מכתב מרגש לאמא לינה משותפת בקיבוץ

מכתב מרגש לאמא: מילדה שעברה את הלינה המשותפת בקיבוץ

כשנולדתי, היית בת 38, שזה היה גיל מאוד מבוגר בזמן ההוא. את רצית בת וניסית בפעם הרביעית והאחרונה והצלחת – יצאתי אני. נולדתי בקיבוץ, מה שאומר שבזמן ההוא בלינה המשותפת בקיבוץ נלקחה ממך חלק מן ההורות, מן החוויות של גידול הילד בעצמך. לראות אותי ישנה בלילה, למשל, או לקבל אותי כשאני חוזרת מבית הספר ולשמוע את החוויות שעברו עלי. בעיקר נלקחה ממך ההורות, בכך שהצוות החינוכי היה הפוסק ולא את.

את, שהגעת חדורת אידיאולוגיה מארגנטינה, לא היה בך הכוח להילחם ונתת לחברה לשלוט בך, למרות אי שביעות רצונך מהדבר. שנים כעסתי עלייך על שלא היית עבורי מספיק מגֵן, ונדמה לי שאת האופי המעט מרדני שלי יצרתי מתוך הראייה אותך, לעיתים כנועה ומוותרת.

מצאת דרכים לייצר לנו בית חם, שבו אף אחד לא יתערב לך

עם זאת, הבית היה בית חם, האוכל תפס בו מקום מרכזי ונדמה שזה המעט שהרגשת שהוא שלך ואותו את יכולה לתת לילדייך בלי שאף אחד יבחוש בצלחת שלך. בישלת לנו דברים מיוחדים שלא היו קיימים בבתים אחרים והפלאת באפיה. בכל חג בקיבוץ התבקשת לאפות את עוגת החג ועשית זאת באופן מדהים ואני הייתי גאה בך מאוד על זה.

אני זוכרת בגיל ההתבגרות, אני בת הזקונים היחידה בקבוצת הילדים בה גדלתי. כל הבנות האחרות הינן בנות ראשונות או שניות, מה שאומר שההפרש בינן לבין אמהותיהן קטן בהרבה מאשר ביננו. בכל זאת, אני היחידה שיכלה לשאול את אמא שלה שאלות על הווסת והבאתי מידע זה לבנות האחרות. הייתה בי גאווה על כך.

אני זוכרת את מלחמת שלום הגליל הראשונה, בה שלושת בניך/אחיי היו בלבנון. את היית בדיכאון, אפאתית, ישבת עם הטרנזיסטור ולא ראית ממטר אף אחד. אני הסתובבתי בבית כמו אויר והייתי רק בת 12. ובכל זאת הצלחת להרים ראש לאסוף כוחות ולצאת ממצב זה ולראות את הבנים שלך שבים שלמים הביתה. כשהפכתי לאמא הבנתי את הדאגות הבלתי נשלטות לילדים שלך.

את פרצת ובנית לך את פרק ב', גם פרק "מחלה" לא פסח עלייך

אף פעם לא הבנתי איך זה שאת קונה לך משהו חדש או מקבלת וכשאני מאוד התלהבתי מזה, אמרת לי בפשטות "קחי זה שלך" ואני הייתי שואלת "אבל איך, זה שלך, למה את נותנת את זה? איך את יכולה לוותר?" היום אני מבינה.

לימים בגרתי והקשר ביננו הפך כמעט חברי ובעיקר מאוד אינטנסיבי, כל יום לפחות פעמיים ביום מדברות וכמובן נפגשות. ובכל דבר ביקשתי עצתך, הגם שלא תמיד השתמשתי בה, אך היה לי חשוב לשמוע אותה.

פירקת זוגיות ארוכת שנים + ארבעה ילדים. כשהחלו להיוולד נכדיך במשך כמה שנים טובות הקדשת את זמנך על מנת לגדלם ולעזור לאחיי. ונדמה כי רק כשאנחנו לחצנו עליך לבנות לך חיים משלך, פרצת ובנית לך את פרק ב'.

גם פרק "מחלה" לא פסח עלייך ואולי זו הפעם הראשונה בה ראיתי אותך נאבקת ולא מוותרת ואף סוחפת אחריך אותנו. הכרזת: "אותי המחלה הממארת הזו לא תנצח ואני אלחם". כך עשית ובדרכך זו סחפת אותנו לקבל כוחות ולעזור לך בהחלמה.

אני עזבתי את הקיבוץ והתרחקתי, אבל הקשר בינינו נשאר חזק

אני עזבתי את הקיבוץ והתרחקתי, אבל הקשר ביננו נשאר חזק. לא אמרת לי מעולם ולא שאלת אף פעם, עם זאת ראיתי בעיניך את הרצון לראות אותי בונה משפחה. השנים עברו ואני לא מצאתי אביר והגיע הגיל בו הייתי צריכה להחליט החלטה משמעותית לחיי ובחרתי להיות אמא ויהיי מה.

כשסיפרתי לך על החלטתי להיות אם חד הורית, שתקת. אחר כך אמרת שתמיד תהיי לצידי והוספת שאת דואגת. נכנסתי להריון ואת כמובן דאגת. האמת, תחילת ההריון שלי באמת הדאיג, אבל אח"כ הדברים הסתדרו.

עם הלידה והאוצר הקטן שקיבלתי הגיע גם דיכאון. את היית שם! לא ידעת איך לעזור לי, ליזום זה לא הצד החזק שלך, עם זאת את היית שם עבורי! נשארת עם צוציק ואפשרת לי לנשום אויר בחוץ ואח"כ גם לקבל טיפול מקצועי ולהיות שקטה כי ידעתי שהיא בידים טובות. את היית שם עבורי!

את אמא שלי, ואני מודה לך על הכול

את היום בת 79 ועדיין מגיעה אלינו בכל עת שאני נזקקת לעזרה, צוציק כל כך קשורה אליך שזה מדהים לראות את זה. היא רואה בך עוגן ומקבלת ממך המון אהבה וביטחון. וגם אני!

הפכתי לאמא והבנתי הרבה דברים שלא הבנתי קודם, את חוכמת החיים שלך הייתי צריכה לרכוש ולהבין דרך הניסיון וכך קרה. רציתי להיות שונה ממך וגיליתי איזה מזל שיש דברים בהם אני דומה לך. את אמא שלי ואני מודה לך על הכל. מהכל צמחתי והתפתחתי. למדתי ממך על סדרי עדיפויות, על ויתור וקבלה, על שמחה ועצב, על חום ואהבה. אמא – תודה!

 כתבה: אוסי הורביץ, אמא חד הורית לאופיר המקסימה. אוהבת מאוד את האמהות שלה ומחייכת בה המון. לבלוג של אוסי הורביץ

**

מחפשת ליווי רגשי בהריון ואחרי לידה?

ליווי רגשי הוא תהליך המותאם באופן ייחודי לנשים בהריון ואחרי לידה במטרה לעזור להן להתמודד עם האתגרים הרגשיים האופייניים לתקופה דרך חמלה, קבלה, הפחתת שיפוטיות והגדלת הביטחון ההורי.כאן הפרטים למי התהליך מתאים במיוחד. אפשר לשלוח לי הודעה לווטסאפ, לימור.

**

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

אמא יקרה לי / אמא לעצמי
אמא, אני צריכה שתאהבי אותי כאמא/ אמא חדשה

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

מי אני ?

נעים להכיר, אני לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר ומלווה רגשית נשים בהריון, אחרי לידה ובהורות. אני בת 45, נשואה, אמא לשניים (16,9) ואוהבת העמקה, מוסיקה מקפיצה, לצלם, ולהיות בחברת נשים משובחות.

אני אוהבת להיפגש וללוות נשים רגישות (תכונת הרגישות) שחוות את ההורות בעוצמה, שמרגישות רגשות שלפעמים מכניסים אותן ללופים מחשבתיים, והן לא יודעות עדיין איך להתמודד איתם.

אם את מרגישה צורך במרחב עבור עצמך בזמן ההריון, אחרי לידה ובהורות, מקום שבו תוכלי להיות כפי שאת, להבין מה עובר עלייך ולקבל כלים להתמודדות, אז תהליך ליווי רגשי בהורות יכול להתאים לך. 

את יכולה לקרוא את הפרטים על תהליך הליווי, לשים לב אם את מתחברת למהות ולצורך, וליצור איתי קשר על כל שאלה שעולה בך.

כדי לקרוא עוד קצת עליי, אפשר לקרוא בבלוג שלי או על מי אני

אשמח לפגוש אותך, לימור. 

רוצה להתעדכן בתכנים החדשים?

צרי קשר

אנחנו עדיין לא מכירות, אבל את יכולה להרגיש בנוח לשאול אותי כל שאלה.

חשוב לי שתדעי שהשאלה שלך נשמרת אצלי
באופן חסוי ואני שומרת על הפרטיות שלך באופן הדוק.

אני פה.

שתהיה לך הורות טובה ומשמעותית, לימור

× איך אפשר לעזור לך?