תאורה אלוהית/ סיון ויצפלד

מאת : סיון ויצפלד

1 ביולי 2011 | 2 תגובות

מתוך יצירה נשית

 

השיר הזה נכתב בהריון הראשון כשדמיינתי את הבן שלי מבלי להכיר אותו, דרך התחושות, הבעיטות, הבדיקות.

הרגשתי שיש בו ניצוץ של אהבה שהגיע ברגע עם תאורה מאוד מיוחדת…

 

 

  

  
 

 

סיון ויצפלד זמרת יוצרת ומטפלת בכירה בעוצמת הרכות. לאחרונה יצא לאור אלבומי הראשון הנקרא 'מסע במדבר', מתוכו השיר 'תאורה אלוהית'.

 

 

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

2 תגובות ל- “תאורה אלוהית/ סיון ויצפלד”

  1. גולדן רן הגיב:

    סיוון , שיר מקסים ונשמע לרגעים כמו שיר לפני שינה, שיר תפילה ללילה, לילד.

    תמשיכי לשיר ולטפל.

  2. תמר קלר הגיב:

    סיוון,
    שיר מקסים, הלב שלי תמיד מחסיר פעימה כשאני רואה מסביבי יצירות שנולדות
    בעקבות יצירות הפלא שלנו – הילדים.
    נשיקות לקטנים והרבה חיבוקים

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

תעצרו את הרכבת, אני רוצה לצלם

מאת : ג'ני גיטלבנד

1 ביוני 20140 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

הגענו הביתה והתברר שבחלק הזה של הטיול כנראה הסוללה נגמרה ולמעשה כלום לא צולם. הלכתי שעות בתחושה של פספוס, איך מכל הטיול דווקא הרגעים הקסומים האלה לא תועדו? לקח לי זמן להרשות לפנים שלי להיזכר שהכל איתי ובתוכי, שהחוויה באמת לעולם לא תחזור ושיהיו אחרות.

גם בכתיבה הזאת יש מן התיעוד, אך בשונה מבעבר, היא נעשית רק לשם הנאה. לקח לי הרבה שנים להשיל מעליי קילוגרמים של ציוד כשאני נוסעת, להיפרד מהצורך בתיעוד מילולי וצילומי כדי להחיות רגעים, להיפרד מחפצים שאני לא באמת צריכה (זה עדין לא פשוט לי), להיפרד מבגדים שלא עולים עליי יותר, להיפרד מתקופות שלא ישובו. אני

על פרשת הדולה: "ריסקו לבן אדם את החיים"

מאת : לימור לוי אוסמי

18 במרץ 20115 תגובות

מתוך דולה, הריון

אני חוזרת היום בבוקר הביתה, אחרי שהבאתי את איילי לגן (התחפש לדן קוסו, מבקוגן J…), אני במכונית, מקשיבה לתכנית "מחשבות בע"מ של איתן ליפשיץ ומשה שלונסקי בגל"צ. דקה לפני סיום התכנית, מחליטים השניים לומר שני משפטים מהירים על 'פרשת הדולה' (דקה 52'): "..היתה מהומת אלוהים בתקשורת, במשטרה, כלום לא קרה. התיק נסגר. טוב שבמקרים האלה עושים גם מעקב אחרי שריסקו לו את החיים.. לעשות קצת סדר.."

הריון והורות- איך מגיעים לאיזון, אם בכלל?

מאת : אורה ברקן

18 במרץ 20127 תגובות

מתוך אחרי לידה, איפה אני בתוך האמהוּת?, אמהות וקריירה, לכל אמא, מקצועניות מדברות, רגשות אשם, רגשות אשם אחרי לידה

התייפחתי על החלומות שלי להמשיך ללמוד, לעבוד, לפתח התמחות עצמאית, לטייל טיולים ארוכים בעולם, לבלות זמן איכות עם בן זוגי ועם חברותיי. מיררתי על החופש ועל העצמאות שלי שהיה נראה לי, שהנה, עוד רגע קט והם יהפכו למזכרות רחוקות מהחיים שלפני ההורות.