תרומת זרע = אין אבא

מאת : אוסי הורביץ

16 ביוני 2011 | 4 תגובות

על מה אני מלינה?  על השאלה: "את יודעת מי האבא?"

מתוך אמהות חד הוריות, לכל אמא

כל פעם מעניין לראות מחדש איך אנחנו חיים בקונספציות ובתבניות חברתיות סביבתיות שקל מאוד להכנס אליהן בכל הזדמנות משום שהן מוכרות וידועות.

מכירים את המחקר שאומר שאם נכתוב מילה באופן שגוי אך האותיות הראשונות תהיינה זהות למקור לא תהייה לנו בעיה לקרוא? להלן:

בעקובת מקחר שנשעה באוניבסטירה אנגילת, זה לא מנשה באזיה סדר אתה כתוב את האותוית כל עוד האות הרשואנה והארוחנה בקמום הכנון. השאר יוכל ליוהת בלגן שלם ואתה עיידן יוכל לרקוא בלי ביעה. זאת בלגל שאנו לא קוארים כל אות בעמצה אלא את כל המליה עם ההקשר ההגיוני שלה.

אין אבא !!!

אני מוצאת פעמים רבות בשאלות של אנשים את החבירה הזו לתבניות החברתיות/תרבותיות, גם כאשר האנשים נאורים מאוד ומשכילים מהכרותי איתם.

אז על מה אני מלינה?

על השאלה: "את יודעת מי האבא?" או "את יודעת איך האבא נראה?"

אז השאלה הזו מבחינתי מורכבת יותר, אבל לאדם ההדיוט שאינו בקי ברזי ההפריה בעזרת תרומת זרע, חשוב לי להבהיר דבר אחד מהותי.

במשוואה הזו (הגם שקשה לקבל כי היא אינה דומה לכל משוואה אחרת הורית, אין שניים יש אחד/ת), אין אבא!!!

השאלה הנכונה היא…

בתרומת זרע יש תורם שזהותו אינה ידועה, פרט למספר פרטים חיצוניים, השכלה וארץ מוצא. זו עובדה ואין עליה ויכוח.

יש שאלות רבות ואני מודה שלמרות שהחלטתי להרות מתרומת זרע, אם היתה לי אפשרות בחירה אמיתית, הרי שהייתי בוחרת במה שמקובל, בזוגיות וזוג הורים – אבא ואמא. לא כי זה מה שמקובל, אלא כי באמת רציתי זוגיות (מקווה שעוד תגיע), אך עם זאת, אני יודעת שאצטרך לעמוד בפני שאלות של ביתי בעתיד הקרוב לבוא, ואם אפשר להפחית במקומות הרגישים הרי שזו אחת מהן ולכן חשוב לי להבהיר נקודה זו.

אז בפעם הבאה שאתם רוצים לשאול, השאלה הנכונה היא: "את יודעת משהו על התורם?"

** אוסי היא אמא חד הורית לאופיר המקסימה. אוהבת את האמהות שלה ומחייכת בה המון.

** לבלוג של אוסי הורביץ ולפוסטים נוספים של אמהות חד הוריות

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

4 תגובות ל- “תרומת זרע = אין אבא”

  1. יקרה שכמותך, איזה דיוק חשוב.

  2. נעה גביש הגיב:

    אני אמנם לא מהשואלות, כיוון זה באמת לא מעניין אותי…כך אותה אישה החליטה להרות כך מסיבותיה שלה (אם היא תרצה לדבר על כך, היא תדבר)
    אבל כמו לימור, זאת השאלה הנכונה והמדוייקת, כי אכן אין שם אבא!

    תודה 🙂

  3. תמר קלר הגיב:

    חברתי היקרה…תצעדי חזק וקדימה…תודה על הבהירות,

  4. הכי אמיתית הגיב:

    כל כך צודקת, איזה דיוק משמעותי…
    ובקשר לעניין הזוגיות, אין שום סיבה שלא תהיה, ועם זאת אני מתרגשת ושמחה בשבילך שלא ישבת והמתנת לה מבלי להתקדם, וכן הבאת דור המשך,
    את אמיצה ועשית את הבחירה הנכונה

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

מתי נולד- סיפור הלידה של מתי (לידת בית)

מאת : סשה חזנוב

14 באפריל 2013תגובה אחת

מתוך לידת בית, סיפורי לידה

כבר זמן מה וליתר דיוק חצי שנה ו-10 ימים שמתי, מתתיהו, הוא חלק מהמשפחה שלנו וזה שהפך את השלישייה שלנו לרביעייה וקבע את היחס בין גברים לנשים אצלנו בבית על שלושה לאחת. רק עכשיו אני מחליטה לעצור את הכל ולכתוב. אני כותבת עליו אבל אני בעיקר כותבת אליו. דרככן. ההיריון איתו היה חצי מתוכנן, כלומר […]

אני לא מסוגלת לחשוב על להביא עוד ילד

מאת : אמא אנונימית

27 במאי 201424 תגובות

מתוך להביא עוד ילד?, לכל אמא

  אמא אנונימית הפנתה אליי, אליכן, שאלה חשובה מאוד: "האם את מכירה עוד אימהות שלאחר הלידה של הילד הראשון פשוט מרגישות שהן לא מסוגלות להביא עוד ילד? אני אוהבת את הילדה שלי בלי סוף, רציתי פעם 3 ילדים, ואז חוויתי את המקום של אחרי הלידה, ואני מרגישה שאני לא מסוגלת לחוות אותו שוב. גם לא […]

אז, למה יצאתי למסע בכלל ? לידה טבעית- מסע אישי.חלק 4

מאת : לימור לוי אוסמי

29 באוקטובר 201020 תגובות

מתוך לידה טבעית- מסע אישי, סיפורי לידה

מהמקום שאני נמצאת בו, שאני פוגשת אמהות אחרי הלידה, אני רואה שאותן אמהות ששמעו את האמירה הזאת בקורס הכנה ללידה, במשפחה או מחברות, מגיעות ללידה במחשבה של "אני יכולה. כל אישה יכולה. זה הטבע שלנו ללדת ללא אפידורל. אם נשים אחרות יכולות ללדת בלי אפידורל, אז גם אני יכולה". ואז- הלידה לא מתפתחת לפי התכנון, האכזבה והתסכול בשיאם והנה, עוד מתכון ללידה טראומטית (כאילו שחסרים מתכונים…).