מעבדות לחירות – כמו ציפור את חופשיה, רוצה לגעת בשמיים….

מאת : רעות

14 באפריל 2011 | 5 תגובות

מגיע לי, מגיע לי לתת לעצמי את מה שאני זקוקה לו מבלי להתנצל.

מתוך אמהות ובנות, התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

כמו ציפור את חופשיה, רוצה לגעת בשמיים….

תחושת השחרור וההקלה הגיעה אחרי שהבנתי שאני לא צריכה לדאוג להורים שלי יותר. שכל מה שאני צריכה לעשות כדי שיהיה בסדר זה להיות הילדה שלהם. לראשונה בחיי אני מבינה שלהיות דאוגה, ביקורתית ומחנכת של הוריי, זה לא הפתרון. לראשונה בחיי אני מבינה שהפתרון הוא פשוט לשחרר ולהבין שהם יסתדרו טוב יותר בלי הרצון שלי לשנות אותם כל הזמן. אני יכולה רק לשנות את עצמי. ומגיע לי. מגיע לי להיות ולהתנהג כמו הילדה שלהם מבלי להתנצל.

אני אמא. יש לי משפחה משלי ובה אני צריכה להתרכז. יותר מזה, אני צריכה להתרכז בעצמי ולהבין מה טוב בשבילי. מה אני רוצה לעשות ומה אני מאחלת לעצמי. וברגע שאני אלמד את עצמי ואבין למה אני זקוקה,  אהפוך לאדם טוב יותר לעצמי, לבן זוגי, לילדתי, להוריי ולכולם. ומגיע לי, מגיע לי לתת לעצמי את מה שאני זקוקה לו מבלי להתנצל.

כך גם אני מגדלת את הילדה שלי, עם הקשבה למה שהיא צריכה ורוצה. מנסה לגדל אותה בתחושת בטחון ללא גוננות יתר. אני נותנת לה לחקור את העולם בחופשיות ומנסה להוות דוגמא אישית בשבילה, מתוך התקווה שתהפוך לאישה שטובה לעצמה, נאמנה לעצמה ולתחושותיה, ושיודעת להעניק לעצמה את מה שהיא צריכה ולחיות כפי שהיא באמת רוצה לחיות. בלי להתנצל, כי מגיע לה.

תחושת השחרור הזו החלה להתפשט בכל תחומיי חיי, הבנתי שכך נכון להתנהל גם בקריירה שלי. כעצמאית, אני מספקת שירות מקצועי ומצוין שתורם לקהל היעד שלי, שירות שהביקוש אליו הולך וגדל בהדרגה. השיווק בפועל, מתוך ההבנה הזו, הוא שיווק נעים ומתקבל בברכה וברצון, ואין צורך לנקוט בצעדים שלא מרגישים לי מתאימים, אין צורך לאלץ את עצמי לפעול מתוך חרדה ודאגה. כשאני חרדה, השיווק שלי מרתיע ולא מביא תוצאות טובות לאורך זמן. עשייה מתוך רצון, עשייה שמגיעה מהלב מביאה למה שאני רוצה שהיא תביא. להזדהות גדולה והשפעה על הסביבה והכי חשוב לסיפוק ושפע. כי מגיע לי.

כמו ציפור את חופשיה, רוצה לגעת בשמיים….

**רעות, מלווה שיווקית ויוזמת ומנחה את בואי לזואי- מפגשי אמהות.

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

10 טיפים להצמחת כנפיים כדי שתוכלי "לעוף לכל הרוחות"/ לי-את דנקר, מאמנת

40 שנה לחצות את המדבר זה הגיוני/ לי-את דנקר, מאמנת

עוצמה נשית- בשבילי זה לא קלישאה משומשת/ רעות שלומי רסלר

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

5 תגובות ל- “מעבדות לחירות – כמו ציפור את חופשיה, רוצה לגעת בשמיים….”

  1. רעות, תודה, מאוד התחברתי.
    התובנה הזאת 'לשחרר', שכתבת 'פשוט' לידה, היא כל כך לא פשוטה, הא?
    להרגיש באמת שהאחר יסתדר טוב יותר מבלי הרצון לשנות אותו. זו כזאת הבנה משמעותית בעיניי. זה משהו כזה שמשנה חיים.
    חג שמח !

  2. נעה גביש הגיב:

    מאוד מתחברת למה שכתבת – את ההבנה הזו לגבי הורי הבנתי מזמן ושחררתי את עצמי מהרצון לשנות או מהרצון לרצות ופשוט חייתי את חיי ללא משקעים לדביהם, הם עשו ועושים כמיטב יכולתם וידיעתם ואני עושה מה שנכון לי.
    המצחיק הוא שכך גם התנהגתי לגבי הבכורה שלי, המון חופש לנסות ולהתנסות,כמה שפחות לגונן..הרבה הקשבה, האמת שעם שלותם התחלתי ככה עם הגדולה אני מצליחה עד היום אבל עם השני, שהוא מתבגר היום, משהו מתפספס שם ואני לא מצליחה להבין מה…קשה לי עם זה, כי הוא מכולם צריך שאבין מה הוא צריך…מה שהוא רוצה,לא בטוח נכון לו 🙂
    בענין הקריירה שלי, אם אפשר לקרוא לזה כך 🙂 אני מאוד מתחברת, אבל מאז ומתמיד היה לי מאוד קשה לשווק את עצמי למרות שאני עושה זאת ממקום שלם,מאמין ומאוד לא אגרסיבי…לא יודעת היכן עוד לשחרר…:)

  3. רעות רסלר הגיב:

    היי נועה ולימור,
    תודה על התגובות החמות שלכן.

    לימור- ההבנה הזאת בהחלט משנה חיים, ההבנה הזו ממש טריה אצלי ואני עדיין בתהליך שינוי מאוד מטלטל. אז זה בהחלט לא פשוט. כשכתבתי כתבתי פשוט הרבה שנים אני מחפשת פתרונות בצורה יצירתית וכשהתובנה הזו הכתה בי היא נשמעה פשוטה. פשוטה עד כדי גיחוך. אבל מאז עברו מספר שבועות והמורכבות מתגלה לאיטה.

    נועה- תודה על השיתוף. נשמע מדברייך שעוד רבים האתגרים שעומדים בפניי בעתיד… לגביי שיווק עצמי אני יכולה לספר לך שהרבה נשים שבוחרות בקריירה עצמאית מתמודדות עם אותו הקושי, לא סתם הן בוחרות באתגר הזה, הרי הכי פשוט להיות שכירה וזהו, לא? שיווק עצמי דורש המון עבודה פנימית והבנה מאין מגיעים המחסומים הללו ואיך לשחרר אותן… בהצלחה! את מוזמנת להכנס לבלוג שלי מידי פעם אני מפרסמת פוסטים בנושא הזה.

  4. רעות יקרה,
    מרגש לקרוא על התהליך שאת עוברת.

    זה לא רק חג החירות בשבילך, אלא חיי חירות.

    חג שמח!

    עדי

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

ימים ראשונים אחרי לידה- שיעור בהישרדות

מאת : דלית לוי

13 בספטמבר 201110 תגובות

מתוך אחרי לידה, מה עם הצרכים שלי?

בימים האחרונים הבנתי שאמהות היא התמודדות תמידית, עם הסתגלות לימים ראשונים. אפשר אולי להגיד על זה על החיים בכלל, אך זה עולה ביתר שאת לאחר יצירת חיים חדשים.

אצלי זה התחיל בימים הראשונים של ההבנה שאני עומדת ללדת (שבוע 37 – מצג עכוז), ואז הימים הראשונים לאחר הלידה, הימים הראשונים של ההנקה, הימים הראשונים בבית – על כל אחד מאלה אפשר לכתוב סיפור נפרד.

מחשבות חוזרות מטרידות- כלי פשוט וזמין להתמודדות

מאת : לימור לוי אוסמי

17 בדצמבר 20180 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, לכל אמא, פחדים וחרדות אחרי לידה, רגשות אשם אחרי לידה, תחושות מגוונות אחרי לידה

בימים האחרונים יצא שנעזרתי בכלי מאוד פשוט ונגיש, שאני נעזרת בו לא מעט, ורציתי להזכיר לכן לגביו. הכלי הוא~ הנשימה שלנו.

אני בטוחה שבשלב כזה או אחר בחיים לכולכן יצא ללמוד כיצד להסב את תשומת הלב לנשימה וכיצד לנשום, ואני כותבת רק כדי להזכיר לכן שהכלי הזה הוא זמין, פשוט ויעיל שעושה עבודה מעולה בעיניי כשאנחנו רוצות לקחת הפסקה מלופ של מחשבות חוזרות ומטרידות שנכנסנו אליו.

נשארתי לבד | אחרי לידה

מאת : שירה דרוקר

25 באפריל 20133 תגובות

מתוך אחרי לידה, חברות ובדידות, עזרה ודאגה לעצמנו

אני כועסת. על המדינה, על מקום העבודה שלו. איך מפקירים אותי ככה לבד אחרי לידה ? בלי החצי השני שלי?

הוא עצוב. הוא כל כך היה שם בלידה ואחריה. מאוד רוצה להיות חלק מהתהליך הזה שאנחנו עוברים יחד מאז הלידה. תהליך שנקטע כך, באחת, כשהוא חוזר לעבוד.

בבת אחת חיי היומיום שלנו נפרדים. מעכשיו כל אחד יחיה את החיים שלו.

נצטרך גם לפנות מקום להחלפת חוויות ורשמים. אחרת איך נוכל לקרוא לעצמנו "ביחד" בכלל?