איפה אני בתוך האמהוּת?,  אמהוּת

מעבדות לחירות: מסר לכל אחיותיי האמהות

חיפשתי הזדמנות להעביר מסר לכל אחיותיי האמהות באשר הן. הנה חג הפסח קרב ובא ומצאתי את ההקשר המתאים. סיפור יציאת מצריים והיציאה מעבדות לחרות מזכירים לי את המסע האישי שלי בתוך האמהות. מסע שארך זמן רב, בחלקו במדבר…

מתוך המחשבות והתובנות של המסע הזה אני רוצה לאחל לאמהות לכבוד חג החרות את הדברים הבאים:

  1. יציאה מהעבדות של "איך אמא צריכה להרגיש" ומציאת החרות והחופש לקבל את מגוון הרגשות שעולים בך מול ילדייך.
  2. יציאה מהעבדות של "רק אני יכולה לתת להם את מה שהם צריכים" ומציאת החרות והחופש לחלוק את גידול הילדים עם בני משפחה, אמהות אחרות או מטפלת/בייביסיטר.
  3. יציאה מהעבדות של כל "מה שצריך" לפי מה שבן הזוג מצפה, או המשפחה המורחבת, או הקהילה שבה את חיה, או מה שרואים בטלויזיה, או מה שקוראים בספרי הורות ופסיכולוגיה ומתוך תחושה של חירות, בחירה במה שאת יכולה ורוצה לעשות.
  4. יציאה מהעבדות שבה הילד תמיד במרכז ותפקידך להקריב ומציאת החרות והחופש הפנימי לשים לפעמים את הצרכים שלך במקום גבוה יותר ולהרגיש עם זה בנוח.
  5. יציאה מהעבדות לפוזת "האמא הטובה" ומתן החירות לסולידריות אימהית שכוללת שיתוף והקשבה לא שיפוטית לחוויות לא מחמיאות מעולם האימהות.
  6. יציאה מהעבדות כלפי אידיאל האמהות האישי שלך ובמסע לארץ החירות בדיקה האם האידיאל הזה מתאים לך? לילד/ים שלך? לחיים ולמציאות היום יומית שלך?

 קשה לומר שהמסע האישי שלי תם ונשלם, אבל לפחות כבר לא מדובר במסע מפרך במדבר, אלא הדבר דומה יותר למסע בתוך נופים משתנים, עם דרגות קושי שונות, עליות, ירידות, אתגרים, לא מעט רגעי נחת והנאה ובעיקר יותר חופש בחירה ומחשבה.

 לכולנו שיהיה חג חרות שמח,

 ליטל גרין

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

עצמאות אימהית מהי?/ אילנה איצקוביץ'

עצמאות בבחירה להיות האמא שאני/ עפרי זוטא

ואיפה אני בתוך האמהות? / ליטל גרין

להפסיק להספיק/ מאשה טרכטנברג

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

× את יכולה לכתוב לי לווטסאפ