תרפיה בודהיסטית- גישה ייחודית לתמיכה אחרי לידה

מאת : אפרת דבוש נאור

28 ביוני 2011 | 4 תגובות

התרפיה הבודהיסטית מציעה דרך וגישה ייחודית לקבלת עזרה ותמיכה אחרי לידה, בכך שהיא רואה את האישה כשלם ומעניקה מקום של כבוד לכל מימדיה

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות, עזרה ודאגה לעצמנו

המעבר לאימהות או כניסת ילד נוסף למשפחה הוא תקופה של שינוי וטרנספורמציה מהותיים עבור האישה ומשפחתה, המלווים בקשיים לא מעטים בגוף, בנפש, ברוח ובמציאות.

הרצון לקבל תמיכה וליווי בתקופה זו של שינוי היא מתבקשת, טבעית ולגיטימית ויחד עם זאת, נשים רבות מרגישות ששיטות הטיפול המערביות המקבלות מותירות אותן ללא מענה שמדויק להן מספיק.

בתקופה הכל כך משמעותית הזו, תרפיה בודהיסטית מציעה לנו דרך וגישה ייחודית לקבלת עזרה ותמיכה אחרי לידה, בכך שהיא רואה את האישה כשלם ומעניקה מקום של כבוד לכל מימדיה– הגופניים, הרגשיים, האנרגטיים והתודעתיים ורואות אותה כבלתי נפרדת מהזמן, מהמקום ומהחברה.

תרפיה בודהיסטית שואפת לעזור לאישה שמרגישה שיצאה מאיזון לאחר לידה, למצוא את האיזון החדש בחייה, מעודדת אותה ומאפשרת לה לעורר את כוחות הריפוי הקיימים בה, תוך הכרה בצורך הטבעי והבסיסי של האישה בצמיחה והתפתחות. היא מציעה דרך ומסלול לשחרור מהסבל הקיים אחרי הלידה ולהתעוררות מאשליות, הן ברמה התודעתית והן ברמה הרגשית ע"י טיפוח רגשות מרפאים כגון חמלה, סובלנות, אי שיפוטיות וקבלה .

נוכחות –  להסכים להיות עם מה שיש

ענת הגיעה לטיפול חצי שנה לאחר לידת תאומים, היא התמודדה עם קשיים רגשיים רבים ובתקופה שלאחר הלידה עלו בה מגוון רגשות שפשוט היה קשה לה להכיל, עצם נוכחות התחושות הקשות הובילו אותה להתנגדות גדולה ולחוויה שהיא אימא נוראית.

"לא האמנתי שכך ארגיש, ידעתי שגידול תאומים היא משימה לא פשוטה, ציפיתי לעייפות אבל מה שהרגשתי היה שונה לגמרי. לא רציתי להיות אתם לבד, הרגשתי חנוקה, חסרת אונים, ייחלתי לרגע בו בעלי יחזור מהעבודה. אך יותר מכל סבלתי מהמחשבה של איזה מין אימא אני שאני לא רוצה להיות עם התינוקות שלי… השעה הטיפולית שלי הייתה המקום היחיד בו הסכמתי לשבת ולגעת בחוסר האונים ובסבל שחוויתי, זה נתן לי הרבה כוחות לחזור הביתה ולהתמודד עם מה שיש."

לא פעם נוצר קונפליקט עצום בין הצפייה שלנו מהאמהות המתהווה בנו לבין הרגשות הקיימים בפועל. דיכאון, עצב, כעס, כהות רגשית, פחדים וחרדות הם לא הרגשות שציפינו להם במפגש עם האמהוּת.

הפער בין הרצוי למצוי עשוי להוליד התנגדות חזקה, תחושות של כישלון, אשמה ובושה.

ההזדמנות והמרחב המאפשר שהות עם מה שיש באופן תומך ולא שיפוטי, עוזר להכיל את עוצמת החוויה. ההכרה במצב הקיים והיכולת לא להתנגד לו היא הצעד הראשון והחשוב ביותר בדרך לקבלה וריפוי. כל אדם הסובל ממצוקה שואל את עצמו בראש ובראשונה, 'כיצד ניתן לשנות את המצב?'

בטיפול בגישה הבודהיסטית אנו משהים את הרצון לשנות את חווית המצוקה ומאפשרים שהות איתה בלב ובגוף, אנחנו מזמינים את החוויה להיות, מתבוננים בה, בתחושות שהיא מעלה בגוף, באופן שבו היא משפיעה על הנשימה, בדימויים, בצבעים ובמילים שהיא מעלה בנו.

הזמנה לשהות עם התחושות הקשות והשהייה של הרצון לשנות אותם מאפשרת יכולת להכיל את החוויה, לזהות אותה, לנהל אתה דיאלוג, לחקור אותה ולקבל אותה כחלק ממני.

חקירת התודעה והאופן שבו היא מייצרת סבל

הקשר של איילה עם אמא בילדותה היה מאוד טעון, כשהתבגרה הפכה לאדם עצמאי לגמרי, חזק ובטוח בעצמו. היא החליטה להיות אימא טובה יותר לילדיה ולהעניק להם את כל מה שהיא לא קיבלה.

ואז בנה נולד ושום דבר לא עבד כמו שצריך, לפתע כל תחושת הביטחון שלה נעלמה, היא מצאה עצמה בוכה כל הזמן והרגישה בודדה. נולד בה רצון וצורך עמוק בקבלת עזרה ותמיכה ובפרט מאמא שלה והיא פשוט לא הייתה מסוגלת לבקש.

איילה עשתה עבודה רבה, היא התוודעה לתפיסותיה, נגעה ברגשותיה שעצבו את תפיסתה ובהדרגה הרפתה מהם,היום היא משוחררת מכעס רב, יש לה אם שהיא אוהבת ומעריכה והיא עצמה אם נוכחת ומדהימה.

כשאנו חוקרים את תודעתנו ואת התכנים הלא מודעים בהקשר של דיכאון או קשיים לאחר לידה אנו מגלים תמיד כי ישנה היאחזות בדימוי ובנרטיב האישי, המשפחתי והחברתי של אם. יחד אנו חוקרות ומעלות למודע, מה הסיפור שהתודעה מספרת? מהיכן הגיע? מה הוא משרת? מה מחזק אותו? חקירתו חושפת את ממדיו האשלייתיים ומאפשרת מנוחה רבה.

במקביל, נתבונן ב'יש', ניגע בו בחמלה ונטפח אותו. כמו כן, נתוודע לטבעה המשתנה תדיר של המציאות ולחוסר הקביעות שלה.

התודעה היא העדשה דרכה אנו רואים את החיים, היא בונה ויוצרת את המציאות של חיינו, היא מספרת לנו סיפורים אודותינו, היא יוצרת מושגים, סטריאוטיפים, ציפיות ואמונות.

הבודהיזם מדבר על מנגנון של דחייה של הלא רצוי מחיינו והיאחזות ורצון לשלוט ברצוי. מנגנון זה והאשליה שאנו יכולים לשלוט במהלך החיים, הם הבסיס לסבל האנושי. הדרך להתעוררות ולהתפכחות מאשליה זאת היא על ידי חקירת התודעה. הכלי העיקרי בעזרנו נחקור את בתודעה הוא התבוננות מדיטטיבית.

פיתוח חמלה כלפי עצמי וכלפי הזולת

מיכל, אם בחופשת לידה שהשתתפה בקבוצת אמהות שיתפה באומץ רב ובגילוי נפש את חווית איבוד הערך העצמי שלה, היה לה קשה לקבל את עצמה, את גופה שהשתנה, היא הרגישה חסרת ערך וחשיבות ללא עבודתה, היא מצאה עצמה מקנאת בבעלה שיוצא יום יום לעבודה והיא נשארת בבית לבדה. היא רצתה להניק ולאחר שנתקלה בקשיים וויתרה על ההנקה.

מיכל חוותה משבר זהות מסוים בו היא הרגישה כי זהותה האימהית (זאת שממלאת את חייה היום) איננה מוצלחת כלל ביחס לזהותה הקודמת הנשית, היא הוצפה ברגשות של תסכול, כעס, בושה, חוסר ביטחון ובלבול.

השיתוף פתח את לבי ואת לב הנשים בקבוצה. הקול שהיא השמיע קיבל הד מאוד חיובי ואפשר לה להרגיש טוב עם עצמה,

בהדרגה ועם המון אומץ, מצאה מיכל את מקומה באמהות ובנשיות העצמאית שלה וכל עוד היא הייתה בדרך לשם היא קיבלה תמיכה וכלים לתרגל חמלה עצמית וקבלה.

קשיים לאחר לידה מתבטאים באופן שונה מאם לאם, בכל המקרים רגשות עזים מעורבים, כעס, פחד, תסכול, אשמה, בלבול ועוד. עקרון החמלה נותן לגיטימציה ומאפשר נוכחות עם אותם רגשות קשיים שהאם חווה כלפי עצמה, סביבתה ותינוקה. על ידי יצירת סביבה תומכת וחומלת ומתן כלים מעשיים לתרגול חמלה עצמית, מוצאת האם את המקום בו היא יכולה להתחיל לקבל את היותה לא מושלמת, להתחיל לקבל ולגעת ברגשות הקשיים שעולים בה וכתוצאה מכך לשחרר אותם בהדרגה.

ההפנמה של עיקרון החמלה למפגש הטיפולי הדינמי מקבל ביטוי בעידוד המטופל ואפשור המרחב לקבל את עצמו, את הסובבים אותו ואת החיים בכללותם כלא מושלמים.

כאנטיתזה לחיים בחברה מודרנית, המלמדים אותנו את חשיבות היותנו טובים, מוצלחים, בעלי ביטחון עצמי, בולטים והישגיים, פיתוח איכות החמלה מאפשר בחיינו את המקום בו אנו לא מצליחים כפי שציפינו.

החמלה מחליפה את מקומה של ההשוואה והביקורת, נוגדת תחושת בדידות ומחברת לכאב אוניברסלי, מאפשרת פרספקטיבה בריאה של העולם הרגשי, תורמת לוויסות רגשי ומונעת התנהגויות אובססיביות ומחשבות טורדניות.

אי שניות – אני לא באמת לבד בעולם

בכל פעם שיצאה שירה (אם חד הורית) מביתה עם התינוקת שלה, היא ראתה סביבה אמהות יפות מטופחות ובעיקר מאושרות. בכלל, כולם נראו לה מאושרים וחופשיים ורק היא הרגישה כבולה, מרוטה וכבויה.

התחושה העיקרית שליוותה אותה היא של שוני וזרות. היה את עולמה הפנימי שסער וגעש ואת העולם החיצוני שהלך והתרחק ממנה עד שראתה אותו כמו מבעד למסך. היא הייתה מאוד בודדה.

שירה חוותה את כאביה של כמנותקים מחוויית הכאב האנושית, התודעה שלה יצרה פיצול, בו הכל אצלה לא טוב ובחוץ הכל טוב.

בעזרת התבוננות ערה ונחושה, טיפולי מגע ושיחות שירה הסכימה והצליחה אט אט לראות שהיא לא נמצאת לבד בכאבה,  בהדרגה חשה פחות בודדה והצליחה לראות את מורכבותם של החיים והיצורים החיים כולם על האושר והסבל שבהם.

רגשות אשמה, בדידות ובושה הנושאים מסר פנימי של 'אני לא בסדר וכולם כן', הם מהותיים בדיכאון לאחר לידה וכמעט כל אישה תחווה אותם בעוצמה רבה. תחושת האם לגבי בדידותה וניכור מסביבתה מייצרת סבל רב וגורמת להחזקה ועצירה רגשית. ניתן וחשוב ליצור חוויה של אחדות והדדיות אצל האם על ידי שיתוף בקבוצה או בתהליך טיפולי אישי.

ההבנה של האם כי היא לא לבדה בסבלה, מאפשרת הסרה של מגננות רבות המעכבות בדרך לריפוי ושחרור.

עקרון ה- אי שניות מספר לנו שאין 'אני' שהוא נפרד משאר העולם. בפועל, ישנה מערכת גומלין בינינו לבין כל יצור חי אחר בעולם, הסבל הוא אוניברסאלי, כמו כן השמחה והאושר. המשמעות העיקרית של עקרון זה במפגש טיפולי היא 'אנחנו לא לבד'. הבנת מושג האי שניות היא בסיס למתן לגיטימציה רגשית עצום והיא בסיס לחמלה וריפוי.

ביטוי נוסף לעיקרון זה יהווה בסיס לשוויוניות והדדיות בין המטפל למטופל והקשר ביניהם.

לאחר לידת בני חוויתי דיכאון לאחר לידה (קישור לסיפור האישי שלי). חצי שנה לאחר הלידה פניתי לטיפול שעזר ותרם רבות לחזרתי לתפקוד. לשמחתי, לא עצרתי שם ובעזרת ליווי נכון ירדתי לעומקה של החוויה והקשבתי למה שהיא רוצה לספר לי על עצמי ועל חיי. היום אני רואה בדיכאון מתנה שקיבלתי, שעם הזמן התגלתה כבעלת פוטנציאל לטרנספורמציה, שינוי  וצמיחה.

בנוסף להיותי אם ואישה, אני מטפלת ומלווה נשים בתהליכי פריון, הריון ולידה. היום, בין היתר, אני גם מטפלת בנשים שסובלות מדיכאון, חרדות ומשברים שונים לאחר לידה ומוצאת שהמענה שגישת טיפול זאת מציעה היא חשובה ועושה עבודה עמוקה ונפלאה במישור התפקודי, הרגשי וההתפתחותי.

אני מודה לנשים היקרות שהרשו לי לשתף ולחלוק מתוך עולמן הפנימי האינטימי ביותר (בשמות בדויים) מתוך הבנה של חשיבות השיתוף והגברת המודעות, השיח והלגיטימיות של התמודדות עם קשיים לאחר לידה.

**  אפרת דבוש נאור -מטפלת בפסיכותרפיה בודהיסטית ומזרחית בשילוב זן שיאצו ומנחת מעגלי נשים אחרי לידה בתל אביב. מתמחה בבריאות האישה – גינקולוגיה, פריון, הריון ולידה ונשים לאחר לידה. 052-4711149

עוד כתבות בנושא:

האפשרות לקבל את התחושות ולשתף אותן כמפתח להתמודדות עם דיכאון אחרי לידה / לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מלווה נשים בתהליך ההורות

דיכאון אחרי לידה ושמחה ביחד ?/ לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מלווה נשים בתהליך ההורות

מותר לך להרגיש שאת בדיכאון אחרי לידה / לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מלווה נשים בתהליך ההורות

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

נושאים קשורים :

4 תגובות ל- “תרפיה בודהיסטית- גישה ייחודית לתמיכה אחרי לידה”

  1. תמר קלר הגיב:

    תודה אפרת על ההעשרה ופתיחת דלת לגישת טיפול נוספת.
    אין ספק שהמפגש הקבוצתי של נשים החוות את אותן חוויות בזמן נתון לאחר לידה מהווה משקל רב בהחלמתן וגם יכולת לראות ולהבין שלא הכל תלוי בהן ולא הכל על אחריותן.את תפיסת העולם בגישה זו שהאישה היא שלם ואינה נפרדת מהזמן, מקום וחברה -יש לדעתי לאמץ ולהפנים ולהנחיל כחלק מהחינוך החברתי כבר בבתי ספר ייסודיים. יש למנוע מצב שבו אישה תרגיש מנודה ומנוכרת לאחר לידה בשל קשיים והתמודדויות שעולות באופן טבעי מעצם הסיטואציה .
    חזקי ואמצי….
    האם את מכירה מישהי שמטפלת בשיטה זו בדרום?

    • תמר יקרה
      תודה על הפרגון, לשאלתך אודות מטפלות מהדרום לצערי התשובה שלילית, אינני מכירה כלל מטפלים מהדרום, רק מהמרכז ומהצפון. למיטב זכרוני שאלתי אותך את אותה השאלה לפני חודש בערך. אם תמצאי תעדכני גם אותי…
      אני רוצה לחדד את הנקודה שהעלת לגבי שלמות האישה וההקשר שלה למיקומה בחיים. דיכאון לאחר לידה היא תופעה שקיימת במערב (זה שבתפיסתו פירק אותנו להרבה חלקים נפרדים זה מזה) ומימדיה בחברות מפותחות הולכים וגדלים. הגישה הבודהיסטית והדאואיסטית, גישות מזרחיות ורפואות עתיקות שונות מכירות בבסיס בהבנה שאדם וכל מימדיו הם שלם וכמובן בקשר הבלתי נמנע בין אדם לסביבתו ולכוחות הפועלים ביקום כולו.
      אני מזהה אצל נשים רבות אי נוחות עם ההגדרה הקלינית "דיכאון לאחר לידה" ובטח עם הטיפול המוצא שברובו הוא תרופתי שמגדיר מיד את המצב כמחלת נפש.
      שערים רבים של שינויים מהותיים בחיים מעוררים בכולנו התמודדויות כאלו ואחרות ויש הרבה גישות וכלים לעבוד אתם ולהעזר בהם.

  2. אפרת, תודה,
    תודה שהשקעת את הזמן להעביר במילים את מה שאת עושה, על מנת שעוד ועוד נשים ייחשפו למגוון אפשרויות לעזרה, תמיכה וטיפול אחרי הלידה.
    מרגישה שזו המחויבות שלנו לפתוח את המקום הזה ולהציע מגוון הולך וגדל של אפשרויות וליידע על כך.

  3. שמחה לעשות זאת,
    אשמח גם ליעץ באופן אישי על שיטות טיפול נוספות וגם להפנות לפי הצורך 🙂

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

מה את עושה מזה סיפור?

מאת : לימור לוי אוסמי

16 באפריל 20148 תגובות

מתוך לכל אמא, מתמודדות עם הסביבה

לומדת את הקולות שבתוכי ומרגישה שאני יכולה לכתוב אותם עוד ועוד ועוד, שהם לא יגמרו לעולם. אני לומדת את הצנזורות הפנימיות שמרגישות לפעמים גדולות ממני, חלק מהדם ומהגנים שלי. אני משתדלת לא להיכנע לצנזורות, משתדלת לראותן למרות שהן לפעמים חמקמקות ובלתי נראות.

רע לי, פשוט רע לי

מאת : אמא

23 במאי 20143 תגובות

מתוך אחרי לידה, לכל אמא, קושי אחרי לידה, קושי באמהות

  רע לי, פשוט רע לי. מרגישה כמו לביאה בתוך כלוב קטן, הולכת הלוך ושוב, אין מקום להסתובב, אין מקום לשאוג את השאגה העצורה בתוכי. בא לפרוץ החוצה, להשתחרר מהכבלים והסורגים, לצאת למרחבים ולא לחזור. וכמו לביאה, באינסטינקט הכי בסיסי והכי חייתי, לקחת בשיניי את הגורות יחד איתי. לרוץ איתן ולא לחשוב. פשוט לרוץ, להשתחרר, […]

טיפולי פוריות: משפטים שיכולים לשגע "מאותגרי פוריות"

מאת : ליטל אוהב ציון

30 בדצמבר 201014 תגובות

מתוך טיפולי פוריות, רוצות הריון

כאחת שעברה המון טיפולי פוריות בחייה – 24 מחזורי IVF (שעליהם תוכלו לקרוא בטוריי הקודמים) במהלכם התמודדתי, בהצלחה רבה יש לומר, עם תשובות שליליות לבדיקות הריון, כמעט על בסיס חודשי.

מתוקף היותי "כזו"…זכיתי לא פעם לשמוע משפטים שהצליחו לעצבן אותי ברמות שלא ניתן לתאר, אז היום החלטתי (בעזרתן של בנות מקסימות הנמצאות במצבי) לאגד את המשפטים הנ"ל כדי שכולכם תוכלו להנות מהפנינים…

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם