שם הציור: "נמרוד ואני"

מאת :

10 במאי 2011 | 2 תגובות

איש שרואה אותך בעיניים מפוקחות ומקבל אותך כמו שאת - באהבה גדולה

מתוך יצירה נשית

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

על הציור: "נמרוד ואני"

כשכל כבדות החיים מתפזרת ואת מוצאת מקום לנוח, מקום בו את יכולה להניח את המזוודה, ולהיות את.

איש שרואה אותך בעיניים מפוקחות ומקבל אותך כמו שאת – באהבה גדולה.

 

על ענת רגב

ענת רגב

 אמנית, ציירת, מאיירת ומעצבת גרפית. נשואה לנמרוד ואמא לדור. בעלת תואר ראשון באמנות ותיאטרון, למדתי לימודי עיצוב גרפי במכללת "ויצו" – חיפה ואני בעלת סטודיו לעיצוב גרפי ואיור. ההפיכה לאמא, היה השינוי הכי משמעותי שעברתי (ועדיין עוברת), והחוויה הכי עוצמתית שהיתה לי בחיים.

באמנות שלי אני בד"כ בוחרת לגעת, בחוויות פנימיות וברגעים נדירים, ולהעביר את עצמת התחושה, קצת כמו בצילום "סנפ שוט" שתופסים רגע חזק ומשמעותי. אני מרגישה שהאמנות שלי היא אמנות נשית, היא נוגעת בנושאים המעסיקים אותי, כאישה עצמאית, כפרטנרית בחיים זוגיים, וכאם.

תערוכות בהן השתתפתי: *עיצוב לתיאטרון – פראג צ'כיה – 2003, *תערוכת סיום תואר ראשון – בית האמנים ע"ש זריצקי,  *פסטיבל פרומו 2000 – טבריה.

ציוריי כולם מוצעים למכירה במקומות שונים בארץ ובחו"ל.

 פרטים ליצירת קשר בכל נושא: 054-2111432, אתר, מייל: anatfloyd@gmail.com

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

2 תגובות ל- “שם הציור: "נמרוד ואני"”

  1. מאוד ריגש אותי.
    מישהו איתך בתוך הדבר הזה..

  2. אושרה הגיב:

    מבינה לגמרי..

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

יום עצוב. לא יוגש כתב אישום נגד הדולה

מאת : לימור לוי אוסמי

16 במרץ 201126 תגובות

מתוך דולה, הריון

במדינה שלנו לא ברור עדיין שאסור לעסות פטמות בהריון, אסור להכניס אצבעות לרטקום, אסור לעשות עיסוי פרינאום, כל עוד שלא יוסדר בחוק. לדעתה, ייתכן שכל הדברים נעשו בכוונה טובה ומתוך רצון לעזור לאישה ההרה. צריך חוק, תקנון, בשביל שיהיה ברור שאסור לעשות את הדברים האלו בגופה של אישה. זה לא ברור מאליו.

הריון ראשון ולידה ראשונה לא עוברים בקלות, אבל יש להם זכות ראשונים

מאת : גליה גינרמן

12 בנובמבר 20104 תגובות

מתוך לידה עם אפידורל, סיפורי לידה

בסופו של דבר החלטתי לקחת אפידורל כדי שאוכל פשוט לישון!

לקח קצת זמן אמנם, אבל לאחר האפידורל יכולתי לישון והייתי כל כך מאושרת. מרוב אושר על כך שאני לא חשה בצירים, לא יכולתי להירדם….

וכך עברו להם השעות, בעוד הפתיחה כלל לא מתקדמת ואני עדיין מסרבת לזירוז (כן, גם מזה למדתי רבות, לא תמיד צריך לסרב לכל מה שהרופאים מציעים…).

בשלב מסויים ההשפעה של האפידורל נחלשה מאוד ושוב חשתי בצירים.

טרום ניתוח קיסרי…

מאת : ilym

14 בפברואר 20110 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

הרופאה בודקת שוב ושוב ושוב…ואז שואלת אותי אם אני אגלה שאתה שוקל 3.900 אם אהיה מוכנה ללדת אותך רגיל במקום ניתוח קיסרי…אני עונה שבלי היסוס ואבא שלך וסבתא עדה קופאים במקום (אחר כך סבתא סיפרה שהיא מאוד חששה מזה, אבל לא יכלה להגיד לי כלום כשראתה שהפנים שלי התמלאו תקווה..)