היריון,  יומן היריון

מחשבות לקראת הלידה

דברים שכתבתי לפני הלידה השלישית שלי:

שבוע 28, הזמן טס עד עכשיו, ועכשיו, הדבר היחיד שאני חושבת עליו, מבוקר ועד ליל, זו הלידה הקרובה. האם באמת הפעם אנצח את כל הסיכויים ואצליח ללדת לידה נרתיקית???

אני יודעת שגם אם הילדים שלי בחרו להיוולד בלידות קיסריות, זה לא אומר שאני פחות אישה, זה לא אומר שלא ניסיתי, וב"ה, שניהם בריאים, וילדים מקסימים. ברור לי שרק בעקבות 2 הניתוחים הגעתי לאן שהגעתי, למקצוע המדהים הזה של תמיכה, הכלה ואהבה ללא גבולות של נשים, ברור לי שרק 2 הניתוחים שלי הובילו אותי בדרך הזו למצוא את עצמי ואת ייעודי.

הנשמה.. היא לא נותנת מנוח…..

אני יודעת שכל לידה של אישה באשר היא, היא תיקון לנשמתי, אבל מכירות את זה, שהמוח יודע משהו, אבל הלב, הנשמה העמוקה ביותר, לא מוכנה לקבל זאת?? ככה בדיוק אני מרגישה. הנשמה.. היא לא נותנת מנוח…..

יש לי דולה מדהימה, גל, שמטפלת בי במסאז'ים. כבר שנה לפני שנכנסתי להריון, היא ואני יודעות שהיא תלווה אותי בלידה. היא מכירה את המצוקה שלי, דיברנו על זה כל כך הרבה, שהיא תגיע להיות איתי ממש מהציר הראשון, שלא אלחץ וארוץ לבית חולים כמו בלידה קודמת, שאוכל להישען ולהיתמך בבית, במקום הפרטי שלי, עד שיגיע הרגע שאין ברירה. והרגע הזה… אני פשוט מבועתת ממנו….

להגיע לחדר לידה, למקום המואר הזה, עם כל הרופאים שמאד מפחדים שמשהו יקרה, שרוצים לנתח, שפחות חשוב להם מה הנשמה שלי מרגישה, הם פשוט רוצים להוציא בעוד כמה ימים אימא ותינוק בריאים משערי בית החולים.

הנשמה רוצה לנצח את הפחד

ואני? גם אני רוצה לצאת בריאה ובידיים מלאות, אבל הנשמה זועקת לי מבפנים שהיא יודעת, שהיא תדע מה לעשות, היא תדע איך לנשום ואיך להפעיל את הגוף הזה שיילד, שלזה הוא נועד הגוף שלי, ללדת, לחוש כל ציר וציר, לזוז איתם, להתחבר….

אם רק יתנו לי את הזמן והמקום, הגוף הזה שלי יקשיב לה, לנשמה שרוצה ללדת, וישקיט את המוח שבדרך כלל מפקד עליו, וייתן רק לה שליטה. כמו שכבר אמרנו בקורס "השליטה האמיתית היא לדעת מתי מותר לשחרר ולאבד שליטה. השליטה התמידית היא פשוט פחד".

הנשמה הזו, שרוצה כל כך ללדת, רוצה לנצח את הפחד, רוצה להסתכל לו בעיניים ולהגיד "כן, אני יכולה, ואם אתה לא מתכוון לעזור, לפחות לך ואל תפריע".

ואני, מסתובבת בלילה במיטה, ורק חושבת עליה, על הנשמה הזועקת שלי, שרוצה ללדת , ומתפללת שהדולה המקסימה שלי תדע למצוא אותה ולהפעיל אותה, כי אני יודעת שמתוך הפחד לאבד שליטה, אתנגד לה, ולא אקשיב לה, כי מי מאיתנו לא מפחד מאיבוד שליטה?????

סיפור הלידה השלישית שלי- מחר.

* נורית מלאכי-  אמא ל-3 מקסימים, דולה ומדריכת הכנה ללידה,  054-2429622, mailto:maldoula2@gmail.com

* לקריאת סיפורי לידה.

3 Comments

  • Avatar

    ענבר אופק

    נורית איזה יופי לבטא את התחושות שלך לפני הלידה
    בצורה כה מוחשית ומורגשת.
    ממתינה לקרוא את סיפור הלידה שלך
    חג שבועות לבן ושמח 🙂

    ענבר אופק
    מדריכת הכנה ללידה
    תומכת לידה
    0523701137

  • Avatar

    קארו אודליה

    אחותי היקרה , ההשראה שלי ללידה השניה שלי …שבזכות אמונתך בי הצלחתי ללדת לידה רגילה -מה שלא קיבלתי מהצוות הרפואי כל ה-9 חודשים.
    ריגשת אותי …אפילו שעכשיו את כבר אחרי ,אומנם ניתוח קיסרי אבל לראות אותך עם עומר זה האושר הכי גדול.
    בעקבות כל מה שעברת ,הניסיון הרב גם מבחינת הידעוגם מבחינה פיזית, הרצון, האמונה ,המילים המוחשיות כל כך…את תהיי דולה מצוינת ,מלווה שהיא כמו חברה כמו אמא ..
    נשיקות וחיבוקים

  • Avatar

    נעה גביש

    אהבתי מאוד את המשפט מהקורס שלך ""השליטה האמיתית היא לדעת מתי מותר לשחרר ולאבד שליטה. השליטה התמידית היא פשוט פחד". נפלא!

    מאוד מקווה שהפעם הצליחו הנשמה והמוח להשלים עם הלידה כפי שיצאה לפועל }{

    זה היה ממש לקרוא את נסכי נשמתך

    מקסים
    }{

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

× את יכולה לכתוב לי לווטסאפ