עשרה חודשים אחרי זה עדיין משקל עודף מההריון ?

מאת : הכי אמיתית

15 במאי 2011 | 2 תגובות

כל כך בא לי לחזור לגוף שאני אוהבת ומרגישה בו טוב ונוח...אני גם יודעת שברגע שאצליח לחזור כל כך הרבה דברים יהיו קלים יותר, נעימים יותר, נסבלים יותר....יש למישהי טיפים?

מתוך גוף ומשקל, לכל אמא

עשרה חודשים אחרי לידה זה עדיין נחשב משקל עודף מההריון?….

חחחח…עדיין יש הנחות? סליחות? קבלת תירוצים?….

יואוווו….איזה נוח זה, פשוט לשלוף את המשפט הנפלא- “אני בהריון" ואז גם לקבל בפרצוף את כל המחמאות- “וואו! בשביל חודש שביעי את נראית מדהים!!!” “איזה הריון יפה!”- מה גם, שעם כל הצניעות, זה היה ממש נכון….באמת היה לי הריון יפה.

הרופאים העדיפו שאעבור הפלה

האמת? גם היה לי הריון נורא כיפי. אני, בגלל שיש לי מחלות רקע, וההריון היה לא בצורה מתוכננת, אז הוא היה הריון בסיכון מאד מאד גבוה. בכלל, כשגיליתי את ההריון, הייתה העדפה מצד הרופאים- שהיו מדהימים- שאני אעבור הפלה. הם הסבירו לי שיש חשש כבד שאני לא אחזיק את ההריון, מכיוון שהייתי צריכה בבת אחת להפסיק לקחת את התרופות שאני נוטלת על בסיס יומי, בלי שיש זמן להכין את הגוף לכך, והם פחדו שתהיה קריסת מערכות.

עם כל הכבוד, ויש לי המוןןןןן כבוד אליהם, הבהרתי להם בצורה חד משמעית שאני הפלה לא עוברת.

זה המקום לשתף, ששנה וחצי לפני הייתי גם בהיריון. מסתבר שאני בחורה די פורייה, ישתבח שמו. פעמיים בחיים לא נזהרתי- פעמיים תפס הריון…. בפעם הקודמת גיליתי את דבר ההיריון- שגם הוא התקבל בשמחה, וישר הופניתי למחלקה להיריון בסיכון גבוה. באתי לשם בשיא התמימות, חשבתי שאני באה רק לקבוע תור, אז הלכתי לבד, אחרי שיעור נהיגה. היה אמור להיות לי טסט יום למחרת….

מה זה אומר שאין דופק?

אחחחח…ואז הרופא ראה שלא עברתי עדיין אולטרה סאונד (הייתי בשבוע עשירי) . הוא ביקש שאכנס לאולטרה סאונד, אז נכנסתי. ואני שומעת את הרופאה אומרת לטכנאית- “ או.קי, יש שק חלבון, אין דופק"….נפל לי הלב.

שוב, אני מזכירה , הייתי חסרת מושג בכל העניין הזה של היריון….זה היה כל כך רחוק ממני…. סיימתי את הבדיקה, הרופאה נתנה לי את הטופס ושלחה אותי חזרה לרופא הראשי, אך אני לא זזתי. הרגשתי  דבוקה לבלטות.

שאלתי אותה: “מה זה אומר שאין דופק?” והיא ענתה שהרופא יסביר לי הכל. דמעות התחילו לטפטף ממני. זה מוזר, לא הרגשתי עצובה, הייתי פשוט בהלם, מנותקת, נאטמתי. אמרתי לה " אני לא זזה מפה. תסבירי לי מה זה אומר שאין דופק!” ואז היא חיבקה אותי וענתה ש"יכול להיות שזה עוד יופיע, אך רוב הסיכויים שזה כבר לא יתפתח, שההיריון נפל"

הרגשתי בהלם. לא עצב, לא אובדן, פשוט שוק טוטלי.

איזו גרידה?! יש לי מסיבה היום!!!

תבינו, אולי זה יזעזע חלק מכן, אבל כל כך היה זר לי העולם הזה, עולמי שלי היה מורכב מבילויים, ים, חברים, אלכוהול, סקס, חופש, לימודים, ומאה אחוז מילוי סיפוקים.

נכון שברגע שגיליתי את ההיריון החלטתי לעשות כל מה שצריך, אך עדיין לא ממש עיכלתי את הדבר, לא ממש נקשרתי לכל העניין.

ובכל זאת, זה היה לא קל לשמוע.

ישר עליתי לרופא שהתחיל לדבר איתי על גרידה ואשפוז בשיא הקור והמכאניות ואני עומדת שם, רוצה לקפוץ עליו ולשסף את גרונו, רוצה לצרוח "רגע!!!! על מה אתה מדבר?!?! איזו גרידה?! יש לי מסיבה היום!!! יש לי טסט מחר!! אתם מתבלבלים……”

מוכת הלם צלצלתי לאימי, ואחר כך לידיד הכי קרוב שלי, לאחי ואחיותיי שישר התייצבו ארבעתם וליוו אותי עד שהגיעו הוריי. בערב כבר באו כל המשפחה והחברים, רובם בהלם של החיים, שהרי רובם לא ידעו בכלל על ההיריון, זה לא שלב שמספרים עדיין….

וואו….גלשתי כאן לסיפור שלם בתוך הסיפור…..

באמת, עם כל הצניעות- הריון יפה

בכל אופן, אתן מבינות שהפעם הפלה יזומה בכלל לא היתה אופציה מבחינתי. כל מה שרציתי זה לדעת שהעובר מתפתח בסדר ואנחנו בריאים.

רוב ההריון הייתי מאושפזת במחלקה להיריון בסיכון,  הבדיקות לא היו משהו, אבל אני הרגשתי נפלא!! שום בחילות או הקאות, יוצאת למסיבות, (לא שותה כמובן)

והבטן? היא יצאה רק בסביבות חודש שביעי. באמת, עם כל הצניעות- הריון יפה.

אני עצמי רוב חיי תמיד נחשבתי יפה- ומלאה. ואז זה הפך ליפה אבל מלאה מאד. בשלב מסוים, אם להיות כנה, זה נהיה יפה אבל די שמנמונת….

ואז, שנה לפני ההיריון, שוב, בזכות תהליך שהבטחתי שאספר עליו בעתיד, תהליך מדהים, בלי אבקות, כדורים או תפריט נוקשה, הורדתי המוןןןןןן מהמשקל. ופתאום נהייתי יפה, רק יפה. בלי אבל. איזה כיףףףףףף!!!

הנפילה עצמה היא כיפית, נעימה וטעימה….

אחרי הלידה ירדתי ממש יפה. וזה נתקע בשש קילו האחרונים שעולים ויורדים לסירוגין וזה מ-ע-צ-ב-ןןןןן!!

האמת שלפני כמה שבועות התחלתי תהליך עם חברה. אני קוראת לזה תהליך ולא דיאטה כי זה באמת משהו במחשבה של אורח חיים.זה ממש הצליח בהתחלה ולא יודעת למה בכמה ימים האחרונים- שהצטברו בינתיים לשבוע….- זה שוב לא הולך…

אני יודעת מה צריך לעשות ואיך. אני גם אוחזת היום בכלים להצליח- בזכות אותו תהליך שהזכרתי קודם. אני פשוט כאילו נותנת לעצמי לפשל- כי זה המקום היחיד שגם אם את מצטערת על הנפילה אחר כך- ואת מצטערת!- הנפילה עצמה היא כיפית, נעימה וטעימה….

אבל דייייי….כל כך בא לי לחזור לגוף שאני אוהבת ומרגישה בו טוב ונוח…אני גם יודעת שברגע שאצליח לחזור כל כך הרבה דברים יהיו קלים יותר, נעימים יותר, נסבלים יותר….

יש למישהי טיפים?

שיהיו לנו בהצלחה יפהפיות!!!:)

 

* לבלוג של ספיר, 'הכי אמיתית'

 

אמהות נוספות כותבות על הגוף ומשקל:

שיעור ספורט- טור אקטיבי במיוחד! / ליטל אוהב ציון

אמא ספורטיבית !! בנגיי, וולטרן, כרית חימום וחיוך גדול/ ליטל אוהב ציון

הגוף שלי ואני נפגשים ומדברים / שירה דרוקר

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

2 תגובות ל- “עשרה חודשים אחרי זה עדיין משקל עודף מההריון ?”

  1. היי יקרה,
    היה מאוד מעניין לראות, איך הנושא של משקל וחיצוניות הגוף, הביא לכתיבה של משהו פנימי ומרגש- על ההפלה שלך.

    לגבי המשקל- אין לי טיפים מעשיים, אך מכיוון שביקשת טיפים או עזרה, אנסה להסב את ליבך לדברים מעניינים שכתבת בהקשר של המשקל ואולי יעזור לך לראות אותם שוב וליצור תנועה חדשה בנושא הזה.

    כתבת שאת בעצם יודעת (בראש) מה את אמורה/צריכה לעשות ואיך. כלומר, נשמע שיש בך הבנה שהעניין הוא לא ב"מה את אמורה/צריכה לעשות", אלא אולי משהו אחר.

    כתבת שאת נותנת לעצמך לפשל, ויש מחשבה לגבי הדבר הזה שאולי הפישול מגיע בגלל שזה המקום היחיד שבעצם הנפילה, יחד עם הצער על הנפילה, היא כייפית, נעימה וטעימה.
    יכול להיות שיש בך משהו שמרגיש שבא לו קצת לפשל עכשיו? אולי גם יש בך משהו שמרגיש שהנפילה הזאת אפילו די כייפית ונעימה?

    את כותבת שכל כך בא לך לחזור לגוף שאת אוהבת ומרגישה בו טוב ונוח. יש בך ידיעה שהגוף יאפשר לדברים קלים, נעימים ונסבלים יותר בחיים שלך.
    כלומר, נשמע שיש בך חלק שלא אוהב את הגוף כמו שהוא עכשיו, לא מרגיש טוב ונוח בגוף במידותיו הנוכחיות.
    גם יש בך חלק שמרגיש שקורים עכשיו בחייך דברים לא קלים, לא נעימים ולא נסבלים ויש בך איזו ציפייה, תקווה או משאלה ששינוי של הגוף יביא איתו שינוי גם של הדברים האלה.

    יש אפשרות לראות לרגע את כל הדברים האלה שעולים בך, לשהות איתם קצת ולראות מה ממשיך לעלות משם. מאמינה שזה יכול לקדם אותך בתהליך.
    לימור

  2. אמאל'ה שמנמנה הגיב:

    אולי תספרי איך ירדת המווווןןן…
    זה הטיפ הכי חשוב שאת יכולה לספק לנו וגם לעצמך כדי להמשיך את מה שנותר..

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

הגישו את הצעת החוק שלי !- חופשת לידה לגבר

מאת : לימור לוי אוסמי

23 בפברואר 201117 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

"ממי !!!!!! הגישו את הצעת החוק שלי !!!!!"

כל כך התרגשתי ושמחתי ומיד נכנסתי לאינטרנט לברר אם זה נכון והתברר שכן !

למה הצעת החוק 'שלי' ? כי אני יזמתי אותה ! וכך, לצד ההתרגשות על זה שלפחות היה ניסיון להגיש אותה, גם הייתה בי אכזבה שלא טרחו לציין את שמי.

לבד במלכודת ההנקה

מאת : אמא מניקה

6 ביולי 201210 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

איך הגעתי למצב הזה? כל כך קשה לי, כל כך חסרת אונים…

בסך הכול כשאני מסתכלת אחורה, אין שום דבר שיכולתי או רציתי לעשות אחרת.

אז למה הגעתי למקום כל כך נוראי?

כבר כמה שבועות שההנקה לא טובה לי.

היא השתנתה. היא תוקפנית יותר, תובענית יותר, ורוצה פתאום לינוק המון, ובכוח.

הספר "להיפרד לפני שמכירים"- על לידה שקטה. ראיון אישי עם יעל בשור.

מאת : לימור לוי אוסמי

6 בינואר 20150 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון, ספרים לאמהות

ראיון אישי עם יעל בשור מחברת הספר "להיפרד לפני שמכירים" על הלידה שקטה שעברה. הנה חלק מהראיון:
"מצד אחד, אני רוצה לעודד ולומר שעם הזמן, הדברים מסתדרים, אפשר לנשום ולהתמודד. מאידך, נשים שנמצאות מיד אחרי לידה שקטה, לא מסוגלות לראות מה יהיה בעוד 'זמן', הן נמצאות בשיא הכאב, האבל, הבלבול, הכעס. לומר להן 'יהיה בסדר' זה בדיוק סוג הדברים שלא אומרים כי מי ששם, צריכה להיות בכאב ובאבדן. אין לי בעצם מה לומר כדי לעודד ואני גם חושבת שאין איך לעודד, ולרובינו קשה להיות במקום שבעצם אין מה לעשות. נשים שחוות לידה שקטה צריכות שיקשיבו להן, שיהיו אמפתיים לכאב שלהן ולא שיגידו להן שיהיה בסדר. (אני מתייחסת לנשים כי זה אתר ייעודי לנשים, הדברים נכונים לא פחות לגברים כי להם גם אין באמת מי שיקשיב והם עוד צריכים 'להיות חזק בשביל האשה')".