איך? איך לידה, שכל חיי שמעתי כמה קשה היא וכואבת, הפכה להיות בשבילי לא רק חוויה חיובית וטובה אלא גם חוויה מדהימה, מעצימה ומצמיחה שאני נזכרת בה בהתרגשות ובחיוך גדול?

אני זוכרת את עצמי בתור ילדה חושבת שלא ארצה אף פעם ללדת. אמא שלי הטיבה לתאר את הלידות שלה כסיוט עלי האדמות ואני, בתגובה, הכרזתי בנחרצות שאני אאמץ ילדים ולא אלד אותם. לשמחתי עבר הרבה זמן מהילדות שלי ועד שמצאתי את בחיר ליבי ונכנסתי להריון בגיל 31, כי רק אז, כנראה, הייתי באמת מוכנה לתהליך המופלא הזה של התחברות לגוף, יצירת פלא שצומח וגודל בתוכי, לידה מרגשת ואמהות מהנה.

כדי לחוות לידה טובה הייתי חייבת להגיע להסכם שלום אמיתי עם הגוף שלי

הייתי ילדה גדולה פיזית-שמנה וגבוהה, שנאתי את גופי הגדול והמגושם וכבר מגיל מאוד צעיר התאכזרתי אליו על ידי תפריטים ודיאטות מתסכלות. אף תזונאית שהלכתי אליה לא הציעה לי את האפשרות לטיפול עמוק יותר מדיאטה, אף אחד לא אמר לי שאולי, בשבילי, האוכל והשומן ממלאים צורך חשוב עבורי ועד שלא אספק או יספקו לי את הצורך הזה בדרכים אחרות שום דיאטה בעולם לא תעזור לי, להפך. אני חושבת שבמקרה שלי, כדי לחוות לידה טובה הייתי חייבת להגיע להסכם שלום אמיתי עם הגוף שלי.

 לשמחתי, הצלחתי להגיע ליותר מזה- לאהבה ושלמות שמגיעה מבפנים. בלי אבל. אני יפה ומושלמת כפי שאני, על כל ה75 הקילו שלי. אהובי, שאהב ואוהב אותי ללא תנאים חיזק בי את התחושות החדשות והנעימות הללו.

ואז הגיע ההריון, התהליך המופלא הזה שקורה לגוף חיבר אותי אליו ברמה וצורה אחרת ממה שהכרתי עד עתה. הגוף שלי יכול לייצר חיים ולגדל אותם בשלמות ויופי, אני חייבת לגמול לו בחזרה ולהכין אותו ואת עצמי ללידה טובה, ללידה מהחלומות.

כדי שאוהב ללדת, כדאי שאכין את עצמי ללידה ללא אפידורל

ואכן, הכנתי את עצמי ללידה טובה מהיום שגיליתי שאני בהריון. הסיפורים מסביבי היו סיפורים לא קלים של לידות כואבות שהסתבכו ונשמעו כואבות וקשות יותר מהלידות של אימי למרות שהיו עם אפידורל. חשבתי על סבתא שלי, שילדה 13 ילדים, רובם בבית, וכנראה נהנתה ללדת. חשבתי על חברה שלי, מיוחדת במינה, שנוהגת להצהיר שהיא אוהבת ללדת ויולדת ללא משככי כאבים סינטטיים.

הבנתי שכדי שתהיה לי חוויה גדולה מהחיים, כדי שאני אוהב ללדת, כדאי שאכין את עצמי ללידה ללא אפידורל. המחשבה הזו קצת הפחידה אותי, ואמרתי לעצמי שתמיד תהיה את האופציה במידה ואצטרך אותה. עם הזמן והתקדמות ההריון ההכנה שלי הלכה והעמיקה, הבנתי שהגוף שלי יודע ללדת ויש לו "אפידורל" טבעי. אני רק צריכה ללמוד לא להפריע ל"אפידורל" הטבעי הזה להשתחרר בזמן הלידה וליהנות ממנו.

למדתי לשחרר לקראת הלידה, להתמסר לעצמי

מבחינה מעשית תרגלתי פילאטיס ויוגה. קראתי וצפיתי במגוון סיפורי לידה. קראתי את הספר 'לידה פעילה' מספר פעמים, תרגלתי נשימות כל יום (בעיקר בשירותים וביוגה), התכנסתי פנימה, דמיינתי איך הלידה הטובה שלי תיראה, שיתפתי את הבן זוג שלי, הכנתי תוכנית לידה מפורטת, הצטיידתי במוצרים שרציתי ללידה, עשינו עיסוי פרינאום, ישבתי על כדור פיזיו, עשיתי הליכות, התחברתי לעוברה דרך שירה, ריקוד, דיבור וליטוף.

למדתי לשחרר לקראת הלידה, להתמסר לעצמי ולמה שגופי משדר לי. כל התהליך הזה של ההריון עם צבירת הידע, העבודה הגופנית והנפשית תרם לביטחון שלי בעצמי ובגופי וידעתי שנועדתי ללדת. לכן, כשהגעתי לחודש תשיעי כבר לא היה בי פחד או חשש מפני הבאות, רק התרגשות טובה.

הלידה התחילה ביום שלישי בלילה והסתיימה בשישי בבוקר. לידה ארוכה בהחלט. וכואבת. כאב מתוק שלא גרם לי לסבל. להפך. הרגשתי ברמת מודעות שונה, כאילו לקחתי איזה סם טבעי, הייתי מסטולה שלושה ימים עד שביתי יצאה מתוכי. והתחושה הזו של ללדת אותה לעולם מתוך הגוף שלי הרגישה כמו להיות חלק מאלוהים. כ"כ שמחתי להיות אישה. אני כ"כ שמחה להיות אישה.

לידות טובות לכולנו!

** רעות שלומי רסלר הינה יוזמת ומנחה את בואי לזואי- מפגשי אמהות בקפה זואי ברחובות. מלווה שיווקית עצמאים ועסקים בתחום ההיריון, הלידה וההורות