לידת בית: מתכוננת לשחרר ולהרפות

היום, במפגש השלישי בקורס הכנה ללידה, דיברנו על הכנה רגשית, הצפנו את הפחדים שלנו וניסינו להפוך אותם למשפטים חיוביים (כי מחשבה בוראת מציאות!!!).

אני כבר בתחילת החודש התשיעי, בעוד חודש תתרחש הלידה, ואני מתחילה להפנים את הקונפליקט הגדול שבין הצורך שלנו (לפחות שלי) לתכנן כל דבר עד הפרט האחרון, להפוך את מה שעתיד לקרות לנו למוכר וידוע באמצעות למידה והכנה, לבין הרמה הגבוהה של ה"לא צפוי" שמגיעה עם הלידה, ולבין התפיסה הטבעית לחלוטין שאין צורך בכלל להתכונן, שלידה זה "משהו שקורה לנו" ולא משהו שאנחנו עושות או מנהלות.

"כשהזמן יגיע, תתני לאלוהים לעבור דרכך"

אני מנסה להכין את עצמי כמה שיותר, ומצד שני מנסה לזכור שברגע האמת, אני צריכה להשתחרר, להרפות, להתמסר… היום בשיעור, בין כל הדפים עמוסי האינפורמציה, גיליתי משפט מדהים:

"כשהזמן יגיע את תדעי, ואז תתני לאלוהים לעבור דרכך וליילד אותך…"

וואו. כל כך מכיל את כל מה שאני מרגישה בנוגע ללידה. הרגשתי את אלוהים חזק חזק איתנו ביום החתונה, ואני מאמינה שנזכה לביקור חוזר בלידה, וזה מרגש אותי מאוד. חוץ מזה, המשפט הזה בדיוק אומר את מה שאני מנסה להשלים איתו. אין מקום להכנות. זה פשוט קורה, זה ממש לא קורה כשאני בוחרת שזה יקרה, וגם ממש לא באופן שאני בוחרת שזה יקרה. כל מה שעליי לעשות הוא להיות במצב תודעתי של השלמה עם מה שלא יהיה…

אני מאמינה שהיכולת להרפות היא המפתח להכל

זה קצת קשה בחיים המודרניים והכל כך מתוכננים שלנו, להרפות ככה, לתת לחוויה לעבור עלינו ובתוכנו ו"לנהל" אותנו, את הגוף שלנו… אני מאוד מקווה שזה שאני מודעת לזה, זה אומר שאני גם מסוגלת לזה, כי אין לי מושג איך אפשר להתכונן להרפיה ולהתמסרות הזאת.

אני מקווה שזה יקרה לי באופן טבעי. אני מאמינה שזה המפתח להכל. השלווה וההשלמה הזאת עם תהליך הלידה בטח גורמת לכאב להיות פחות כואב, להתמודדות להיות קלה יותר, בטח גורמת להורמונים הנכונים להיכנס לפעולה ולעשות את עבודתם הנפלאה, בטח גורמת לתינוק היוצא לצאת בשלווה והשלמה גם כן, בטח גורמת לשלב יציאת התינוק להיות רגוע, סבלני, שלו, כפועל יוצא גם ללא קרעים, לרגעים הראשונים של התינוק באוויר העולם להיות רגעים של שמחה ושלווה ולא רגעים של פחד ואימה.

ההתמסרות הזאת, היכולת לתת את עצמך טוטאלית ללידה, להיות פסיבית, רגועה, להשלים עם מה שקורה, להבין בין היתר שאת לא המרכז כאן, את סוג של כלי שמשמש ליצירת חיים – היא המפתח להכל. ואני רוצה להאמין שאני אהיה מסוגלת לזה.

 

** שירה דרוקר, נשואה בת 29 מחיפה, בהריון ראשון ומרגש, מתכננת ללדת בבית.

** לבלוג של שירה דרוקר ולפוסטים נוספים על לידת בית ולידה טבעית.

מי אני ?

נעים להכיר, אני לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר ומלווה רגשית נשים בהריון, אחרי לידה ובהורות. אני בת 45, נשואה, אמא לשניים (16,9) ואוהבת העמקה, מוסיקה מקפיצה, לצלם, ולהיות בחברת נשים משובחות.

אני אוהבת להיפגש וללוות נשים רגישות (תכונת הרגישות) שחוות את ההורות בעוצמה, שמרגישות רגשות שלפעמים מכניסים אותן ללופים מחשבתיים, והן לא יודעות עדיין איך להתמודד איתם.

אם את מרגישה צורך במרחב עבור עצמך בזמן ההריון, אחרי לידה ובהורות, מקום שבו תוכלי להיות כפי שאת, להבין מה עובר עלייך ולקבל כלים להתמודדות, אז תהליך ליווי רגשי בהורות יכול להתאים לך. 

את יכולה לקרוא את הפרטים על תהליך הליווי, לשים לב אם את מתחברת למהות ולצורך, וליצור איתי קשר על כל שאלה שעולה בך.

כדי לקרוא עוד קצת עליי, אפשר לקרוא בבלוג שלי או על מי אני

אשמח לפגוש אותך, לימור. 

רוצה להתעדכן בתכנים החדשים?

צרי קשר

אנחנו עדיין לא מכירות, אבל את יכולה להרגיש בנוח לשאול אותי כל שאלה.

חשוב לי שתדעי שהשאלה שלך נשמרת אצלי
באופן חסוי ואני שומרת על הפרטיות שלך באופן הדוק.

אני פה.

שתהיה לך הורות טובה ומשמעותית, לימור

× איך אפשר לעזור לך?