ההריון יגיע, גם אם לא תרגעי | טיפולי פוריות

מאת : גלית שושן

2 ביוני 2011 | 6 תגובות

גם בזמן טיפולי פוריות, כל רגש הוא לגיטימי- גם הקנאה, הייאוש וחוסר אמונה.

מתוך טיפולי פוריות, מקצועניות מדברות, רוצות הריון

‏‏

"אם תרגעי – זה יגיע"

"זה הכל בראש"

"זה רק בגלל שאת חושבת על זה ומתעסקת בזה כל היום"

נשמע מוכר?


עכשיו זה מוכח מחקרית, ואתן מוזמנות להפיץ את הבשורה ולשאת את הדגל:  לא הכל בראש !!

מצוקה רגשית אינה משפיעה לרעה על סיכויי ההצלחה של טיפולי פוריות.


בבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת קרדיף בבריטניה, פורסם החודש מחקר מטא אנליזה של 14 מחקרים ובסך הכל 3583 נשים, במסגרתו נבדק האם מצוקה רגשית של האישה (דכאון וחרדה)  משפיעה לרעה על סיכויי  ההצלחה בטיפולי פוריות. מסקנות המחקר משחררות מאין כמותן:  מצוקה רגשית אינה משפיעה לרעה על סיכויי ההצלחה של  טיפולי פוריות.

נחזור רגע למשפטים הראשונים שכתבתי לכם כאן:

"אם תרגעי – זה יגיע"

"זה הכל בראש"

"זה רק בגלל שאת חושבת על זה ומתעסקת בזה כל היום"

אני חושבת שאין מטופלת פוריות שלא מכירה את המשפטים האלו ואת הפראפרזות הרבות שלהם, כולל הסיפורים, שבאמת כולנו מכירים, על הזוגות שהצליחו רגע לפני הטיפול או רגע אחרי שאימצו, על הזוגות שאחרי נסיונות רבים טסו לחופשה בחו"ל וחזרו בהריון. אגדיל ואספר לכם שפרופסור מאד בכיר, ותיק ומוכר סיפר לי פעם שמספר הזוגות שהרים ספונטנית בהמתנה לטיפול הוא קרוב למספר הזוגות שמצליח להרות במסגרת הטיפולים.

הצהרות המפנות אצבע מאשימה כלפי האישה

כל אלו סיפורים נהדרים,  אין על כך עוררין, אז מה הבעיה? הבעיה היא שלא פעם, במסגרת שיח בין מטופלת פוריות לדורשי שלומה וטובתה, לאמירות כאלו יש פוטנציאל עצום לעשות בדיוק את ההפך מכוונת המשורר, שהיא לעודד.

ולא רק חברים וקרובי משפחה נעזרים באמירות אלו. גם מטפלים רבים בתחום הרפואה המשלימה מקשרים לא פעם, באופן מאד פשטני, את אי הכניסה להריון במתח, חרדות ובסוגיות רגשיות אחרות.

אני מסכימה כי יש קשר הדוק בין גוף ונפש בנושא הפוריות, אך הוא לא פשוט כמו שנדמה לעתים. הצהרות פשטניות שמקשרות בין מתח ולחץ של האישה לבין הקושי להרות עושות עבודה הפוכה: הן לא עוזרות, מכיוון שאין שום כפתור עליו ניתן ללחוץ ולהעלים את הלחץ, והן מפנות אצבע מאשימה אל האישה, כי אם הכל נובע מהלחץ שלה, הרי זאת אשמתה.

אלו אמירות מחלישות, מכאיבות, ושגויות. הן מהוות ניסיון להפוך מכשול מסובך במיוחד לבעיה קטנה ופשוטה. הן מפחיתות מהעוצמה והאותנטיות של רגשות האישה שמולנו וגורמות לה להרגיש אשמה, בודדה ולא מובנת.

כל רגש הוא לגיטימי

בכל פעם שאני מרצה לסטודנטים אשר עומדים לטפל במטופלות פוריות, בכל שיחה שלי עם מטפלים בנשים, אני חוזרת ואומרת דברים אלו, והנה אני מנצלת את הבמה הזאת כדי לקרוא לכל העוסקים במלאכה, לחברים ולקרובי משפחה: זהו הזמן להוציא את האמירות מהסוג הזה ממילון המושגים שלכם !

זיכרו, כל רגש הוא לגיטימי ולכל רגש יש מקום. גם לקנאה, גם לייאוש, וגם, בהחלט, לחוסר אמונה.

ואסיים באמירה שאני אוהבת לומר לנשים בהן אני מטפלת: איזה  מזל שלא רק האופטימיות מצליחות להרות!

 

* גלית שושן– רפלקסולוגית בכירה המתמחה בפוריות, דולה ומדריכת הכנה ללידה. מכשירה ומדריכה מטפלים בנשים בטיפולי פוריות, ומרצה על פוריות במסגרות שונות, ביניהן בית הספר קשת בענן,מכללת רידמן וקופת חולים כללית. אזור העבודה שלי : צפון הארץ. קליניקה בקרית טבעון. 052-8892330, אתר, פייסבוק, מייל:   galit.poriut@gmail.com

אולי גם יעניין אותך:

כמה רחוק את מוכנה ללכת/ מאירה ברנע גולדברג

הככלללל תקין, אז מה לעזאזל לא בסדר? / אמא אנונמית

איך שגלגל מסתובב לו/ רינה רונן

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

6 תגובות ל- “ההריון יגיע, גם אם לא תרגעי | טיפולי פוריות”

  1. גלית, תודה !
    כל כך חשוב שהדברים האלו ייאמרו

  2. יש לי רגשות מעורבים אחרי קריאת הכתבה… מצד אחד זה באמת חשוב לדעת ונשים צריכות להוריד מעצמן את הנטל הזה שכביכול זה באשמתן ומצד שני, נשים שמנסות להכנס להריון, כל הבדיקות תקינות ואין שום סיבה אחרת לכך שהן עדיין לא בהריון, נאחזו עד עכשיו באמירה הזו של "אני לחוצה, צריכה להשתחרר…" כי ככה הן הרגישו שזה בשליטתן והיתה להן סיבה כביכול. ומה עכשיו? אם גם את הלחץ מורידים, במה נותר להן להיאחז? כשאין שום סיבה, מה עושים? איך מתמודדים עם חוסר וודאות מוחלטת….?

    • גלית שושן הגיב:

      ענת יקרה. את מעלה נושא מאד חשוב, הוא נושא ה"לא מוסברים", והקושי הגדול בהתמודדות עם ההגדרה הזאת.

      (בעיות לא מוסברות או "לא מוסברים" או בלשון הרופאים "unexplained" – כך מוגדרים הזוגות בהם לא אותרו בעיות זרע, בעיות הורמונאלית או בעיות מכניות, אך עדיין – אין הריון)

      מבחינה רגשית, זוהי הגדרה מאד "טריקית", מכיוון שהיא מעוררת תסכולים רבים. לכאורה, הכל תקין, ועדיין – אין הריון.זה יכול להוות פתח מאד קל להאשמות עצמיות ו/או סביבתיות, והדרך אל האמירות "זה הכל בראש…רק תרגעו.." ולסיפורים הרבים על זוגות שטסו לחול/אמצו/הפסיקו לחשוב על זה – ולפתע הרו – קצרה מאד.

      אז מה עושים אם מורידים גם את הלחץ מהמשוואה?
      ראשית,
      אני רוצה להבחין בין נשים שמנסות להרות בבית וההיריון מתעכב, לבין נשים שנמצאות בטיפולי פוריות רפואיים. מתח יכול בהחלט להשפיע על ניסיונות טבעיים להרות. המחקר שכתבתי עליו מדבר על נשים בטיפולי פוריות רפואיים.

      שנית,
      רופאי הפוריות של היום ענווים מספיק על מנת להודות שרב הנסתר על הגלוי בתחום הפוריות וכי רוב המקרים המוגדרים כלא מוסברים הם למעשה מקרים של בעיות פוריות שטרם אותרו ומצריכות בירור מעמיק יותר. חלק מהגורמים הנדירים יותר לבעיות פוריות ניתנים לאיתור ע"י בירור מעמיק וחלקם עדיין נותרו בגדר ה unknown unknown. בכל מקרה, הגישה רפואית הינה ש"כל הדרכים מובילות לרומא"(בר חוה) וכי הטיפול בזוגות הלא מוסברים זהה לטיפול בזוגות המוסברים – אך ללא קיצורי דרך, והם עוברים את אותו המסלול של השראת ביוץ, הזרעות, ובמקרה הצורך IVF (הפריה חוץ גופית).

      ושוב…מה עושים?
      מכירים בעובדה שמתח ומצוקה רגשית הם חלק בלתי נפרד מתהליך משברי כל כך של טיפולי פוריות וכישלונות להרות. אנחנו אנושיות, אנחנו מרגישות, אנחנו מתאכזבות, כועסות, עצובות, פוחדות, נשברות, מתייאשות, וגם אוספות את עצמנו מחדש כשנכון לנו, ומקוות, מבקשות, מייחלות ומדמיינות, ועושות הכי טוב שאנחנו יכולות.
      אני מבקשת מהנשים שאני עובדת איתן, לא לכעוס על עצמן על כך שהן במתח. מכירה את הביטוי "לא לפחד מהפחד" ? אז אני מבקשת – לא להיכנס למתח מהמתח. זה סתם מעגל קסמים שמכניס אותנו לעוד סבב של האשמה עצמית. למי זה טוב? לא קשה לנו גם ככה? יש מתח? אז יש. את יכולה ללכת לטיפול מרגיע, בשיחה או במגע, את יכולה למצוא את הכלים שעוזרים לך להירגע בעצמך- נשימות, דמיון מודרך, ציור, טיול, בישול, מרתון של ארץ נהדרת.. מה שעושה לך טוב. כדי שיהיה לך יותר קל, כי מגיע לך שיהיה לך יותר קל.

      אבל – לא להאשים את עצמך במתח הזה, ולהשתדל לא לתת למסרים מהסביבה בעניין הזה דריסת רגל אצלך. את עושה הכי טוב שאת יכולה ומותר לך גם להיות במתח.

      • תודה ,גלית.
        למה בעצם ההבדל בין מתח לבין ניסיונות להכינס להריון עם טיפולים או בלעדיהם ?

      • ציפי הגיב:

        גלית היקרה, אני מודה לך על דבריך. אני עוברת טיפולי פוריות קשים, עם הריון שהופסק בהמלצת הרופאים , הריון כימי והפלה וכמהה להריון בריא ולידת ילד/ה בריא משלי. במהלך השנים אני שומעת רק תרגיעי, מתח מפריע כאילו זה בשליטתי, אני מנסה להירגע בדרך שלי יחד עם זה מתח בטיפולים הוא חלק בלתי נפרד, הנוצר מהכישלונות בעבר, הגיל המתקדם,ההשמנה, ההתמודדות הכספית, היותי חד-הורית והכמיהה לילד משלי. תודה על דברייך ועל הלגיטימציה לחוש רגשות ותחושות.

  3. גלית – כל כך שמחה לקרוא את המאמר שלך ורוצה להרחיב אותו עוד יותר, כי לא רק בנושא הפוריות זה כך, אלא גם לגבי הלידה, האימהות…

    כמוך, גם אני אומרת הרבה פעמים לנשים שמפחדות מהלידה – ומעמיסות על עצמן גם את הפחד שהפחד יגרום ללידה שלהן להיות קשה יותר – שפחד הוא רגש לגיטימי. קיים.
    הרבה נשים פוחדות מאוד ויולדות בכל מיני לידות – קצרות, ארוכות, מאתגרות, מעצימות… הרבה נשים פוחדות פחות, וגם הן, יולדות בכל מיני לידות… יש קשר, אבל בדיוק כמו שאמרת הוא לא פשוט או פשטני כפי שהופכים אותו לפעמים. תודה!

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

הפגנת האמהות יוצאת לדרך !

מאת : תום אלרום

25 ביולי 20119 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

נבקש את הדברים הבאים:

• חוק חינוך חינם מגיל 3 חודשים

• פיקוח על מוצרי יסוד לתינוקות כתחליפי חלב וחיתולים

• הרחבת חופשת הלידה לנשים ומיסוד חופשת אבהות

• הפסקת תשלום על עגלה בתחבורה ציבורית

פינת ייעוץ: איך להתמודד עם המחשבות השליליות והפחדים שמלווים אותנו באמהוּת?

מאת : אמא אנונימית שואלת את פינת הייעוץ

10 במרץ 20112 תגובות

מתוך אחרי לידה, מקצועניות מדברות, פחדים וחרדות אחרי לידה

רציתי להתייעץ בעניין המחשבות הטורדניות, הפחד והחששות שמלווים אותנו מרגע הידיעה שאת בהיריון ובעצם – כל החיים, סביב הילדים והמשפחה. כיצד מתמודדים עם המחשבות השליליות, עם הפחד שמשתלט ולעיתים מסיט אותך מהדרך הנכונה שאת כה רוצה ללכת בה?

'נשים גדולות מהחיים'- נשים בהריון וגופן

מאת : לימור לוי אוסמי

29 בינואר 201221 תגובות

מתוך הריון

לרוב כשאני מביטה בתמונות סטודיו מעלפות של נשים בהריון, תמונות שבהן יש איזה צירוף של עונג מושלם, עולה בי לצד ההתרגשות גם רגש אחר, שתוהה עד כמה זה 'אמיתי' כל הדבר הזה, עד כמה המופלאות הזאת הנשקפת מבעד התמונות היא אותנטית, אמיתית, משקפת את התחושות הגועשות שמתחת. עולה בי איזה חשק לשאול את האישה המצולמת: איך את מרגישה ? מה את עוברת ?

הרי הגוף והחיים שלנו כל כך משתנים בהריון. איך אנחנו עם הדבר הזה, עם ההשתנות הזאת ?

איך הקשר שלנו עם הגוף בהריון ואיך הוא שונה מהיחסים הרגילים בינינו לבין הגוף ?

כל אחת חווה את השתנות הגוף אחרת, את חוויות ההריון אחרת ובפרוייקט הזה הזמנתי אתכן, הנשים המופלאות שלוקחות חלק באתר, לשתף אותנו בתמונה מאלבום התמונות הפרטי והבייתי שלכן, בתמונות אותנטיות וטבעיות, ולחשוף משהו ממה שהיה בכן בהריון, משהו על הקשר בינכן לבין הגוף בהריון.