הריון שני: איך ההורות השתנתה כשנולד הילד השני

ההורות בהריון שני היא חוויה שמרבה להשתנות ולהתפתח עם כל רגע. אם בהריון הראשון כל דבר הרגיש חדש וקל, הריון שני מביא עימו אתגרים חדשים ושינויים לא צפויים. בפוסט הזה נטע משתפת את החוויות האישיות שלה מההריון השני, ומספרת איך הכל השתנה עם הגעת הילד השני. היא מתארת את ההבדלים בין ההריונות, את ההתמודדות עם ילד קטן בזמן ההריון, וכיצד היא גילתה שההורות עם שני ילדים היא לא תמיד כפי שדמיינה.

אם יש דבר אחד שזכור לי בבהירות מוחלטת מחופשת הלידה עם ביתי הבכורה לפני כשלוש שנים, זה כמה כיף וקל זה היה.

מהרגע שהיא הגיחה לאוויר העולם, ועד לעצם רגע זה ממש, היא תמיד היתה ילדה רגועה, נינוחה, ולא דורשת הרבה (טוב נו, היא ישנה כרגע…). מן ילדה כזאת שלא בוכה ולא מייללת, משחקת יפה וישנה היטב.

היינו מתעוררות לנו בבקרים לא לפני 9:00, מטיילות, משחקות, עוד קצת ישנות. אידיליה. כאן בעצם התרחשה הטעות הראשונה שלי בתור אמא – באמת האמנתי שככה זה לגדל ילדים. שזה כזה קל.

הכאב שבשינוי: הריון שני היה שונה מההריון הראשון

הרגע שבו עמדתי לראשונה על טעותי היה כשהריתי עם בני השני, ולצערי עברתי כמה שבועות של בחילות קשות. ואז, כשאני כמעט 24 שעות ביממה במיטה (ושאר השעות מקיאה בשירותים), אז הבנתי שמרגע זה ואילך זה אחרת. זה לא רק אני וההריון, כפי שהיה בהריון הראשון, הפעם אני כבר אמא לשניים, למרות שבפועל, השני עדיין לא נולד.

גם ברגעים הקשים ביותר, היתה שם הילדה שלי, שצריך להוציא מהגן, לקלח, להאכיל, לספר לה סיפור לפני השינה. ולא, היא לא נתנה לי שום הקלות, הרי לא הגיוני לדרוש מילדה בת שנתיים וקצת להתחשב באמא שלה שסובלת מבחילות.

אז אם בהריון הראשון שלי, הייתי חוזרת הביתה מהעבודה ב 18:00, והולכת ישר לישון עד הבוקר… אז ברור שעם ההריון השני לא יכולתי לעשות את זה.

ואם בהריון הראשון לא הרמתי כלום מחשש לחיי העובר, בהריון השני כבר לא היתה לי ברירה, כי כשילדה בת שנתיים קופצת עלי… חייבים לתפוס אותה.

אתם מקבלים את התמונה… ההריון הראשון הוא פיקניק. ההריון השני הוא יותר לכיוון של סנדביץ' שחוטפים על הדרך, ככה בעמידה.

מה השתנה כשנולד הילד השני?

ואז הוא נולד, הבן השני שלי, שכאמור, התחלתי להרגיש בנוכחותו עוד בטרם הוא נולד. ואז גיליתי את הטעות השניה שלי – חשבתי שכל התינוקות הם אותו דבר.

כן, כל התינוקות אוכלים, ישנים, מחרבנים. אבל נוכחתי לגלות שאצל כל תינוק הזמן היחסי המוקדש לכל אחת מהפעולות הללו הוא שונה. השני אוכל יותר, בוכה יותר, וישן פחות. ואם נוריד מזמן השינה את הזמן שלוקח רק להרדים אותו, אז בכלל נגלה שהוא ישן מעט מאוד.

וגם אם נניח, באורח פלא הוא יישן בבוקר מסוים עד מאוחר, כלומר עד 7:00, אז באופן מפליא ומדהים דווקא באותו יום הגדולה תתעורר ב 6:00. כאילו משהו מלמעלה מגלה לה שיש לה סיכוי לזכות בכמה רגעים בהם אמא היא שוב רק שלה.

הורות עם שני ילדים – החיים השתנו לחלוטין

 אז עכשיו, כשיש לי בבית שני ילדים – אחת בת שלוש ואחד כמעט שלושה חודשים, אני מוצאת את עצמי עסוקה כל היום בתימרונים. להתעורר, להעיר, להלביש אותה בזמן שהוא יונק, להרדים אותו כשהיא יושבת בסיר, לקחת אותה לגן כשהוא נם את תנומת הבוקר שלו, לדחוף לו מוצץ כשהיא תופסת לי את הרגל ולא נותנת לי לעזוב את הגן. להכין לה ארוחת ערב תוך נידנוד הסלקל שבו הוא יושב, לעשות לה ולו אמבטיות במקביל (את זה ניסיתי היום לראשונה), להניק אותו ובינתיים לשים לה יובל המבולבל, להשכיב אותה כשהוא עלי במנשא, ועוד כהנה וכהנה אילתורים.

ובסוף, בקצה היום, כששניהם כבר ישנים, להכין לעצמי סוף סוף כוס קפה, ולהתעורר בבוקר לצד כוס קפה מאתמול שהתקררה.

** נטע רותם ימניצקיי, בת 33, נשואה לגל, חיפאית, אמא של כרמל ותבור. כותבת באתר "קיסר נולד" .

מילה מאשת מקצוע: כל הריון והורות הם ייחודיים

כמה קל וטבעי זה להשוות בין ההריון הראשון לשני- זה מתבקש, זה קורה, וזה בלתי נשלט. ההשוואה בין הילדים ובין המציאות השונה היא לא בעייתית היא מסוכנת, אך אם היא הופכת לטרדות ומחשבות שמעסיקות יותר מדי, זה יכול להפריע ליומיום ולחיבור עם התינוק/ת או עם הילדים הגדולים.

אפשר לשים לב להשוואה, להיות ערות עליה ולבדוק- האם היא בעוצמה גבוהה יותר ממה שנכון לי? האם היא מפריעה לי בקשר עם התינוק/ת או עם אחד מהילדים הגדולים? האם היא גורמת לי להיסחף אחריה? האם היא מעלה אשמה או ביקורת עצמית? אם כן, כנראה שבלי לשים לב 'נלכדתן' בהשוואה ונסחפתן אחריה.

בתהליך ליווי וטיפול רגשי תוכלי ללמוד כלים רגשיים שיעזור להתמודד עם ההשוואה הטבעית שמתרחשת, בלי להיסחף יחד איתה. לשים לב אליה, לעצור, ולבחור אם ללכת אחרי ההשואה או אולי לטפח משהו אחר, שחשוב לך כרגע.

פרטים על תהליך ליווי איתי נמצא כאן: לנשים אחרי לידה, ולאמהות.

מוזמנת ליצור קשר, לימור.

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

ילדתי לפני שישה שבועות, עשיתי טעות?/ חסויה בינתיים

את מוזמנתלהשתתף בדיונים בפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה