על פרשת הדולה: "ריסקו לבן אדם את החיים"

מאת :

18 במרץ 2011 | 5 תגובות

"...כלום לא קרה. התיק נסגר. טוב שבמקרים האלה עושים גם מעקב אחרי שריסקו לו את החיים.. לעשות קצת סדר..."

מתוך דולה, הריון

אני חוזרת היום בבוקר הביתה, אחרי שהבאתי את איילי לגן (התחפש לדן קוסו, מבקוגן :)…), אני במכונית, מקשיבה לתכנית "מחשבות בע"מ של איתן ליפשיץ ומשה שלונסקי בגל"צ. דקה לפני סיום התכנית, מחליטים השניים לומר שני משפטים מהירים על 'פרשת הדולה' (דקה 52'): "..היתה מהומת אלוהים בתקשורת, במשטרה, כלום לא קרה. התיק נסגר. טוב שבמקרים האלה עושים גם מעקב אחרי שריסקו לו את החיים.. לעשות קצת סדר…"

נשמתי נעתקה.

כבר יומיים, מאז שפורסמה החלטת הפרקליטות לסגור את התיק, אני מתהלכת בתחושה לא נעימה של 'שששקקטט'. איזה ש-ק-ט. התיק נסגר ו-כ-ל-ו-ם. אפילו בפורום 'הריון ולידה בתפוז', שם פוצצה הפרשייה, היה שקט יחסית. הודעות כיסוי תקשורתיות קצרות המודיעות על סגירת התיק ו-זהו. תחושה שזה 'עוד אחד'- עוד פרשה, עוד תלונה, עוד מעשה של צדק או  אי צדק, עוד משהו. ובאמת, במציאות שאנו חיות, למה יש בי ציפייה שדברים יהיו אחרת?

אולי גם מנקרת בי הידיעה איך הפכה 'עוד' תאונת דרכים ו'עוד' סגירת תיק לפרשייה מסעירה תקשורתית, אחרי שיעל גרינשפן, אחותה של שחר, כתבה מכתב מסעיר בפייסבוק על המחדל שהיה שם. אולי גם מנקרת בי התחושה והידיעה שאני לא זאת שתעשה סערה תקשורתית.

ובכל זאת, חשה כאב עצום על כך שהתיק נסגר ולא יכולה להתייחס אל זה כ'עוד' משהו.

20 נשים התלוננו, 40 עדויות נגבו ועדיין "אין מספיק ראיות". באיזו מדינה אני חיה שבה עדויות של כל כך הרבה נשים אינן ראיות מספיקות? באיזו מדינה אני חיה שבה צריך תקנון מפורש שקובע מה תפקיד הדולה/המעסה ולא מובן מאליו שיש דברים שלא עושים בגופה של אישה, אלא אם הוכשרת לכך במפורש ? באיזו מדינה אני חיה שבה בודקים אם היתה או לא היתה כוונה מינית במעשה, כאילו שמשנה מה הייתה הכוונה מאחורי 'בדיקת טחורים', 'עיסוי שדיים' ועיסוי פרינאום לאישה הרה מצד הדולה שלה, זו שתומכת בה.

במכתב מדובֶר משרד המשפטים שקיבלתי כתבו לי: "בחינת חומרי החקירה שנאספו בגין תלונות שהוגשו כנגד מיכאל הופמן הביאה למסקנה כי קיימים קשיים מהותיים בהוכחה שהחשוד השיג במרמה את הסכמת המתלוננות למעשיו, וכן כי ביצע בהן מעשים מתוך כוונה מינית.

החשוד טען כי מעשיו נעשו במסגרת טיפול מקובל, לו הוכשר בקורסים שונים שבהם למד. טענותיו אלו נתמכו בעדויות שונות שנאספו במהלך החקירה."

אני באמת לא מבינה:

קיימים קשיים מהותיים שהחשוד השיג במרמה את הסכמת המתלוננות למעשיו? המעשים נעשו במסגרת טיפול מקובל, לו הוכשר בקורסים שונים שבהם למד ?

באמת? מה הקושי המהותי? האם בהגדרת התפקיד של דולה או מעסה בהריון, כפי שנלמד באחד מבתי הספר בארץ רשום שמותר לעשות את הדברים הללו ?? באמת, יש לו הכשרה לבדוק טחורים ??

לפי דובר הפרקליטות, אני מבינה שזה בעצם חוקי, לגיטימי ואפילו נלמד בקורסים שונים בארץ שמותר למלווה בהריון לעסות את הפרינאום בזמן ההריון, לעסות את השדיים בהריון ולבדוק את הטחורים, גם כשאתה לא פרוקטולוג. אשמח אם נציג אחד מבתי הספר המלמד את הדברים הללו יבוא ויוכיח שהוא אכן מלמד את הדברים הללו, על מנת שאוכל להירגע ולהבין האם אכן יש סיבה לקיום הפרקטיקות הפולשניות האלו בידי מלווה הריון/לידה.

והכי מטריד אותי- שזה לא מעניין אף אחד ושגברים חשובים כשלונסקי וליפשיץ, שהדס שטייף, כתבת המשטרה של תחנתם היא זו שפוצצה את הפרשה ועשתה את 'מהומת אלוהים', כדברם, סביב הפרשה, דואגים דווקא לגבר המסכן שריסקו לו את החיים, כי 'כלום לא קרה'.

את קולן של הנשים שחדרו לגופן במסווה מקצועית לא שומעים. אני אפילו עדיין לא שומעת (יש בי עוד תקווה שזה יקרה..) את דוברת המרכזים לתקיפה מינית או ארגונים פמיניסטיים למיניהם.

מה אגיד, מאחלת לנו שנשמור על עצמנו ועל הבנות שלנו, שנקשיב לגוף שלנו שמאותת לנו כשמשהו לא נראה לנו ושלעולם לעולם לא נפחד להשמיע את הקול שלנו. אין כמו הקול שלנו.

חג שמח יקרות !

 

** מתי עיסוי נשים בהריון הופך להטרדה מינית ?

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

5 תגובות ל- “על פרשת הדולה: "ריסקו לבן אדם את החיים"”

  1. הדס שטייף הגיב:

    צר לי על דבריהם של שלונסקי וליפשיץ. זכותם, ואנחנו נלחם. הם הרי לא יודעים כלום.
    דברים משתנים עם נלחמים.
    וזה מה שנעשה, כולל גיוס של חבר כנסת לטובת העיניין.
    יקירה.
    הם מדברים אנחנו עושות.
    קדימה לארגן את הנשים, מונזיז הרים. לפחות למען האחרות.
    הדס

  2. נורית הגיב:

    כמה נכונים דבריך וכמה זה מייאש…

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

גם משבדיה מגיעות תובנות ועצות ללידה ולימים שאחרי הלידה !

מאת : אמא של שירה

28 באוקטובר 20100 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

אני ילדתי את ביתי הבכורה בארץ זרה (שבדיה). אני אמא בפעם הראשונה ואני מתמודדת ! ועושה זאת בהמון אהבה. שירה בסה"כ בת 10 ימים. נשמע קצת מצחיק אבל, למדתי המון ממנה על הורות ומהכוח שגיליתי שיש לי.  * בזמן ההריון – כדאי ללמוד על הורות, הנקה ובכלל הימים שאחרי – לדעת למה לצפות, לקרוא, לשאול, […]

הייתי רוצה לעטוף הכל בעטיפה יפה

מאת : הכי אמיתית

22 במרץ 20116 תגובות

מתוך אחרי לידה, אמהות חד הוריות

אני כל כך רוצה לשתף ולחלוק את מה שעובר עלי בימים אלה… ולא יודעת מאיפה להתחיל…אני רוצה לקטר וליילל ולבכות ולהתלונן (בהמשך תבינו שלא חסר על מה…), אבל עם זאת, נמאס לי כבר מלדבר בטון כל עייף ולא מרוצה. אני קרועה בין הרצון לספר בצורה אמיתית מה קורה ואיך אני מרגישה, לבין הצורך (הקיומי לדעתי) לעטוף את הדברים בכל זאת בעטיפה יפה, להיות האם החד הורית שעומדת מול הקשיים בצורה הטובה ביותר ומראה שאפשר, יואו…איך רציתי להיות האמא הזאת…

טיפולי פוריות: לקבל את כל התמיכה והידע הדרושים

מאת : איריס נאור

22 במאי 20115 תגובות

מתוך טיפולי פוריות, רוצות הריון

טיפולי פוריות הם מורכבים וטומנים בתוכם המון מרכיבים שלא קל לנו להתמודד איתם. תחושה של אשמה, כישלון, עצב ואפילו חוסר אונים יכולים להיות חלק מהתהליך ולעיתים קשה מאוד לאגור כוחות כל פעם מחדש אל עבר ההצלחה שתבוא.

לאחר שהייתי שם שנים, הבנתי שחיי יכלו להיות אחרים אם רק הייתה לצידי אשת מקצוע שהייתה מחזקת אותי בשעות הקשות, מקנה לי ידע על התהליכים והרופאים השונים ועוטפת אותי כמו שהגיע לי