בְּהַשְׁרָאָתְךָ

מאת : טלי בר אור

21 ביולי 2011 | 5 תגובות

השיר הוא הודאה בכך שתמיד תהיה בי הסלחנות האימהית חסרת הגבולות והמאפשרת, גם אם אצטרך להיפצע, וגם סוג של הבטחה - לא לשפוט

מתוך יצירה נשית, לכל אמא, תחושות כלפי הילדים

בְּהַשְׁרָאָתְךָ
אֶהְיֶה עֲדִינָה
לא אֶשְׁלַח נִימַי הַלְּהוּטִים
כְּקוֹצִים מְרוּגִים
אֲשַׁיְּפֵם ואֶהְיֶה לגִּבְעוֹל בְּעֶרְיָתוֹ
גַּם אִם אֶצְטָרֵךְ
לְהִפָּצַע

בְּהַשְׁרָאָתְךָ
אֶכְאַב דּוּמָם
אֶפְרֹשׁ אֶשְׁנַבַּי
לִשְׁאֹף, לְהִתְוַדֵּעַ
אֲעַגֵּל קַרְנוֹתַי
לחִיּוּךְ שַׁתְקָנִי
וּכְשֶׁתְּרַנֵּן
אַטֶּה אָזְנַי

מְרֹד בַּקַּרְקָעִית
שֶׁמִּמֶּנָּה נָבַטְתִּי
נְשֹׁף כְּנֶגְדִּי נֹכַח צַפְרִירַי
וּכְשֶׁתִּזַּל בַּמִסְתָּרִים
תַּחְשֹׂף אֶת שֶׁפָּשַׁעְתָּ בִּי
וּבְהַשְׁרָאָתִי
הַפְרַח נְצָרִים

קצת על השיר: השיר פרץ ממני בשניות שבהן היכתה בי ההבנה שאני תופסת את הבן שלי – שכבר איננו תינוק – לא כ"ילד", פשוטו כמשמעו, אלא כאדם קטן עם מחשבות גדולות, עם מסלול חיים מתפתל ופרטי שלו שעוד נכון לו.

השיר מבטא את הניגוד בין הצורך העז לספק ללא תנאי, לגרום לעונג ולאושר, לוותר על נתחים נכבדים מעצמי למען – לבין הרצון לשחררוֹ לצמוח איתן, עצמאי, עם הכוח למרוד כשצריך, גם אם משמעות הדבר היא למרוד בי עצמי. ואולי, בעצם, להיות המרדן שאני מעולם לא הייתי (ושחשבתי שהנני).

השיר הוא הודאה בכך שתמיד תהיה בי הסלחנות האימהית חסרת הגבולות והמאפשרת, גם אם אצטרך להיפצע, וגם סוג של הבטחה – לא לשפוט.

כל אותם הדברים שהייתי רוצה להרגיש בעצמי מאוהביי.

בשבילי זו תמציתה של חווית האימהות. נהדרת ורצופת מהמורות.

טלי בר אור, קופירייטרית ויוצרת בטקסט. www.bee-text.com (וצילמה את התמונה)

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

הלב שלי ישן לצידי/ רקפת לרר

הבת שלי עומדת/ מירב שרייבר

ביום שנולדת/ שירלי יהלום

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

5 תגובות ל- “בְּהַשְׁרָאָתְךָ”

  1. מופלא,
    מרגישה שמתחברת לזה בכל כך הרבה מובנים

  2. סיון קונוולינה הגיב:

    מקסים ונוגע ללב! אכן, כל כך קשה ליישב את הסתירה הזו שיש בנו- ׳לנתק׳ את עצמנו, את השקפותינו ואת רצונותינו מאלה של האדם הקטן-גדול הזה, שמצד אחד הוא חלק בלתי נפרד מאיתנו, ומצד שני חובה עלינו לתת לו להיות הוא עצמו, גם אם זה שונה ממה שאנחנו…

  3. טלי בר אור הגיב:

    תודה רבה, בנות. כאלה אנחנו, מורכבות ופצועות, ואיכשהו לרוב בחיוך 🙂

  4. נעה גביש הגיב:

    יפיפה טלי
    מאוד אהבתי את המילים, הניקוד…האמירה…

    ממש לשבָּת 🙂

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

איך יולדים בשבדיה?

מאת : אמא של שירה

18 באוקטובר 20105 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

אני כבר הייתי מוכנה לרצוח מישהו!!! התחננתי בפני אבא שיעזור לי – “תשכנע אותם לתת לי משהו עכשיו. אני לא עומדת בזה!!!” וגם הוא אמר לי לחכות כמה דקות. אוףףףף !

אמרתי לה שגיסתי צריכה להגיע והיא ענתה שמותר רק בן אדם אחד בחדר לידה! אני "קיבלתי את הסעיף" עליה – שתקרא את התוכנית לידה שלי שבמשך 9 חודשים עבדתי עליה עם המיילדת שלי ! הודעתי לה חד משמעית: אם גיסתי לא נכנסת יחד עם בעלי, אני לא יולדת פה!!! זה עזר – השבדים לא רגילים לזה…

"13 מי יודע ?" גרסה מיוחדת לעוברות טיפולי פוריות

מאת : ליטל אוהב ציון

14 באפריל 2011תגובה אחת

מתוך טיפולי פוריות, רוצות הריון

שלושה עשר מי יודע?

שלושה עשר אני יודע!

שלושה עשר שליליים,

שנים עשר ימי המתנה לבטא,

אחד עשר זקיקים בממוצע,

עשרה מילימטר רירית,

להיות אמא לילד אחד

מאת : אמא לילד אחד

8 בדצמבר 201115 תגובות

מתוך להביא עוד ילד?, לכל אמא

ישראלית שגרה בארצות הברית מזמינה אתכן לשתף על הבחירה או האילוץ להיות אמא לילד אחד. היא אמא לילד אחד שלא מבחירה, אך היא תשמח לשמוע מכן על העליות והירידות, על ההחלטה להיות אמא לילד אחד וכל מה שעולה.