האם במקרה יום הולדתי יוצא בחג החירות?

מאת : ליטל אוהב ציון

21 באפריל 2011 | 3 תגובות

בימים האחרונים, עת החל רואה החשבונות שבמוחי לפעול, אני חושבת הרבה במונחי חירות

מתוך טיפולי פוריות, לכל אמא, רוצות הריון

מדי שנה ביום הולדתי אני עורכת חשבון נפש עם עצמי.

מה עברתי בשנה החולפת, מה אני רוצה לחוות בשנה הקרובה ובעיקר אילו יעדים אני מציבה לעצמי, (לרוב אני שוכחת מהיעדים כבר במימונה וטורפת איזה מופלטה או שתיים, אבל גם להציב יעדים זה חשוב, לא?)

אז האם במקרה חשבון נפש מספר 35 נופל בדיוק בחג החירות?

בימים האחרונים, עת החל רואה החשבונות שבמוחי לפעול, אני חושבת הרבה במונחי חירות.

האם אוכל אי פעם לדעת שאני אמא טובה ?

האם אי פעם אשתחרר, כאמא, מרגשות האשמה והספק שמלווים אותי יום יום?

האם אוכל לדעת אי פעם, ידיעה מוחלטת, שאני אמא טובה, לא מספיק טובה, לא די טובה, אלא ממש טובה?

האם אוכל לבצע פעולה אמהית מסויימת מבלי להטילה בספק שנייה אחרי שביצעתי אותה?

האם אפסיק לשפוט את עצמי אחרי כל צעקה, סירוב או עונש שהטלתי על גוזליי? (אפילו שלפעמים ממש ממש מגיע להם?)

האם אוכל לחלום על הריון ללא מזרקים ?

האם אני אי פעם אשתחרר, כאישה פורייה, מהמחשבה שבכל פעם שאני חולמת להיכנס להריון עליי לשתף את הפקידה בקופת החולים, הרופא המטפל, הרוקח בבית המרקחת, יחידת ההפריה החוץ גופית במדיקל סנטר ופשוט אוכל לעשות אהבה עם אהובי ולהרות באופן טבעי?

האם אוכל להעז ולחלום על הריון ללא מזרקים, מחטים, הרדמות, מדי חדר ניתוח והורמונים משתוללים?

האם אוכל פעם אחת, רק אחת להפתיע את עצמי ולגלות שאני בהריון בשבוע ה-12? ולא אצטרך לעבור את "יציאת מצרים" ו"עשרת המכות" בשביל עובר או שניים בריאים ושלמים הגדלים ברחמי?

האם אוכל אי פעם להיפרד מהמאבק בהורדת המשקל ?

האם אי פעם אוכל, כאישה, להיפרד מהמאבק היומיומי, התמידי, האינסופי בקלוריות ובהורדת המשקל? שזו אם תשאלו אותי, המכה ה-11 והקשה ביותר ולא רק במצרים.

האם אוכל לצאת לחופשי ולרקוד את חירותי רק פעם אחת ולדעת לאהוב את גופי בדיוק כפי שהוא (טוב נו, לא בדיוק כפי שהוא, אלא 18 קילו פחות מכפי שהוא).

מעניים איך השנה הקרובה הזו שמבצבצת בפתח, תראה אם אשקול 18 ק"ג פחות, אהרה באופן טבעי לתאומים ואגלה זאת רק בשבוע 12 ואצעק-אתעצבן-ואכעס פחות על ילדיי.

מעניין איך תהיה התחושה שלי להיות רזה, הרה ושלווה..

נראה לי שזו תהיה תחושה של חופש, חירות, עצמאות – תחושה של נצחון.

אז הנה מבלי שכלל שמתי לב, הצבתי לעצמי 3 יעדים לקראת השנה החדשה שלי, רואה החשבון סיים עבודתו לשנת המס הנוכחית, והעבודה שלי רק מתחילה.

מבטיחה לדווח לרשויות על הרווחים וההפסדים (במשקל) בשנת המס הבאה.

 מזל טוב ובהצלחה לי,

חג חירות שמח – לכם.

* לבלוג של ליטל אוהב ציון.

נושאים קשורים :

3 תגובות ל- “האם במקרה יום הולדתי יוצא בחג החירות?”

  1. חשבון נפש משמעותי,
    כך מתחילים הדברים המשמעותיים ביותר.
    בהצלחה רבה בדרך.

  2. נעה גביש הגיב:

    וואו שלושה יעדים מאוד לא פשוטים בחרת לך
    שניים מהם הם עבודה מאוד עמוקה מבפנים

    הרבה בהצלחה עם חיבוק גדול 🙂

  3. גיסתך המעריצה הגיב:

    בהצלחה!!!!!
    כנראה שזו הולכת להיות שנה משמעותית …..

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אוכל מוצק כבד עליי

מאת : שירה דרוקר

6 בנובמבר 20116 תגובות

מתוך אחרי לידה, תחושות מגוונות אחרי לידה

מהרגע שהפכתי לאמא שמעתי אימהות סביבי עסוקות בנושא האוכל. מה לתת, מתי מתחילים, כמה כדאי, מה מסוכן לתת ולמה.

תמיד חשבתי שזה הדבר הכי לא משמעותי בכל הקטע של האימהות. משהו שולי, טכני וזניח לעומת החוויות הרגשיות העצומות שאני עוברת בחודשים הראשונים שלי כאמא.

לאחרונה אני מגלה שגם זו חוויה רגשית לא קטנה, ולא פלא שהיא מעסיקה כל כך הרבה אימהות…

מה הצד של האבא בתוך המשבר הזה ?

מאת : רותי שלו

18 בדצמבר 201113 תגובות

מתוך אחרי לידה, זוגיות אחרי לידה, מקצועניות מדברות

שלושה גברים הגיעו אליי בשאלות דומות:

"מה היא רוצה?"

"מה אני יכול עוד לעשות שלא עשיתי?"

"אני לא מבין מה עובר עליה".

המשפטים האלה הם משפטי מפתח בהתבוננות בפערים וההבדלים בין גברים ונשים.

הרגשת בדידות

מאת : אמא אחרי לידה

10 באפריל 20126 תגובות

מתוך אחרי לידה, חברות ובדידות

אני כבר כמעט חודשיים וחצי אחרי וברוך השם הכל תקין.

רק שיש ימים שאני מוצאת את עצמי נשארת בבית, כי נמאס כל יום לצאת מהבית בשביל לא להיות. חשוב ביותר לציין שאני לא גרה קרוב לאמא או למשפחתי, אני גרה קרוב לחמתי ולגיסות שלי. רק אופס, כמה חבל שאף אחת מהן אפילו לא פעם אחת התקשרה ושאלה אם אני צריכה משהו???? או שאלה אם בא לי לבוא איתן, אם הן עושות משהו ?

כלום, פשוט כלום, אז כן יש לי את הימים שאני עייפה מלצאת מהבית ובא לי להישאר לנוח בבית עם הילד, אבל אז אני מוצאת את עצמי כל היום לבדי עד שבעלי מגיע מהעבודה וגם אז בא לך שמישהו יבוא לבקר, אבל אף אחת מהן אפילו לא מתקשרת לשאול אם אני צריכה עזרה במשהו, אז למה שתבוא? ואופס, שוב אני בוכה בגלל זה, זה כל כך פגע ופוגע. מה, איזה אדם זר פתאום ??

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם