מעבדות לחירות: מסר לכל אחיותיי האמהות

מאת : ליטל גרין

14 באפריל 2011 | 0 תגובות

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא

חיפשתי הזדמנות להעביר מסר לכל אחיותיי האמהות באשר הן. הנה חג הפסח קרב ובא ומצאתי את ההקשר המתאים. סיפור יציאת מצריים והיציאה מעבדות לחרות מזכירים לי את המסע האישי שלי בתוך האמהות. מסע שארך זמן רב, בחלקו במדבר…

מתוך המחשבות והתובנות של המסע הזה אני רוצה לאחל לאמהות לכבוד חג החרות את הדברים הבאים:

  1. יציאה מהעבדות של "איך אמא צריכה להרגיש" ומציאת החרות והחופש לקבל את מגוון הרגשות שעולים בך מול ילדייך.
  2. יציאה מהעבדות של "רק אני יכולה לתת להם את מה שהם צריכים" ומציאת החרות והחופש לחלוק את גידול הילדים עם בני משפחה, אמהות אחרות או מטפלת/בייביסיטר.
  3. יציאה מהעבדות של כל "מה שצריך" לפי מה שבן הזוג מצפה, או המשפחה המורחבת, או הקהילה שבה את חיה, או מה שרואים בטלויזיה, או מה שקוראים בספרי הורות ופסיכולוגיה ומתוך תחושה של חירות, בחירה במה שאת יכולה ורוצה לעשות.
  4. יציאה מהעבדות שבה הילד תמיד במרכז ותפקידך להקריב ומציאת החרות והחופש הפנימי לשים לפעמים את הצרכים שלך במקום גבוה יותר ולהרגיש עם זה בנוח.
  5. יציאה מהעבדות לפוזת "האמא הטובה" ומתן החירות לסולידריות אימהית שכוללת שיתוף והקשבה לא שיפוטית לחוויות לא מחמיאות מעולם האימהות.
  6. יציאה מהעבדות כלפי אידיאל האמהות האישי שלך ובמסע לארץ החירות בדיקה האם האידיאל הזה מתאים לך? לילד/ים שלך? לחיים ולמציאות היום יומית שלך?

 קשה לומר שהמסע האישי שלי תם ונשלם, אבל לפחות כבר לא מדובר במסע מפרך במדבר, אלא הדבר דומה יותר למסע בתוך נופים משתנים, עם דרגות קושי שונות, עליות, ירידות, אתגרים, לא מעט רגעי נחת והנאה ובעיקר יותר חופש בחירה ומחשבה.

 לכולנו שיהיה חג חרות שמח,

 ליטל גרין

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

עצמאות אימהית מהי?/ אילנה איצקוביץ'

עצמאות בבחירה להיות האמא שאני/ עפרי זוטא

ואיפה אני בתוך האמהות? / ליטל גרין

להפסיק להספיק/ מאשה טרכטנברג

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

שוטפים לי את המוח

מאת : לימור לוי אוסמי

11 בדצמבר 201112 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

בימים האחרונים אני מוצאת את עצמי עסוקה בשאלה "מה שלי" ו"מה לא שלי", מה משפיע עליי מבפנים, מה משפיע עליי מבחוץ והאם אפשר בכלל להפריד בין השניים ?

כבר מאז שגלעד שליט שוחרר מהשבי, אני רוצה לכתוב משהו שקשור לזה. חודשיים הדבר הזה מתבשל אצלי בבטן.

פוסט פרטום- שיעור מחתולה

מאת : סשה חזנוב

27 באפריל 20140 תגובות

מתוך אחרי לידה, עזרה ודאגה לעצמנו

ערב ההמלטה היא דרשה (וגם קיבלה) הרבה תשומת לב, התרפקה והתחככה עלינו, יללה ובדיעבד התרגשה (?), ציפתה, מילאה מצברים והפיגה חששות, הרבה מגע היה שם…הרבה שיחה.

למחרת הופיעה בדלת (היא בחרה להמליט בארגז הקומפוסט בגינה) בלי הבטן, מרוטה, רעבה וסהרורית. קיבלנו אותה בהתלהבות ואני כמעט בכיתי ונשאתי נאום חגיגי והרעפתי תשבוחות אמהיות על ראשה השעיר. היא היתה עסוקה בלחדש כוחות..

ומאז אני עוקבת אחריה, יומיום, בהתפעלות ולומדת ממנה איך צריך להראות פוסט פרטום בריא

הנקה עם לשון קשורה: רק אחרי 8 שבועות הצלחתי להניק

מאת : מיטל ברו

9 באוקטובר 20109 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

לשון קשורה היא תופעה שבה הלשון מחוברת יותר מידי בעור דק לקרקעית הפה וזה לא מאפשר לתינוק ליצור ואקום ולכן הוא אינו יכול לשאוב את החלב מהשד.

היועצת ביקשה גם מבעלי לפתוח את פיו ואז אמרה בצורה חד משמעית: " גם לבעלך יש לשון קשורה וזה עבר גם לילד". אחר כך, שסיפרנו את זה לחמותי, מתברר שגם היא לא הצליחה באמת להניק את בעלי לפני 30 שנה ואז אמרו לה שאין מספיק חלב. וזה, כאמור, מסתבר כלא נכון.