האם במקרה יום הולדתי יוצא בחג החירות?

מאת : ליטל אוהב ציון

21 באפריל 2011 | 3 תגובות

בימים האחרונים, עת החל רואה החשבונות שבמוחי לפעול, אני חושבת הרבה במונחי חירות

מתוך טיפולי פוריות, לכל אמא, רוצות הריון

מדי שנה ביום הולדתי אני עורכת חשבון נפש עם עצמי.

מה עברתי בשנה החולפת, מה אני רוצה לחוות בשנה הקרובה ובעיקר אילו יעדים אני מציבה לעצמי, (לרוב אני שוכחת מהיעדים כבר במימונה וטורפת איזה מופלטה או שתיים, אבל גם להציב יעדים זה חשוב, לא?)

אז האם במקרה חשבון נפש מספר 35 נופל בדיוק בחג החירות?

בימים האחרונים, עת החל רואה החשבונות שבמוחי לפעול, אני חושבת הרבה במונחי חירות.

האם אוכל אי פעם לדעת שאני אמא טובה ?

האם אי פעם אשתחרר, כאמא, מרגשות האשמה והספק שמלווים אותי יום יום?

האם אוכל לדעת אי פעם, ידיעה מוחלטת, שאני אמא טובה, לא מספיק טובה, לא די טובה, אלא ממש טובה?

האם אוכל לבצע פעולה אמהית מסויימת מבלי להטילה בספק שנייה אחרי שביצעתי אותה?

האם אפסיק לשפוט את עצמי אחרי כל צעקה, סירוב או עונש שהטלתי על גוזליי? (אפילו שלפעמים ממש ממש מגיע להם?)

האם אוכל לחלום על הריון ללא מזרקים ?

האם אני אי פעם אשתחרר, כאישה פורייה, מהמחשבה שבכל פעם שאני חולמת להיכנס להריון עליי לשתף את הפקידה בקופת החולים, הרופא המטפל, הרוקח בבית המרקחת, יחידת ההפריה החוץ גופית במדיקל סנטר ופשוט אוכל לעשות אהבה עם אהובי ולהרות באופן טבעי?

האם אוכל להעז ולחלום על הריון ללא מזרקים, מחטים, הרדמות, מדי חדר ניתוח והורמונים משתוללים?

האם אוכל פעם אחת, רק אחת להפתיע את עצמי ולגלות שאני בהריון בשבוע ה-12? ולא אצטרך לעבור את "יציאת מצרים" ו"עשרת המכות" בשביל עובר או שניים בריאים ושלמים הגדלים ברחמי?

האם אוכל אי פעם להיפרד מהמאבק בהורדת המשקל ?

האם אי פעם אוכל, כאישה, להיפרד מהמאבק היומיומי, התמידי, האינסופי בקלוריות ובהורדת המשקל? שזו אם תשאלו אותי, המכה ה-11 והקשה ביותר ולא רק במצרים.

האם אוכל לצאת לחופשי ולרקוד את חירותי רק פעם אחת ולדעת לאהוב את גופי בדיוק כפי שהוא (טוב נו, לא בדיוק כפי שהוא, אלא 18 קילו פחות מכפי שהוא).

מעניים איך השנה הקרובה הזו שמבצבצת בפתח, תראה אם אשקול 18 ק"ג פחות, אהרה באופן טבעי לתאומים ואגלה זאת רק בשבוע 12 ואצעק-אתעצבן-ואכעס פחות על ילדיי.

מעניין איך תהיה התחושה שלי להיות רזה, הרה ושלווה..

נראה לי שזו תהיה תחושה של חופש, חירות, עצמאות – תחושה של נצחון.

אז הנה מבלי שכלל שמתי לב, הצבתי לעצמי 3 יעדים לקראת השנה החדשה שלי, רואה החשבון סיים עבודתו לשנת המס הנוכחית, והעבודה שלי רק מתחילה.

מבטיחה לדווח לרשויות על הרווחים וההפסדים (במשקל) בשנת המס הבאה.

 מזל טוב ובהצלחה לי,

חג חירות שמח – לכם.

* לבלוג של ליטל אוהב ציון.

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

3 תגובות ל- “האם במקרה יום הולדתי יוצא בחג החירות?”

  1. חשבון נפש משמעותי,
    כך מתחילים הדברים המשמעותיים ביותר.
    בהצלחה רבה בדרך.

  2. נעה גביש הגיב:

    וואו שלושה יעדים מאוד לא פשוטים בחרת לך
    שניים מהם הם עבודה מאוד עמוקה מבפנים

    הרבה בהצלחה עם חיבוק גדול 🙂

  3. גיסתך המעריצה הגיב:

    בהצלחה!!!!!
    כנראה שזו הולכת להיות שנה משמעותית …..

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

רצו שאעשה הפלה, אבל עכשיו אני אמא.

מאת : אמא צילה

13 באוקטובר 20102 תגובות

מתוך לידה עם אפידורל, סיפורי לידה

אבא שלי הגיע יחסית מאוחר מאוד ועד אז סבלתי עד עמקי נשמתי וניסיתי להתאפק שלא לקחת אפידורל. בסוף,אבא הגיע ובמקום לחתום הוא התחיל לדבר עם המרדים ברוסית לגביי ההשלכות של האפידורל.

בסוף התחלתי להתעצבן ואמרתי לו באמצע ציר: "אני לא יכולה יותר תחתום כבר !!!!"

אבא שלי חתם ומאז הכול הפך להיות רגוע.

אחריי קבלת האפידורל התחלתי להזיז את הרגליים והאצבעות וככה עד סוף הלידה העיקר שאוכל אחר כך ללחוץ.

מקבלת האפידורל הכול זרם מאוד מהר. תוך כמה שעות בודדות פתיחה 5 ואז 9 . בין לבין, אבא שלי נכנס לחדר הלידה וניסה לתמוך בי

שם הציור: "פגישה ראשונה"

מאת : ענת רגב

1 במאי 20116 תגובות

מתוך יצירה נשית

הציור צויר כשבועיים לאחר לידת בני הבכור "דור", כמתנה עבור רופא מדהים מבית חולים כרמל, שליווה אותי בלידה.
כשאני מתבוננת בציור, אני נזכרת כמה אינטימי וחזק היה הרגע שהאחות הביאה אליי את דור בפעם הראשונה, אמצע הלילה, שעות ספורות לאחר הלידה הקשה, כולי כאובה, עייפה ומטושטשת.

נפל לי

מאת : לי-את דנקר

11 באפריל 20132 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון

אני רוצה לדבר איתכן על דברים שנופלים נופלים מהגוף, נופלים במדרגות, נופלים מבושה נופלים מחולשה נופלים מבלי שהספיקו לסגור מעגל או סוגרים מעגל תוך כדי נפילה