עיבוד חוויית הלידה.

כל כך הרבה ציפייה יש מההריון, מהלידה ומההורות. המון תחושות ורגשות שמתערבבים יחד- שמחה לצד פחד, התרגשות וציפייה לצד תחושת חוסר שליטה וחוסר אונים, עוצמה אדירה לצד חולשה, שינוי של הגוף, יופי וכיעור, שינוי בחיים ובזוגיות- קירבה וריחוק, המון פחד מהלא נודע בדיוק בזמן בו יש צורך ליציבות הגדולה ביותר, לתחושה של ידיעה ושל בית.

הכל נבנה לקראת רגע הלידה, רגע בו הכל כל-כך חשוב וקריטי ויחד עם זה לא חשוב בכלל, רגע של מעבר, של הבאת חיים לעולם בו הכל משתנה.

'תינוק נולד ואיתו נולדים אמא ואבא'. מה זה אומר? האם אצליח במשימה הענקית הזאת? האם אכשל? מה זה אומר להצליח בלידה? מה זה אומר להיכשל? המון שאלות, פחד, בושה. המון יופי, שמחה והתרגשות.

ובתוך כל זה האשה היולדת, האשה הנולדת, מוסרת את עצמך לחיים הגדלים בתוכך, אין חזרה, אין פתקי החלפה. כמה פחד, כמה אומץ וגבורה להביא חיים אל העולם, להיות אחראית לעוד יצור חי, להסכים למסע האמיץ הזה לאמהוּת, למפגש עם שיא האהבה ושיא הפחד, האלוהי והחייתי , הנשגב והאפל.

ובתוך כל זה יש הזדמנות, פתח. אפשרות אמיצה לגדול ולצמוח, להתקרב ולאהוב, להסכים לשינוי, להסכים לשותפות וליחד אמיתי עם עוד חיים בעולם הזה  ובתוך כל זה יש אפשרות לתת מקום לכל מה שעולה, בלי לשפוט, בלי לשנות, בלי להשוות.

 

עיבוד חוויית הלידה  – "הלידה כשער לחיים"  

באיזה לידה ילדת? ווגינאלית? ניתוח? בבית? בבית-חולים? וואקום? לידה טבעית?

האם זה משנה את עובדת היותך אמא? לכל אישה שהביאה חיים לעולם יש סיפור גבורה וזה לא משנה מאיפה יצא התינוק!

"הלידה כשער לחיים" היא גישת עיבוד חוויית הלידה דרכה אני עובדת עם נשים וזוגות לקראת הלידה, בתוך הלידה ואחריה.  כשאני מסתכלת על הלידה כשער שהיא, אין כזה דבר לידה שהיא כישלון !!

אני יוצאת מתוך הנחה בסיסית שכל לידה, טראומטית ככל שתהיה, היא קרקע פוריה דרכה ניתן לצמוח וללמוד- על עצמך, על התינוק שהגיע אלייך ועל האהבה המיוחדת שבינך לבינו.

 

עיבוד חווית הלידה

עיבוד חוויית הלידה הוא תהליך מתמשך שנמשך על פני כל החיים. בכל שלב בחיים ניתן לגשת אליו מזווית אחרת, לצמוח וללמוד ממנו עוד ועוד על המסע שלך בחיים.

הזמן בו אישה מוכנה להתחיל לעבד את חווית הלידה משתנה ותלוי מאוד באישה ובלידה שהייתה לה. לרוב יש צורך לחכות לפחות כמה שבועות ואפילו חודשים כדי שתהיה הפניות הרגשית לעבד את החוויה ברובד העמוק. פעמים רבות נשים מגיעות לכך רק כשהן כבר בהריון נוסף ולפני לידה נוספת.

בתהליך עיבוד חוויית הלידה יש כמה שלבים חשובים. אתאר אותם כאן לפי סדר, אך במפגש הסדר יכול להשתנות ולהתערבב- כמו בלידה ובחיים. השלבים שאני מתארת הם שלבי ריפוי שרלוונטיים למי שחוותה טראומה בלידה (בין אם קטנה ובין אם גדולה). יחידות הסגולה שמעולם לא חוו קושי בלידות שלהן יכולות לדלג על שלבי עיבוד הטראומה.

 

שלב א': לשמוע את סיפור הלידה

כשאני נפגשת עם אמא לאחר הלידה או לפני לידה חוזרת, השלב הראשון הוא לשמוע את סיפור הלידה. כשאני שומעת את סיפור הלידה אני אוספת כמה שיותר פרטים על מה היה בכל שלב של הלידה. בדרך- כלל כבר במהלך הסיפור, במיוחד אם הייתה לידה טראומטית, רגשות יתחילו לצוף אל פני השטח.

לאחר שהקשבתי ממש טוב, מבלי שיפוט ודעה, אפשר לעבור לשלב השני. חשוב מאוד בעיניי לא לחוות דעה על מה שהיה. אם אמא סיפרה לי למשל על הוואקום שהיה בלידתה, לא יעזור אם אגיד "חבל שעשו לך וואקום, זה היה מיותר", דבר שעלול רק להגביר את תחושת הכישלון והאשמה. כשאני מקשיבה לסיפור הלידה אני שמה את כל הרעיונות שלי בצד ומתמקדת בדבר היחיד שחשוב בעיניי והוא להיות לגמרי ביחד עם האישה שמולי.

 

שלב ב': לבטא את החוויה הרגשית בתוך הלידה

בשלב השני, אני מעודדת את האישה לבטא את הכאב שלה, את הקושי שהיא חוותה, את הפחדים, את החוויה הרגשית בתוך הלידה.  האם היא  הרגישה לבד? ממה היא פחדה?

מה היה לה קשה?במה היא אשמה? במה היא נכשלה? חשוב שהיא תבטא את הקול של הכאב במלואו תוך כדי שאני לגמרי איתה, מקשיבה ומכילה אותה ללא כל שיפוט. חשוב לא למהר בשלב הזה, לתת מקום לכאב במלואו. לאחר שווידאתי שהכאב קיבל מספיק מקום, אפשר לעבור לשלב הבא.

 

שלב ג': לבטא את הכעס

השלב השלישי מתמקד בלבטא את הכעס שלה. בשלב הזה אני מעודדת את האישה להיות רק בצד שלה, לכעוס החוצה על הרופא\מיילדת\בעל\אלוהים ולעתים אפילו על התינוק. לבטא את מה שלא נאמר מעולם, את הקולות שהיא לא העיזה לאמר בקול רם אפילו בינה לבין עצמה. חשוב לבטא את הכעס במלואו. רק כשהוא באמת נזעק במלואו אפשר לעבור לשלבים הבאים של הסליחה, ההכרה והצמיחה.

 

שלב ד': איך אפשר ללמוד מהקושי ?

בשלב הרביעי, אני בדרך כלל אספר לאישה שאני פוגשת את הסיפור מנקודת מבט נוספת, מנקודת מבט בה כל מה שהתרחש בלידה בא לתת לה כלים להיות האמא המאוד ספציפית לילד המאוד ספציפי שהגיע אליה. ביחד איתה נראה איך כל קושי שעלה בלידה בא ללמד אותה עוד על עצמה ועל הילד שלה. נראה איך היו דברים שלא בשליטתה וכיצד היא באמת עשתה את הכי טוב שיכלה.

בשלב הזה אני גם מסבירה לאישה שלכל ילד את המסע שלו להיכנס לעולם ושאפילו אם היא ב-100% שלה, עדיין יש בלידה הרבה כוחות נוספים שמשפיעים ולא בשליטתה. לאט לאט נפרום את האשמה והכאב וניתן מקום והכרה לכל הטוב שהיא עשתה ועושה כאמא. יש המון סיבות ממש טובות לכל מיני התרחשויות בלידה ואם רק לרגע תסירי את השיפוט, תוכלי לראות איך אפשר לצמוח מתוכן ולהרחיב את היחד והאהבה עם עצמך, ילדייך ואהובייך.

עבור כל אחת יש מסע שונה בלידה ואין טוב או רע. כל מה שקורה בא ללמד כל אישה עוד על עצמה ולאפשר לה לגדול.

 

שלב ה': שלב הגבורה

השלב החמישי והאחרון במפגש הוא שלב הגבורה. מבחינתי, לכל אישה שהביאה חיים לעולם יש סיפור גבורה. בשלב הזה נתמקד במתנות שהיא קיבלה מהלידה. במה שהיא למדה. באיך הלידה שברה דברים בתוכה, דברים שהיו חייבים להישבר כדי שהיא תהפוך לאמא. נראה איך הלידה הייתה מסע של צמיחה, של התבגרות.

בשלב הזה יש הרבה צחוק מעורבב בדמעות. זהו שלב התודה. זה השלב שנראה את היופי, את השינוי שהתחולל, את האהבה הגדולה לילד או לילדה המופלאים שהגיעו אלייך. זה השלב בו אפשר לסלוח ולאמר תודה, להיפרד ממה שהיה ולהביט קדימה. לאישה שנמצאת לפני לידה נוספת, מאוד חשובה הפרידה הזאת כדי לפנות מקום ללידה המתקרבת ולתינוק החדש. ובכלל, הפרידה הזאת חשובה לכל אמא.

כל אשמה שאת סוחבת בליבך תופסת מקום לאהבה. אשמה ואהבה פשוט לא יכולות לחיות יחד. כשנפרדים מהאשמה, מתפנה מקום נוסף להרחיב עוד ועוד את האהבה והשותפות עם עצמך, ילדייך ואהובייך בחיים האלה.

 

כל אישה יכולה ללמוד מהלידה

לכל אישה, ולא משנה איך ילדה והאם חוותה טראומה בלידה, יש חומרים משמעותיים לאסוף וללמוד מהם בלידות השונות שחוותה. עבורי, הלידה,כמו האמהות, היא הזדמנות אינסופית למפגש פנים מול פנים עם הזרמים התת-קרקעיים שרוחשים בתוכי.

בלידת בני הראשון חוויתי הרבה בדידות , פחד ואובדן שליטה. משהו בי נשבר ופתח מקום חדש בליבי, מקום לאהבה שלא ידעתי כמוה. בלידת בני השני חוויתי הרבה חיבור, יחד ושמחה. אספתי בלידה כוחות של עוצמה ואמון בעצמי ובעולם. שתי הלידות האלה סיפרו לי על עצמי ועל הזרמים התת קרקעיים שרוחשים בי- על הבדידות, הקורבנות והאשמה, על האהבה, החיבור והשמחה, על הפחדים שלי והאומץ שלי, על מה גורם לי להסתגר בתוכי ומה מאפשר לי להיפתח- אלו ועוד חומרים רבים שמלווים אותי בחיי ובאמהות שלי.

כך כל לידה הופכת להיות שער לחיים, לחיים החדשים שנוצרו ויצאו מתוכך, לחיים החדשים שלך כאמא בעולם הזה. כל אישה היא בוראת, אלוהימא, ולא משנה איך ילדת- יצרת והבאת חיים לעולם. את, מתוך גופך, נפשך וליבך, יצרת חיים, היית שותפה מלאה למעשה הבריאה.

ועל כך, כל מה שיש לי לעשות ולאמר לכל אמא שאני פוגשת זה- ו-ו-ו-ו-א-ו-ו-ו !

 

** רות לונה לב- מלווה אנשים בתהליכי שינוי וצמיחה במעברי החיים. מרפאה אינטואטיבית, מתמחה בליווי הריון, לידה והנקה, אמא לזוהר ואלייה, אישה במסעה בחיים. מתגוררת בפרדס-חנה ומלווה לידות מתל-אביב ועד חיפה lunarut@gmail.com www.rutlev.com 054-5339509    .

** למאמרים ופוסטים בנושא עיבוד חוויית הלידה.