שם הציור: "פגישה ראשונה"

מאת : ענת רגב

1 במאי 2011 | 6 תגובות

עם דמעות של התרגשות הושטתי ידיים לקבל אותו אליי...להכיר אותו... שיכיר אותי...

מתוך יצירה נשית

ענת רגב: "פגישה ראשונה"

  

על הציור: "פגישה ראשונה"

הציור צויר כשבועיים לאחר לידת בני הבכור "דור", כמתנה עבור רופא מדהים מבית חולים כרמל, שליווה אותי בלידה.

כשאני מתבוננת בציור, אני נזכרת כמה אינטימי וחזק היה הרגע שהאחות הביאה אליי את דור בפעם הראשונה, אמצע הלילה, שעות ספורות לאחר הלידה הקשה, כולי כאובה, עייפה ומטושטשת.

עם כל הקושי, זינקתי לישיבה כשראיתי אותם עומדים בפתח הדלת.. עם דמעות של התרגשות הושטתי ידיים לקבל אותו אליי…להכיר אותו… שיכיר אותי… שמתי אותו על החזה שלי, ודיברתי בעדינות אל שתי עיניו הקטנות שהסתכלו אליי בשקט.

כל כך התרגשתי לקראתו, ורציתי שיידע עד כמה אני שמחה שהוא הגיע… עד היום, כשעולים בי זכרונות אלו, עולה איתם דמעה קטנה ויפה של התרגשות.

דור, אהבתי הגדולה ביותר.

 

 על ענת רגב

ענת רגב

 אמנית, ציירת, מאיירת ומעצבת גרפית. נשואה לנמרוד ואמא לדור. בעלת תואר ראשון באמנות ותיאטרון, למדתי לימודי עיצוב גרפי במכללת "ויצו" – חיפה ואני בעלת סטודיו לעיצוב גרפי ואיור. ההפיכה לאמא, היה השינוי הכי משמעותי שעברתי (ועדיין עוברת), והחוויה הכי עוצמתית שהיתה לי בחיים.

באמנות שלי אני בד"כ בוחרת לגעת, בחוויות פנימיות וברגעים נדירים, ולהעביר את עצמת התחושה, קצת כמו בצילום "סנפ שוט" שתופסים רגע חזק ומשמעותי. אני מרגישה שהאמנות שלי היא אמנות נשית, היא נוגעת בנושאים המעסיקים אותי, כאישה עצמאית, כפרטנרית בחיים זוגיים, וכאם.

תערוכות בהן השתתפתי: *עיצוב לתיאטרון – פראג צ'כיה – 2003, *תערוכת סיום תואר ראשון – בית האמנים ע"ש זריצקי,  *פסטיבל פרומו 2000 – טבריה.

ציוריי כולם מוצעים למכירה במקומות שונים בארץ ובחו"ל.

 פרטים ליצירת קשר בכל נושא: 054-2111432, אתר, מייל: anatfloyd@gmail.com

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

6 תגובות ל- “שם הציור: "פגישה ראשונה"”

  1. כל כך מרגש..
    כשאני רואה את הציור עולות בי המילים "מנוחת הלוחמת". מין תחושה כזו שלא להאמין מה עברתי ומה יש לי עכשיו בידיים..
    תודה !

  2. רינת הגיב:

    הרגע החלומי שלי…רק שאצלי הוא הרבה אחרי הלידה לצערי…אבל תמיד אפשר לקוות לרגע הזה…ציור מדהיםםםםםםםםםםםםםםם אמיתי מכF" הרבה בחינות וחופשי מרגש,לימור…

  3. הי ענת,
    מרגש! מזל טוב אמא!
    ראיתי את העבודה שלך בפסטיבל פרומו בטבריה- מקסים.
    בהצלחה בדרך החדשה והמאתגרת- אמהות.

  4. שלומית ארד הגיב:

    מקסים!
    אהבתי במיוחד את הסמלים שעל הכרית שמזהים מיד…
    זה עושה את הציור מאוד ישראלי ומציאותי מוסיף לו נופך של "כאן ועכשיו"

  5. ענת - אמא - דולה הגיב:

    מקסים ומרגש.
    מייד כשראיתי את הציור החודר הזה עלו דמעות של התרגשות בעיניי…
    הרגע עובר במלוא עוצמתו ומחזיר אותי מייד לדקות העמוסות ביותר ועם זאת הריקות והרגועות ביותר בחיי.
    העבודות שלך כל כך רכות, אישיות ומרגשות.
    תודה.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

יצור קטן וורדרד מביט בי בעיניים מבוהלות, הלידה מאחורינו

מאת : אבא בתול

27 בפברואר 20117 תגובות

מתוך סיפורי לידה

מלווים בחיוכיהם של אנשי הצוות נכנסנו לחדר הלידה, לאחר כמעט ארבעים ושמונה שעות בבית החולים כמעט והרגשנו בבית. מיילדת חייכנית קיבלה את פנינו, חיברה את המוניטור ויצאנו לדרך. שאיפות נשיפית, עיסויים של הגב התחתון והירכיים, עצירה למקלחת ושוב…ושוב…..השעות הרבות הפכו את שלושתנו (אישתי, הדולה ואנוכי) לצוות מיומן.

פינת ספרים: "אפס עד 12: יומן השנה הראשונה" / ארנה קזין

מאת : בטי גורן

30 ביוני 20114 תגובות

מתוך ספרים לאמהות

אני מקבלת את הספר "אפס עד 12: יומן השנה הראשונה" של ארנה קזין מתנה מבן זוגי. את הכתיבה של ארנה אני זוכרת עוד מ"הארץ" ואני מתרגשת. ברור לי שיש לי אוצר בין הידיים ואני לא מתבדה.

בספר, ארנה (כך אקרא לה מעתה, נראה לי מגוחך לקרוא לה “קזין” אחרי קריאת ספר כל כך אישי ואינטימי) מתארת את השנה הראשונה לחייה של נעמי, בתה המשותפת שלה ושל מיכל, זוגתה. מיכל היא האמא הביולוגית של נעמי, ואילו ארנה מנסה להגדיר מה היא עבור נעמי כל הספר וכל השנה הראשונה.

אוצרות סטטוס: תערוכה עלינו, האמהות

מאת : שירה ריכטר

17 במרץ 2011תגובה אחת

מתוך אחרי לידה

אמהות זה סוג של מוקש. כי האמהות היא פרה קדושה. קדושה מידי. מרוב שהיא קדושה, אין לה זכות קיום משל עצמה. וגם אין לה ערך כלכלי. האמא מצולמת מכל זווית אפשרית- מוכרת תחליפי חלב, או אהבת אם, אבל הזווית הספציפית ואינדווידואלית שלה עדיין לא מספיק מתוקשרת. לא מספיק מצוירת. לא מספיק בסרטים. לא מספיק באמנות.