חווית לידה גדולה מהחיים

מאת :

28 באפריל 2011 | 5 תגובות

הבנתי שכדי שתהיה לי חוויה גדולה מהחיים, כדי שאני אוהב ללדת, כדאי שאכין את עצמי ללידה ללא אפידורל

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

איך? איך לידה, שכל חיי שמעתי כמה קשה היא וכואבת, הפכה להיות בשבילי לא רק חוויה חיובית וטובה אלא גם חוויה מדהימה, מעצימה ומצמיחה שאני נזכרת בה בהתרגשות ובחיוך גדול?

אני זוכרת את עצמי בתור ילדה חושבת שלא ארצה אף פעם ללדת. אמא שלי הטיבה לתאר את הלידות שלה כסיוט עלי האדמות ואני, בתגובה, הכרזתי בנחרצות שאני אאמץ ילדים ולא אלד אותם. לשמחתי עבר הרבה זמן מהילדות שלי ועד שמצאתי את בחיר ליבי ונכנסתי להריון בגיל 31, כי רק אז, כנראה, הייתי באמת מוכנה לתהליך המופלא הזה של התחברות לגוף, יצירת פלא שצומח וגודל בתוכי, לידה מרגשת ואמהות מהנה.

כדי לחוות לידה טובה הייתי חייבת להגיע להסכם שלום אמיתי עם הגוף שלי

הייתי ילדה גדולה פיזית-שמנה וגבוהה, שנאתי את גופי הגדול והמגושם וכבר מגיל מאוד צעיר התאכזרתי אליו על ידי תפריטים ודיאטות מתסכלות. אף תזונאית שהלכתי אליה לא הציעה לי את האפשרות לטיפול עמוק יותר מדיאטה, אף אחד לא אמר לי שאולי, בשבילי, האוכל והשומן ממלאים צורך חשוב עבורי ועד שלא אספק או יספקו לי את הצורך הזה בדרכים אחרות שום דיאטה בעולם לא תעזור לי, להפך. אני חושבת שבמקרה שלי, כדי לחוות לידה טובה הייתי חייבת להגיע להסכם שלום אמיתי עם הגוף שלי.

 לשמחתי, הצלחתי להגיע ליותר מזה- לאהבה ושלמות שמגיעה מבפנים. בלי אבל. אני יפה ומושלמת כפי שאני, על כל ה75 הקילו שלי. אהובי, שאהב ואוהב אותי ללא תנאים חיזק בי את התחושות החדשות והנעימות הללו.

ואז הגיע ההריון, התהליך המופלא הזה שקורה לגוף חיבר אותי אליו ברמה וצורה אחרת ממה שהכרתי עד עתה. הגוף שלי יכול לייצר חיים ולגדל אותם בשלמות ויופי, אני חייבת לגמול לו בחזרה ולהכין אותו ואת עצמי ללידה טובה, ללידה מהחלומות.

כדי שאוהב ללדת, כדאי שאכין את עצמי ללידה ללא אפידורל

ואכן, הכנתי את עצמי ללידה טובה מהיום שגיליתי שאני בהריון. הסיפורים מסביבי היו סיפורים לא קלים של לידות כואבות שהסתבכו ונשמעו כואבות וקשות יותר מהלידות של אימי למרות שהיו עם אפידורל. חשבתי על סבתא שלי, שילדה 13 ילדים, רובם בבית, וכנראה נהנתה ללדת. חשבתי על חברה שלי, מיוחדת במינה, שנוהגת להצהיר שהיא אוהבת ללדת ויולדת ללא משככי כאבים סינטטיים.

הבנתי שכדי שתהיה לי חוויה גדולה מהחיים, כדי שאני אוהב ללדת, כדאי שאכין את עצמי ללידה ללא אפידורל. המחשבה הזו קצת הפחידה אותי, ואמרתי לעצמי שתמיד תהיה את האופציה במידה ואצטרך אותה. עם הזמן והתקדמות ההריון ההכנה שלי הלכה והעמיקה, הבנתי שהגוף שלי יודע ללדת ויש לו "אפידורל" טבעי. אני רק צריכה ללמוד לא להפריע ל"אפידורל" הטבעי הזה להשתחרר בזמן הלידה וליהנות ממנו.

למדתי לשחרר לקראת הלידה, להתמסר לעצמי

מבחינה מעשית תרגלתי פילאטיס ויוגה. קראתי וצפיתי במגוון סיפורי לידה. קראתי את הספר 'לידה פעילה' מספר פעמים, תרגלתי נשימות כל יום (בעיקר בשירותים וביוגה), התכנסתי פנימה, דמיינתי איך הלידה הטובה שלי תיראה, שיתפתי את הבן זוג שלי, הכנתי תוכנית לידה מפורטת, הצטיידתי במוצרים שרציתי ללידה, עשינו עיסוי פרינאום, ישבתי על כדור פיזיו, עשיתי הליכות, התחברתי לעוברה דרך שירה, ריקוד, דיבור וליטוף.

למדתי לשחרר לקראת הלידה, להתמסר לעצמי ולמה שגופי משדר לי. כל התהליך הזה של ההריון עם צבירת הידע, העבודה הגופנית והנפשית תרם לביטחון שלי בעצמי ובגופי וידעתי שנועדתי ללדת. לכן, כשהגעתי לחודש תשיעי כבר לא היה בי פחד או חשש מפני הבאות, רק התרגשות טובה.

הלידה התחילה ביום שלישי בלילה והסתיימה בשישי בבוקר. לידה ארוכה בהחלט. וכואבת. כאב מתוק שלא גרם לי לסבל. להפך. הרגשתי ברמת מודעות שונה, כאילו לקחתי איזה סם טבעי, הייתי מסטולה שלושה ימים עד שביתי יצאה מתוכי. והתחושה הזו של ללדת אותה לעולם מתוך הגוף שלי הרגישה כמו להיות חלק מאלוהים. כ"כ שמחתי להיות אישה. אני כ"כ שמחה להיות אישה.

לידות טובות לכולנו!

רעות שלומי רסלר

** רעות שלומי רסלר הינה יוזמת ומנחה את בואי לזואי- מפגשי אמהות בקפה זואי ברחובות. מלווה שיווקית עצמאים ועסקים בתחום ההיריון, הלידה וההורות

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

5 תגובות ל- “חווית לידה גדולה מהחיים”

  1. אפרת ארנון הגיב:

    אני קוראת, מתרגשת ושמחה מאוד בשבילך!
    לצערי, רק למעטות יש חוויות לידה כה טובות ומעצימות כשלך.
    כמוך, בהריון הראשון שלי, הייתי כולי אופטימית. חשבתי רק על לידה טבעית ללא אפידורל. האמנתי בעצמי ובגופי, ולא נתתי לסביבה להשפיע ולהפחיד אותי.
    לצערי, הלידה החלה באופן לא צפוי עם ירידת מים מקוניאליים ומכאן רק יכולתי לחלום על חוויה מעצימה 🙁
    את מוזמנת לקרוא על חוויית הלידה הראשונה שלי כאן
    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1356974
    ועל ההריון והתהליך שעברתי כאן
    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1209202
    בבלוג גם תוכלי למצוא קישורים לרשומות שכתבתי על חוויית הלידה השניה 🙂

    מי ייתן וכולנו נעבור לידות מעצימות כשלך ונקבל אותן באהבה!

    תודה על השיתוף!

  2. גיברת זליונסקי הגיב:

    וואו רעות – תודה תודה תודה!
    תיארת בדיוק את מה שאני מרגישה לגבי הלידה העתידית שלי (בשבוע 38 מותר לי עדיין לחלום אותה :-))
    שמחתי – מאד – לקרא שיש נשים שזה אכן "מצליח" להן: להנות מהלידה!
    מאחלת לעצמי להיות – כמוך – חלק מהן…
    מזל טוב ופוסט קל ומלא חלב

  3. הדס כהן הגיב:

    לצערי למרות כל ההכנות ללידה טובה ומעצימה אצלי הגורל רצה אחרת…
    שמחה בשבילך שחווית כזו לידה.

    הנה קישור לבלוג שלי ולחווית הלידה שלי
    http://www.workitmommy.net/%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%A9%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94/

    • היי הדס, נעים להכיר ותחחדשי על הבלוג.
      לא ראיתי אפשרות להצטרף לרשימת תפוצה שלך, אבל הגבתי.
      מזמינה אותך להצטרף לרשימת התפוצה של האתר ולהתעדכן בדברים חדשים שעומדים להגיע.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

פוסט פרטום- שיעור מחתולה

מאת : סשה חזנוב

27 באפריל 20140 תגובות

מתוך אחרי לידה, עזרה ודאגה לעצמנו

ערב ההמלטה היא דרשה (וגם קיבלה) הרבה תשומת לב, התרפקה והתחככה עלינו, יללה ובדיעבד התרגשה (?), ציפתה, מילאה מצברים והפיגה חששות, הרבה מגע היה שם…הרבה שיחה.

למחרת הופיעה בדלת (היא בחרה להמליט בארגז הקומפוסט בגינה) בלי הבטן, מרוטה, רעבה וסהרורית. קיבלנו אותה בהתלהבות ואני כמעט בכיתי ונשאתי נאום חגיגי והרעפתי תשבוחות אמהיות על ראשה השעיר. היא היתה עסוקה בלחדש כוחות..

ומאז אני עוקבת אחריה, יומיום, בהתפעלות ולומדת ממנה איך צריך להראות פוסט פרטום בריא

המסע לתוך הבריאה השנייה בחיי

מאת : אביבית זהבי בינשטוק

28 במאי 20155 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

אנחנו עוברות הרבה המון מעצם היותנו נשים. אני אישה, אני רחם, אני ילדה, אני אמא, אני אוהבת, אני מאמנת כושר, אני רוקדת, אני שמחה ,עצובה, אני אחות, אני חברה טובה, אני אישתו, אני בת להוריי , אני הכלה שלה, אני גיסתו, אני דודה ואני כל מיני אני. ובעיקר מזכירה לעצמי שיש בי כוחות גדולים כמו לביאה ואני חייבת לעבור את המסע שלי לבריאה הזו, לבריאה שהבת שלי כה מחכה לה, בעלי בן זוגי אהוב ליבי ונפשי מצפה בכליון עיניים, והיקום מחכה לנשמה הבאה שתגיח לעולם, ואני כאן נושמת לתוך המסע מקווה לוחמת שורדת צועקת בוכה צוחקת ושטה אל תוך המסע, המסע לתוך הבריאה השניה של חיי.

הצצה בשלושה מימדים לשבוע 11 ו5 ימים

מאת : תום אלרום

8 ביולי 20112 תגובות

מתוך יצירה נשית

אישה חצויה,

מוצג אור-קולי.

לא רואים לה מבחוץ,

אבל יש לה מבפנים

פיטוס, בגודל 6,7 סמ.

הוא עומד להפוך את בטנה כלפי חוץ,

הוא עומד להפוך את קערת חייה על פיה.