השינוי בחיי: ממעצבת אופנה מצליחה למנחת מעגלי העצמה לנשים

מאת : אהלה מוזיקנט

11 במאי 2011 | 0 תגובות

סיפור השינוי בחיי אהלה מוזקינט כפי שמופיע בספרה של אורלי בר-קימא: 'להיפתח לשינוי':  מקריירה של מעצבת אופנה מצליחה המכורה  לעבודה ועובדת באנרגיה גברית , למנחת מעגלי העצמה לנשים; דרך החיבור לאינטואיציה שלה, לעצמה, לנשיותה ולגילוי היכולות והעוצמות שלה.

מתוך אמהות וקריירה, לכל אמא

רציתי להיות מורה אבל למדתי עיצוב אופנה

נולדתי תאומה- לאח תאום ואיש מדהים. יודעת היום שבחרתי בדרך של שיתוף כבר מהרחם- באתי לעולם ונפשי שלובה בנפש נוספת. במהלך חיי פגשתי נשמה משלימה- האיש שיחדיו אנחנו חצי שנות דור- והוא החבר הכי טוב שלי. אם היו שואלים אותי כשהייתי קטנה: מה תרצי להיות כשתהיי גדולה? הייתי אומרת : מורה ! –במובן של להורות דרך, להעצים , ולדעת.  את ההזדמנות לכך קיבלתי בעת שירותי הצבאי כשעבדתי עם נוער שוליים; והחלטתי שזו אינה דרכי כרגע. ביקשתי ללמוד אנתרופולוגיה- להבין את נפש האדם בהקשר הסביבתי/תרבותי/חברתי שלו; ובמקום זאת למדתי…. עיצוב אופנה(שהיא סוג של אנתרופולוגיה).

בניתי קריירה מצליחה, בחברות הגדולות בארץ ובחברות בעלות שם עולמי בחו"ל כשאני בוחרת במודע בחברה גברית, קרייריסטית, תחרותית. חברתן של נשים לא דיברה אליי בשנים ההן והיו לי חברות ספורות.הייתי מכורה לעבודה במשך כ-12 שנה וכנראה שרציתי להוכיח משהו לעולם ולעצמי.

הבאת ילדים לעולם, באותו זמן, לא היוותה אופציה בעבורי.

 ביטאתי את כאב האובדן על הבד- בחרתי בחיים !

יום אחד הגוף שלי אמר לי שהגיע הזמן. עברתי את כל מדורי הגהינום של טיפולים חודרניים והפריות בכדי להרות וכשהריתי לבסוף הסתיים ההריון בלידה מוקדמת של פגית שנפטרה בגיל שבועיים. הכאב היה קשה מנשוא; ויחד עם זאת זה היה רגע ברור של בחירה- לבחור בחיים או לבחור בדרמת הקורבנות. חברה יקרה ואמנית, הביאה לי בדי קנבס וצבעים ואמרה: תציירי! הסתגרתי במשך שבועיים וביטאתי את כל כאבי על הבד. אחרי כחודש הייתי הרה שוב ולאחר 9 חודשים נולד בני, בן 16 כיום, המביא שמחה לחיי בכל יום ויום. בחרתי בחיים !

בדיעבד, אחרי תהליכים שעברתי; אני מבינה היום, שלנו, כנשים, יש רחם, וזה המקום ליצירה ולבריאה, ונשים שלא יוצרות מתנתקות מהמקור שלהן- מהרחם- מקום הבריאה. מבחינתי, כל יצירה היא יצירה, ולכן כיום אני חיה מתוך החלטה שכל  יום אני יוצרת משהו, מבשלת, כותבת, מציירת, כי אחרת יום שלא יצרתי בו מהווה מעין מוות קטן בעבורי וניתוק מיכולת הבריאה שלי.

 חייבת לגור בטבע כדי להגשים את ייעודי

 כשנולד בני, הפכתי ל"אמא אדמה", וגידלתי אותו בבית במשך שנתיים וחצי עד שיכולתי לשחרר. במקביל התחלתי ללמוד אצל מתקשרת (חנה יקואל ז"ל), שהשפיעה מאוד על חיי. הייתי צריכה להרחיב להעמיק ולהבין בשכל קודם, ורק אחר כך להיפתח לאינטואיציה ולרגש (מפתח- להקשיב לאינטואיציה, ללכת עם הלב). למדתי אצלה 5 שנים, התעמקתי , והידע השפיע עליי עמוקות.

כשקיבלתי מסר שעד שלא אחיה בטבע, ואחווה את המחזוריות של הטבע, לא אוכל להגשים את ייעודי, הזיזו אותנו החיים מהעיר הגדולה ועברנו לגליל המערבי. פגשתי אז לראשונה בספר הקלפים האינדיאניים- קלפי סגולה, ובאותו הרגע הרגשתי שהנשמה שלי חזרה הביתה. תרגמתי את הספר מאנגלית לעברית במשך 3 שנים (לעצמי- לא באופן מסחרי),  והרגע שבו כרכתי את הספר לאור היה אחד הרגעים המשמחים של חיי. עבדתי אז כמעצבת אירועים, וניהלתי פאב באיזור. אחרי 4 שנים שעבדתי עם בעלי, החברה פיטרה אותי; הבנתי שזו הזדמנות פז בשבילי להגשים את עצמי- עכשיו או לעולם לא.

ידעתי שמשהו שיבוא אליי

התחלתי לטייל ביער ובים  בוראת את מציאות חיי מחדש מידי יום, מתוך ידיעה פנימית שמשהו יבוא אליי (מפתח- להסכים לא לדעת). הבנתי שאני לא חוזרת שוב למקום עבודה מסודר של 8 עד 5, ושאני היוצרת של המציאות שלי. זה היה תהליך שבו הבנתי שאני עושה מה שאני רוצה וגמרנו עם ה"צריך". החלטתי שאני הולכת להתמקד רק בדברים שאני אוהבת ורוצה ולא היה לי מושג מה יעניין אותי. אם היו אומרים לי אז, שעוד חמש שנים אהיה שותפה במעגלי נשים- לא הייתי מאמינה.

 השתתפתי בפסטיבל סגול, ושם פגשתי באישה עוצמתית, אילנה אילן, שהעבירה מעגל נשים בנושא: ריפוי עם אמא. ישבנו שם כמאה נשים והיה צפוף מאוד, ואני ראיתי נשים בנות 50-60 יפות מוכשרות ומצליחות, שכואבות את הילדה הפצועה שבתוכן עד אינסוף. כשהסדנה נגמרה, ניגשתי לאילנה ונתתי לה את הטלפון שלי ואמרתי לה: זה מה שאני רוצה לעשות. ובאמת בתוך שנתיים וחצי הנחיתי סדנאות ומעגלים אינדיאניים ומעגלי נשים בפסטיבלים. במקביל עשיתי גם עבודה פנימית של התפתחות.

השינוי התרחש מבחינתי, כשהתחלתי לעבוד מהרחם, כשהתחברתי לגוף ולמהות הנשית שלי, וזה גרם לי להיות גאה שאני אישה (מפתח- להקשיב לאינטואיציה וללכת עם הלב). בצעירותי הייתי הולכת מאופרת בכבדות, עטויית מסיכה ולבושה טיפ טופ. היום אני הולכת טבעי, כי אני מקבלת את עצמי כפי שאני, שמחה בגילי, ובחלקי.

 מחויבות הדדית בין אישה לאישה

לפני כשנתיים פגשתי את המושג "כוהנות", וזה פגש אותי במקום של מוכנות גדולה מאוד. באותו הזמן הגיעו לארץ 2 נשים מקולורדו- לילה טרסמר ואנסטז'יה נוט, שעובדות עם נשים יהודיות ופלשתינאיות, כשהחזון שלהם הוא לרפא את הפצע הנשי על פני האדמה, ואת הנפרדות דרך טקסים  של נשיות מקודשת. הייתי חלק מקבוצה של 16  נשים מדהימות, יהודיות ופלסטיניות, שנסעה אליהן לקולורדו כדי ללמוד, וזה היה תהליך משמעותי, חדש ועמוק, הגם שלא קל, שהותיר אותי נטולת מילים. בבולדר קולורדו קיים  מקדש THE STAR HOUSE, בו נערכים טקסים לקידוש המחזוריות והאדמה כמו גם תוכנית לימודים של 3 שנים לכוהנות, וחיי הקהילה סובבים סביבו.

כשחזרנו לארץ, ביססנו, בתהליך מאתגר, קבוצת "נשות חזון", ואנו יוזמות פעילויות משותפות ותומכות אחת בשניה לאורך השנים. הבנתי שכשאני פוגשת אישה אני רואה אותה כאישה, כאחת מהשבט שלי, ובנינו מחוייבות הדדית זו לזו, להמשיך ולפעול כקבוצה. היום אני חלק מקבוצה זו, ועושה רבות בשביל להזין ולקיים אותה. מדובר בשינוי של תדר שמשמעותו: היזכרות, ריפוי וטרנספורמציה. (טהר), שנעשה באמצעות טקסים ומעגלי נשים מתוך נתינה ושיתוף פעולה.

היום אני עוסקת בהעצמה נשית מתוך הכרה שאנו מהוות מחצית מאוכלוסיית העולם והשפעתנו היא קריטית. השינוי מבחינתי כבר כאן, אני מברכת יום יום על כך שאני חיה בתקופה זו של שינוי. המפתח מבחינתי לכל השינוי שעשיתי בחיי, הוא הלב.

בכל צומת שבה אני נמצאת- נשאלת השאלה : האם לנתיב הזה יש לב? ואני צועדת רק בעקבות הלב!

אהלה מוזיקנט- אישה יוצרת הפועלת להעצמה נשית, לפריצת דרך אישית, לריקוד עם הרוח, תוך כבוד לנתיב בו אנו הולכים על-פני האדמה.

ליצירת קשר : 052-3704774  אי-מייל: lamare@netvision.net.il  גליל מערבי.

עוד אמהות כותבות:

להחליט או להשקיט/ לי-את דנקר

איך להקשיב לעצמך/ עטרת ליפשיץ, מלווה נשים בתהליכי שינוי

המקצוע שלך, האם הוא מתאים לך?/ עטרת ליפשיץ, מלווה נשים בתהליכי שינוי

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

"אמא יש רק אחת" – ואבא ?

מאת : אילת ועציון בר-נוי

7 בנובמבר 201010 תגובות

מתוך זוגיות אחרי לידה

יש עוד פרסומות ולינקים לאתרים בנושא הורות. “הכי קרוב לאמא”. “להיות אמא” “נשים מדברות אמהות”. למועדון “אמא” כבר הצטרפת? הוא לא.
חברים שלו לא מבינים כל כך מה הוא רוצה. הם חוזרים בשמונה הביתה, יושבים קצת עם הילד מול בייבי מוצרט (זה מאד מפתח את האינטיליגנציה ומאפשר לקרוא עיתון בשקט) והתינוק הולך לישון.

למה ? למה ? למה ניתוח קיסרי ?

מאת : אמא אחרי לידה

27 במרץ 20122 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

לאחר שלוש ניסיונות של זירוז שלא הצליחו, הוחלט על ניתוח קיסרי. לא רציתי !!!

בכיתי, אבל מצד שני, יש את העובר שבמקרה של מיעוט מי שפיר זה מצב שבו העובר יכול להיות בסכנה, אז הסכמתי לניתוח.

ברוך השם, אני הייתי אחרי. ברוך השם, התינוק יצא בריא ושלם והופפפ, מגיעים הביתה ופתאום אני לבד. בעלי חזר לעבוד ואני כל היום לבד בבית עם הילד. ופתאום אני מסתכלת בראי ורואה את הצלקת ויייייוווווווווו, למה ? למה ? למה ניתוח קיסרי ? או שלא הצלחתי להניק כי הייתי בלחץ.. מה עושים ? למה זה קרה דווקא לי???

תערוכת אמנות זוהרת לכבוד עבודת האימהות (הפחות זוהרת)

מאת : לימור לוי אוסמי

28 בפברואר 20110 תגובות

מתוך יצירה נשית

הזמנה לאירוע פתיחת אירועי חודש האישה הבינלאומי בתל אביב
סמלי יוקרה לסטטוס האימהות/הורות-
תערוכת אמנות זוהרת לכבוד עבודת האימהות (הפחות זוהרת)

תערוכת יחיד לאמנית הרב-תחומית, שירה ריכטר