עכשיו אני קצת מתגעגעת לעצמי

מאת :

27 ביולי 2011 | 15 תגובות

כל החיים משתנים ברגע אחד וכל כך רציתי בכך, כל כך חשקתי בכך, אך עכשיו אני קצת מתגעגעת לעצמי והבטחתי לעצמי לא לשכוח אותי, גם אני כאן

מתוך אחרי לידה, מה עם הצרכים שלי?

הבנתי הבנתי הבנתי , הצרכים שלי כבר 4 וחצי חודשיים ממתינים לי בשקט, מחכים בפינה, לא מרעישים ולא פוצים פה.

הבנתי שעכשיו הכל אחרת, עולם חדש ומופלא בפני המון חששות, המון דאגות, רגעים קטנים של אושר. שמחה גדולה כאשר הקטנטנה הצליחה לעשות קקי לאחר שבוע, פשוט אושר כה גדול למראה חום "נפלא" .

כל החיים משתנים ברגע אחד וכל כך רציתי בכך, כל כך חשקתי בכך, אך עכשיו אני קצת מתגעגעת לעצמי והבטחתי לעצמי לא לשכוח אותי, גם אני כאן.

אך עכשיו הנסיכה הקטנה נמצאת בעולמנו והיא צריכה אותנו, את החום האהבה החיבוק והמגע, אני לומדת אותך קטנה, ואיתך המון דברים על עצמי, פתאום נגלים לעיניי מחשבות שלא היו, פתאום אני יכולה להיות ערה כמעט 20 שעות ועדיין יש לי אנרגיות מטורפות.

אני מתעוררת בשעות הקטנות של הלילה ויש חיוך על פני למראה פניך וגופך הקטנטן יפה שלי.

 אמא

אמהות נוספות כותבות על השינוי בחייהן לאחר הלידה:

אני מרגישה רחוקה מעצמי, מ'האני' שלי / הכי אמיתית

להיות אמא: החיים לפני הלידה ואחריה / קרן נחמיאס

שינוי… / הכי אמיתית

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה.

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

15 תגובות ל- “עכשיו אני קצת מתגעגעת לעצמי”

  1. די בשוק שהצרכים שלך חיכו יפה 4 חודשים, אצלי הם בקושי חיכו יומיים..

    מה הדבר שהכי בא לך לעשות ? למה את הכי מתגעגעת ?
    לי היתה הכי חסרה המקלחת.. להתקלח בשקט, בלי לחץ, מתי שאני רוצה 🙂

    • אביבית זהבי בינשטוק הגיב:

      את האמת יש אלפי מחשבות שעוברות לי בראש בשאלתך, אך אפילו עכשיו כשאני מגיבה כאן באתר המקסים הזה , שיר שלי על הידיים ובכלל התרגלתי לעשות ליצור לאפות לבשל לסבן ביד אחת….ויש לי הרבה דברים שהייתי רוצה לעשות ואני מתגעגעת….אני כמו בשיחה ממתינה

  2. אביבית זהבי בינשטוק הגיב:

    אכן את החלק של המקלחת והשירותים בשקט מזמן הבנתי שלא יהיה קיים עכשיו,אבל עם כל זה אני מאושרת ושמחה על שיר שיר שלי.

  3. אביבית זהבי בינשטוק הגיב:

    ושוב לימור תודה לך את מקסימה ונהדרת

  4. אילנה כורך הגיב:

    במקרה אני מכירה קצת את אביבית, זה מדהים לראות מה וכמה הבחורה הזאת מספיקה לעשות תוך כדי ההתמודדות עם תינוקת קטנטנה… אפילו דואגת לפנק ולדאוג לשכנים 🙂
    אכן הביטוי "אני בשיחה ממתינה" מאוד מתאים כאן, ואני יכולה להבטיח לך, שפתאום, בלי לשים לב, יהיה מענה לשיחה הממתינה…. גם את תחזרי לתמונה,. אבל בכל מקרה, כבר אף פעם את לא תהי בראש סדר עדיפויות, תמיד יהיה משהו אחר, קטנטן וחמוד, שעושה המון רעש ובלגן, ולמרות זאת את מאוהבת בו. להעמיד את ילדך בראש סדר עדיפויות, זה כמו להתחיל את החיים מחדש, מנקודת מבט אחרת… יש בזה גם דברים מקסימים.

    אביבית את מקסימה ונהדרת, תהי חזקה (בשבילך) ….
    את עוד תתגעגעי לימים אלה….

  5. טלי בר אור הגיב:

    רק רציתי להגיד שאני אוהבת פוסטים קצרים. רוח רעננה לאתר, טעם של עוד. אביבית ושיר – ברוכות הבאות.

  6. ליטל הגיב:

    אני כל כך מבינה אותך גם לי היו פעם את האנרגיות האלה וגם אני הצלחתי למצוא את הזמן הזה לעצמי בתוך כל הבלאגן של המוצצים והחיתולים אבל כל זה די נעלם עם חזרתי לעבודה לפני שבועיים, לא יכולה להסביר אבל… פשוט נגמרו לי כל האנרגיות. אני חוזרת כמו סמרטוט הביתה, עם אפס כוחות לעשות משהו בשביל עצמי או בשביל הילדה, היום היא עוד קטנטונת אבל מה יהיה כשתגדל? ובכלל מה יהיה כשיהיה לה אח/ אחות אני אתמוטט? לא אצליח לתפקד?
    איך לעזעזל משלבים עבודה במשרה מלאה( אין אופציה אחרת) לבין אמהות?!!?!?!?!

    • היי ליטל, ברוכה הבאה לאתר,
      שאלת שאלה טובה מאוד שהאמת, הלוואי והיתה לי "נוסחת הקסם" אליה…
      מזמינה אותך לכתוב בהרחבה על התחושות לך לאתר !

  7. אביבית זהבי בינשטוק הגיב:

    ליטל היקרה, אני מאמינה שפתאום האנרגיות חוזרות ויש תקופות בחיים, תודה על תגובתך ומאחלת לך יום נפלא ובאמת סוגייה מעניינת , שילוב בין קריירה/ עבודה במשרה מלאה לבין אמהות קשה לא קל אך אין כל כך ברירה בימינו….פשוט אוגרים אנרגיה ומתעלים אותה לאן שאת הכי רוצה אך העניין לא פשוט.
    אני חוזרת לעבודה בספטמבר ואכן המחשבות על כך לא פשוטות.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

להתכונן רגשית ללידה ולאימהות

מאת :

17 בדצמבר 20120 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות

במאמר יש פוטנציאל להרגיע אותך לקראת הלידה או לתת לגיטימציה לדברים שאת חשה כאמא טרייה, להבהיר לך כל מיני דברים שיתכן ואת חשה כיום או שתחושי בעתיד, ובעיקר להמחיש לך כי יש לך המון יכולות להתמודד עם הלידה והאימהות הקרובה, כתוצאה מכך שכבר חווית אירועי מעבר רבים בחייך.

מתוך הניסיון האישי והמקצועי שלי, אני מאמינה כי ישנן נשים שמאוד עוזר להן לעבור תהליך פנימי עם עצמן כהכנה ללידה ולאימהות. הרעיון הוא שעל מנת לצאת החוצה כאמא ולהוציא תינוק מתוכן, יש נשים שעוזר להן לנבור פנימה אל תוך האמונות שלהן על עולם הלידה, על האמהות, פנימה אל תוך מנגנוני ההתמודדות שלהן בחיים עם מצבי לחץ, עם מצבי אי ודאות, עם סיומים ופרידות ועם התחלות חדשות. אני מאמינה כי הנבירה הזו פנימה, שיכולה להיות בעבודה קצרת טווח, יכולה מאוד לסייע לצלוח את אירוע המעבר בצורה טובה יותר.

הרהורים של חודש אחרי לידה

מאת :

30 ביוני 20138 תגובות

מתוך אחרי לידה, תחושות מגוונות אחרי לידה

לא משנה כמה שמעתי שיהיה קשה, שצריך לדאוג להרבה מאוד תמיכה, אי אפשר באמת לתאר את עוצמת הרגשות, את גודל הקושי, הייאוש, העצב, הבדידות, הדכאון התהומי, העייפות וההנקה התובענית, הרגשה של סוף העולם, שנגמרו החיים ושאי אפשר לברוח לשום מקום. אולי בחרתי שלא להקשיב באמת למה ששמעתי, אולי לא באמת הבנתי, אולי רציתי להאמין שאצלנו זה יהיה אחרת, כי אנחנו יודעים איך להתמודד עם קשיים, כי הבת שלנו תהיה שונה, כי יש לנו תמיכה, כי התכוננו לזה ואנחנו כבר מאוד רוצים ומחכים. אבל אני חושבת שבעיקר לא שומעים את הקולות האלה. כאילו יש איזו הסתרה וברגע שקצת חוזרים לאיזון כבר לא חוזרים אחורה לספר על זה, וברגעי הקושי האמיתיים קשה מאוד לדבר על זה (לי לפחות).

אמא שואלת: "אחרי כמה לילות נטולי שינה, אני הופכת לסוג של מפלצת"

מאת :

26 בספטמבר 20106 תגובות

מתוך אחרי לידה, מקצועניות מדברות

אמא שואלת: אני מאוד מפחדת ממה שאני מרגישה כלפי התינוקת שלי. אני מאוד אוהבת אותה ונותנת לה המון חום ואהבה פיזית ומילולית. מעולם לא הרמתי עליה את הקול או פגעתי בה פיזית. אבל, אחרי כמה לילות נטולי שינה שאני כ"כ עייפה, אני הופכת לסוג של מפלצת… לפעמים, כשהיא "מנג'סת" וקשה לה, בא לי לצרוח עליה, […]