להיות אמא לתינוק
אחרי לידה

להיות אמא: החיים לפני הלידה ואחריה

לפני כמה ימים היה לי רגע קטן של שקט, 5 דקות בלי עבודה, בלי הילדה, בלי הבעל, בלי סידורים. 5 דקות לעצמי, 5 דקות שלמות שנראו כמו נצח, בחמש דקות האלו חוץ מלנוח כמובן, יצא לי לחשוב על החיים שלי לפני שהפכתי להיות אמא והחיים היום.

אז  שלא תבינו לא נכון, זה ממש לא פוסט מתלונן על החיים היום או כמיהה לחיים שהיו אלא פוסט שעומד על ההבדלים המשמעותיים בין שני העולמות, הרי לא ממש מבינים את השינוי שהולך לקרות, גם  כשנמצאים בחודש תשיעי רגע לפני לידה.

 

בחיים לפני היה לי יותר זמן לעצמי

החיים לפני (עבורי לפחות) היו עמוסי משימות, עבודה מסביב לשעון, לא הספקתי הרבה אחרי שעות העבודה אבל היה לי יותר זמן לעצמי, יכולתי ללכת לשופינג מתי שהייתי רוצה, לא הסתכלתי כמעט על המחיר, הקפדתי לצאת עם בגדים נקיים ללא רבב, הלכתי לקוסמטיקאית כל חודש כמו שעון, כשקצת כאב לי הגב מייד תיאמתי תור למסאז', מה לא מגיע לי? אני עובדת המון וקשה. ביליתי המון עם בעלי, הלכנו לסרטים בלי לדאוג יותר מידי, יצאנו לטיולים בשבת נסענו לחו"ל לסופי שבוע, אכלנו בהמון מסעדות ואפילו סתם ישבנו בבית קראנו ספר וישנו המון המון!!! היה לנו זמן איכות.

החיים אחרי, ואחרי אני מתכוונת אחרי שהפכתי להיות אמא, אחרי שהפכנו מזוג נשוי לזוג הורים, מזוג למשפחה! החיים נראים קצת אחרת.

עדיין  אני עובדת המון אבל בשעה 16:00 העט נופלת על השולחן (או יותר נכון עושים shut sown)  ואני מקדישה את כל כולי אליה, ממעיטה בשיחות טלפון, עוברת למדי אמא וחוזרת לילדות, הכל למען הנסיכה שלי. כאן מתחילה עבודה נוספת, קצת אחרת, יותר כייפית אך בהחלט מתישה, הולכים לגינה או לג'ימבורי, להצגה, לפעמים לחברים ועוד לפני שהספקתי לאמר רובינזון קרוזו צריך למהר הבייתה כדי להכין ארוחת ערב ואז למקלחת ולהגיע לרגע הכי כייפי ביום שהיא כבר עייפה והיא אוהבת להתרפק עליי ולחבק אותי רגע לפני שהיא הולכת לישון.

 במיטה היא נראית כמו מלאך טהור ושליו ואני לא מצליחה להתאפק ומנשקת אותה כשהיא נרדמת והיא קצת מתעצבנת :).

 

אין הרבה זמן מיותר אבל הפלא ופלא מספיקים לעשות הכל

אך זה לא נגמר פה ברגע. שהיא נרדמת, היום שלי ממשיך, ממשיכים לעבוד עד השעות הקטנות של הלילה, תוך כדי זה צריך למצוא זמן לעשות קניות, לבשל, לכבס, לדבר קצת עם הבעל לאכול ולא לשכוח לנשום.

אז כפי ששמתן לב אין הרבה זמן מיותר אבל הפלא ופלא מספיקים לעשות הכל ואפילו יותר מבעבר. אומנם הספונטניות קצת נעלמה, צריך לתכנן כל יציאה כי צריך בייביסיטר, כשרוצים לנוח אי אפשר פשוט לעזוב הכל וללכת לישון גם כשחולים, אם רגע לפני שיצאת מהבית היא מרחה אותך בבמבה את לא תלכי להחליף בגד את פשוט תיקחי מגבון ותנסי לנקות את מה שאפשר וכל פעם שאת הולכת לשופינג את חוזרת עם המון שקיות אבל עם אותה תלונה "לא קניתי שום דבר" אבל הפעם הטענה הזו נכונה כי כל השקיות הן עבורה.

אז אין פה השוואה 'מה יותר טוב?' הלפני או האחרי, אלא רק רציתי לציין את ההבדלים הכל כך משמעותיים.

ההבדל הכי משמעותי והכי חשוב לדעתי הוא הרגש, האחרי מביא איתו אושר עצום שלא ניתן לבטא במילים. בכל יום שהיא קמה בבוקר, מחייכת ואומרת "אמא" בקול המתוק שלה, אני מודה לאלוהים על הקסם הזה ואומרת בלב עשרות פעמים טפו טפו טפו. אומנם מהרגע שהיא נולדה הדאגה היא אינסופית, אפילו קיומית, אבל עכשיו שום דבר לא חסר, אני מרגישה שלמה. היא הפכה אותי לבן אדם רגוע יותר, טוב יותר, שלם יותר עם עצמו. אלו הם החיים שלי עכשיו.

 

** קרן נחמיאס: אישה, אמא, אוהבת אוכל טוב, את המראות מבעד לעדשה את בעלי והילדה שלי, אשת הייטק לשעבר היום הבעלים של אתר אמא לייק – קניה חברתית לאמהות יחד עם יעל וולף אפרת.

אמהות נוספות כותבות על השינוי בחיים שמתרחש עם האמהוּת:

נהייתי אמא- זה המהפך הגדול בחיים שלי / אמא ל 3

לפני שנהייתי אמא / שירלי יהלום כהן

אמא- למה לא מדברים על זה? / אוסי הורביץ

דף הפייסבוק של נשים מדברות אמהות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

× את יכולה לכתוב לי לווטסאפ