בחוץ, יוצא לאור, הוא מאבד הרבה מכוחו. בלידה, יש קשר ישיר בין חלל הפה וחלל הנרתיק, שפתיים עליונות ושפתיים תחתונות, צוואר הרחם והצוואר שמחזיק את ראשנו. כשיש דברים שסגורים ולא נאמרים, הרבה פעמים זה יתבטא בלידה בעיכובים למיניהם ובעיקר בפתיחה מאוד איטית. כשאני נמצאת בלידות ויש צירים מאוד חזקים לאורך זמן ממושך ללא כל התקדמות אני יודעת שיש פחד, שיש משהו שמוחזק. ההנחה שלי היא שיש לו סיבה טובה להיות.

פחדים וכאבים הם חלק מהחיים, גם הפחד מהלידה

רובנו מתייחסות לפחד וכאב כדברים "לא טובים", דברים שצריך לסלק אותם מהחיים, להתגבר עליהם, ורק שלא לחוות אותם, אבל פחדים וכאבים רגשיים הם חלק בלתי נפרד מהחיים ובטח שגם מהלידה.

אחד הדברים שאני עובדת איתם עם נשים לקראת הלידה הוא בהפיכת ה"פחד" ל-"דחף"- מכוח מעכב, לכוח מקדם, מאויב לחבר. הסיבה שרוב הנשים ובני-האדם בכלל מפחדים לשהות עם קושי (פחד, כאב ושדים אחרים) היא שכילדים קיבלנו מסר ברור האומר שכשאנחנו בקושי, אנחנו נשארים לבד. בעבודת ההכנה ללידה יש חשיבות מכרעת בעיניי ללמד את היולדת ומלוויה לשהות עם קושי, פחד וכאב ולהישאר ביחד. היחד הוא מפתח גדול לריפוי ולהפיכת הפחד לחבר.

פחד פותח פתח לאומץ, לנחישות, לאהבה. פחד עוזר לווסת את הצירים. פחד מאפשר ליולדת לפגוש גבול. כשהפחד נתפס כדבר "רע", הוא הופך להיות משתק, תוקע.  

מפחדת מהלידה אישה בהריון עם בן זוג

 

אם את מפחדת מהלידה, את יכולה לדמיין את הפחד כמו מעבר

דמייני לעצמך את הפחד כמו מעבר צר וחשוך, קצת בדומה לתעלת הלידה. כשמהעבר השני של המעבר יש משהו אותו את רוצה יותר מכל- התינוק המדהים שממש עכשיו נמצא בדרכו אלייך. גם התינוק שלך פוחד. הוא צריך אותך איתו. עיניו נשואות אליך בשאלה-" אמא, כדאי לי לבוא? זה בטוח עבורי לעבור את המעבר החשוך הזה? את תהיי איתי כל הזמן?" 

הקשר הישיר עם התינוק והחיבור אליו בהריון ובלידה מאפשר לחצות את כל הפחדים, אפילו הגדולים ביותר. זה הנר שיאיר את דרכך במעבר החשוך. כן, יש פחד. כן, לפעמים הוא משתק.

יש דבר אחד שיכול למוסס את כל הפחדים והוא- אהבה. בכל פעם שיש פחד ואת בוחרת "להיבהל קדימה", את מגדילה את האהבה, את מגלה כוחות חדשים בתוכך שלא ידעת שיש בך. הכוחות האלה שתאספי בלידה יהיו לך לשימוש רב גם באמהות שלך.

היולדת צעקה: "אני לא רוצה ללדת" ולאחר מכן היא הפסיקה להיאבק בפחד ובכאב

לפני כשנה קיבלתי טלפון מיולדת באמצע הלילה. כשהגעתי, בן הזוג הוביל אותי לחדר המקלחת, שם היא הייתה, בתוך חדר קטן וחשוך בתוך בריכת מים. היא הייתה מבוהלת. כל ציר שהגיע היא צרחה מכאבים. ראיתי שהיא בצירים חזקים מאוד ושכל הגוף שלה נעול. בעדינות התקרבתי. ניסיתי להסביר לה שמה שקורה עכשיו זה שהתינוקת שלה ממש קרובה אליה ושממש בקרוב היא תצא.

"לא, לא רוצה" היא צעקה, "אני לא יכולה, אני לא יכולה, אני לא רוצה אותה". הרגשתי בתוכי שהתינוקת הזאת לא תצא עד שאמא שלה תסכים. אמרתי לה "היא מחכה לך שתתני לה יד. היא לבד עכשיו. היא צריכה אותך איתה. היא צריכה שתעזרי לה." המשכתי לדבר איתה ולחבר אותה בחזרה לתינוקת שלה תוך כדי שהצירים המשיכו לבוא בקצב מסחרר. לפתע הייתה הפוגה של כדקה. האמא התחילה לדבר עם התינוקת שלה.

"בואי אהובה, בואי כבר, תצאי אליי, בואי ילדה שלי". כל הגוף שלה השתנה. היא הפסיקה להיאבק בפחד ובכאב. הם לא נעלמו, פשוט כבר לא היו העיקר. העיקר היה התינוקת שלה. בציר הבא הראש יצא ולאחריו כל הגוף. תינוקת יפייפיה נולדה לאויר העולם כחצי שעה אחרי שהגעתי.

פחד מהלידה שהופך לדחף, בזכותו היולדת פוגשת את האהבה לתינוק

שוב ושוב אני רואה את הדבר הזה מתרחש בלידה. את הנס הזה בו פחד הופך לדחף, בו בזכות הפחד האישה פוגשת את כוחותיה ואת האהבה שלה לתינוק שלה.

פחדים עולים. זה בסדר. אין צורך להילחם בהם, רק להקשיב למה שהם באים לספר. בפחד יש כוח אדיר. יש לפחד את הכוח לשתק מצד אחד ולדחוף קדימה מצד שני. השתמשי בכוח שלו בלידה. אל תנסי לסלק אותו. הפחד הוא חלק מהחיים. במקום להשקיע מאמץ מיותר בלנסות לסלק אותו, השקיעי את האנרגיה בלהביא את האהבה שלך אל תוך הלידה, את הקשר האישי והמאוד מיוחד עם התינוק שלך. האהבה בכוחה לחצות את כל הקירות ולמוסס את כל הפחדים.

כתבה: רות לונה לב. מלווה אנשים בתהליכי שינוי וצמיחה במעברי החיים. מרפאה אינטואטיבית, מתמחה בליווי הריון, לידה והנקה, אמא לזוהר ואלייה, אישה במסעה בחיים. מתגוררת בפרדס-חנה ומלווה לידות מתל-אביב ועד חיפה lunarut@gmail.com     www.rutlev.com  054-5339509.

**

אם את מתמודדת עם פחדים וחששות לקראת הלידה, יעניין אותך לקרוא גם את המאמר הפחד מהלידה. איך אפשר להתמודד איתו?  וגם את המאמר אלו כאבים רגשיים יש בהריון ואחרי לידה ואיך אפשר להימנע מסבל עודף?

מה זה ליווי רגשי לאמהות ולמי הוא יכול להתאים?

את אמא. נכנסת למסע שרב הנסתר בו על הגלוי.

את פוגשת התמודדויות, רגשות ומחשבות שלא חשבת שתפגשי.

האם יש לך עם מי לדבר עליהם בכנות?

זה נכון, בהורות יש יופי ושמחה, אבל גם יש בה גם כאב, אשמה, תסכול, ייאוש, ולעתים הבושה גוברת על הצורך והרצון לעשות שינוי ולהיות האמא שאת רוצה להיות.

יש דרך עבורך, היא קיימת. ההורות שלך לא חייבת להיות מלאה באשמה, תסכול, כעסים ותסכול מתמשך.

צעד אחר צעד, דרך הקשבה, מחויבות ורכות, את יכולה ללמוד איך להיות טובה אלייך, ודרך זה ליצור קשר טוב יותר גם עם הילדים שלך.

כאן הפרטים על ליווי רגשי בהריון ואחרי לידה

את יכולה ליצור איתי קשר דרך הווטסאפ ( 0522835020)

One Comment

  • ענת

    וואו איזה פוסט נהדר!
    אני כל כך מתחברת למה שכתבת על המעבר דרך הפחד.
    כמו שכתבת – השיח בתחום הלידה הוא סביב חיזוק הביטחון בתהליך הלידה וחשיבה חיובית כאמצעי ל"מניעת" הפחד או ל"גירוש" הפחד,
    אבל כל כך נכון שצריך לדבר את הפחד, לעבור דרכו.

    אני רק אוסיף שלא תמיד אפשר לדבר את הפחד או לעבור אותו. לפעמים זה תהליך למידה ארוך שעם כל הפתיחות והרצון, מתקדם בקצב שלו, מלידה ללידה.

    תודה לך!

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר.

× איך אני יכולה לעזור לך?