מה בין המחאה החברתית לדיכאון אחרי לידה ?

מאת : לימור לוי אוסמי

31 ביולי 2011 | 11 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות, קוראות לשינוי

 

המחאה החברתית שאנחנו נוכחות לה, היציאה הזאת החוצה ממה שהיה שמור עד כה למרחב הפרטי האישי, המשפחתי, הביאה אותי לחשוב על הדיכאון אחרי לידה והאפשרות לעשות גם שם שינוי.

הכוונה המקורית היתה לכתוב על זה, אבל הדבר ביקש להצטלם, ללא התרעה מוקדמת.

מתנצלת על האיכות של התמונה והקול ומתרגשת על מימד החדש הזה לתקשורת.

אשמח לשמוע אתכן, כמובן,

לימור

לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מלווה נשים בתהליך ההורות.  הבלוג שלי

אפשר ליצור איתי קשר במייל, אני תמיד עונה  medabrot.imahut@gmail.com

אולי גם יעניין אותך לקרוא:

קריסה אימהית / לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מלווה נשים.

הולדת תינוק היא מאורע שמח- אבל גם לא/ לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר ומלווה נשים.

אני מתחרטת שהבאתי את ילדי לעולם / לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מלווה נשים בתהליך ההורות

נושאים קשורים :

11 תגובות ל- “מה בין המחאה החברתית לדיכאון אחרי לידה ?”

  1. אוסי הגיב:

    לימורי יקרה,

    נשיקות נשיקות נשיקות, במשפט הראשון שלך חשבתי על מה שעניתי לך לפני כמה דקותף לפני שצפיתי בדבריך לגבי החשיפה: "בזמן הצילום זה היה קשה אח"כ מעצים" וזה פשוט התחבר לי למשפט שלך לגבי המחאה.
    אח"כ בהמשך דבריך חשבתי שאת היית פורצת דרך בהקמת האתר הזה ובהמשך אכן הזכרת זאת.
    דבריך בהמשך פשוט מעצימים מאוד ואני מתחברת אליהם מאוד.
    אשמח ל"העיר" את הקבוצה הקטנה שהקמנו לאחר התערוכה, בואו ניפגש ונעשה!!

    אני מרגישה שזה בדמי.

    אוהבת אותך על ההבחנות שלך הן מדוייקות ואני מתחברת אליהם מאוד.
    כל הכבוד
    אוסי

  2. לימור יקרה, אני מאוד מזוהה ומרוגשת מהדברים שאמרת, בחוויה שלי אני אדם שתמיד עושה קודם כל בדק בית רציני, כך גם התייחסתי לחוויה שעברתי לאחר הלידה, מאז תחילת המחאה התחלתי לחשוב על איך יכול היה להיות לי עם התנאים היו שונים ואני מוצאת שהיה יכול להיות הבדל גדול מאוד, גם אני חווה את תחושת ההקלה שבנורמליות, את השמחה בשיתוף בצרת הרבים הזאת שנקראת לא לסגור חודש… כל כך חשוב. תודה לך על דברים מאוד נכונים ומדויקים. אגב
    הצילום מקסים ומרענן ותמיד כיף לראות אותך 🙂

  3. דפני דנון הגיב:

    אהובה כל הכבוד על הקפיצה למים! מאוד אהבתי כל מה ואיך שאמרת, ואמנם זה לא העיקר אבל חייבת לציין שאת עוברת מסך מעולה 🙂 קדימה לתכנית בוקר!

  4. תודה יקרות, חברותיי למסע 🙂

  5. תמר קלר הגיב:

    הצפת בי את כל הרגשות וההתנהגויות גם יחד,
    בכי, אושר, התקוממות, תקווה, התחדשות …
    נגעת באמת כל כך גדולה ושום דבר אינו מקרי,
    זה לא מקרי שבשנים האחרונות יותר נשים משמיעות את קולן בדרכים שונות ,את כאבן ואת הזעקה ובמקביל יוצאות לרחובות ומוחות.
    וכן, זה מעודד ומפיח תקווה כי השינוי המיוחל הוא כבר מעצם התהליך.
    העשיה שלנו היום היא סלילת הדרך לבנותינו ולבנינו ולדורות הבאים של הנשים ובכלל של החברה כולה.
    חזקי ואמצי …וכהמשך לעשיה שלי וכחלק בלתי נפרד מהוויתי ושלמותי כיום..אני מוכנה ורוצה לפעול ביחד עם אוסי למסע ההתעוררות.

    • תודה תמר, חיכיתי לתגובתך 🙂
      היום הגיעה אליי תובנה משמעותית- אני צריכה שותפות לדרך. לא רק מהמקום של ההעצמה, כמו שהיתה לנו בפגישת בית הקפה, אלא באמת שותפות מגובשת יותר לאורך זמן.
      אני צריכה להתבשל עם זה כמה ימים לגבי הצורך המדויק שלי ואצור איתכן קשר. נראה לי שלכולנו זה יכול לעזור בכך שכל אחת מאיתנו תתן את חלקה.
      היום, יחד עם כל התמיכה שקיבלתי על הסרטון, הרגשתי לבד במערכה, למרות שאני יודעת שאני ממש לא לבד, אני איתכן.
      אני צריכה להרגיש את זה קצת יותר ולבדוק מה בדיוק אני צריכה. מרגיש לי שגם אתן צריכות את זה וזה כיף לי מאוד על זה שפגשתי אתכן.

  6. תמר קלר הגיב:

    ממתינה בסבלנות 🙂

  7. אביבית זהבי בינשטוק הגיב:

    הגבתי לך גם בפייסבוק,,,,אך בא לי למור לך תודה גם כאן, את כל כך צודקת , בהחלט צודקת……
    כל הכבוד לימור אהובה, וואהו כל כך נכון צודקת בהחלט , גם אני חושבת כך הבדידות הזאת …רק מי שילדה והיא לבד יכולה להבין…..הסברת יפה מאוד ודיברת באופן ברור, את נהדרת, אני מרגישה כמו נמלה הכל על גבי ותמיד הכל בסדר…..יש זעקה בליבה של כל אח זעקה אילמת….

  8. מיכל הגיב:

    כל כך התחברתי למילים שלך. בדרך כלל אני לא מגיבה, אבל הרגשתי שאני חייבת. גם על האומץ להיחשף ככה, במילים ובמראה ובכל השלם שלך.
    אבל לא רק.
    חודשים אני לא רואה חדשות, באמת. ועכשיו המחאה הזו מרתקת אותי. יש לי צמרמורות אמיתיות בכל הגוף כשאני רואה את המסות של האנשים (בעוד אני שומרת על הילדים כדי שבן זוגי יהיה שם). יש לי צמרמורות כשאני מרגישה איזו התעוררות תודעתית אמיתית, סוחפת.
    וכן, אולי כולנו נוכל לגמור את החודש בקרוב וגם להנות בדרך. למה לא?

  9. תודה תודה תודה לכולכן,
    הפוסט המצולם הזה והכנס שהייתי בו היום בכנסת העלה בי המון מחשבות ומקווה שאתפנה לשתף אתכן בהם בהקדם.
    נשיקות לכולכן !!

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

שמונה ימים אחרי לידה

מאת : ענת

25 במרץ 2014תגובה אחת

מתוך אחרי לידה, תחושות מגוונות אחרי לידה

שמונה ימים אחרי לידה.

עם עייפות מטשטשת חושים,

היא מקהה את מוחי והכל נהפך לכתמים.

על הרצפה כתמי לכלוך מטרידים

בסדין כתמי פיפי של תינוקת זעירה

למה לא אמרו לי ?!

מאת : אילת גורליצקי

10 ביוני 20132 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, קושי אחרי לידה, שיתופים אישיים

ואני סמרטוט, לא מחייכת, עיפה כל הזמן, בוכה מכאבים בהנקה, ולא מבינה- הלוא אחותי היתה מניקה את בתה 7 דקות, מחליפה לה חיתול, שמה אותה בעריסה לישון ו מ ש ת ע מ מ ת. לא יודעת מה לעשות עם עצמה בחופשת הלידה.

שינוי…

מאת : הכי אמיתית

26 ביוני 20119 תגובות

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא

מכירות את ההרגשה הזאת, שהחיים כבר פועלים מכוח אנרציה כלשהו, שהדברים- גם הטובים וגם הפחות טובים- הם פשוט ככה ואין ממש אמונה שמשהו יכול להשתנות?

זה יכול להיות בדברים שנותנים ביטחון, חברויות שאין לנו ספק שימשכו לנצח, ביטחון כלכלי שאין לנו ספק שהוא מצב קבוע ואין לנו פחד משינוי סטטוס, וזה יכול להיות בדברים פחות נעימים, נגיד, השבעה קילו שעושה רושם שלא משנה מה- הם כבר חתמו קבע על המותניים והישבן….או עבודה/ זוגיות שאני לא סובלת בה, אבל גם אין בה כבר אושר אמיתי, כיף או ריגוש כלשהו….היא פשוט שם….